קידושין ע״א אמסכת קידושיןקידושין ע״א א
גמרא מטהר שבטים, שבטו של לוי מטהר תחילה, שנאמר: ״וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לה׳ מגישי מנחה בצדקה״. אמר רבי יהושע בן לוי: כסף מטהר ממזרים, שנאמר: ״וישב מצרף ומטהר כסף״. מאי ״מגישי מנחה בצדקה״? אמר רבי יצחק: צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, שמשפחה שנטמעה – נטמעה. גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל. אמר להן: קוצים אתם משימים לי בין עיני? רצונכם, יטפל עמכם רבי חנינא בר חמא. נטפל עמהם רבי חנינא בר חמא, אמר להם: כך מקובלני מרבי ישמעאל ברבי יוסי שאמר משום אביו: כל ארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל. בימי רבי פנחס בקשו לעשות בבל עיסה לארץ ישראל. אמר להם לעבדיו: כשאני אומר שני דברים בבית המדרש טלוני בעריסה ורוצו. כי עייל אמר להם: אין שחיטה לעוף מן התורה. אדיתבי וקמעייני בה, אמר להו: כל ארצות עיסה לארץ ישראל, וארץ ישראל עיסה לבבל. נטלוהו בעריסה ורצו. רצו אחריו ולא הגיעוהו. ישבו ובדקו עד שהגיעו לסכנה ופירשו. אמר רבי יוחנן: היכלא, בידינו היא, אבל מה אעשה שהרי גדולי הדור נטמעו בה. סבר לה כרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: משפחה שנטמעה – נטמעה. אמר אביי: אף אנן נמי תנינא: משפחת בית הצריפה היתה בעבר הירדן וריחקה בן ציון בזרוע. עוד אחרת היתה וקירבה בן ציון בזרוע. כגון אלו – אליהו בא לטמא ולטהר, לרחק ולקרב – כגון אלו דידעין, אבל משפחה שנטמעה – נטמעה. תאנא: עוד אחרת היתה, ולא רצו חכמים לגלותה. אבל חכמים מוסרים אותו לבניהם ולתלמידיהן פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעמים בשבוע. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע. כדתניא: ״הריני נזיר אם לא אגלה משפחות״ – יהיה נזיר, ולא יגלה משפחות. אמר רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע, ואמרי לה פעמים בשבוע. אמר רב נחמן בר יצחק: מסתברא כמאן דאמר פעם אחת בשבוע, דכתיב: ״זה שמי לעלם״, ״לעלם״ כתיב. רבא סבר למידרשיה בפירקא. אמר ליה ההוא סבא: ״לעלם״ כתיב. רבי אבינא רמי: כתיב ״זה שמי״, וכתיב ״זה זכרי״. אמר הקדוש ברוך הוא: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב אני ביוד הי ונקרא באלף דלית. תנו רבנן: בראשונה, שם בן שתים עשרה אותיות היו מוסרין אותו לכל אדם, משרבו הפריצים – היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה, והצנועים שבכהונה מבליעים אותו בנעימת אחיהם הכהנים. תניא אמר רבי טרפון: פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן, והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים. אמר רב יהודה אמר רב: שם בן ארבעים ושתים אותיות אין מוסרין אותו אלא למי שצנוע ועניו, ועומד בחצי ימיו, ואינו כועס, ואינו משתכר, ואינו מעמיד על מדותיו. וכל היודעו, והזהיר בו והמשמרו בטהרה – אהוב למעלה, ונחמד למטה, ואימתו מוטלת על הבריות, ונוחל שני עולמים – העולם הזה והעולם הבא. אמר שמואל משמיה דסבא: בבל בחזקת כשרה עומדת, עד שיודע לך במה נפסלה. שאר ארצות – בחזקת פסול הן עומדות, עד שיודע לך במה נכשרה. ארץ ישראל מוחזק לפסול – פסול, מוחזק לכשר – כשר. הא גופא קשיא: אמרת מוחזק לפסול – פסול. הא סתמא – כשר. והדר תני: מוחזק לכשר – כשר. הא סתמא – פסול! אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרב: לא קשיא,