Traité Sanhedrin

FR · en attente

Sanhedrin 101b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source et ses commentaires s’ouvriront ici.

Traduction française en préparation.

Ce folio est disponible en hébreu vocalisé vérifié — avec Rachi et les Tossafot sur le folio Vilna. La traduction élucidée n’est pas encore rédigée : elle sera ajoutée progressivement. Chaque passage ouvre malgré tout sa source et ses commentaires.

עִבְרִית · texte source vérifié Sefaria (William Davidson · CC-BY-NC)

Guémara

Sanhedrin 101b

100%

סנהדרין ק״א במסכת סנהדרין

רש״י גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה היינו תלמידי חזקיה כדקיימא לן בהשותפין בבבא בתרא (דף טו.) חזקיה וסיעתו כתבו משלי מכלל דחזקיה היה מלמד לכל וכדאמרן (לעיל סנהדרין דף צד.) נעץ חרב על פתח בית המדרש וכל שכן שלמנשה בנו לימד:מכל טורח שטרח בו ללמדו:שבאו בעלילה - שלא באו לבקש לפני הקב"ה בתפלה אלא באו בעלילה שאמרו דברים של נצחון שאין להם תשובה:הברכה אחת היא וכי אין לך ברכה יותר תשובה ניצחת השיבו ועלתה לו:מנשה בא בעלילה שלא להתפלל למקום אלא לבסוף אם לא תושיעני מה הועיל לי שקראתי לך יותר משאר אלהות והיינו דכתיב ויכנע לפני (ה') אלהי אבותיו מכלל דעד השתא לפני אלוהות אחרים נכנע:תנא - כי אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא בגבולין אבל במקדש לא שהרי בשם היו מברכין:ובלשון עגה אפילו במקדש לא לשון עגה לעז שאינו הוגה באותיותיו בלשון הקדש שלנו אלא שאר לועזין עגה לשון בלעגי שפה (ישעיהו כ״ח:י״א) מ"ר ל"א עגה לשון עוגה מקום שיש בו חבורת בני אדם שמדברין דברי חול גבולין קרי חוץ למקדש ואסור לפרש שם בן ארבעים ושתים בלשון עגה חוץ למקדש ואי עבד אין לו חלק אבל בלשון קדש אינו נענש כל כך ובמקדש הואיל ונהגו להזכיר פירושו אינו נענש:שריבע עם שריבץ את ישראל והשפילם:עשה מריבה בעם הריבם אלו עם אלו בעסק עבודת כוכבים זה עובד וזה מוחה בידו ובאו לידי מחלוקת:שניבט ולא ראה היה סבור להביט יפה ולעמוד על דבר עיקר ולא ראה שטעה כדאמרינן לקמן ראה אש יוצאה מאמתו וכו':נתמכמך בבנין של מצרים שנתנוהו בבנין במקום לבנה כדמפרש באגדה שאמר לו משה להקב"ה אתה הרעות לעם הזה שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין אמר לו הקב"ה קוצים הם מכלין שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים] ואם תרצה תנסה והוציא אחד מהן הלך והוציא את מיכה. ל"א נתמכמך עסק בבנין עד שנעשה מך כדאמרינן (סוטה דף יא.) כל העוסק בבנין מתמסכן:הוא סבר איהו מליך ולכן נתאמץ שבע בן בכרי וקבץ כל ישראל אליו והיה רוצה למלוך כדכתיב במקרא:איהו מליך ולכך נעשה יועץ לאבשלום כדי שתשוב המלוכה מדוד לאבשלום ובין כך ובין כך יתגלגל הדבר ותשוב אליו:על מי מריבה - שבעון שאמר שמעו נא המורים נענש ולא נכנס לארץ ישראל:ומנא לן דלא אתי ירבעם לעלמא דאתי והכי נמי מפרש לקמן בכלהו שלשה מלכים וארבעה הדיוטות:הוכיח את שלמה כדמפרש ואזיל דאמר דוד אביך וכו':ומפני מה נענש שהוכיחו ברבים - לביישו:פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו (וירדו) [ויכנסו] בריוח:ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא כדי שיכנסו בשערים לידע מי נכנס כדי לגבות מס לבת פרעה מ"ר ל"א שסגר השערים ועשה מגדל לבת פרעה על אחד מן השערים וכולם עוברים דרך שם כדי שיהיו מצויין עמה לכבדה ולעבדה כל עבודת בית המלך קרי אנגריא ל"א שהיה רגיל שלמה לסגור דלתות העזרה ומצניע מפתחות בידו ודרכו של מלך לישן ג' שעות ביום וישראל עומדין על העזרה עד שיעמוד המלך ואמר לו ירבעם אתה רוצה שיתנו לך אנגריא לבת פרעה אשתך שתתן להם מפתחות:(בית) [את] המלוא אחת מן הפרצות גדר ומלאו לכותל החומה ובנה שם מגדל לבת פרעה ולאנשים שעובדין לה לעיל מהאי קרא כתיב וירם יד במלך כלומר קם בדברים כנגד המלך ומרד בו:שחלץ תפילין בפניו - שהיה לו לפנות לצד אחר מפני אימת מלכותו ולחלוץ שלא בפניו ל"א חולץ תפילין בפניו לבא להתריס כנגדו בחזקה:חלץ תפילין - אין נכון להיות בגלוי ראש לפני המלך [והוא התחיל במרד בכך להראות ולומר לו שאינו נוהג כמלך]:גמירי דאין ישיבה הלכה למשה מסיני ולא מקרא:שהושיב רשע אצל צדיק ואומר להם להעמיד להם צלם אחד בבית אל ואחד בדן הסכימו עמו:אמר לו רשע לצדיק - סלקא דעתך גברא כירבעם פלח לעבודת כוכבים אלא לנסיונהו בעי אם דעתנו שלם עמו נתרצה בדבר וכך היה מטעה רשע לצדיק עד שהיו כולן חתומים שהן היו רוצים ושוב לא היו יכולים לחזור בהן:

גמרא ״גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה״. וכי חזקיה מלך יהודה לכל העולם כולו לימד תורה, ולמנשה בנו לא לימד תורה? אלא, מכל טורח שטרח בו ומכל עמל שעמל בו, לא העלהו למוטב אלא יסורין, שנאמר: ״וידבר ה׳ אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו. ויבא ה׳ עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה״. וכתיב: ״וכהצר לו חלה את פני ה׳ אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבותיו. ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלים למלכותו וידע מנשה כי ה׳ הוא האלהים״. הא למדת שחביבין יסורין. תנו רבנן: שלשה באו בעלילה, אלו הן: קין, עשו ומנשה. קין, דכתיב: ״גדול עוני מנשוא״. אמר לפניו: רבונו של עולם, כלום גדול עוני מששים ריבוא שעתידין לחטוא לפניך ואתה סולח להם? עשו, דכתיב: ״הברכה אחת היא לך אבי״. מנשה – בתחילה קרא לאלוהות הרבה, ולבסוף קרא לאלהי אבותיו. אבא שאול אומר: אף ההוגה את השם באותיותיו וכו׳. תנא: ובגבולין, ובלשון עגה. שלשה מלכים וארבעה הדיוטות וכו׳. תנו רבנן: ירבעם – שריבע עם. דבר אחר: ירבעם – שעשה מריבה בעם. דבר אחר: ירבעם – שעשה מריבה בין ישראל לאביהם שבשמים. בן נבט – בן שניבט ולא ראה. תנא: הוא נבט, הוא מיכה, הוא שבע בן בכרי. נבט – שניבט ולא ראה. מיכה – שנתמכמך בבנין. ומה שמו? שבע בן בכרי שמו. תנו רבנן: שלשה ניבטו ולא ראו, ואלו הן – נבט, ואחיתופל, ואיצטגניני פרעה. נבט ראה אש שיוצאת מאמתו. הוא סבר איהו מליך, ולא היא. ירבעם הוא דנפק מיניה. אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו. הוא סבר איהו מלך, ולא היא. בת שבע בתו הוא דנפק מינה שלמה. איצטגניני פרעה, דאמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב ״המה מי מריבה״? המה שראו איצטגניני פרעה וטעו. ראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה, אמר: ״כל הבן הילוד היארה תשליכהו״. והן לא ידעו שעל עסקי מי מריבה לוקה. ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי? דכתיב: ״ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה״. ״להכחיד״ – בעולם הזה, ״ולהשמיד״ – לעולם הבא. אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה. ומפני מה נענש? מפני שהוכיחו ברבים, שנאמר: ״וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו״. אמר לו: דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל, ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה. ומאי ״וזה אשר הרים יד במלך״? אמר רב נחמן: שחלץ תפיליו בפניו. אמר רב נחמן: גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם, שנאמר: ״ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד. אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה׳ בירושלים ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה״. אמר: גמירי דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית יהודה בלבד. כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא, סברי: הא מלכא והא עבדא. ואי יתיבנא, מורד במלכות הוא, וקטלין לי ואזלו בתריה. מיד ״ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלים הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן״. מאי ״ויועץ״? אמר רבי יהודה: שהושיב רשע אצל צדיק. אמר להו: חתמיתו על כל דעבידנא? אמרו ליה: הין. אמר להו: מלכא בעינא למיהוי. אמרו ליה: הין. כל דאמינא לכו עבידתו? אמרו ליה: הין. אפילו למפלח לעבודה זרה? אמר ליה צדיק: חס וחלילה! אמר ליה רשע לצדיק: סלקא דעתך דגברא כירבעם פלח לעבודה זרה? אלא למינסינהו הוא דקא בעי, אי קבליתו למימריה.