Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : that split lengthwise from top to bottom, and a certain gentile jumped up and encircled it with his arms in order to prevent the wine from spilling. Rafram bar Pappa, and some say it was Rav Huna, son of Rav Yehoshua, deemed it permitted to sell the wine to gentiles, as the wine was rendered prohibited only for drinking but not with regard to deriving benefit. The Gemara notes: This statement applies only in a case where it split lengthwise. But where the barrel split widthwise and the gentile held the top and bottom halves together, it is permitted even for drinking. What is the reason that the wine is permitted? The gentile is merely performing the action of a brick by weighing the barrel down, and he is not doing anything to the wine.
דְּאִיפְּקַעָה לְאוּרְכַּהּ, אִידְּרִי הָהוּא גּוֹי חַבְּקַהּ, שַׁרְיַיהּ רַפְרָם בַּר פָּפָּא, וְאִי תֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, לְזַבּוֹנֵי לְגוֹיִם. וְהָנֵי מִילֵּי דִּפְקַעָה לְאוּרְכַּהּ, אֲבָל לְפוּתְיַיהּ — אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּה שְׁרֵי. מַאי טַעְמָא? מַעֲשֵׂה לְבֵינָה קָעָבֵיד.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : The Gemara relates: There was a certain gentile who was found standing in a winepress. Rav Ashi said: If there is enough wine in the winepress that it is moist enough to moisten other items, the winepress requires rinsing and requires a more thorough cleansing, as the Gemara will explain (74b). But if there is not enough wine to moisten other items, merely rinsing is sufficient for it.
הָהוּא גּוֹי דְּאִשְׁתְּכַח דַּהֲוָה קָאֵי בְּמַעְצַרְתָּא, אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי אִיכָּא טוֹפֵחַ לְהַטְפִּיחַ — בָּעֵי הַדָּחָה וּבָעֵי נִיגּוּב, וְאִי לָא — בְּהַדָּחָה בְּעָלְמָא סַגִּי לֵיהּ.
Mishna 1
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : MISHNA: In the case of a gentile who was found standing next to the wine collection vat, if there is a loan owed by the owner of the wine vat to the gentile, the wine is prohibited. Since the gentile maintains that he has a right to the owner’s property he has no compunctions about touching the wine. But if there is no loan owed by the owner of the wine vat to the gentile, the wine is permitted, as it is assumed that the gentile did not touch the wine that was not his.
מַתְנִי׳ נׇכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן, אִם יֵשׁ לוֹ מִלְוָה עָלָיו — אָסוּר, אֵין לוֹ מִלְוָה עָלָיו — מוּתָּר.(משנה)
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : If a gentile fell into the wine collection vat and emerged from it, or if he measured the wine in the winepress with a pole without touching it with his hands, or if he cast a hornet out of the wine by means of a pole and the pole touched the wine, or where the gentile was removing the foam that was on the top of a fermenting barrel of wine; with regard to all these cases there was such an incident. And the Sages said that the wine may be sold to gentiles, as it is permitted to derive benefit from the wine, but not to drink it. And Rabbi Shimon deems the wine permitted even for drinking. In a case where a gentile took the barrel of wine and threw it, in his anger, into the wine collection vat, this was an incident that occurred and the Sages deemed the wine fit for drinking.
נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה, מְדָדוֹ בְּקָנֶה, הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בְּקָנֶה, אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּיחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת — בְּכׇל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ: יִמָּכֵר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ.
Guémara
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : GEMARA: The mishna teaches that in the case of a gentile who was found standing next to a wine collection vat, if the owner of the vat owes money to the gentile the wine is prohibited. Shmuel says: And this halakha applies only when the loan includes the qualification that the gentile has a lien on that wine, as only then does the gentile feel that he is entitled to touch the wine.
גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִלְוָה עַל אוֹתוֹ יַיִן.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Rav Ashi said: The wording of the mishna is also precise according to Shmuel’s interpretation, as we learned in the following mishna (61a): In the case of a Jew who renders the wine of a gentile permitted by treading the gentile’s grapes so that the wine can be sold to Jews, and he then places the wine in the gentile’s domain until he sells it, the halakha depends on the circumstances. If that one, the gentile, writes for the Jew: I received money from you in payment for the wine, even though he did not yet receive the actual payment, the wine is permitted. This is because the wine is considered the Jew’s property and there is no reason to suppose that the gentile might touch it. But in a case where the Jew desires to remove the wine and the gentile does not allow him to do so until the Jew gives him the money due to him, this was an incident that occurred in Beit She’an and the Sages deemed the wine prohibited.
אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דִּתְנַן: הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נׇכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהַלָּה כּוֹתֵב לוֹ: ״הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת״ — מוּתָּר, אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵין מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעוֹתָיו, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָסְרוּ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Rav Ashi explains: The reason that the wine is prohibited is that the gentile does not allow the Jew to remove the wine, and therefore the gentile is considered to have some degree of ownership of the wine. Therefore, one can infer that if the gentile allows him to remove the wine, the wine is permitted, even though the Jew still owes him money. One may conclude from the mishna that in order for the wine to be prohibited we require the loan to include the qualification that the gentile has a lien on that wine. The Gemara affirms: One may conclude Shmuel’s principle from the mishna.
טַעְמָא דְּאֵין מַנִּיחוֹ, הָא מַנִּיחוֹ שְׁרֵי, שְׁמַע מִינַּהּ: מִלְוָה עַל אוֹתוֹ יַיִן בָּעֵינַן. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § The mishna teaches that if a gentile fell into the wine collection vat and emerged, it is not prohibited to derive benefit from the wine. Rav Pappa says: The Sages taught this halakha only in a case where the gentile emerged from the vat dead. But if he emerged alive, the wine is prohibited. The Gemara asks: What is the reason that the wine is prohibited? Rav Pappa said: Since the gentile was rescued from death, he considers that day like their festival day, and he offers the wine as an idolatrous libation in thanksgiving.
נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעָלָה מֵת, אֲבָל עָלָה חַי — אָסוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּדָמֵי עֲלֵיהּ כְּיוֹם אֵידָם.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § The mishna teaches that if a gentile measured the wine in the winepress with a pole, or if he cast a hornet out of the wine by means of a pole, or if he removed the foam on top of a fermenting barrel of wine, with regard to all these cases there was such an incident, and the Sages said that the wine may be sold to gentiles but one may not drink it. And Rabbi Shimon deems the wine permitted even for drinking. Rav Adda bar Ahava says: May blessings rest upon Rabbi Shimon’s head, as his reasoning is clear. When he deems the wine permitted, he deems it permitted even with regard to drinking, and when he deems the wine prohibited, he deems it prohibited even with regard to deriving benefit from it.
מְדָדוֹ בְּקָנֶה וְכוּ׳. כׇּל אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ: יִמָּכֵר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: יָנוּחוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ, כְּשֶׁהוּא מַתִּיר — מַתִּיר אֲפִילּוּ בִּשְׁתִיָּה, וּכְשֶׁהוּא אוֹסֵר — אוֹסֵר אֲפִילּוּ בַּהֲנָאָה.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Rav Ḥiyya, son of Abba bar Naḥmani, says that Rav Ḥisda says that Rav says, and some say that Rav Ḥisda says that Ze’eiri says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. There are those who say that Rav Ḥisda says: Abba bar Ḥanan said to me: This is what Ze’eiri says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon. Despite this, the Gemara concludes: But the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּאַבָּא בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲמַר לִי אַבָּא בַּר חָנָן, הָכִי אָמַר זְעֵירִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : § The mishna teaches: With regard to the case where a gentile took a barrel of wine and threw it, in his anger, into the wine collection vat, this was an incident that occurred and the Sages deemed the wine fit for drinking. Rav Ashi says: With regard to any form of contact through which a zav renders an object ritually impure, in a case where a gentile has that same type of contact with wine, he renders it wine used for a libation. In the case of any form of contact through which a zav does not transmit ritual impurity, leaving an object ritually pure, a gentile does not render the wine with which he has contact wine used for a libation.
נָטַל חָבִית וּזְרָקָהּ [בַּחֲמָתוֹ] לַבּוֹר, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה [וְהִכְשִׁירוּ]. אָמַר רַב אָשֵׁי: כׇּל שֶׁבַּזָּב טָמֵא בְּגוֹי עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ, כָּל שֶׁבַּזָּב טָהוֹר בְּגוֹי אֵינוֹ עוֹשֶׂה יֵין נֶסֶךְ.
Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) : Rav Huna raised an objection to Rav Ashi from the mishna: With regard to the case where a gentile took the barrel of wine and threw it, in his anger, into the wine collection vat, this was an incident that occurred in Beit She’an and the Sages deemed the wine fit for drinking. One may infer that if the gentile threw the wine in his anger, yes, it is permitted. But if it was not in his anger the wine is not permitted, even though in the case of a zav, if he threw an object at a vessel, it does not render the vessel impure.
אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אָשֵׁי: נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ בַּחֲמָתוֹ לַבּוֹר, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְהִכְשִׁירוּ. בַּחֲמָתוֹ — אִין, שֶׁלֹּא בַּחֲמָתוֹ — לָא!
Rachi
דאיפקעה לאורכה - כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש חציה ליפול אילך וחציה ליפול אילך:,חבקה - בין זרועותיו וחיברה עד שהביאו כלי:,לזבוני לעובדי כוכבים - דהא לא שכשך. ואפילו שקירב החצאין זו לזו והוי נוגע ביין ע"י חצאי החבית לא הוי כנוגע בקנה דהתם משכשך בקנה אבל הכא ליכא שכשוך מידי:,אבל לפותייה - הואיל ואין נבדלות זה מזה שהרי חציה העליון יושב על התחתון אלא שיוצא מעט מעט והעובד כוכבים הכבידן זו לזו ולא הוי נוגע ודחק יין החבית:,אלא מעשה לבינה - בעלמא קא עביד כלבינה הנתונה ע"פ החבית ומכבידתה:
דהוה קאי במעצרתא - דישראל ולא היה בה יין אלא משקה טופח עליהן:,ניגוב - אפר ומים ואפר כדמפרש לקמן בהשוכר (עבודה זרה דף עה.):
מתני' אם יש לו עליו מלוה - על ישראל אסור לפי שלא ירא ליגע דסבר אי אמר לי מידי אמינא ליה תניהו לי בחובי:
נפל - העובד כוכבים בבור מלא יין אע"פ דנגיעה ממש הואיל ושלא בכוונה הואי:,מדדו בקנה - אע"ג דנתכוין הואיל ולדבר אחר נתכוין והא נגיעה לאו ממש היא אלא ע"י הקנה: ,או שהיה מטפיח כו':,המרותחת - שהיתה מחמצת ומעלה רתיחות וטיפח בידו ממש על הרתיחות אין דרך ניסוך בכך ומותר בהנאה:,זה היה מעשה - והכשירוהו אף בשתיה:
גמ' על אותו יין - שעשה לו ישראל את היין הזה אפותיקי לגבות הימנו דהשתא סמכה דעתיה ונגע ולא מירתת אבל לא היתה לו מלוה על אותו יין אע"פ שיש לו מלוה על בעליו מותר בשתיה דמירתת ולא נגע:
המטהר יינו של עובד כוכבים - ישראל שדרך ענבים של עובד כוכבים בהיתר כדי למכרו לישראל ואין נותן מעות לעובד כוכבים עד שימכרנו לאחר זמן ונותן ברשותו של עובד כוכבים: ,והלה כותב לו התקבלתי - אם כותב לו העובד כוכבים התקבלתי ממך מעות כלומר הריני כאילו קבלתי מעות שאיני מעכב בידך להוציא יין מרשותי בכל עת שתרצה: ,מותר - אם יש מפתח או חותם ביד ישראל:,זה היה מעשה בבית שאן ואסרו - דכיון דיש לו מלוה על אותו יין מאי דבעי עביד אבל מלוה שאינה על אותו יין כמי שאין לו עליו דמי דקתני רישא הלה כותב לו התקבלתי ממך מעות מותר והא הכא דיש לו מלוה דמי היין עליו וקתני דכיון דלאו על אותו יין הוא מותר:
דדמי עליה כיום אידם - ואזיל ומודה על שניצל ומסתמא נסכיה בעלייתו ואסור בהנאה:
ומסקנא דמילתא מסיק תלמודא ואין הלכה כר"ש:
כל שבזב טמא - לא איירי רב אשי בהיסט כלל אלא במגע ולא אתא לאשמעינן אלא זרק בעובד כוכבים דלא אסר וה"ק כל מגע שבזב טמא כגון בחבורין בין בידו בין בקנה שאם העובד כוכבים זב והיין כלי או אדם מטמא בזב אף היין נעשה בכך יין נסך כגון אדם הנוגע בזב בין שנגע בו הזב ממש בין בקנה טמא אף היין שנגע בו עובד כוכבים בין בידו בין בקנה נעשה יין נסך. וליכא למימר דרב אשי אהיסטו של זב נמי קאי דאמר רב אשי לעיל (עמוד א) זיקא בין מליאה בין חסירה שרי ודכוותה בהיסט של זב טמא:
שלא בחמתו לא - אלמא זרק העובד כוכבים עשה יין נסך ואילו זב שזרק חפץ בכלי לא טימאו:
Tossafot
מעשה לבינה קעביד - ואף בשתיה נמי שרי פי' רשב"ם וז"ל עובד כוכבים המהדק מגרופות של גיגית מלא יין כדי שיתחברו סדקין שבאו בה מלמעלה למטה אין זה כמחבק חבית לאורכה דחבית מבוקעת מזומנת ליפול חציה אילך וחציה אילך וכשהוא מחבקה מחבר כל היין זה לזה אבל גיגית יין במקומו עומד ע"י הדוקו הראשון וסדק קטן יש שם והוא מהדקו וכן בחביות של עץ שלנו אבל דבר זה אסור להיות עובד כוכבים תוחב נעורת או מטלית בסדק ובחבור השוליים לסתום מפני שנוגע ביין עכ"ל ור"י היה אומר דמותר להיות העובד כוכבים תוחב נעורת סביב השוליים במקום שמתחברין אל דופני החבית ומשם היין זב ויוצא כי הנעורת שתוחב אינו כנגד יין שבפנים לפי שראשי השוליים מפסיקין שתחובין בחריצין שבדופני החבית סביב ואפי' באמצע חיבור השוליים נותן בו העובד כוכבים הנעורת ובלבד שלא יהא שם חלל ורבינו שמואל אומר דאם יש חבית שמטיפה דרך שוליים יכול העובדי כוכבים להדוק שם נעורת בסדקין דהוי כמו לפותייה ומעשה לבינה אבל אם הוא שותת הרבה יש ליזהר כי אז נוגע העובד כוכבים ביין ומיהו אם אינו נוגע ביד אלא בסכין כיון שאינו מתכוין רק לסתום ולא ליגע ביין הוי ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ע"י ד"א ושרי לפירוש ר"ת וטוב שישים הישראל המטלית או הנעורת עד שיסתם קצת והעובד כוכבים יהדקנו בהיתר כר"ת שכתבתי למעלה:
אי איכא טופח להטפיח - תימה היכא דליכא טופח ע"מ להטפיח אי חשיב יין לגבי ניסוך א"כ הדחה וניגוב בעי ואי לאו יין הוא הדחה נמי לא ליבעי ופרשב"ם דפשיטא דיין הוא ושייך בו ניסוך אבל מ"מ הוא אינו חבור לאותו הבלוע בתוך הגת דהכי אמרי' לקמן טופח [שלא] ע"מ להטפיח ליכא למיחש משום איסור בלוע:,בעיא הדחה ובעיא ניגוב - בחנם הזכיר הדחה דכל ניגוב צריך שיתן מים תחלה אלא לפי שהיה רוצה לומר ואי לא בהדחה סגי נקט הדחה כתב רשב"ם ומיהו אנן לא עבדינן ניגוב בגתיות של עובדי כוכבים אלא הדחה בעלמא וסמכינן אראיות שבפרק אחרון (לקמן עבודה זרה דף עד: ד"ה דרש) דלא בעיא ניגוב:
דיקא נמי דקתני כו' והלה כותב לו התקבלתי - שעתה אין לו כלום על היין אע"פ שיש לו מלוה חוב דמי היין מותר פ"ה כאן אם יש (שם) מפתח או חותם ביד ישראל וכן פר"ת וקשיא דא"כ מאי ראיה היא לכאן שאני התם דיש מפתח או חותם ביד ישראל אבל הכא שעומד בצד הבור בלא מפתח וחותם שמא יש לאסור וי"ל שסברת התלמוד כך כי היכי דברשות העובד כוכבים כי יש מפתח וחותם חשוב יינו של ישראל כשהעובד כוכבים מניחו להוציאו כך ברשותו של ישראל אף בלא מפתח וחותם מיקרי יינו של ישראל כיון שאין לו מלוה על היין אע"פ שהישראל חייב לו מעות:
כל שבזב טמא כו' - כל עיקרו של כלל זה לא בא אלא להתיר זריקה שהרי זב המסיט יין נטמא או אם נושאו על כתפו אפי' בכלי אבנים טמא ובעובד כוכבים היסט מותר כדאמרינן גבי זיקא בין מליאה בין חסירה שרי וגם אם ישב על החבית לא מנסכו ובזב טמא וכן כלל כל שבזב טהור לאו דוקא שהרי קנה בקומטו של זב והסיט בו את הטהור טהור ואילו בעובד כוכבים עושה יין נסך וכן הלכה שאם זרק אבן או כל דבר ליין ואפילו בכוונה שהוא מותר בשתיה כן הורה ר' יוסף טוב עלם וכתב הרב רבי משה מקוצי דה"ה שאם זרק לתוכו מים שלא בכוונת מזיגה שיהא מותר בשתיה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.