סנהדרין צ״ט במסכת סנהדריןסנהדרין צ״ט ב
גמרא זמר בכל יום, זמר בכל יום. אמר רב יצחק בר אבודימי: מאי קרא? שנאמר: ״נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו״. הוא עמל במקום זה, ותורתו עומלת לו במקום אחר. אמר רבי אלעזר: כל אדם לעמל נברא, שנאמר ״כי אדם לעמל יולד״. איני יודע אם לעמל פה נברא אם לעמל מלאכה נברא. כשהוא אומר ״כי אכף עליו פיהו״, הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה. כשהוא אומר ״לא ימוש ספר התורה הזה מפיך״, הוי אומר לעמל תורה נברא. והיינו דאמר רבא: כולהו גופי דרופתקי נינהו. טוביה לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא. ״נאף אשה חסר לב״. אמר ריש לקיש: זה הלומד תורה לפרקים, שנאמר ״כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך״. תנו רבנן: ״והנפש אשר תעשה ביד רמה״ – זה מנשה בן חזקיה, שהיה יושב ודורש בהגדות של דופי. אמר: וכי לא היה לו למשה לכתוב אלא ״ואחות לוטן תמנע״, ״ותמנע היתה פילגש לאליפז״, ״וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה״? יצאה בת קול ואמרה לו: ״תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי. אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך״. ועליו מפורש בקבלה: ״הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה״. מאי ״כעבות העגלה״? אמר רבי אסי: יצר הרע בתחלה דומה לחוט של כוביא, ולבסוף דומה לעבות העגלה. דאתן עלה, מיהת, ״אחות לוטן תמנע״ מאי היא? תמנע בת מלכים הואי, דכתיב: ״אלוף לוטן״, ״אלוף תמנע״, וכל אלוף – מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי. באתה אצל אברהם, יצחק ויעקב, ולא קבלוה. הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא? דלא איבעי להו לרחוקה. ״וילך ראובן בימי קציר חטים״. אמר רבא ברבי יצחק אמר רב: מכאן לצדיקים שאין פושטין ידיהן בגזל. ״וימצא דודאים בשדה״. מאי דודאים? אמר רב: יברוחי. לוי אמר: סיגלי. רבי יונתן אמר: סביסקי. אמר רבי אלכסנדרי: כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שנאמר: ״או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי״. רב אמר: כאילו בנה פלטרין של מעלה ושל מטה, שנאמר: ״ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ״. רבי יוחנן אמר: אף מגין על כל העולם כולו, שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״. ולוי אמר: אף מקרב את הגאולה, שנאמר: ״ולאמר לציון עמי אתה״. אמר ריש לקיש: כל המלמד את בן חבירו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שנאמר: ״ואת הנפש אשר עשו בחרן״. רבי אלעזר אומר: כאילו עשאן לדברי תורה, שנאמר: ״ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם״. רבא אמר: כאילו עשאו לעצמו, שנאמר: ״ועשיתם אתם״ – אל תקרי ״אתם״ אלא ״אתם״. אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר: ״ומטך אשר הכית בו את היאר״. וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו! אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. אפיקורוס: רב ורבי חנינא אמרי תרוייהו, זה המבזה תלמיד חכם. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי, זה המבזה חבירו בפני תלמיד חכם. בשלמא למאן דאמר: המבזה חבירו בפני תלמיד חכם אפיקורוס הוי, מבזה תלמיד חכם עצמו – מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוי. אלא למאן דאמר: מבזה תלמיד חכם עצמו אפיקורוס הוי, מגלה פנים בתורה כגון מאי? כגון מנשה בן חזקיה. ואיכא דמתני לה אסיפא: מגלה פנים בתורה. רב ורבי חנינא אמרי: זה המבזה תלמיד חכם. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי אמרי: זה המבזה את חבירו בפני תלמיד חכם. בשלמא למאן דאמר המבזה תלמיד חכם עצמו – מגלה פנים בתורה הוי, מבזה חבירו בפני תלמיד חכם – אפיקורוס הוי, אלא למאן דאמר מבזה חבירו בפני תלמיד חכם – מגלה פנים בתורה הוי, אפיקורוס כגון מאן? אמר רב יוסף: כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו. אמר ליה אביי: האי מגלה פנים בתורה נמי הוא, דכתיב ״אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי״. אמר רב נחמן בר יצחק: מהכא נמי שמע מינה, שנאמר ״ונשאתי לכל המקום בעבורם״. אלא, כגון דיתיב קמיה רביה, ונפלה ליה שמעתא בדוכתא אחריתי, ואמר: הכי אמרינן התם, ולא אמר: הכי אמר מר. רבא אמר: כגון הני דבי בנימין אסיא, דאמרי: מאי אהנו לן רבנן מעולם?