Traité Yoma

35a

Étude de Yoma 35a

Étude de la Guémara 35a

Guémara

GUEMARA : Que signifie le nom « Parva » ? Rav Yossef a dit : Parva est le nom d'un sorcier persan [amgoucha — magicien mede], dont le nom est associe a cette salle en raison d'un incident particulier [survenu en ce lieu].

גְּמָ׳ מַאי ״פַּרְוָה״? אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא.

§ Il est indique dans la michna : on y etendit un drap de lin fin [sadin de bouts]. La Guemara demande : Pourquoi le drap etendu etait-il specifiquement en lin fin [bouts] ? Rav Kahana a dit : Afin que le Kohen Gadol sache et se souvienne que le service de ce jour [Yom Kippour] est accompli dans des vetements de lin fin.

פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ. מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ.

§ La michna dit : Le matin, il portait des vetements [de lin de Pelousion, Filousin] valant dix-huit maneh, et l'après-midi des vetements valant douze maneh. En tout, les vetements valaient trente maneh. La Guemara exprime son etonnement devant ce total : le tanna vient-il nous apprendre a compter que dix-huit et douze font trente ? La Guemara repond : [Ce total] vient nous enseigner que l'on ne doit pas confectionner des vetements d'une valeur inferieure au total de ces vetements du matin et de l'après-midi [trente maneh au total]. La Guemara precise : Si l'on diminue la valeur des vetements du matin [en dessous de dix-huit maneh] et qu'on augmente d'autant la valeur de ceux de l'après-midi, cela ne nous pose aucun probleme. On peut repartir le total de trente maneh entre les deux ensembles de vetements a sa guise.

בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר וְכוּ׳. וְתַנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְצִיר מֵהָנֵי לָא נֶעְבֵּיד. הָא אִי בָּצֵיר מֵהָנֵי וְטָפֵי אַהֲנִי — לֵית לַן בַּהּ.

La Guemara observe : Cependant, tout le monde — aussi bien Rabbi Meïr que les Sages — s'accorde que les vetements du matin sont superieurs [en valeur] et doivent etre plus precieux que ceux de l'après-midi. D'où derive-t-on cela ? Rav Houna fils de Rav Ilaï a dit : Concernant les vetements de lin que le Kohen Gadol revets le matin, le verset dit : « Il se vetira d'une tunique de lin sacree, et aura sur sa chair un pantalon de lin, et se ceindra d'une ceinture de lin, et coiffera un turban de lin » (Vayikra 16, 4). Du fait que le verset repete le terme « lin » (bad) quatre fois, on en deduit que le lin le plus fin et le plus precieux [mou'hbar ba-bad — le choix parmi les lins] doit etre utilise pour ces vetements du matin.

דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת דְּשַׁחַר עֲדִיפִי, מְנָא לַן? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי: אָמַר קְרָא: ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״, מוּבְחָר בַּבַּד.

Rachi

גמ' פרווה אמגושא - מכשף אחד בנאה ושמו פרווה:

תנא מניינא אתא לאשמועינן - דקתני הכל שלשים מנה וכי אין אנו יודעין ששמונה עשר ושנים עשר הרי שלשים:,הא קמ"ל - להכי הדר כיילינהו לאשמועינן דהא דשלשים מנה סך הכל הוא דיהיב שיעורא ליטול מן ההקדש ובציר משלשים מנה לא ליעביד סך הכל:,הא אי בציר מהני - דשחרית משמונה עשר וטפי אהני דערבית משנים עשר לית לן בה:

בד בד - ארבעה זימני כתיב בלבישת בגדי שחרית למימר דהוי בד בד המובחר בבד:

Tossafot

פרווה אמגושא - פי' בערוך וזה לשונו יש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כהן גדול והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקרא אותה הלשכה על שמו:

בד בד בד בד - נראה לי חד לגופיה וחד בד לשון לבד שאין לובש עמהן בגדי זהב כדרך שהוא עושה כל ימות השנה ובד שלישי לומר יותר טוב מבד של שאר ימות השנה והרביעי לומר שטוב משל ערבית אי נמי בד שלישי ורביעי מידריש הכי בד המובחר שבבד:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Yoma 35a

100%

יומא ל״ה אמַסֶּכֶת יוֹמָא