Guémara
Celui qui sarcle des 'hassiyot avec un Samaritain peut en manger une consommation occasionnelle sans dîmer, car tout produit non dîmé peut être consommé dans le cadre d'une consommation occasionnelle. Et quand il termine le travail sur les 'hassiyot, les met en tas, et qu'elles deviennent soumises à la dîme, il les dîme comme un produit assurément soumis à l'obligation de dîme, et non comme un produit dont la dîme est douteuse, car l'hypothèse retenue est que le Samaritain n'a pas dîmé les 'hassiyot.
הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי בַּחֲסִיּוֹת — אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי, וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי.
Rabbi Chimon ben Elazar dit: si les 'hassiyot appartiennent à un Juif soupçonné de ne pas observer la Chemita, à la sortie de l'année de Chemita, il est permis de sarcler avec lui, car il n'y a pas lieu de craindre une éventuelle sainteté de la septième année. La Guemara demande: cela signifie-t-il que les pousses permises de la huitième année neutralisent l'interdit, et c'est pour cela qu'il n'y a pas lieu de craindre la sainteté de la Chemita? La Guemara rejette cette déduction: et peut-être le Tanna parle-t-il d'une chose dont la graine s'épuise après avoir été semée, dont les pousses neutralisent l'interdit d'origine? La Guemara rejette cette possibilité: n'est-il pas enseigné dans une baraïta: voici ce que sont les 'hassiyot, comme par exemple la colocasie, l'ail et les oignons, dont la graine ne s'épuise pas?
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — מוּתָּר. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר, וְדִלְמָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה? הָא תַּנְיָא: אֵלּוּ הֵן חֲסִיּוֹת — כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים.
La Guemara demande: et peut-être le Tanna parle-t-il de plantes qui ont été broyées avant de développer des pousses? La Guemara répond: c'est le cas de celui qui est soupçonné de ne pas observer la Chemita qui est enseigné dans la baraïta, et celui qui est soupçonné ne prendrait pas la peine d'éliminer l'interdit en broyant. La Guemara demande: et peut-être le Tanna parle-t-il d'un mélange de 'hassiyot interdites et permises, et la raison de la permission serait que l'interdit a été neutralisé par la majorité des 'hassiyot permises? La Guemara répond: c'est « celui qui sarcle » qui est enseigné, ce qui indique qu'il mange les feuilles au fur et à mesure qu'il les sarcle, ne laissant aucune occasion aux 'hassiyot de se mélanger avec d'autres.
וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין? ״חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית״ קָתָנֵי. וְדִלְמָא בְּתַעֲרוֹבֶת? הַמְנַכֵּשׁ קָתָנֵי.
La Guemara suggère: disons que ceci constitue une réfutation concluante des opinions de Rabbi Yohanan et de Rabbi Yonathan, qui ont affirmé concernant l'orla et les cultures vivrières dans un vignoble que leur pousse permise ne neutralise pas l'interdit du fruit ou de la culture d'origine! Rabbi Yitzhak dit: la Chemita est différente. Puisque son interdit est engendré par le biais de la terre, son annulation s'effectue également par le biais de la terre. L'interdit peut être neutralisé par la pousse résultant de la replantation permise de la plante interdite.
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּדְרַבִּי יוֹנָתָן! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שַׁנְיָא שְׁבִיעִית, הוֹאִיל וְאִיסּוּרָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע — בְּטִילָתָהּ נָמֵי עַל יְדֵי קַרְקַע.
La Guemara demande: n'y a-t-il pas le cas de la dîme, dont l'interdit est engendré par le biais de la terre, mais dont l'annulation ne s'effectue pas par le biais de la terre? Comme il est enseigné dans une baraïta: à propos d'une litra de première dîme non dîmée [dont la teroumat maasser n'a pas été prélevée], que l'on a semée en terre, et qui a poussé et se trouve maintenant être d'environ dix litra, cette pousse supplémentaire est obligée d'être dîmée et est soumise aux lois de la Chemita. Et quant à cette litra d'origine de première dîme non dîmée qu'il a semée, on la dîme à partir d'un produit provenant d'un autre endroit, et non à partir de la litra elle-même, selon un calcul proportionnel à ce qui devait en être prélevé. Il apparaît donc que la pousse résultant du semis de la première dîme en terre ne neutralise pas son interdit.
הֲרֵי מַעֲשֵׂר, דְּאִיסּוּרוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע, וְאֵין בְּטִילָתוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע. דְּתַנְיָא: לִיטְרָא מַעֲשֵׂר טֶבֶל שֶׁזְּרָעָהּ בַּקַּרְקַע וְהִשְׁבִּיחָה, וַהֲרֵי הִיא כְּעֶשֶׂר לִיטְרִין — חַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית. וְאוֹתָהּ לִיטְרָא, מְעַשֵּׂר עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן!
Rachi
בחסיות - מפרש לקמן:,אוכל מהן עראי - כמו שאר טבל גמור:,ומעשרן ודאי' - ולא דמאי דודאי כותי לא הפריש מעשר מהן כלל:
רשב"א אומר כו' - טעמיה דנפשיה קאמר:,אם ישראל חשוד על השביעית - שחשוד שנוטע חסיות שביעית בשמינית ישראל המנכש עמו בשמינית מותר לו לאכול מהן משום דגידולי היתר שגדלו בשמינית מעלין את האיסור:,ודילמא - הא דרבי שמעון בן אלעזר דגידולי היתר מעלין את האיסור בדבר שזרעו כלה וקא פריך ומי מצית אמרת דבדבר שזרעו כלה מיירי והתניא ואלו הן חסיות הלוף לופינ"א מכלל דבדבר שאין זרעו כלה מיירי ואפ"ה מותר ושמע מינה גידולי היתר מעלין את האיסור ולעולם מהא פשטה: וקא פריך עלה דלמא מהא לא תפשוט דבמדוכנין קא מיירי ושמא כלו כשהן נידוכין דליתא לעיקר בעין שהוא מתכוין לכותשן כדי שיהו בטלין:
תריץ הא לא מצית אמרת דחשודי על השביעית קתני - וכיון דחשוד הוא לא משגח ליה להאכילן נידוכים ושלימים מאכילן ולעולם תפשוט מינה דגידולי היתר מעלין את האיסור:,ודילמא בתערובת - שמעורבין אותן חסיות בין שאר ירקות של היתר ואוכלן על ידי תערובת משום הכי שרי הואיל דליתיה לעיקר בעין אבל אי איתיה כגון בעיא דישמעאל אמרי' דאין גידולי היתר מעלין את האיסור:,לא סלקא דעתך המנכש קתני - באותו מין שמנכש עמו אוכל ולעולם פשטינא מהא דגידולי היתר מעלין את האיסור והואיל דאוקימנא דגדולי היתר מעלין את האיסור לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן דאמרו אין מעלין:
הואיל ואיסורו על ידיי קרקע - דכתיב ושבתה הארץ (ויקרא כה):,בטילתו נמי על ידי קרקע - כי רבו גידוליו על עיקרו אבל ערלה דמיירי בה רבי יוחנן שאין איסורו אלא בשנים וכלאי הכרם אינה אוסרת מחמת קרקע אלא מיני תערובת זרעונין אוסרין מש"ה אין בטילתן ע"י קרקע:
הרי מעשר וכו' ליטרא מעשר טבל - ליטרא של טבל שהורם ממנו תרומה ומעשר ראשון אבל גבי לוי הוי טבל דאכתי לא תרם ממנו מעשר מן המעשר דהיינו. תרומת מעשר וזרעה בקרקע כשאינה מעושרת:,והרי היא כעשרה ליטרין - עם התוספת והעיקר שרבו גידוליו כ"כ:,חייבת במעשר - כל עשר ליטרין:,ובשביעית - נמי ששביעית נוהגת בהן שהרי הוא כדגן מעושר בעלמא שזרעו חייב בכל:,ואותה ליטרא - שזרע בן לוי כשאינה מעושרת אע"פ שעישרה עכשיו צריך לעשרה פעם שניה תרומת מעשר שהניח הלוי אשתקד שלא הפריש ממנה שבדין הוא שלא ישתכר בכך שזרעה כשאינה מעושרת:,ומעשר עליה ממקום אחר - מפירות של אשתקד וזהו ממ"א ולא מפירות של שנה זו שאין מעשרין מן החדש על הישן לישנא.) אחרינא ממ"א לא ידעינן מ"ר:,לפי חשבון - יעשר הליטרא שהניח אשתקד אלמא דאין בטילת' ע"י קרקע דאע"ג שנזרעה חייב בתרומת מעשר וק' לר' אמי דפשיטא ליה דגדולי היתר מעלין את האיסור דהא חזינן הכא דחייב להפריש מעשר שלאותה ליטרא לפי חשבון:
Tossafot
אלא מן הדין המנכש עם הכותי - דבסתמא אם אינו עושה עמו במלאכה אינו אוכל דישראל מובדלים מהם:,בחסיות - מפרש לקמן הלוף והשום והבצל - מנכש תולש אחד בינתים כדי שיגדלו יותר:,אוכל מהם עראי - [ולא חיישינן] דלמא אותו שזרע הכותי נתחייבו והוקבעו למעשר והוו טבל וגידוליו טבל דמסתמא יש לנו לומר שאותם שזרע לא ראו פני הבית והיה מותר לאכול מהם עראי:,ומעשרן - אם לוקח מהן מן הכותי דכותים אינם מעשרים אפילו תרומה גדולה:
אם ישראל חשוד על השביעית - ומנכש עמו במוצאי שביעית:,מותר - אם אותם חסיות שעושה גדלו מקצתם בשביעית ונכנסו בשמינית מותר לאכול מהם דאף כי הוא חשוד ושמא נטעם בשביעית אתו גידולי דשמינית ומבטלין לאיסור:,בדבר שזרעו כלה - כגון תבואה אבל בדבר שאין זרעו כלה מיבעיא ליה:
ודלמא במדוכנין - שדכן בשביעית:,הא חשוד קתני - ולא טרח להתירו בולי האי ואין לנו לומר שדכן:,ודלמא בתערובת - הא דקתני למוצאי שביעית מותר לאכול עמו היינו בביתו פירות תלושין דאיכא למימר דאיכא רובא דפרי שגדלו כולם בשביעית ולא איירי כלל מפירות שנכנסו משביעית לשמינית:,המנכש קתני - ואוכל מאותם המחוברות שגדלו בשביעית ואם כן על כרחך ההיתר משום שדותיו דגידולין:
לימא תיהוי תיובתא דרבי יוחנן ורבי יונתן - דאמרי לעיל גבי ילדה שסיבכה בזקנה וגבי בצל שנטעו בכרם דגידולי היתר אינם מעלין האיסור:,אמר רבי יצחק שאני שביעית הואיל ואיסור על ידי קרקע בטלה נמי על ידי קרקע - כלומר שביעית היתרו ואיסורו תלוי על ידי קרקע ואין התרת גידולין תלוי במעשה האדם דכי אתיא שמינית הם היתר אבל לעיל בהך דילדה שסיבכה בזקנה ההיתר תלוי במעשה האדם שסבכה ודמי למבטל איסור בתחלה אבל שביעית ממילא משתרין גידולין למוצאי שביעית וכן בהך דרבי יונתן דבצל שנטעו בכרם ונעקר הכרם ההיתר בא על ידי שנעקר הכרם ולכך לא מבטלת היתר לאיסור:,והרי מעשר דאיסורו על ידי קרקע ואין התירו על ידי קרקע דתניא ליטרא מעשר טבל שנטעה והרי היא כעשר ליטרים חייבת במעשר ובשביעית ואותה' ליטרא מעשר עליה לפי חשבון היתה טבולה לתרומת מעשר כלומר שהיא של מעשר ראשון והרי היא טבולה לתרומת מעשר וגידולין טבל גמור:
והתניא וכו' השום - ושום אין זרעו כלה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.