Pesachim 99a — Daf interactif

ILe folio — tzourat ha-dafהַדַּף

☞ Touchez un passage du centre — ou un commentaire de Rachi / Tossafot : le texte et son commentaire s'illuminent ensemble, et la traduction s'affiche.

פסחים צ״ט אמַסֶּכֶת פְּסָחִים

גְּמָרָא מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים, קַל וָחוֹמֶר לַטִּפְּשִׁים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב״. שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִּסְחֵיהֶם וְכוּ׳. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: ״וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה קַיָּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, מֵעִיקָּרָא לְאַמְנוֹיֵי אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ קָאֵי, וּכְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה דָּמֵי. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְיקָא, דְּקָתָנֵי: וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. שֶׁל חֲמִשָּׁה — אִין, אֲבָל שֶׁל חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעָה — לָא, לָאו מִשּׁוּם דְּלָא פָּיֵישׁ חַד מִבְּנֵי חֲבוּרָה גַּבֵּיהּ? שְׁמַע מִינַּהּ. הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח שֵׁנִי

רַשִׁ״י גמ' מכאן אמרו - מפני דבר כזה אמרו יפה שתיקה כו' שאילו אמר ואמרו השני אין לו תקנה לא אמר ולא אמרו שניהן ראויין זה אוכל משלו כו':לימא מתני' - דקתני שנים שנתערבו פסחיהן כו':דלא כר' יהודה - דבעי שיהא א' מבני חבורה הראשונה קיים עליו דהא ודאי אותן שנים שהביאו מן השוק אינן חשובין מבני חבורה הואיל ולא היו בשעת לקיחתן ועל כרחיך רבי יהודה אבני שעת לקיחתו קפיד דאי אמנויין בתר הכי סגי מאי איכא בין דידיה לרבי יוסי ונמצא שאם הוחלפו בשעת שחיטה על ידי התנאי והמשכה אין אחד מן הראשונים קיים עליו ורישא דקתני דבעינן שהוחלפו מכל חבורה לכל הפסח טעמא משום דבעי אתנויי ומימר אם שלך הוא הפסח הזה ידינו משוכות משלנו ונמנינו על שלך ואם לאו דאיכא חד מבעליו התם מאן קא ממני ליה והיאך יכולין לומר ונמנינו על זה בלא רשות בעליו:ואם ימעט - משמע אם רצו מתמעטין ונמשכין ובלבד שיהא אחד מבני החבורה קיים דאם ימעט משמע שיש שיור:כמות שהוא - בלא בעלים ואם רצו כולן לימשך ימנו עליו אחרים תחלה אבל לבני חבורה ראשונה לא קפיד קרא:כיון דאמר ר' יהודה - בפרקין דלעיל (פסחים דף צא.) מעיקרא לאימנויי אחרינא עליה קאי ואפילו אין שם תערובת הלכך זה הבא מן השוק ונמנה עליו בכל מקום שהוא הוה ליה אחד מבני חבורה ראשונה:מתני' נמי דייקא - דר' יהודה היא:חמשה וארבעה לא - חמש חבורות שיש בהן אחת של ארבעה אנשים ואין בה כדי לתת חלק אחד לכל פסח ופסח לא שרי מתניתין:מ"ט לאו משום דלא פש אחד מבני חבורה גביה - שאם נתחלפו פסחן של אלו לאותה חבורה שנתחדשה אחרי כן שיש ארבעה מארבע חבורות ומאותה של ארבעה לא הי' בה דלרבי יוסי טעמא משום דצריך אחד מבעליו שימנה בו את האחרון אבל אחבורה ראשונה דשעת לקיחה לא קפיד אפילו איכא בהו חבורה של ד' נמי איכא תקנתא שימנו מן השוק אחד עמהן בכל מקום שהוא פסחן ונמצאו עליו חמשה אנשים כדי לחלק אחד לכל פסח ופסח אלא שמעת מינה אבני חבורה קפיד:

Touchez un passage du folio (Michna ou Guemara) pour afficher sa traduction et son explication en français.

◀ Pesachim 98bPesachim 99b ▶

Texte : Sefaria — Talmud Bavli, William Davidson Edition (texte CC-BY-NC). — voir sur Sefaria. Versions : William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · William Davidson Edition - English. Traduction française à valider.

Une erreur, une source à vérifier ?La rigueur est l'affaire de tous. Signalez tout point douteux — nous le vérifions sur la source primaire avant correction.

Signaler une erreur