Traité Sanhedrin

FR · en attente

Sanhedrin 100a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source et ses commentaires s’ouvriront ici.

Traduction française en préparation.

Ce folio est disponible en hébreu vocalisé vérifié — avec Rachi et les Tossafot sur le folio Vilna. La traduction élucidée n’est pas encore rédigée : elle sera ajoutée progressivement. Chaque passage ouvre malgré tout sa source et ses commentaires.

עִבְרִית · texte source vérifié Sefaria (William Davidson · CC-BY-NC)

Guémara

Sanhedrin 100a

100%

סנהדרין ק׳ אמסכת סנהדרין

רש״י לא שרו לן עורבא לא אמרו לנו שום חידוש שלא מצינו בתורה (דשרינן עורבא):[דקא שרינא לכו עורבא] שהיתר זה אינו מצוי בתורה אלא סופרים אמרוהו:כגון דאמר הנהו רבנן - כאדם שאומר אותו ת"ח דלשון בזוי. הוא זה שהיה לו לומר רבותינו שבמקום פלוני ל"א כגון דאמר הני רבנן דכשהוא מספר שום דבר מרבנן אומר הני ולשון גנאי הוא הני אבל הנהו רבנן אינו גנאי:כי מטו מגלת אסתר לתקן לה מטפחת אמרי הא מגלת אסתר לא בעיא מטפחת כלומר בלשון בעיא א"ל לרב יהודה הא ודאי לא צריכא מטפחת כגון האחרות ולשון גנאי הוא דהוה להו למימר לרבם בלשון שאלה כך צריכה או אינה צריכה:בשמו - שאומר פלוני ואינו אומר מורי רבי פלוני:מעיין בית ה' - יצא והשקה את נחל שטים (יואל ד׳:י״ח):מגדים דינטר"ס בלע"ז כל מיני פירות מתוקים:יבכר - בכל חדש וחדש יתבשלו בו פירות:א"ל ההוא סבא יישר וכן אמר רבי יוחנן - כדבריך ור' יוחנן נמי הכי קאמר כדאמרת מ"ר ולא גרסינן וכן אמר רבי יוחנן יישר:כי האי גוונא מי מיחזי כאפקרותא:אלא אי שמיע לך מידי הא שמיע לך:כדכד אבן טובה וכך שמה:שמשותיך חלונות שהשמש זורח בהם כמו (תהילים פ״ד:י״ב) שמש ומגן היינו שמש ממש (ל"א) לאבני אקדח שהקב"ה חוקקן כבמקדח עד שחוקק בהם עשר ברום עשרים:לגלג עליו אותו תלמיד אדרבי יוחנן דהיינו אפקירותא:צילצלתא - עוף קטן:גל של עצמות שמת דאדם שמת נעשה גל של עצמות:קוממיות שתי קומות של אדם הראשון כדאמרינן בחגיגה (דף יב.) שמיעטו הקב"ה והעמידו על מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך כף בגימטריא הכי הוי:כנגד היכל וכותליו שכך היה אורך כל ההיכל עם הכותלים דכתיב (מלבים א ו) והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו וכותל מזרח שש אמות וכותל מערב שש אמות ואמה אחת טרקסין הרי י"ג אמות ואולם עשר אמה רוחב וכותל האולם שש הרי כ"ט ומאחורי האולם תא אחד רחבו שש וכתלו ה' הרי מ' וס' אמה של אורך הבית הרי מאה והיאך יכולין לכוף קומתן וליכנס בפתח שאין לו אלא רום עשרים כדאמרת:אשר בנינו כלומר בנים שלנו יהיו לעתיד כאילנות גבוהין מגודלים:ובנותינו ובנות שלנו כזויות המחוטבות לתבנית היכל כלומר ככותל ההיכל מחוטבות כמו (דברים כ״ט:י׳) מחוטב עציך לישנא אחרינא אהיכל דבית שני קאמר דקים לן היכל ס' אורך ברום מאה הוא:לכוי דבי זיקא לחלונות שהשמש והאור נכנסין בהן אבל השערים גבוהים יותר:[להתיר פה של מעלה] להתיר פה אלמים שיהו מדברים:להתיר פה של מטה רחם של העקרות האוכלות מן העלין נפקדות:איתמר נמי חזקיה וכו' - והיינו הך דלעיל לתרופה:מראהו כלבנון וכתיב לעיל מיניה שחורות כעורב וסמיך ליה חכו ממתקים:ירויון מדשן ביתך אמר לי רבי דלעיל מינה מהאי קרא מיירי עניינא דמרעיב את עצמו וקאמר ירויון מדשן ביתך שהקב"ה משביען לעוה"ב:מלא עומסו מלא חופנו של הקב"ה טובה:וכי אפשר לומר כן היאך אדם יכול לקבל מלא עומסו של הקב"ה והרי אין לו מקום ליתן דכל העולם כולו אינו אלא כמזרת ועד אגודל:באותן עולמות יתן לצדיק את העומס:במדה שאדם מודד אם מדד ונתן צדקה לעני מלא חפניו הקב"ה מודד בחפניו ונותן לו:וכי אפשר לומר כן שיהא הקב"ה נותן לאדם מלא חפניו והלא אינו יכול לסבול כל כך:

גמרא לא שרו לן עורבא, ולא אסרו לן יונה. רבא, כי הוו מייתי טריפתא דבי בנימין קמיה, כי הוה חזי בה טעמא להיתירא, אמר להו: תחזו דקא שרינא לכו עורבא. כי הוה חזי לה טעמא לאיסורא, אמר להו: תחזו דקא אסרנא לכו יונה. רב פפא אמר: כגון דאמר ״הני רבנן״. רב פפא אישתלי ואמר: ״כגון הני רבנן״, ואיתיב בתעניתא. לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי רב יהודה. כי מטו מגילת אסתר אמרי: הא [מגילת אסתר] לא בעי מטפחת. אמר להו: כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא. רב נחמן אמר: זה הקורא רבו בשמו, דאמר רבי יוחנן: מפני מה נענש גיחזי? מפני שקרא לרבו בשמו, שנאמר: ״ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע״. יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא, ויתיב וקאמר: עתיד הקדוש ברוך הוא להוציא נחל מבית קדשי הקדשים, ועליו כל מיני מגדים, שנאמר: ״ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה״. אמר ליה ההוא סבא: ״יישר״, וכן אמר רבי יוחנן: ״יישר״. אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: כי האי גונא מיחזי אפקרותא? אמר ליה: הא [האי] סיועי קא מסייע ליה [לך]! אלא אי שמיע לך הא, שמיע לך: כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש: עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות, וחוקק בהם עשר ברום עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר ״ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וגו׳״. לגלג עליו אותו תלמיד, אמר: השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן, כולי האי משכחינן? לימים הפליגה ספינתו בים. חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות. אמר להו: הני למאן? אמרי: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים. כי הדר אשכחיה לרבי יוחנן דיתיב וקא דריש. אמר ליה: רבי, דרוש ולך נאה לדרוש. כשם שאמרת כך ראיתי. אמר לו: ריקה! אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה! יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות. מיתיבי: ״ואולך אתכם קוממיות״ – רבי מאיר אומר: מאתים אמה, כשתי קומות של אדם הראשון. רבי יהודה אומר: מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר: ״אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחטבות תבנית היכל וגו׳״. כי קאמר רבי יוחנן, לכוי דבי זיקא. מאי ״ועלהו לתרופה״? רבי יצחק בר אבודימי ורב חסדא: חד אמר, להתיר פה של מעלה; וחד אמר, להתיר פה של מטה. איתמר נמי: חזקיה אמר להתיר פה אילמין, בר קפרא אמר להתיר פה עקרות, רבי יוחנן אמר לתרופה ממש. מאי לתרופה? רבי שמואל בר נחמני אמר: לתואר פנים של בעלי הפה. דרש רבי יהודה ברבי סימון: כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מבהיק זיויו לעולם הבא, שנאמר: ״מראהו כלבנון בחור כארזים״. אמר רבי תנחום ברבי חנילאי: כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא משביעו לעולם הבא, שנאמר: ״ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם״. כי אתא רב דימי אמר: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו, שנאמר: ״ברוך ה׳ יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה״. אמר ליה אביי: וכי אפשר לומר כן? והלא כבר נאמר: ״מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן״? אמר: מאי טעמא לא שכיחת באגדתא? דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: עתיד הקדוש ברוך הוא ליתן לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות, שנאמר: ״להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא״. ״יש״ בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי. תניא: רבי מאיר אומר, במדה שאדם מודד – מודדין לו, דכתיב: ״בסאסאה בשלחה תריבנה״. אמר רבי יהושע: וכי אפשר לומר כן? אדם נותן מלא עומסו לעני בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא נותן לו מלא עומסו לעולם הבא? והכתיב ״שמים בזרת תכן״! ואתה אי אומר כן? איזו היא מדה מרובה: מדה טובה מרובה או מדת פורענות?