Guémara
que le statut de nazir peut s'appliquer à un statut de nazir déjà accepté antérieurement. Par conséquent, si quelqu'un est devenu nazir puis a de nouveau déclaré: Me voici nazir, alors, une fois son terme de nazirat achevé, il doit observer un second terme de nazirat.
שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת.
Et selon celui qui dit que la Torah a parlé selon le langage des hommes, de sorte qu'on ne peut rien déduire de l'expression « lindor neder » [prononcer un vœu], et qui interprète l'expression « nazir lehazir » [le vœu du nazir pour se consacrer] pour assimiler les intimations de vœux de nazirat à des vœux de nazirat en bonne et due forme, d'où déduit-il que le statut de nazir s'applique à un statut de nazir déjà accepté? Cela fonctionne bien s'il est d'avis, comme celui qui dit que le statut de nazir ne s'applique pas sur un statut de nazir déjà accepté. Mais s'il est d'avis, comme celui qui dit que le statut de nazir s'applique bien sur un statut de nazir déjà accepté, d'où le déduit-il?
וּלְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְ״נָזִיר לְהַזִּיר״ דָּרֵישׁ לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת מְנָא לֵיהּ? הָנִיחָא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר אֵין נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת. אֶלָּא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת, מְנָא לֵיהּ?
La Guemara répond: Que le verset dise simplement « lizor » [pour se consacrer]. Pourquoi le verset a-t-il exprimé cette même idée par le mot « lehazir »? Apprends-en deux halakhot: que les intimations de vœux de nazirat sont considérées comme des vœux de nazirat, et que le statut de nazir s'applique sur un statut de nazir déjà accepté.
נֵימָא קְרָא ״לִיזּוֹר״, מַאי ״לְהַזִּיר״ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
La Guemara ajoute: En Occident, en Erets Israël, on dit: il y a un tanna qui déduit les intimations de vœux de l'expression « lindor neder » [prononcer un vœu], estimant que la Torah n'a pas parlé selon le langage des hommes. Et inversement, il y a un tanna qui estime que la Torah a parlé selon le langage des hommes, et qui déduit donc cette halakha des intimations à partir du verset: « Il fera selon tout ce qui est sorti de sa bouche » (Bamidbar 30, 3). La formulation inclusive de ce verset vient inclure les intimations de vœux.
בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: אִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְיָדוֹת מִן ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, וְאִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ, מִן ״כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״.
Le Maître a dit [dans la baraïta citée précédemment]: Et de même que pour les vœux, celui qui transgresse son vœu enfreint l'interdit « il ne profanera pas », et celui qui ne l'accomplit pas à temps enfreint l'interdit « tu ne tarderas pas », de même en est-il pour les vœux de nazirat. La Guemara demande: Soit, on peut trouver un cas où l'on transgresse l'interdit « il ne profanera pas » concernant les vœux. Par exemple, quelqu'un qui a dit: je mangerai ce pain, et qui ne l'a pas mangé — il transgresse l'interdit « il ne profanera pas sa parole ».
אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים עוֹבֵר בְּ״בַל יַחֵל״, וּ״בַל תְּאַחֵר״. בִּשְׁלָמָא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְדָרִים מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר כִּכָּר זוֹ אוֹכַל וְלֹא אֲכָלָהּ — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״.
Mais l'interdit « il ne profanera pas » concernant le nazirat, comment peut-on trouver un tel cas? Dès qu'il a dit: Me voici nazir, il devient nazir [immédiatement]. S'il mange [du raisin], il tombe sous l'interdit « il ne mangera pas ». S'il boit [du vin], il tombe sous l'interdit « il ne boira pas ». Rava dit: [Cet interdit de profanation sert] à le rendre passible de deux [transgressions]. Ainsi, s'il mange du raisin ou boit du vin, il transgresse l'interdit correspondant en plus de l'interdit de profanation.
אֶלָּא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״. שְׁתָה — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יִשְׁתֶּה״. אָמַר רָבָא: לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנַיִם.
L'interdit « tu ne tarderas pas » concernant le nazirat, comment peut-on trouver un tel cas? Dès qu'il a dit: Me voici nazir, il devient nazir [immédiatement]. S'il mange [du raisin], il tombe sous l'interdit « il ne mangera pas »? [Cela s'applique] dans le cas où il dit: « Lorsque je le voudrai, je serai nazir », auquel cas il ne devient pas nazir immédiatement. Mais s'il dit: « lorsque je le voudrai », il n'y a pas d'interdit de « tu ne tarderas pas », puisqu'il n'y a aucun moment précis fixé pour qu'il doive devenir nazir!
״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵי לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״? בְּאוֹמֵר ״לִכְשֶׁאֶרְצֶה אֱהֵא נָזִיר״. וְאִי אָמַר ״כְּשֶׁאֶרְצֶה״ לֵיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״!
Rava dit: C'est par exemple le cas où il a dit: « Je ne quitterai pas ce monde avant d'être nazir », car dès cet instant il devient nazir, puisqu'il ne sait pas quand il quittera ce monde. C'est comparable au cas de celui qui dit à sa femme: « Voici ton acte de divorce qui prendra effet une heure avant ma mort ». S'il est cohen et qu'elle est fille de non-cohen, elle lui est immédiatement interdite de consommer la terouma. Apparemment, on dit qu'à chaque instant, peut-être va-t-il mourir. Ici aussi, [concernant le nazirat], il devient nazir immédiatement, car on dit: peut-être va-t-il mourir maintenant.
אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּאָמַר ״לֹא אִיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֱהֵא נָזִיר״, דְּמִן הָהִיא שַׁעְתָּא הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. מִידֵּי דְּהָוֵה הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי זוֹ גִּיטֵּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם מִיתָתִי״ — אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. אַלְמָא אָמְרִינַן כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא דִּילְמָא מָיֵית. הָכָא נָמֵי, לְאַלְתַּר הָוֵי נָזִיר. דְּאָמְרִינַן: דִּילְמָא הַשְׁתָּא מָיֵית.
Rachi
שהנזירות חל על הנזירות - שאם היה נזיר ואמר הריני נזיר חל עליה נזירות (במס' נזיר בפ' מי שאמר הריני נזיר (דף טז:) מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש) וכשישלמו אותן ימי נזירות צריך להיות נזיר עוד פעם אחרת:
שמעת מינה תרתי - לעשות ידות נזירות כנזירות ונזירות חל על הנזירות:
אית תנא דמפיק לידות מלנדור נדר - דלא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם:,מן ככל היוצא מפיו יעשה - דמשמע בכל ענין דנדר:
קם ליה בבל יאכל - כדכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל (במדבר ו׳:ד׳):,קם ליה בבל ישתה - כל משרת ענבים לא ישתה וליכא לא יחל דברו:,אמר רבא - לעולם אית ביה כמי לא יחל לעבור עליו בשני לאוין לא יאכל ולא יחל:
קם ליה בלא יאכל - לא מאחר לנזריה בכך דאיהו הוי נזיר אלא דקם ליה בלא יאכל:,באומר לכשארצה אהא נזיר - דאי משהי ליה קם ליה בבל תאחר:,אכתי מאי בל תאחר איכא - כל אימת דבעי למיהוי מצי למיהוי ולית ביה משום בל תאחר:
הכא נמי לאלתר הוי נזיר - דאי משהי ליה קים ליה בבל תאחר דאמרינן דילמא השתא מאית דאיהו אמר דלא ליפטר מן העולם עד דהוי נזיר מן אלתר באותה שעה כל אלתר דגרסינן היינו על אתר באותו מקום וכן מפרש בידות:
Tossafot
אלא בל יחל דנזיר היכי משכחת לה - דעובר בבל יחל גרידא ומשני לעבור עליו בשתים:
בל תאחר בנזירו' היכי משכחת לה - בשלמא גבי נדרים משכחת לה אי אמר הרי עלי עולה ושהה ולא הקריבה עד אחר שלש רגלים אלא בנזירות היכי משכחת לה דאי אמר הריני נזיר מהשתא חל עליה נזירות ומשני - כגון דאמר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר דמההיא שעתא הוי נזיר כלומר דמיד יש לו להתחיל נזירותו ואם לא התחיל עובר בבל תאחר מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך וכל זה מן התירוץ ור"ת מפרש לה בתמיה מהאי שעתא הוה ליה נזיר ומאי בל תאחר איכא מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך דהוה גט מיד ה"נ הוה חל עליו הנזירות מיד וכל זה מן הקושיא ולפירוש זה צריך לגרוס אמר רב אחא בר יעקב דשינויא היא דשני ליה ולפירוש אחר רב אחא בר יעקב אמר:
מידי דהוה לאומר לאשתו - נהי דלא דמי דהתם אסורה לאכול בתרומה מיד והכא לא חל נזירות מיד לדוגמא בעלמא מדמינן דחיישינן שמא ימות מיד ה"נ ליחוש שמא ימות מיד וקא עבר אם לא יתחיל מיד הקשה הר"ר יוסף שהלך בארץ הצבי אמאי לא משכחת בל תאחר בנזירות דאמר הרי עלי לקבל נזירות אחר שלשים יום ואי מאחר עובר בבל תאחר ושמא היינו כשינויא דשנינן לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר כלומר עד שאקבל נזירות עוי"ל דאי מאחר לשלם נדרו א"כ לאו היינו בל תאחר דנזיר כ"א בל תאחר דנדר שמאחר לנדור נדרו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.