Guémara
Abaye a soulevé une objection à cela d'une baraïta (Tosefta 8:22): En ce qui concerne l'offrande d'un individu qui a été mélangée à une autre offrande d'un individu, et de même une offrande commune qui a été mélangée à une autre offrande commune, ou l'offrande d'un individu et une offrande commune qui ont été mélangées l'une à l'autre, le prêtre place quatre placements de sang de chacun d'eux sur l'autel, et remplit ainsi l'obligation des rites du sang de tous. les offrandes. Mais s’il a placé un placement parmi chacun, il a rempli son obligation. Et de même, s’il a réalisé quatre placements parmi tous ensemble, il a rempli son obligation.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: קׇרְבַּן יָחִיד שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן יָחִיד, וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן צִיבּוּר, וְקׇרְבַּן יָחִיד וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִם נָתַן מַתָּנָה מִכׇּל אֶחָד – יָצָא, וְאִם נָתַן אַרְבַּע מִכּוּלָּן – יָצָא.
Le baraïta continue: Dans quel cas cette déclaration, qu'il met du sang de chacune des offrandes, est-elle dès l'origine (ab initio)? Dans le cas où les offrandes étaient mélangées alors qu'ils étaient encore vivants, avant d'être sacrifiés, le prêtre pouvait donc effectuer quatre placements à partir du sang de chaque animal séparément. Mais si les animaux abattus étaient ensuite mélangés, c'est-à-dire que leur sang était mélangé dans un seul récipient, le prêtre place quatre placements de tous ensemble, soit un seul ensemble de quatre.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוּלָּן.
Et de toute façon, s'il a fait un placement parmi tous, il a rempli son obligation, car le sang de toutes ces offrandes est déposé sur l'autel extérieur, et pour chacun d'eux, on remplit l'obligation après coup avec un seul placement. Rabbi Yehouda HaNasi dit: On évalue le sang du placement donné pour chaque animal; s'il y a suffisamment de sang dans ce sang pour un placement de sang pour telle offrande et suffisamment pour celle-là, il est apte, mais sinon, l'offrande est disqualifiée.
וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת מִכּוּלָּן – יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו – פְּסוּלָה.
La Guemara explique la difficulté: Cette baraïta indique que si les offrandes vivantes s'entremêlent, chacune est sacrifiée pour son propriétaire, malgré le fait que ces offrandes appartiennent à des hommes et nécessitent donc le placement des mains. Il est évident que la baraïta fait référence aux offrandes des hommes, car elle enseigne le cas de l’offrande d’un individu adjacent, et donc similaire, au cas d’une offrande commune: De même qu’une offrande commune est sacrifiée par les hommes, de même l’offrande d’un individu dont il est question ici appartient également aux hommes. Cela présente une difficulté pour l’explication de Rav Yosef.
קָתָנֵי יָחִיד דּוּמְיָא דְּצִיבּוּר – מָה צִיבּוּר גַּבְרֵי, אַף יָחִיד גַּבְרֵי.
Rava dit: Et pouvez-vous comprendre la baraïta de cette manière? Cette baraïta est-elle exacte telle quelle? Il y a une autre difficulté avec la baraïta, telle qu'elle l'enseigne: dans quel cas cette déclaration est-elle dite? Il est dit dans un cas où ces offrandes étaient entremêlées alors qu'ils étaient encore en vie. Mais si les animaux abattus étaient mêlés, cela n'est pas dit. C'est problématique, car quelle différence cela me fait-il que les animaux soient vivants ou qu'ils soient abattus? Ce n'est pas le facteur décisif, car même si les animaux ont été abattus, si le sang de chacun est dans un récipient séparé, le prêtre doit effectuer des placements séparés à partir du sang de chacun.
אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא הָא מְתָרַצְתָּא הִיא?! דְּקָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – לָא. מָה לִי חַיִּים מָה לִי שְׁחוּטִין?
Rava poursuit: C'est plutôt ce que dit le baraïta: Dans quel cas cette déclaration est-elle dite? Il est dit dans un cas où ces offrandes étaient mélangées après avoir été abattues, mais elles étaient semblables à des animaux vivants, c'est-à-dire que le sang de chaque animal était dans des coupes séparées. Mais dans une situation où le sang de ces animaux était mélangé dans une seule coupe, le prêtre place quatre lots de sang de chacun d'eux. Et s’il a placé un placement parmi tous, il a rempli son obligation. Si tel est le cas, cette baraïta n'a aucune incidence sur la question des offrandes mélangées de leur vivant, car elle concerne exclusivement le sang des animaux abattus.
אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין כְּעֵין חַיִּים, בְּכוֹסוֹת; אֲבָל בְּבוֹלֵל – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת לְכוּלָּן. וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת לְכוּלָּן – יָצָא.
§ La baraïta citée enseigne que Rabbi Yehouda HaNasi dit: On évalue le sang du placement donné de chaque animal; s'il y a suffisamment de sang dans ce sang pour un placement de sang pour cette offrande et suffisamment pour cette offrande, il est apte, mais sinon, les offrandes sont disqualifiées. La Guemara demande: Et le rabbin Yehuda HaNasi soutient-il, conformément à ce raisonnement, qu'il doit y avoir une quantité minimale de sang provenant de chaque offrande? Mais n'est-il pas enseigné dans une baraïta (Tosefta, Para 9: 5) à propos de l'eau de purification dans laquelle est tombée l'eau qui ne peut pas être aspergée, que Rabbi Yehouda HaNasi dit: D'après la déclaration de Rabbi Eliezer,
רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָא – פְּסוּלָה. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי הַאי סְבָרָא?! וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר,
Rachi
קרבן יחיד שנתערב כו' - בכולהו גרסינן קרבן:,קרבן יחיד בקרבן ציבור - כגון שעיר נשיא בשעיר הרגלים או עולה בעולה:,הכי גרסינן ואם נתן מתנה מכל אחד יצא - כדאמרן בפרק בית שמאי (לעיל זבחים דף לו:) כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר:,ארבע מתנות - שתים מתנות שהן ארבע קאמר:
בד"א - דבעינן ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:,אבל נתערבו שחוטין - שנבלל דמם בכוס אחד נותן ד' מתנות מכולם יחד שהרי יש כאן משניהם קסבר יש בילה:
אף יחיד בגברי - ואע"ג דבעי סמיכה ומדציבור לא מצי לאותביה שאין סמיכה בציבור אלא בחטאות הפנימיו' והכא בפנימיות לא קמיירי מדקתני ארבע מתנות:
ותסברא הא מתרצתא היא - והאי חיין דוקא הוא ואנתערבו קודם סמיכה קאי הא קתני אבל שחוטין לא בעי ד' מכל אחד לכתחילה ובשחוטין נמי משכחת לה דבעיא כגון שנתערבו כוסות בכוסות ואין ידוע איזהו של זה ואיזהו של זה ולא נבללו הדמים בכוס אחד:
אלא - האי חיין לאו דוקא והכי קאמר בד"א דצריך ארבע מתנות מכל אחד לכתחילה:,שנתערבו שחוטין - כוסות בכוסות דהיינו כעין חיין דכל חד לחודיה קאי:,אבל בבולל - שני הדמים לתוך כוס אחד נותן ארבע מתנות לכולן והשתא ליכא לאותובי סמיכה דהא לאחר שחיטה וסמיכה נתערבו אבל קודם סמיכה לא ירצו לדברי הכל:
רבי אליעזר - לגבי מי חטאת קאי ומייתינן לה לקמן בפירקין (זבחים דף פ.) צלוחית של מי חטאת המוקדשין שנפל לתוכן מים אחרים כל שהוא רבי אליעזר אומר יזה שתי הזאות ולקמן מפרש מילתיה וקאמר רבי לדברי רבי אליעזר הזאה אינה צריכה שיעור אגבא דגברא דאי צריכא שיעור נהי נמי דיש בילה וסמכינן עלה דודאי יש בכלל הזאה מן המים הכשרים ומצטרפין מה שבראשונה ומה שבשניה מי יימר דמליא שיעורא:
Tossafot
ואם נתן ארבע מכולן יצא - פירש בקונטרס מזה שנים ומזה שנים ותימה דבאחת מזה ואחת מזה סגי ואין לומר דאתיא כבית שמאי (לעיל זבחים דף לו:) דאמרי ובחטאת שתי מתנות דהא קתני סיפא ואם נתן מתנה אחת מכולן יצא ויש לומר דקאי על כל ארבע חטאות שנים של יחיד ושנים של ציבור ואיכא השתא ארבע כוסות ולהכי קאמר נתן ד' מתנות יצא דהיינו מתנה אחת מכל אחת ואחת:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.