AccueilÉtudeLa GmaraTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Accueil

Traité Sanhedrin

FR · en attente

Sanhedrin 113a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source et ses commentaires s’ouvriront ici.

Traduction française en préparation.

Ce folio est disponible en hébreu vocalisé vérifié — avec Rachi et les Tossafot sur le folio Vilna. La traduction élucidée n’est pas encore rédigée : elle sera ajoutée progressivement. Chaque passage ouvre malgré tout sa source et ses commentaires.

עִבְרִית · texte source vérifié Sefaria (William Davidson · CC-BY-NC)

  1. Guémara
Sanhedrin 113a
100%
סנהדרין קי״ג אמסכת סנהדרין
גמרא וליפרקיה, דתנן: הלקוח בכסף מעשר שנטמא – יפדה. כרבי יהודה, דאמר: יקבר. אי הכי, מאי איריא עיר הנדחת? אפילו דעלמא נמי! אלא לעולם בטהור, וכגון דנפול מחיצות, וכדרבא דאמר רבא: מחיצה לאכול – דאורייתא, לקלוט – דרבנן. וכי גזור רבנן כי אתנהו למחיצות, כי ליתנהו למחיצות – לא. כתבי הקדש יגנזו. מתניתין דלא כרבי אליעזר, דתניא: רבי אליעזר אומר, כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת, שנאמר: ״ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל״. והיכא דאיכא מזוזה לא אפשר, דכתיב: ״לא תעשון כן לה׳ אלהיכם״. רבי שמעון אומר: אמר הקדוש ברוך הוא וכו׳. לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי? דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא: כל מקום שאתה מוצא כלל בעשה ופרט בלא תעשה, אין דנין אותו בכלל ופרט. דמר אית ליה דרבי אבין, ומר לית ליה דרבי אבין. לא, דכולי עלמא אית להו דרבי אבין, והכא בהא קמיפלגי: מר סבר ״עוד״ לגמרי משמע, ומר סבר ״עוד״ – לכמה שהיתה אינה נבנית, אבל נעשית היא גנות ופרדסים. תנו רבנן: היו בה אילנות תלושין – אסורין, מחוברין – מותרין. של עיר אחרת, בין תלושין בין מחוברין – אסורין. מאי ״עיר אחרת״? אמר רב חסדא: יריחו, דכתיב: ״והיתה העיר חרם לה׳... וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני ה׳ אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה״. תניא: לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו, דכתיב: ״בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה״. תניא: באבירם בכורו, רשע, לא היה לו ללמוד. בשגוב צעירו, היה לו ללמוד. אבירם ושגוב מאי עבוד? מאי קאמר? הכי קאמר: באבירם בכורו היה לו ללמוד לאותו רשע, בשגוב צעירו. ממשמע שנאמר ״באבירם בכורו״ איני יודע ששגוב צעירו? מה תלמוד לומר ״שגוב צעירו״? מלמד שהיה מקבר והולך מאבירם עד שגוב. אחאב שושביניה הוה. אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא. יתיב וקאמר: דילמא כי לט יהושע הכי לט – לא יריחו על שם עיר אחרת, ולא עיר אחרת על שם יריחו? אמר ליה אליהו: אין. אמר ליה: השתא לווטתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב ״וסרתם ועבדתם וגו׳״ וכתיב ״וחרה אף ה׳ בכם ועצר את השמים וגו׳״, וההוא גברא אוקים ליה עבודה זרה על כל תלם ותלם ולא שביק ליה מיטרא למיזל מיסגד ליה. לווטתא דיהושע תלמידיה מקיימא? מיד: ״ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד חי ה׳ אלהי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו׳״. בעי רחמי, ויהבו ליה אקלידא דמטרא, וקם ואזל. ״ויהי דבר ה׳ אליו לאמר. לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית״. ״והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו׳״. מהיכא? אמר רב יהודה אמר רב: מבי טבחי דאחאב. ״ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ״. כיון דחזא דאיכא צערא בעלמא, כתיב: ״ויהי דבר ה׳ אליו לאמר. קום לך צרפתה״. וכתיב: ״ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית״. בעא רחמי למיתן ליה אקלידא דתחיית המתים. אמרי ליה: שלש מפתחות לא נמסרו לשליח: של חיה, ושל גשמים, ושל תחיית המתים. יאמרו: שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב! אייתי הא ושקיל האי. דכתיב: ״לך הראה אל אחאב ואתנה מטר״. דרש ההוא גלילאה קמיה דרב חסדא: משל דאליהו, למה הדבר דומה? לגברא דטרקיה לגליה ואבדיה למפתחיה. דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו
Traité Sanhedrin 113a — Atelier d'étude — Omeq