Guémara
Rav Aha bar Yaakov dit: [le cas visé est] par exemple celui qui a fait un vœu [de nazirat] alors qu'il se trouvait dans un cimetière.
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: כְּגוֹן דִּנְדַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת.
La Guemara demande: Cela fonctionne bien selon celui qui dit que le nazirat ne s'applique pas à lui immédiatement [dans ce cas]. Mais selon celui qui dit qu'il s'applique à lui immédiatement, y a-t-il [transgression] du « tu ne tarderas pas »? Et de plus, Mar bar Rav Achi n'a-t-il pas dit que le nazirat s'applique à lui immédiatement [selon tous], et que lorsqu'ils sont en désaccord, c'est uniquement au sujet de la question des coups [de fouet] qu'ils sont en désaccord!
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ נְזִירוּת מֵאַלְתַּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֵאַלְתַּר חָיְילָא עֲלֵיהּ, מִי אִיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״? וְעוֹד: הָאָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: חָיְילָא נְזִירוּת עֲלֵיהּ מֵאַלְתַּר, וְכִי פְּלִיגִי — לְעִנְיַן מַלְקוֹת פְּלִיגִי!
Même ainsi, il se trouve en transgression du « tu ne tarderas pas », parce qu'il retarde un nazirat de pureté. Rav Achi dit: Puisqu'il en est ainsi, un nazir qui s'est rendu impur volontairement transgresse le « tu ne tarderas pas » concernant le nazirat de pureté.
אֲפִילּוּ הָכִי קָם לֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, מִשּׁוּם דְּקָא מְאַחַר נְזִירוּת דְּטָהֳרָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: הוֹאִיל וְכֵן, נָזִיר שֶׁטִּימֵּא עַצְמוֹ בְּמֵזִיד — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת טָהֳרָה.
Rav Aha, fils de Rav Ika, dit: Il transgresse le « tu ne tarderas pas » concernant son rasage.
רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ תִּגְלַחְתּוֹ.
Et il n'est pas nécessaire [de le préciser] selon celui qui dit que le rasage est indispensable; mais même selon celui qui dit que le rasage n'est pas indispensable, il n'accomplit pas pour autant la mitsva du rasage [tant qu'il ne s'est pas rasé, et donc s'il tarde, il transgresse].
וְלָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תִּגְלַחַת אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, מִצְוַת גִּילּוּחַ מִיהָא לָא מְיקַיֵּים.
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit: Il transgresse le « tu ne tarderas pas » concernant ses offrandes.
מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״ קָרְבְּנוֹתָיו.
La Guemara demande: Est-ce de là que cela est déduit? C'est de là-bas que cela est déduit: « Car D.ieu ton D.ieu l'exigera certainement de toi » (Devarim 23, 22) — cela [inclut] les 'hatatot et les achamot!
וּמִן הָכָא נָפְקָא לֵיהּ? מֵהָתָם נָפְקָא לֵיהּ: ״כִּי דָרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ״ — אֵלּוּ חַטָּאֹת וַאֲשָׁמוֹת!
On pourrait dire: c'est une innovation que la Torah a introduite concernant le nazir [et donc la déduction par juxtaposition reste nécessaire].
מַהוּ דְּתֵימָא: חִידּוּשׁ הוּא שֶׁחִידְּשָׁה תּוֹרָה בְּנָזִיר.
Quelle est cette innovation? Si l'on dit que c'est qu'il ne peut pas rattacher la 'hatat du nazir à un vœu [ordinaire] — il y a [déjà le cas de] la 'hatat du 'helev, qu'on ne peut pas non plus rattacher à un vœu, et pourtant on transgresse le « tu ne tarderas pas » [à son sujet]!
מַאי חִידּוּשׁ? אִילֵּימָא דְּלָא מַתְפֵּיס לַיהּ לְחַטַּאת נָזִיר בְּנֶדֶר. הֲרֵי חַטַּאת חֵלֶב, שֶׁאֵין מַתְפִּיסָהּ בְּנֶדֶר, וְעוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״!
Mais alors, quelle est cette innovation? On pourrait penser: puisque s'il dit « me voici nazir » même à propos d'un seul pépin [de raisin], il devient nazir pour tout, dis alors qu'il ne transgresse pas le « tu ne tarderas pas » [dans ce cas particulier] — cela nous enseigne [par la juxtaposition que ce n'est pas le cas].
אֶלָּא: מַאי חִידּוּשֵׁיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ אֲפִילּוּ מִן חַרְצָן — הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֵימָא לָא לַיעֲבוֹר עֲלֵיהּ מִשּׁוּם ״בַּל תְּאַחֵר״ — קָא מַשְׁמַע לַן.
La Guemara demande: Cela fonctionne bien selon celui qui dit que lorsqu'on est nazir à partir d'un pépin on est nazir pour tout. Mais selon Rabbi Chimon, qui dit qu'on n'est pas nazir tant qu'on ne s'est pas fait nazir de tout, que peut-on dire? Et de plus, cette innovation va dans le sens de la sévérité!
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי נָזִיר מִן חַרְצָן הָוֵי נָזִיר לַכֹּל, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר אֵין נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְעוֹד: הַאי חִידּוּשׁ לְחוּמְרָא הוּא!
Mais alors, quelle est cette innovation? On pourrait penser que puisque...
אֶלָּא: מַאי חִידּוּשֵׁיהּ? דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל
Rachi
לענין מלקות פליגי - למאן דאמר חיילא עליה נזירות מלקינן ליה דמטמא עצמו בבית הקברות ולמ"ד לא חיילא עליה נזירות דלא מלקינן ליה הואיל ובבית הקברות נדר אבל לכולי עלמא לאלתר הוי נזיר וליכא בל תאחר דאמרינן נמי אי אכל קם ליה בבל תאכל:
דקא מאחר לנזירות דטהרה - דלאלתר מבעי ליה למיפק חוץ מבית הקברות ולמינזר נזירותיה בטהרה:,וכן נזיר - בעלמא שטימא עצמו במזיד אע"ג דמחלל לנזירות קם ליה בבל תאחר דנזירות דטהרה:
רב אחא אמר - מאי בל תאחר איכא בנזיר איכא בל תאחר דתגלחת דכי נפקי ימי נזירותיה בעי לגלח עצמו ולאיתויי קרבן ואי מאחר לתגלחת קאי בבל תאחר:
ואפי' למ"ד תגלחת אינה מעכבת - בקרבן אפ"ה מצוה לגלח וקאי בבל תאחר באותה מצוה:
בבל תאחר קרבנותיו - דאי משהי ליה לקרבן עובר בבל תאחר:
כי דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמו' - דמיחייב אדם קאי עלייהו בבל תאחר ולא ילפינן מהא הקישא דנדרים:
מהו דתימא חידוש הוא - מעשה דנזיר אהכי מקילי ביה דלא קאי בבל תאחר דלא נפקי קרבנותיו מהאי קרא דחטאות ואשמות:
דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר - דאם אמר הרי עלי חטאת נזיר לא אמר כלום ולא מיחייב ולא מידי משא"כ בשאר קרבנות דכל קרבן שאמר אדם הרי עלי (חטאות) כך וכך מתפיס ומיחייב לאיתויי וכיון דחידוש הוא אימא לא קאי עליה בבל תאחר. דבשאר קרבנות להכי איצטריך למיכתב הכא לאקושי לנדרים דקאי נמי בבל תאחר:,והא חטאת חלב דאינה מתפיסה בנדר - דאי אמר הרי עלי חטאת לא אמר כלום ואפ"ה כי אכל חלב דמיחייב להביא חטאת קאי בבל תאחר:
הואיל ואם אמר הריני נזיר אפי' מחרצן - כלומר דאפילו בחרצן בלבד הזיר עצמו הוי נזיר נמי לכל דהיינו חידוש דאיהו לא נדר אלא בחרצן בלבד (ומיתסר) ואפילו הכי מיתסר בכל מידי דמשכר והואיל וחידוש הוא לא ליקום עליה בבל תאחר כבשאר קרבנות קמשמע לן הקישא דקאי בבל תאחר:
עד שיזיר מכולן - דאי [אמר הריני] נזיר מחרצן לא הוי כלום עד שיזיר בכל אכתי מאי חידושא איכא:,ועוד האי חידושא - דקאמר לחומרא הוא והיינו חומרא דאיהו לא נזר אלא בדבר אחד והוי נזיר בכולן:
Tossafot
כגון שנדר והוא בבית הקברות - דבעודו עומד לשם נזירות לא חל עליה עד דנפיק משם - וידכי ויקבל ויחול לנזירות עליה הילכך קאי בבל תאחר שמוטל עליו לצאת וליטהר ולהתחיל נזירות:
הניחא למ"ד לא חיילא עליה נזירות בעודו בבית הקברות - פלוגתא היא בפרק ג' דנזיר (דף טז): ועוד האמר מר בר רב אשי במיחל כ"ע לא פליגי דחיילא אם שותה ביין או מגלח לוקה בעודו נמי בבית הקברות חל נזירות עליו כי פליגי למילקי על הטומאה אם התרו בו בעודו לשם צא משם כי נזיר אתה רבי יוחנן סבר כיון דחיילא לענין שאר דינין לקי ור"ש בן לקיש סבר לא לקי משום טומאה דאכתי לא חל עליו נזירות טהרה אבל ודאי חל הנזירות לענין שאר דינין לשתות יין ולגלח וא"כ מאי בל תאחר איכא:,וכי פליגי לענין מלקות - לאו דוקא אלא כלומר לענין מלקות דטומאה אבל מודה דמלקות איכא אי שותה יין או מגלח ומשני אפ"ה קאי בבל תאחר לנזירות דטהרה חל עליו שיש לו לעשות נזירות דטהרה:
משום בל תאחר דתגלחת - לעולם מיירי דשילם נזירות בטהרה מכל מקום מצוה לגלח שערו ולתתו תחת הדוד ומשהה התגלחת עובר בבל תאחר משמע קצת לאחר שלשים יום לא גילח יגלח מדקאמר דאיכא עליה משום בל תאחר:
בל תאחר קרבנותיו - אם השלים ימי נזירותו ולא הביא איכא בל תאחר:
דרוש ידרשנו אלו חטאות ואשמות - דפשטיה דקרא כי תדור נדר לא תאחר לשלמו אבל בחובה לא אשמעינן ונפקא מינה מידרשנו ומשמע ליה חטאת נזיר בכלל שאר חטאות:
דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר - שאם אומר הרי עלי חטאת נזיר לא אמר כלום דחטאת נזיר אינו בא בנדר ובנדבה ולהכי פריך מחטאת חלב דכמו כן אם לא אכל חלב ואמר הרי עלי חטאת חלב לא אמר כלום וכן כל חטאת והא דנקט חלב זהו רגילות דנקט חטאת חלב מכל שאר חטאות אבל י"מ דלא מתפיס פירוש דא"צ לומר הרי זה חטאתי ול"נ דא"כ מאי פריך מחטאת חלב האמר בהדיא בחולין דאם לא אמר הרי זו לחטאתי דאינו קרב:
חידוש לחומרא הוא - ואע"ג דבדוכתא אחריתא אמר חידוש אע"פ שהוא לחומרא כגון גבי עד זומם מיהו הכי פריך אדרבה כל שכן שיש לנו לומר שהוא בבל תאחר מ"ש משאר חטאות:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.