Guémara
Bar Padda pourrait te répondre: dis plutôt la suite de cette michna: Rabbi Eliezer dit que cela n'annule que sept jours. S'il te venait à l'esprit que l'on exige trente jours pour un termes de nazirat, il faudrait que [le nazir] annule la totalité, puisqu'il est encore au milieu de son nazirat. Ceci prouve qu'un nazirat non spécifié ne dure que vingt-neuf jours.
אָמַר לָךְ בַּר פְּדָא: אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁלֹשִׁים בָּעִינַן, נִסְתּוֹר כּוּלְּהוּ!
La Guemara répond que Rav Matana peut expliquer ainsi l'opinion de Rabbi Eliezer: cela ne prouve pas qu'un termes de nazirat non spécifié dure moins de trente jours, car Rabbi Eliezer estime que le statut légal d'une partie du jour équivaut à celui du jour entier, de sorte que l'on considère que le nazir a achevé son termes dès le début du trentième jour.
קָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ.
Nous avons appris dans la michna: « Me voici nazir pour cent jours » — s'il est devenu impur le centième jour, cela annule la totalité [du décompte]. Rabbi Eliezer dit que cela n'annule que trente jours. Or, s'il te venait à l'esprit que Rabbi Eliezer estime que le statut légal d'une partie du jour équivaut à celui du jour entier, [le nazir] devrait annuler [seulement] sept jours, puisque c'est comme s'il était devenu impur après avoir achevé son nazirat. Et s'il n'estime pas que la partie du jour équivaut au jour entier, qu'il annule la totalité, puisqu'il est devenu impur pendant son nazirat!
תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״, נִטְמָא יוֹם מֵאָה — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ — נִסְתּוֹר שִׁבְעָה, וְאִי לָא סָבַר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ — לִיסְתּוֹר כּוּלְּהוּ!
[La Guemara répond:] En réalité, on ne dit pas que la partie du jour équivaut au jour entier. La Guemara demande: si c'est ainsi, qu'il annule la totalité! Rech Lakich dit: voici la raison de Rabbi Eliezer — le verset dit: « Ceci est la loi du nazir, au jour où s'accomplissent les jours de son abstinence » (Bamidbar 6, 13). La Torah a dit: s'il est devenu impur le jour de l'accomplissement de son termes, donne-lui la loi d'un nazir [non spécifié], à savoir qu'il doit recompter un termes non spécifié, qui est de trente jours.
לְעוֹלָם לָא אָמְרִינַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ. אִי הָכִי לִיסְתּוֹר כּוּלְּהוּ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר קְרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ״, הַתּוֹרָה אָמְרָה: נִטְמָא בְּיוֹם מְלֹאת — תֵּן לוֹ תּוֹרַת נָזִיר.
Disons que ceci correspond à une controverse entre tanaïm, comme il est enseigné dans une baraïta: le verset dit: « Jusqu'à l'accomplissement des jours pendant lesquels il s'est consacré à l'Éternel, il sera saint, il laissera croître librement les cheveux de sa tête » (Bamidbar 6, 5).
לֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״עַד מְלֹאת הַיָּמִים״,
J'aurais pu entendre de cela que le minimum indiqué par le pluriel « jours » est deux, [laissant penser] que l'on peut être nazir pour un termes de deux jours. C'est pourquoi le verset dit: « il sera saint, il laissera croître librement les cheveux de sa tête », et il n'y a pas de croissance significative des cheveux en moins de trente jours. Ce sont les paroles de Rabbi Yoshiya.
שׁוֹמְעַנִי מִיעוּט ״יָמִים״ שְׁנַיִם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע״, אֵין גִּידּוּל שֵׂעָר פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.
Rabbi Yonathan dit: cette preuve n'est pas nécessaire, car le verset dit: « jusqu'à l'accomplissement des jours ». Quels sont ces jours qui doivent s'accomplir? Il faut dire qu'il s'agit des jours d'un mois. Puisqu'un cycle lunaire dure environ vingt-neuf jours et demi, certains mois comptent vingt-neuf jours tandis que les mois pleins en comptent trente. Cela démontre qu'un termes de nazirat doit durer au moins un mois.
רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עַד מְלֹאת הַיָּמִים״, אִי אֵלּוּ הֵן יָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְמַלּאוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים.
La Guemara suggère: n'est-ce pas que Rav Matana a parlé conformément à l'opinion de Rabbi Yoshiya, qui déduit la durée minimale d'un termes de nazirat de l'expression « il sera saint, il laissera croître ses cheveux », d'où un termes de trente jours; et que bar Padda a parlé conformément à l'opinion de Rabbi Yonathan, qui déduit cette halakha de la durée d'un mois, et puisqu'un mois peut compter vingt-neuf jours, la durée minimale d'un termes de nazirat est aussi de vingt-neuf jours?
מַאי לָאו: רַב מַתְנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה, וּבַר פְּדָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן?
Rav Matana pourrait te répondre: tout le monde s'accorde à exiger un termes de nazirat d'au moins trente jours, et ici ils divergent sur le point de savoir si « jusqu'à » signifie jusqu'à et y compris. Rabbi Yoshiya estime que « jusqu'à l'accomplissement des jours » indique que le termes de nazirat doit durer jusqu'au, mais pas nécessairement y compris, le trentième jour d'un mois plein. Il déduit donc la durée minimale du termes de nazirat de l'expression « il laissera croître librement les cheveux de sa tête ». Et Rabbi Yonathan estime que le terme « jusqu'à » signifie jusqu'au et y compris le trentième jour d'un mois plein, et il déduit la durée minimale du termes de nazirat de l'expression « jusqu'à l'accomplissement des jours ».
אָמַר לְךָ רַב מַתְנָא: כּוּלֵּי עָלְמָא שְׁלֹשִׁים בָּעִינַן, וְהָכָא בְּ״עַד״ וְ״עַד״ בַּכְּלָל פְּלִיגִי. רַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר: ״עַד״ וְלֹא ״עַד״ בַּכְּלָל. וְרַבִּי יוֹנָתָן סָבַר: ״עַד״ וְ״עַד״ בַּכְּלָל.
Le Maître a dit: quels sont ces jours qui doivent s'accomplir? Il faut dire qu'il s'agit des trente jours d'un mois plein. La Guemara demande: mais dis plutôt qu'il s'agit des sept jours d'une semaine! La Guemara répond: pour une semaine, existe-t-il jamais une semaine incomplète? Toutes les semaines comptent sept jours. En revanche, puisque certains mois comptent vingt-neuf jours et d'autres trente, on peut dire que le trentième jour vient compléter ce qui manquait.
אָמַר מָר: אִי אֵלּוּ הֵן יָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְמַלּאוֹת — הֱוֵי אוֹמֵר שְׁלֹשִׁים. וְאֵימָא שַׁבָּת! שַׁבָּת מִי אִיכָּא חַסִּירוּתָא?
Rachi
אמר לך בר פדא אימא סיפא ר' אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' - כנגד אותן ימים שמונה בהן שלישי ושביעי מחמת טומאה:,ואי ס"ד דבעינן שלשים ניסתור כולהו - אלא לאו דאין עיקר נזירות [לר"א] אלא כ"ט יום ומאי טעמא דר' אליעזר דאמר דסותר ז' משום דצריך לגלח לאחר שהזה עליו שלישי ושביעי מחמת טומאה כדמפרש ביה קרא ביום השביעי יגלחנו ובדין הוא דאינו צריך לסתור מהן כלום שהרי עברו עליו כ"ט יום בטהרה אלא משום דהשתא נתגלח על הטומאה וקים להו לרבנן דאין שיער מתגדל כדי לכוף ראשו של זה בצד עיקרו של זה בפחות מז' ימים ולהכי אמר רבי אליעזר דצריך שיהא סותר ז' ומונה ז' אחרים כנגדן והכי נמי מפרש טעמא דרבי אליעזר לקמן ואי קשיא אמאי לא מתרץ בר פדא הכי כרישא מאי טעמא סותר את הכל משום דנעשה כאומר שלמין היינו טעמא דלא מתרץ לה הכי דקסבר דכיון דנטמא לאחר כ"ט יום לא מדחינן ליה מקרבן כולי האי עד שלשים אחריני דילמא אתי למיעבר על נזריה ואתי לידי תקלה:,ל"א רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא ז' דבעי הזאה שלישי ושביעי ואח"כ יביא קרבן נזיר בטהרה אלמא קסבר דעיקר נזירות שלשים חסר א' ובדין הוא דאינו סותר כלל והאי דסותר ז' כדי שיביא קרבנו בטהרה:
תנן הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל - ואפי' לבר פדא הואיל דקאמר מאה יום שלמים משמע:,ואי ס"ד דסבר ר' אליעזר מקצת היום ככולו לסתור ז' - ותו לא כי נטמא ביום ק' שהרי כבר עבר נזירותו כשנטמא ולדבריך אי לא סבר מקצת היום ככולו ליסתור להו לכולהו ואמאי קאמר אינו סותר אלא שלשים:
לעולם לא סבר מקצת היום ככולו - והאי דקאמר אינו סותר אלא שלשים יום מסייע ליה לבר פדא והאי דקאמר אי לא סבירא ליה דמקצת היום ככולו ואכתי לא שלימין אמאי לא סתר לכולהו אמר ריש לקיש היינו טעמא דרבי אליעזר כו':,זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו - בין לנזירות שלשים בין לנזירות מאה תן לו תורת נזיר דהיינו שלשים והיינו דקאמר אינו סותר אלא שלשים:
אלו הן ימים שצריכין למלאות הוי אומר ל' - דחדשה של לבנה אינו אלא כ"ט וחצי ופעמים שהוא צריך להשלים למנין שלשים לאפוקי שאר ימים של עשרים ושל ארבעים שאינן צריכין למלאת דמשמע דתיהוי נזירות באותן ימים שצריכין למלאות כמה הן (הרי) כ"ט:
רבי יאשיה סבר - דהאי דכתיב עד מלאת עד ל' משמע ולא שלשים בכלל להכי איצטריך גדל פרע שאין גידול שיער פחות משלשים:,ורבי יונתן סבר עד ועד בכלל - ולא איצטריך לן מגדל פרע דאלו מעד מלאת הימים נפקא:
אמר מר אי אלו הן ימים שצריכים למלאות הוי אומר שלשים - דמשמע דתהוי נזירות סתם שלשים יום:,ואימא שבת - כדי שבוע הוי סתם נזירות דהוי ששה ימים אתי יום שביעי וממלא לה לשבוע ואימא דעד מלאת הימים עד מלאת שבוע קאמר:,מאי חסירותא איכא - דבעי השלמה כולהי שבועי כי הדדי נינהו ומשום הכי ליכא למימר דאיירי בהו קרא אבל חדש דאיכא חסירותא דאיכא חסר ואיכא מלא איכא לך למימר האי לחדש הוא דאתא קרא:
Tossafot
קסבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו - השתא חוזר לרב מתנה וליישב דברי רבי אליעזר אליבא דתנא קמא כי היכי דלרבנן משך נזירות שלשים יום ה"נ לרבי אליעזר דאדרבה מדרבנן [נשמע] לר' אליעזר דבמשך נזירות לא פליגי וכ"ת א"כ לר' אליעזר נסתור כל שלשים יום קסבר רבי אליעזר מקצת היום ככולו ואפילו נטמא קודם הבאת קרבנותיו דאחרי שעשה מקצת נזירות ביום שלשים ואח"כ נטמא חשיב כנטמא ביום שלשים ואחד על כן אינו סותר אלא ז' תימה דאמרינן לקמן והימים הראשונים יפלו מכלל דאיכא אחרונים וזה אין לו אחרונים וי"ל דהאי סברא לא מהניא אלא דלא סתר מאה אבל שלשים מיהא סותר ורבנן סברי לא אמרינן מקצת היום ככולו היכא דנטמא קודם הבאת קרבנותיו ולהכי סותר כל שלשים יום ובהא פליגי רבנן ור' אליעזר אליבא דרב מתנא:
תנן הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל רבי אליעזר אומר אינו סותר אלא שלשים ואי ס"ד סבר ר' אליעזר מקצת היום ככולו לסתור ז' - לרב מתנא פריך ואי ס"ד [לאו] מקצת היום ככולו כלומר לבר פדא ליסתור כולהו כל ק' יום:
אמר ריש לקיש - כבר פדא ולא אמרינן מקצת היום ככולו וכ"ת אמאי אינו סותר כולהו אמר ר"ל כו' אמרה תורה נטמא ביום מלאת דהיינו ביום ק' שהוא יום מלאת נזרו תן לו תורת נזרו כלומר שיעשה עוד תורת סתם נזירות שלשים יום וגזירת הכתוב שלא יסתור כולו וא"ת לבר פדא לרבי אליעזר כי נטמא יום ל' אמאי אינו סותר אלא ז' נסתור שלשים כדריש לקיש תן לו תורת נזיר וי"ל דהתם אחר מלאת הוה לבר פדא שהרי סתם נזירות הוי כ"ט לבר פדא ואם תאמר התינח לבר פדא אלא לרב מתנא דקאמר לרבי אליעזר מקצת היום ככולו אף בנטמא קודם הבאת קרבנותיו ביום ק' לא נסתור אלא ז' וצריך לדחות ולומר דעתה איירי בשאמר הריני נזיר מאה יום שלמים דהשתא ליכא למימר מקצת היום ככולו כיון דאמר שלמים ומ"מ אינו סותר כולם מדרשא דריש לקיש דכי נטמא ביום מלאת גזירת הכתוב שלא יסתור אלא שלשים וקשה דבמתני' סתמא קתני ק' יום ולא קתני שלמים ועוד אדמפלגי לר' אליעזר בין נטמא ביום שלשים דאינו סותר אלא ז' לנטמא ביום ק' דסותר שלשים ליפלוג לעולם בנטמא ביום ק' עצמו במה דברים אמורים כשאמר שלמים שלשים אבל לא אמר שלמים לא סתר אלא ז' דמקצת היום ככולו ונראה למהר"ף דמתניתין איירי דאמר מאה יום ולא אמר שלמים ודקשיא לך לרב מתנא אליבא דר' אליעזר כיון דאמרינן דמקצת היום ככולו אף בנטמא ביום ק' לא נסתור אלא ז' לא תיקשי דאמר ר"ל ותירוץ זה מסיק לשניהם דגזירת הכתוב הוא לסתור שלשים דע"כ ביום מלאת קאי כי נטמא ביום ק' אע"ג דמקצת היום ככולו לא נימא כאילו נטמא יום ק"א אחר מלאת דאינו סותר אלא ז' דהא אם לא נטמא היה צריך להשלים נמי כל יום ק' אם כן יום מלאת הוא וגזירת הכתוב כי נטמא ביום מלאת שיסתור ל' יום ואם תאמר ברישא נמי כי נטמא ביום ל' לר' אליעזר אמאי אינו סותר אלא ז' יסתור כל שלשים שהרי נטמא ביום מלאת ויש לומר דמשמעות דקרא משמע דאיירי בדמפרש נזירותו ולא בסתם נזיר מדקאמר נטמא ביום מלאת תן לו תורת נזיר פירוש סתם נזירות מכלל דעד השתא לאו בסתם נזירות קיימא אבל כי נדר נזירות סתם בהא לא איירי כלל שאם נטמא ביום מלאת שנתן לו עוד תורת סתם נזיר דודאי לא יהבינן ליה שלשים כיון דאיתא לרב מתנא ולבר פדא דנזירות הוי כ"ט להכי אינו סותר אלא ז' (בו) לר' אליעזר אבל בסיפא איירי כשנדר בפירוש שלשים אז לא הוי נמי סתם נזיר דהא פירש שלשים יום ובההיא מודה רבי אליעזר כי נטמא ביום שלשים דסותר שלשים דבדידיה נמי איירי קרא דזאת תורת הנזיר:
שומע אני מיעוט ימים שנים - ויהיה סתם נזירות ב' ימים תלמוד לומר קדוש יהיה גדל פרע ואין גידול פחות משלשים יום כמנין [יהיה]:
שהן צריכין למלאות הוי אומר [שלשים] - כלומר חדש שפעמים משלשים יום ופעמים חסר א':
מאי לאו רב מתנא כרבי יאשיה - דדריש יהיה ובר פדא כר' יונתן דדריש מעד מלאת ולא עד בכלל דהיינו כ"ט יום אמר לך רב מתנא דכו"ע שלשים כוותיה דרבי יאשיה סבר בכל דוכתין עד ולא עד בכלל הילכך [יהיה] איבעי למימר ורבי יונתן סבר בכל דוכתין עד ועד בכלל ולא איצטריך דרשא דיהיה אלא מעד מלאת נפקא ולבר פדא צריך לומר תנאי היא:
ואימא שבת - שהשבת ממלא השבוע:,מי איכא חסירותא - הא כל ימי השבועות שלמים בשבת אבל החדשים יש מלאים ויש חסרים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.