Traité Sanhedrin

FR · en attente

Sanhedrin 104b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source et ses commentaires s’ouvriront ici.

Traduction française en préparation.

Ce folio est disponible en hébreu vocalisé vérifié — avec Rachi et les Tossafot sur le folio Vilna. La traduction élucidée n’est pas encore rédigée : elle sera ajoutée progressivement. Chaque passage ouvre malgré tout sa source et ses commentaires.

עִבְרִית · texte source vérifié Sefaria (William Davidson · CC-BY-NC)

Guémara

Sanhedrin 104b

100%

סנהדרין ק״ד במסכת סנהדרין

רש״י אחד - מן הנשבים לחברו:גמל - זו שמהלכת לפנינו סומא וכו':[מצד שרואה שאינה אוכלת פעמים מצד ימין ופעמים מצד שמאל כבהמה הרואה שאוכלת מכאן ומכאן אלא מצד שרואה אוכלת]:יין מטפטף ושוקע בקרקע ורואין אנו בין רגלינו הטיפין שנפלו כשעברה הגמל במקום זה מצד אחד שקועין ומצד אחר הטיפין של שמן שצפים:נפנה לצדדין שכן דרך ישראל להיותו צנוע:רדף - השבאי דרך הגמל והמנהיג ומצא כדבריהם ואמרו אותם יהודים על אותו שבאי אדוניהם שהוא בן קלסתר מלך אשקנ"ק בלע"ז שהיה דיוקנו דומה למגמת פניו של אותו קלסתר של מלך שבזנות הולידו:על עסקי לילה לפי שבכו אותו לילה בכיית חנם:קולו נשמע יותר מביום - כדאמרינן בעלמא (יומא דף כ.) מפני מה אין הקול נשמע ביום כבליל"ה מפני גלגל חמה המנסר ברקיע והיינו דכתיב בכה תבכה בלילה כדי שיהא קולה נשמע וירחמו עליה ואף על פי כן אין מנחם לה:כוכבים ומזלות בוכים - שנכמרו רחמים עליו:בוכה כנגדו מתוך שנשמע בהדיא מרכך לבו של אדם השומע קולו לבכות עמו:ריסי עיניו שער שבבבת העין היה נופל ונכפל על העין מרוב דמעות:על לחיה לשון לחות ונערות כגון לח ויבש:אלי - קוננו קינה מתרגמינן איליא:על בעל נעוריה שבוכה תמיד ומצויה דמעות:לא אליכם נביא היה מתנודד על החורבן כאילו באה עליו צרה ומהפכה לאחרים ואומר להם לישראל לא תהא לכם צרה כזו כמדומה לי נביא היה מדבר כנגד בני משה או כנגד י' השבטים שלא הגלה נבוכדנצר:מכאן לקובלנא מן התורה כשאדם מודיע צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא זאת לך כמו שבאה אלי כי קשה הוא לשמוע שפעמים חוזרת עליו והמקפיד על כך אין בו משום ניחוש. ל"א לקובלנא כשיש לו צרה יודיענה לרבים קובלנא צעקה ל"א נגד דמתרגמינן קבל כאדם שאומר לחברו לא כנגדך אני אומר:וירדנה ושרף אותה והיינו עשאוני כעוברי דת שדנני באש כסדום:וירדנה לשון שבירה כמו (במדבר כ״ד:י״ט) וירד מיעקב כאדם המושל בחברו להלקותו ולשברו:הכי גרסינן ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום וכי משוא פנים יש בדבר והואיל וישראל רעים יותר מסדום למה לא נהפכו כסדום לשון אחר וכי משוא פנים יש בדבר דהתם כתיב וה' המטיר הוא בעצמו והכא כתיב שלח על ידי שליח:מדה יתירה לטובה - דבירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו שהיתה מזמנת חברתה ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו ואילו בסדום כתיב יד עני ואביון לא החזיקה ומדה זו כפרה עליהם שלא נהפכו לשון אחר מדה יתירה פורענות גדולה היתה בירושלים שילדיהם היו אוכלות זו עם זו דכתיב היו לברות למו ואילו בסדום כתיב גאון שבעת לחם שלא טעמו טעם עוני הא למדת גדול פורענות ירושלים מפורענות סדום ולא היה משוא פנים בדבר:סלה - לשון מסלה כלומר כל האבירים פסלם הקב"ה ועשאם פסולים וכבושים כמסלה זו והיינו דמיא למטבע שנפסל ואין לו תקנה:מפני מה הקדים פ"א לעי"ן - ברוב האלפא ביתא שבאיכה:מפני מרגלים - שהקדימו מאמר פיהם עד שלא ראו בעין:טועם טעם לחם שהכותים מוצאים טעמם בלחמם של ישראל שהנאה הוא להם כשגוזלין אותן:אלו הדיינין מטה משפט בשביל עונותיהם היו לחם עמי למאכל אויביו:מלמדי תינוקות שעושין מלאכתן רמיה:מי מנאן להנך מלכים והדיוטות דקתני במתני' אין להם חלק:עוד אחד - שלמה:דיוקנו - של דוד אביו נשתטח לפניהם שלא למנותו עמהם:בל יתיצב לפני חשוכים בגיהנם:לפני מלכים יתיצב בגן עדן ולא לפני חשוכים:המעמך ישלמנה וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא:כי אתה תבחר ולא אני וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק הלא בי הדבר תלוי:דורשי רשומות דורשי פסוקים כדכתיב (דניאל י׳:כ״א) את הרשום בכתב אמת היו אומרים שלכולם יש להם חלק אפילו למנשה וירבעם ולאחאב:לי גלעד ולי מנשה עלי לסבול עונם כדי שיהו הם זוכים:מנשה כמשמעו מנשה בן חזקיהו:

גמרא אמר לו אחד מהם לחבירו: גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה, וטעונה שתי נודות, אחת של יין ואחת של שמן, ושני בני אדם המנהיגים אותה, אחד ישראל ואחד גוי. אמר להן [שבאי]: עם קשה עורף! מאין אתם יודעין? אמרו לו: גמל מעשבים שלפניה, מצד שרואה אוכלת, מצד שאינה רואה אינה אוכלת. וטעונה שתי נודות, אחת של יין ואחת של שמן; של יין מטפטף ושוקע, ושל שמן מטפטף וצף. ושני בני אדם המנהיגים אותה, אחד גוי ואחד ישראל; גוי נפנה לדרך, וישראל נפנה לצדדין. רדף אחריהם ומצא כדבריהם. בא ונשקן על ראשן, והביאן לביתו ועשה להן סעודה גדולה. והיה מרקד לפניהם ואמר: ברוך שבחר בזרעו של אברהם ונתן להם מחכמתו, ובכל מקום שהן הולכין נעשין שרים לאדוניהם. ופטרן [והלכו] לבתיהם לשלום. ״בכה תבכה בלילה״ – שתי בכיות הללו למה? אמר רבה אמר רבי יוחנן: אחד על מקדש ראשון ואחד על מקדש שני. ״בלילה״ – על עסקי לילה, שנאמר: ״ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא״. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותו היום ליל תשעה באב היה. אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכיה של חנם, ואני אקבע לכם בכיה לדורות. דבר אחר: ״בלילה״ – שכל הבוכה בלילה, קולו נשמע. דבר אחר: ״בלילה״ – שכל הבוכה בלילה, כוכבים ומזלות בוכין עמו. דבר אחר: ״בלילה״ – שכל הבוכה בלילה, השומע קולו בוכה כנגדו. מעשה באשה אחת, שכנתו של רבן גמליאל, שמת בנה והיתה בוכה עליו בלילה. שמע רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה, עד שנשרו ריסי עיניו. למחר הכירו בו תלמידיו והוציאוה משכונתו. ״ודמעתה על לחיה״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כאשה שבוכה על בעל נעוריה, שנאמר ״אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה״. ״היו צריה לראש״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המיצר לישראל נעשה ראש, שנאמר ״כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל המציק לישראל אינו עיף. ״לא אליכם כל עברי דרך״, אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן לקובלנא מן התורה. ״כל עברי דרך״, אמר רב עמרם אמר רב: עשאוני כעוברי על דת. דאילו בסדום כתיב: ״וה׳ המטיר על סדם״, ואילו בירושלים כתיב: ״ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה וגו׳״. וכתיב: ״ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם״. וכי משוא פנים יש בדבר? אמר רבא אמר רבי יוחנן: מדה יתירה היתה בירושלים שלא היתה בסדום, דאילו בסדום כתיב: ״הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ויד עני ואביון לא החזיקה וגו׳״, ואילו בירושלים כתיב: ״ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן״. ״סלה כל אבירי ה׳ בקרבי״, כאדם שאומר לחברו: נפסלה מטבע זו. ״פצו עליך פיהם״ – אמר רבא אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פא לעין? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם. ״אכלי עמי אכלו לחם ה׳ לא קראו״. אמר רבא אמר רבי יוחנן: כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם. ״ה׳ לא קראו״ – רב אמר: אלו הדיינין, ושמואל אמר: אלו מלמדי תינוקות. מי מנאן? אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד. באה דמות דיוקנו של אביו ונשתטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה. באה אש מן השמים ולחכה (אש) בספסליהם, ולא השגיחו עליה. יצאה בת קול ואמרה להם: ״חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים״. מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה. ״לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני חשכים״. ולא השגיח עליה. יצאה בת קול ואמרה: ״המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו׳״. דורשי רשומות היו אומרים: כולן באין לעולם הבא, שנאמר: ״לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי. מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרועעי״. ״לי גלעד (ולי מנשה)״ – זה אחאב שנפל ברמות גלעד. ״מנשה״ – כמשמעו. ״אפרים מעוז ראשי״ – זה ירבעם דקאתי מאפרים. ״יהודה מחקקי״ – זה אחיתופל