Mais s'il a prononcé son vœu de nazirat après que son animal a été volé, il n'est pas nazir, car il est établi rétroactivement que son vœu a été fait par erreur depuis le début, puisqu'il s'est fondé sur un animal qu'il ne possédait plus. Et c'est là l'erreur qu'a commise Na'houm le Mède, faute d'avoir distingué entre un événement survenu avant le vœu et un événement survenu après. Voici l'incident: lorsque des nazirs montaient de l'exil [à Jérusalem pour offrir leurs sacrifices], et qu'ils trouvèrent le Temple détruit, Na'houm le Mède leur dit: Si vous aviez su que le Temple serait détruit, auriez-vous fait ce vœu de nazirat? Ils lui répondirent: Certainement pas, [car il n'y a pas de remède à ce nazirat dans un tel cas]. Et Na'houm le Mède annula leur vœu.
וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי: כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי: אִילּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, הֱיִיתֶם נוֹזְרִים? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי.
Et lorsque l'affaire fut portée devant les Sages, ils dirent: Son jugement est incorrect. En réalité, quiconque a fait un vœu de nazirat avant la destruction du Temple, comme ces nazirs revenus de l'exil, est nazir, car il n'a commis aucune erreur au moment de son vœu, et l'on ne peut annuler des vœux en se fondant sur une situation nouvelle survenue après coup. En revanche, celui qui a prononcé son vœu après la destruction du Temple n'est pas nazir, car il a fait son vœu sur la base d'une hypothèse erronée.
וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ: כׇּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ נָזִיר.
Guémara
GUEMARA: À propos de l'annulation du vœu de nazirat en raison d'une situation nouvelle mentionnée dans la Michna, la Guemara cite ce que Rabba a dit: Les Sages ont submergé Rabbi Eliézer [par leurs arguments] jusqu'à ce qu'il se rétracte et que l'on établisse la halakha selon leur opinion. À quoi cela fait-il référence? Comme nous l'avons appris dans une Michna, dans le traité Nedarim (64a): On peut ouvrir [la voie à l'annulation d'un vœu] en évoquant une situation nouvelle — c'est-à-dire qu'une autorité halakhique peut annuler un vœu en raison d'une situation nouvelle que celui qui a fait le vœu n'avait pas anticipée au moment de son vœu — ce sont les paroles de Rabbi Eliézer; mais les Sages l'interdisent. Puisque Rabbi Eliézer ne conteste pas [le cas du nazirat] dans notre Michna, c'est qu'il a fini par accepter l'opinion des Sages.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: שַׁטְפוּהוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאוֹקְמֻיהּ בְּשִׁיטְתַיְיהוּ. דִּתְנַן: פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
Et Rava a dit, sur ce même sujet: Bien que les Sages aient dit qu'on ne peut pas ouvrir [la voie à l'annulation] en évoquant une situation nouvelle, on peut néanmoins l'ouvrir en évoquant les conditions d'une situation nouvelle, c'est-à-dire des situations analogues à une situation nouvelle. De quoi s'agit-il concrètement? On dit aux nazirs qui ont fait leur vœu avant la destruction du Temple: Si quelqu'un était venu vous dire, avant que vous ne fassiez votre vœu, que le Temple serait détruit, auriez-vous fait ce vœu? Bien que la destruction du Temple elle-même soit une situation nouvelle, sa possibilité existait déjà au moment de leur vœu; s'ils répondent qu'ils n'auraient pas fait de vœu en sachant cela, leurs vœux sont annulés.
וְאָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, אֲבָל פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד. הֵיכִי דָּמֵי? אָמְרִי לְהוֹן: אִילּוּ אֲתָא אִינִישׁ וַאֲמַר לְכוֹן דְּחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִי הֲוָה נָדְרִיתוּן?
Rav Yossef dit: Si j'avais été présent là-bas, quand ces nazirs sont arrivés, je leur aurais dit ceci, afin d'annuler leurs vœux: N'est-il pas écrit: « Le Sanctuaire de D.ieu, le Sanctuaire de D.ieu, le Sanctuaire de D.ieu, ce sont eux » (Yirmiyahou 7, 4)? Cette triple répétition de « Sanctuaire de D.ieu » fait référence au premier Temple et au second Temple, destinés à être détruits, [annonçant ainsi] un troisième Temple. Ces nazirs auraient dû envisager la possibilité de la destruction du Temple, et cela pouvait servir de moyen pour ouvrir la voie à l'annulation de leurs vœux.
אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לְהוֹן: הָכְתִיב ״הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵמָּה״ — זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי.
Même s'ils savaient que [le second Temple] serait détruit, savaient-ils quand cela arriverait? Abaye dit: Et ne le savaient-ils pas? N'est-il pas écrit: « Soixante-dix semaines sont décrétées sur ton peuple et sur ta ville sainte » (Daniel 9, 24), ce qui indique que le second Temple serait détruit soixante-dix cycles sabbatiques de sept ans après la destruction du premier Temple, soit quatre cent quatre-vingt-dix ans plus tard? La Guemara répond: Et malgré cela, savions-nous en quel jour précis cela se produirait? Il était donc impossible d'utiliser ce facteur comme moyen d'ouvrir la voie à l'annulation de leurs vœux.
נְהִי דְּיָדְעִין לְהוֹן דְּיִחְרוּב, מִי יוֹדְעִין לְאִימַּתִּי?! אָמַר אַבָּיֵי: וְלָא יָדְעִין לְאִימַּת? וְהָכְתִיב: ״שָׁבוּעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קׇדְשֶׁךָ״! וְאַכַּתִּי מִי יָדְעִינַן בְּהֵי יוֹמָא?!
Mishna 1
MICHNA: Des gens marchaient sur la route, et quelqu'un venait à leur rencontre. L'un d'eux dit: Me voici nazir si celui-ci est untel. Un autre dit: Me voici nazir si celui-ci n'est pas untel. [Un troisième dit]: Me voici nazir si l'un de vous deux est nazir; [un quatrième]: si aucun de vous deux n'est nazir; [un cinquième]: si vous êtes tous deux nazirs; [et le dernier]: si vous êtes tous nazirs.
מַתְנִי׳ הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, אָמַר אֶחָד מֵהֶן: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״.
Beit Chammaï dit: Ils sont tous nazirs, car en disant « Me voici nazir », ils ont accepté sur eux le nazirat même si leurs déclarations s'avèrent inexactes — Beit Chammaï considère qu'un vœu de nazirat fait par erreur est un vœu valable. Beit Hillel dit: Seul celui dont la parole ne s'est pas vérifiée est nazir. Et Rabbi Tarfon dit: Aucun d'entre eux n'est nazir, y compris ceux dont la parole s'est vérifiée — Rabbi Tarfon considère qu'un vœu de nazirat doit être prononcé de façon explicite, sans aucune trace d'incertitude; or dans ce cas, aucun d'eux ne connaissait avec certitude l'identité de la personne venant à leur rencontre, et ils ne pouvaient donc pas être certains d'être nazirs au moment de leur vœu.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר.
Si la personne qui venait à leur rencontre a rebroussé chemin, de sorte que son identité n'a jamais pu être établie, aucun d'entre eux n'est nazir — la question n'a jamais été tranchée, et la halakha est indulgente en cas de doute sur le nazirat. Rabbi Chimon dit que la halakha est stricte dans ce genre de cas d'incertitude, et qu'il faut donc procéder ainsi pour éviter tout doute: que chacun de ceux qui ont fait le vœu dise: Si cela était conforme à ma parole, me voici nazir de plein droit, puisque ma condition s'est réalisée; et sinon, me voici nazir volontaire — et de cette façon, ils sont tous nazirs dans un cas comme dans l'autre.
הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו — אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ״אִם הָיָה כִדְבָרַי — הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה״.
Guémara 2
GUEMARA: La Guemara interroge l'opinion de Beit Hillel: Pourquoi celui dont la parole ne s'est pas vérifiée serait-il nazir? Rav Yehouda dit: Il faut corriger le texte de la Michna pour lire: Seul celui dont la parole s'est vérifiée devient nazir.
גְּמָ׳ מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו, אַמַּאי הָוֵי נָזִיר? אָמַר רַב יְהוּדָה, אֵימָא: מִי שֶׁנִּתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו.
Rachi
ואם משנגנבה בהמתו נזר - שבדעתו היה לקבל נזירותו על אותה בהמה ובשעה שנזר לא היתה ברשותו הרי זה אינו נזיר דנזירות בטעות הואי:,וזו טעות - של נולד טעה נחום המדי שהוא סבור שפותחין בנולד:,ומצאו בית המקדש חרב - לאחר בית שני:
כל שנזר עד שלא חרב - ואע"פ שלאחר כך חרב הרי נזיר דאין פותחין לו לאדם בנולד:,ומשחרב בהמ"ק אינו נזיר - שיכול לומר לו אילו הייתי יודע שכבר חרב לא הייתי נודר וכה"ג לא הוי נולד שהרי כבר חרב:
גמ' שטפוהו רבנן לרבי אליעזר - והעבירוהו מדעתו כמו שטף מים (ב"מ ק:) והעמידוהו בשיטה שלהן דאין פותחין בנולד דאילו במסכת נדרים תנן בפ' רבי אליעזר פותחין בנולד דברי ר"א וחכמים אוסרין ואילו כי הדר אתי להכא במסכת נזיר אודויי אודי להו מדקא חזינא דלא פליג עלייהו במתני' כבמס' נדרים דנדרים מקמי נזיר נשנית וכדמפרש ברישא דמסכתא דאיידי דתני כתובות דאית בה המדיר תנא נדרים ואיידי דתנא נדרים תנא נזיר:
פותחין בתנאי נולד - ואפילו להנהו דנדרו עד שלא חרב בה"מ:,והיכי דמי כגון דאמרי להו אילו דאתא איניש - בההיא שעתא דנדריתון ואמור לכון דחרב כו':
אמר רב יוסף אי הואי התם - להנהו דאמרי דמי שנזר לאחר חורבן בהמ"ק אינו נזיר משום דאינהו סבורין דאכתי הוה קאי הוה אמינא להון ואמאי לא ידעין דליחרב:,הא כתיב היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה - דקאמר להו נביא לישראל אל תבטחו אל דברי הנביאים היכל ה' כי מתנבאים לא תבא עליכם רעה היכל ה' בשבועה עוד היום לבוא שיאמרו היכל ה' היכל ה' המה שנים הם זה מקדש ראשון וזה מקדש שני:
והא כתיב - בדניאל כשהגלן נבוכדנצר בחורבן בית ראשון שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלות פושעים ולהסיר חטאים שבועים שבעים שמיטין עתידין לבא מכאן ועד חורבן בית שני והם שבעים שנה שהיו בבבל וארבע מאות ועשרים שהיו בבית שני הרי שבעים שמיטין אלמא ידעי לאימת חרב:,אמרי לך רבנן כיון דלא ידעי בהי יומא - מסתמא אדעתא דבנוי נדרו:
מתני' ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו - ובגמרא מפרש מאי קאמרי:,רבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר - שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהא מברר דבריו ויאמר הריני נזיר ולא יהא תולה נזירותו בדבר אחר:
הרתיע לאחוריו - ראה איש פלוני בא כנגדו ואמר הריני נזיר אם זה שמעון וחזר זה לאחוריו ואין ידוע אם שמעון הוא אם לאו אינו נזיר דספק נזירות להקל:,ר' שמעון אומר יאמר כו' - ורבי שמעון לטעמיה דאמר ספק נזירות להחמיר ובגמרא מפרש:
Tossafot
ואם לאו אינו נזיר - פי' ואם משנגנבה בהמה נדר כלומר שבשעה שנדר כבר נגנבה הבהמה קודם לכן אך שהוא לא ידע וקיבל נזירות ואמר אילו הייתי יודע בשעת נדרי שכבר נגנבה לא הייתי נודר אינו נזיר כלומר הוי חרטה מעלייתא ומתיר לו החכם שהרי הקבלה עצמה היתה בטעות שאלמלי ידע שנגנבה לא הוי נודר דאיגלאי מילתא למפרע דנדר בטעות הוה ולא חל אפי' רגע א' דכיון דלא נדר [אלא על] בהמה זו והרי אינה בידו נדר טעות הוא ונראה דאפילו ב"ש מודו בהא דלא הוי נזיר:,וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה כו' - שהיה סבור שפותחין בנולד ואפילו לא שכיח כשעלו נזירים מן הגולה להביא קרבנותיהן ומצאו המקדש חרב אמר להם נחום אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב כלום הייתם נודרים כו' וזהו נולד דלא שכיח שבשעת הנדר עדיין היה קיים והתירן נחום וטעה [שפתח] להם בנולד כזה דלא שכיח [וכשבא] הדבר אצל חכמים [אמרו] כל שנדר עד שלא חרב הבית הוי נדר כלומר אין מתירין לו בחרטה זו דהוי נולד אבל נזר משחרב בהמ"ק והם לא ידעו שחרב ונדרו אינו נזיר דנזירות בטעות הוה שאלמלי ידעו שכבר חרב לא היו נודרים ולא חל מעיקרא נדר זה:
אמר רבא שטפו רבנן לר"א ואוקמיה במילתייהו - כלומר נצחוהו שחזר לדבריהם ואוקמי' בשטתייהו דאמרי אין פותחין בנולד דלא שכיח כמו חורבן הבית דאילו ר"א היה בשעת חורבן כדאמר בהניזקין (גיטין נו.) נכנס ר"א מצד א' ור' יהושע מצד אחד לישא מטתו של ריב"ז בירושלים ולא דבר כלום ולא חלק עליהן לומר דשפיר הוי חרטה כדתנן ר"א אומר פותחין בנולד אלא הדר ביה ממילתיה כיון שלא חלק על חכמי דורו:
אבל פותחין בתנאי נולד דאמרינן להו אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב ב"ה מי הוי נזר - ופי' אילו בא בן אדם אליך בשעה שנדרת והיה מיעצך כי [אולי] חרב בית המקדש טרם כלות נזירותיך כלום נדרת וזה דומה לחרטה אילו באו עשרה בני אדם שיפייסוך מי נדרת שאין לחלק מאיזה טעם יהיה הפיוס שאפילו טעם הפיוס משום דבר נולד אין בכך כלום דהוי חרטה:
אמר רב אסי אי הואי התם ה"א להו היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה - כלומר הייתי אומר לאותם הנזירים לא כחכמים עשיתם שנדרתם שהיה לכם לירא פן יהרס שהרי בפסוק מוזכר ולא היה בא להתיר להו נדרים בפתח זה אלא להוכיחם בא למה לא זכרו על פסוק זה ולהמנע מלדור והפסוק הוא סימן לדבר שהן שלשה היכל והשנים עתידין ליחרב והשלישי כסא יום הגדול והנורא לא ימוש לנצח ורש"י פירש הפסוק בענין אחר בירמיה:
נהי דידעי דחריב מי ידעינן אימתי ולא ידעינן לאימת והא כתיב בדניאל שבועים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך -דקאמר ליה המלאך לדניאל דלסוף שבעים שמיטות יחרב בית שני וכשתמלא ע' של גלות בבל וארבע מאות וכ' שנה של בית שני יעלה לשבעים שמיטות דהיינו שבע פעמים שבעים ומשני אכתי מי ידעי בהי יומא כלומר בתחלת שנה או באמצעיתה או בסופה וסבורים הם שיכלה נזירות ויביאו קרבנות קודם לכן:
ששה שהיו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן - ואין יודעין מי הוא ואמר אחד מן הששה הריני נזיר שזה הבא כנגדנו איש פלוני הוא כלומר שאכירהו מרחוק שהוא ראובן ונדר בנזיר אם כדבריו הוא והב' אומר הריני נזיר שאינו הוא לפי שנראה לו שאינו ראובן ונודר בנזיר אם כדבריו שאינו הוא כאשר נראה בעיניו והג' אומר לשנים הראשונים הריני נזיר שא' מכם נזיר שסבור אני שא' מכם נזיר ולא השני דהיינו אותו שימצא כדבריו והד' אומר הריני נזיר שאין א' מכם נזיר פירוש שסבור אני שא' משניכם אינו נזיר דהיינו אותו שלא ימצא כדבריו אלא האחד שימצא כדבריו הוא ראוי להיות נזיר והיינו כדברי שלישי שסבר שאחד מהם נזיר ואחד מהם אינו נזיר אלא שהפכו דבריהם והחמישי אמר לשנים הראשונים הריני נזיר ששניכם נזירים כלומר לפי שכל אחד קיבל עליו נזירות לפי מה שהוא דומה בעיניו [שכל] אחד סבור לומר אמת ולכך נחת לנזירות ועל כן אני סבור שעל שניכם חל נזירות והששי אמר הריני נזיר שכולכם נזירים כלומר שסבור אני שכולכם נזירים בש"א כולן נזירים וסברי ב"ש דנזירות בטעות הוי נזיר משום דכולן לנזירות נתכוונו וגמרו בדעתן להיות בכל ענין ומה שאמר שראה איש פלוני לפי שהוא סבור כדבריו ומהך משנה מוכחא בגמרא דהקדש בטעות הוי הקדש וכו' כדאמר בגמרא:
וב"ה אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו - ובגמרא פריך הל"ל מי שנתקיימו דבריו ובגמרא מפרש:,ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזיר - דלא ניתנה נזירות אלא להפלאה דגבי נזיר כתיב איש כי יפליא שצריך להפליא ולכך קבלת נזירות אפי' לאחד מן השנים שנמצא כדבריו אין [ברור] לו בשעת נדרו שיהא [נזיר] עד שיבא אצלם ויכירוהו וכיון שלא היה [ברור] להן באותה שעה לא גמרו להיות נזירין והשלישי שאומר אחד מכם נזיר הרי אין אחד מהם נזיר והרביעי נמי שאומר אין אחד מכם נזיר משמע נמי שאין אחד מהם נזיר וחבירו מיהא הוי נזיר ולא שאין [בשנים] הראשונים שום נזיר שהרי לא ניתנה נזירות אלא להפלאה אלא אי הוי אמר הרביעי לשנים הראשונים הריני נזיר שאין שום אחד מכם נזיר הרביעי יהיה נזיר ששנים הראשונים אינם נזירים לרבי טרפון ושפיר הוה חשוב הפלאה ומהאי טעמא ניחא אמאי לא תנא תו שאין שניהם נזירין שאין כולכם נזירים דאי אמר הכי היה ודאי נזיר לרבי טרפון לפי מה שהאמת הוא שאין שניהם נזירין ולא כולם נזירין אלא מאי הרביעי שאמר שאין אחד מהם נזיר:
הרתיע לאחוריו - פירוש חזר לאחוריו ולא נודע מי היה אין נזיר שום אחד מן השנים הראשונים דאע"פ שברור הוא כדברי האחד מ"מ כיון שלא הוברר לנו דברי מי נתקיימו אין אחד מהן נזיר ובגמרא מוקי לה כרבי יהודה דאמר דלא מחית איניש נפשיה לספיקא:,רבי שמעון אומר יאמר אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה - ר"ש לטעמיה דספק נזירות להחמיר והוי כל אחד נזיר מספק ואסור [ביין ובטומאה] וגם אי אפשר לו לגלח בשביל ספק נזירות בלא הבאת קרבן ואינו יכול להביא קרבן דשמא לא נזיר הוא ומייתי חולין בעזרה לכך קנסו שיאמר כל אחד ואחד אם כדברי הריני נזיר חובה ואם לאו נזיר נדבה מעתה ומקבל נזירות ויביא קרבן ויצא ידי חובה ממה נפשך ויהיה אסור ביין ובתגלחת והני תנאי רבי יהודה ורבי [שמעון] נחלקו אליבא דבית הלל רבי יהודה סבר אף על גב דבית הלל סברי דמי שנתקיימו דבריו הוי נזיר כדמפרש ואזיל בגמרא הני מילי כשנודע לבסוף דברי מי נתקיימו אבל הכא שהרתיע לאחוריו ולא נודע דברי מי נתקיימו מספק לא נחית לנזירות ור"ש סבר אליבא דב"ה דמספיקא (לא) נחית לנזירות כיון שברור שכדברי הא' הוא ולכך בעי תנאי:
מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר - הא לבית הלל לא הוי נזירות בטעות אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו [הראשונים] ומיירי שחזר בו תוך כדי דבור ואגב אורחיה קמ"ל דתוך כדי דבור כדבור דמי ודבריו האחרונים עיקרים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.