Traité Zevachim

68a

Étude de Zevachim 68a

Étude de la Mishna & Guémara 68a

Elle doit amener cinq autres oiseaux et les sacrifier tous au-dessus de la ligne rouge en holocauste. Comme son engagement n’a pas été respecté, elle n’a même pas réalisé une partie de son vœu. Elle doit donc apporter deux holocaustes de chaque espèce pour s'assurer de remplir son vœu, et elle doit amener un autre oiseau pour remplacer l'holocauste obligatoire initial et remplir son engagement de les réunir.

צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד חָמֵשׁ פְּרֵידִין לְמַעְלָה.

C'est la halakha seulement si les deux couples qu'elle a amenés étaient de la même espèce. Mais s'ils étaient de deux espèces différentes, et que le prêtre ne se souvienne pas lequel il a sacrifié en premier comme couple obligatoire, il doit en apporter six, deux de chaque espèce pour s'assurer qu'il accomplisse son vœu, et un de plus de chaque espèce pour s'assurer qu'il remplace correctement l'holocauste original du couple obligatoire et remplisse son engagement.

מִמִּין אֶחָד. וּמִשְּׁנֵי מִינִין – תָּבִיא שֵׁשׁ.

Si la femme a indiqué l'espèce d'oiseau pour son vœu mais a ensuite oublié quelle espèce elle a indiquée, et qu'elle a donné deux couples d'oiseaux au prêtre mais ne sait pas maintenant quelle espèce elle a donnée, ou même si elle lui a donné une ou deux espèces d'oiseaux, et que le prêtre est allé sacrifier les oiseaux mais ne sait pas maintenant ce qu'il a sacrifié où, dans ce cas, elle doit amener sept oiseaux, comme suit: Quatre oiseaux, deux de chaque espèce, pour son vœu; et deux autres oiseaux, un de chaque espèce, pour son holocauste obligatoire, au cas où le prêtre sacrifierait un sacrifice pour le péché d'une certaine espèce et que l'holocauste doit maintenant correspondre à cette espèce; et une offrande pour le péché de l'une ou l'autre espèce, au cas où le prêtre les sacrifierait tous en holocauste.

נְתָנָתַן לַכֹּהֵן, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה נָתְנָה; הָלַךְ הַכֹּהֵן וְעָשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה עָשָׂה – צְרִיכָה אַרְבַּע פְּרִידִין לְנִדְרָהּ, וּשְׁתַּיִם לְחוֹבָתָהּ, וְחַטָּאת אַחַת.

Ben Azzai dit qu'elle doit apporter deux offrandes pour le péché, une de chaque espèce, car il soutient que si le prêtre sacrifiait un oiseau d'une certaine espèce spécifiquement comme holocauste obligatoire, l'offrande pour le péché doit maintenant correspondre à cette espèce.

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.

La Michna conclut: Rabbi Yehoshoua a dit qu'il existe une parabole qui explique cette situation: Voici ce que les gens disent à propos d'un mouton: Lorsqu'il est vivant, il émet un son, et lorsqu'il est mort, il émet sept sons. Ses deux cornes deviennent des trompettes, ses deux tibias des flûtes, sa peau une peau de tambour, ses gros intestins des cordes de harpe et ses intestins grêles des cordes de lyre. Ici aussi, en raison de l'incertitude quant à ce qui s'est passé, la femme doit amener sept oiseaux supplémentaires. Puisque Rabbi Yehoshoua résume la Michna, les Michnayot de ce chapitre doivent être conformes à son opinion. Selon l’explication du Rav Adda bar Ahava du principe du rabbin Yehoshua, les holocaustes d’oiseaux sacrifiés comme offrandes pour le péché deviennent des offrandes pour le péché valables. Pourquoi alors, selon ces mishnayot, sont-ils disqualifiés?

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁהוּא חַי – קוֹלוֹ אֶחָד, וּכְשֶׁהוּא מֵת – קוֹלוֹ שִׁבְעָה.

La Guemara répond: L’explication du Rav Adda bar Ahava n’est pas en contradiction avec ces mishnayot; s’il est raisonnable de dire, c’est-à-dire d’expliquer, que Rabbi Yehoshoua a dit que l’offrande devient une offrande pour le péché dans la mesure où celui qui en tire profit exclut toute responsabilité en cas d’usage abusif des biens consacrés, a-t-il dit qu’elle devient une offrande pour le péché de manière si expansive qu’elle indiquerait qu’elle satisferait l’obligation du propriétaire? Dans les cas des Michnayot de Kinnim, tous les holocaustes sacrifiés comme sacrifices pour le péché ne sont pas soumis à la halakhot d'utilisation abusive des biens consacrés, mais les femmes doivent néanmoins apporter des offrandes de remplacement.

אֵימַר דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לְאַפּוֹקַהּ מִידֵי מְעִילָה; לְמִיסַּק לֵיהּ לְחוֹבָה מִי אָמַר?!

Mishna 1

MISHNA : En ce qui concerne les personnes exclues du service du Temple qui ont pincé la nuque d'un oiseau offert, leur pincement n'est pas valide, mais la viande de l'offrande ne rend pas impur celui qui l'avale rituellement lorsqu'elle est dans la gorge, comme le serait la viande d'un oiseau casher qui n'a pas été rituellement abattu. Si un prêtre l'a pincé avec l'ongle de sa main gauche, ou s'il l'a pincé la nuit, ou s'il a abattu un oiseau non sacré à l'intérieur de la cour du Temple ou un oiseau sacrificiel à l'extérieur de la cour du Temple, dans tous ces cas, bien qu'il soit interdit de consommer ces oiseaux, ils ne rendent pas rituellement impur lorsqu'ils sont dans la gorge, car le statut halakhique du pincement est comme celui de l'abattage.

מַתְנִי׳ כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁמָּלְקוּ – מְלִיקָתָן פְּסוּלָה, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מָלַק בִּשְׂמֹאל אוֹ בַּלַּיְלָה, שָׁחַט חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ – אֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה.(משנה)

S'il a pincé avec un couteau et non avec l'ongle du pouce; ou s'il a pincé un oiseau non sacré à l'intérieur de la cour du Temple ou un oiseau sacrificiel à l'extérieur de la cour du Temple;

מָלַק בְּסַכִּין; מָלַק חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בַּחוּץ;

Rachi

צריכה שתביא עוד חמש פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינים תביא שש - [דכיון] דקבעה נדרה עם חובתה הוקבע עליה קרבן גדול שלש עולות יחד אם היתה יודעת מה פירשה וזו שלא ידעה מה פירשה הוזקקה להביא חמש עולות יחד מתחילתה אחת לחובתה וד' לנדרה וכשהביאה שני קינין אחת לנדרה ואחת לחובתה וממין אחד לא עשתה כלום לנדרה שמא אינו ממין שנדרה ובהשלמת קן שני ממין אחד לא סגי לה שהרי קובעתו לבא עם מין חובתה וא"ת תביא קן ממין אחד ופרידה ממין שהביאה שני קינין הראשונים שקרב ממנו עולות חובתה דממ"נ אם תורין נדרה הרי הביאה תורין עם מין שהביאה לחובתה ואם בני יונה נדרה הרי הביאה ב' בני יונה עם מין שקרב ממנו חובתה אם לא נפסל גוזל אחד מן הראשונים ה"נ אבל עכשיו שנפסל אחד מהם אין חבירו עולה לה כלום דג' עולות הוקבעו עליה יחד הילכך אם ב' קינים הראשונים מין אחד היו צריכה שתביא עוד ה' עולות ג' מאותו המין וב' ממין אחר ד' לספק פירושה ואחד לקביעותה שקבעה להביא עולת חובתה עם נדרה וחובתה כבר קרבה ויצאה ידיה אלא שצריכה להביא מאותו המין עם נדרה מפני קביעותה:

ואם משני מינין היו תביא שש - שאינה יודעת איזה מין קרב תחילה לחובתה שתביא מאותו המין עם ד' של ספק פירושה לקביעותה הילכך תביא שש שתי תורין ושני בני יונה לספק פירושה ותור ובני יונה לקביעותה והעוף היתר יהא נדבה:

נתנתן לכהן ואין ידוע מה נתנה - אם תורים אם בני יונה ואם קן אחד מזה וקן אחד מזה ואין ידוע מה עשה אם כולן למעלה או כולן למטה או חציין למעלה וחציין למטה נמצאת שלא יצאת אפי' (ימי לידתה) שמא כולן למעלה ואין כאן חטאת או שמא כולן למטה ואין כאן עולה:,צריכה שתביא עוד ד' פרידין לנדרה - לספק פירושה ומשני מינין וב' לעולת חובתה תור ובן יונה שמא הראשונים כולן למטה נעשו ואינה יודעת מאיזה מין והכל הולך אחר החטאת [וצריכה] להביא עולה מאותו מין או שמא הראשונים חציין למעלה וחציין למטה ובקן שקרב ראשון יצאתה ידי חובתה והיא קבעה להביא עולה מאותו המין עם נדרה ואינה יודעת איזה מין היה הילכך תביא עם ספק פירושה תור ובן יונה וממה נפשך אם קן שקרב ראשון תורין היו וקרב מהן עולה למעלה והיא לחובתה הרי היא מביאה עכשיו תור עם נדרה משום קביעותה ואם מבני יונה היה והוקבע עליה להביא בן יונה עם נדרה הרי מביאתו ואם כולן למטה נעשו וצריכה להביא עולתה מאותו המין הרי משתים שהיא מביאה עכשיו לחובתה יעלה לה אחד מהן והשני נדבה:,וחטאת אחת - תביא מאיזה מין שתרצה משום שמא הראשונים כולן למעלה נעשו והרי לו זוג ממינו לעולה מב' שהביאה חובתה מב' מינין ואע"פ שכבר קרבה עולת חובתה אין צריכה לדקדק להביא חטאת מאותו מין הראשון לרבנן דפליגי עליה דבן עזאי דקסברי הכל הולך אחר חטאת הילכך הואיל ועל כרחה היא מביאה עכשו ב' עולות תזווג לו אותה שממינו ודייה דהכי תנן פלוגתייהו במסכת קינים (פ"ב מ"ה) שהאשה שהביאה עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולתה בן יונה דהכל הולך אחר חטאת בן עזאי אומר הכל הולך אחר הראשון:

בן עזאי אומר ב' חטאות - בן עזאי לטעמיה דאמר הכל הולך אחר הראשון וכיון דאיכא לספוקא שמא הראשונים למעלה נעשו וכבר יצאת ידי עולה צריכה להביא חטאתה מאותו המין והרי אינה יודעת מאיזה מין היה לפיכך תביא שתי חטאות מב' מינין וחטאות הללו אינן נאכלות שהרי על הספק באו ואין מליקתן מליקה להתירן באכילה שמא כבר קרבה חטאתה בראשונות:

א"ר יהושע זהו שאמרו כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז' - התם מפרש לה ובאיל קמיירי דכשהוא חי אין לו אלא קול אחד וכשהוא מת קולו שבעה כיצד קולו שבעה ב' קרניו ב' חצוצרות ב' שוקיו ב' חלילין עורו לתוף מעיים לנבלים בני מעיו לכינורות וה"נ כשנדרה תחלה ואינה יודעת מה פירשה לא צריכה אלא ד' פרידין וב' לחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת ועכשיו שהביאה כבר ד' פרידין צריכה להביא ד' לנדרה וד' לחובתה מדאיירי ר' יהושע בהא ש"מ קינין ר' יהושע אמרה וקתני לעיל גבי קן סתומה ומפורשת דאין כשר אלא סתומה ואי אמרת נמשכה ונעשית חטאת העוף תמשך ותהוי חטאת העוף:

אימר דאר"י לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לשם חובה מי אמר - שתהא עולה נעשית חטאת בשביל ששינה בה:

מתני' כל הפסולין - בגמ' פליגי כל לאיתויי מאי:,ואינן מטמאין - שמליקתן מטהרתן לפי שנפסל בקדש ואהני מליקתן שאם עלו לא ירדו הילכך נמי לא הוו נבילה:,ה"ג שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אינן מטמאין בבית הבליעה - אף על גב דבפנים אין שחיטה לעוף וכן בעוף קדשים אין שחיטה בכל מקום אין מטמאין כדיליף בברייתא בגמרא ושחט קדשים בפנים דלא קתני אמרינן בגמ' דאתיא בזה הכלל:

מלק בסכין - ומליקה לא הויא דבעצמו של כהן בעינן ושחיטה לא הויא כדאמרינן בהכל שוחטין (חולין דף כ:) מפני שהוא מחליד מפני שהוא דורס:,מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ - דלא שייכא מליקה בחולין לא בפנים ולא בחוץ והוא הדין לחולין בחוץ ובגמרא אמרינן דאתיא בזה הכלל:

Tossafot

נתנתן לכהן ואינה יודעת מה נתנה - בחנם דחק הקונטרס לאוקמה בשקבעה נדרה עם חובתה דהך בבא מיתוקמא שפיר בשלא קבעה:

כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז' - מפרש במסכת קינין (פ"ג מ"ו) קרניו לחצוצרות משמע דבאות שלא מן הכסף וכן משמע בפרק כל הצלמים (ע"ז דף מז. ושם) דבעי רמי בר חמא המשתחוה לבהמה קרניה מהו לחצוצרות ותימה דבהקומץ רבה (מנחות דף כח.) תניא חצוצרות היתה באה מן העשת של כסף מיהו מההיא לא קשה כולי האי דהתם בשל משה שלא היו כשרות לדורות כדמשמע התם אבל קשה ממסכת תמיד (דף לו) דתנן ושתי חצוצרות של כסף בידם משמע דאף לדורות בשל כסף ותירץ ר"ת דשני ענייני חצוצרות היו של כהנים בשל כסף ושל לוים בשל קרני בהמה לכלי שיר ועוד י"ל דחצוצרות דקינים ודמסכת ע"ז היינו שופר כדאמר בסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) ובפרק לולב הגזול (סוכה דף לד.) דאישתני שמהתייהו חצוצרתא שיפורא שיפורא חצוצרתא ובסוף במה מדליקין (שבת דף לו.) איכא ברייתא שקוראה לחצוצרות שופר ומיהו קשה דבמסכת עבודה זרה איירי במכשירי קרבן כדאמר התם ועל הקרבן לא היו תוקעין בשופר אלא בחצוצרות כדכתיב ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם (במדבר י׳:י׳):

אימר דא"ר יהושע (בן לוי) לאפוקה מידי מעילה למיסק ליה לחובה מי אמר - תימה מ"ש זו מזו וי"ל דכי האי גוונא אשכחן פ"ק דמנחות (דף יב.) דזריקה מועלת ליוצא ושירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורין באכילה והקטרתן מוציאן מידי מעילה וזריקת פיגול (ר"ל) בפ"ק דמעילה (דף ג:) דמפקא מידי מעילה אע"ג דלא עלה לשם חובה וי"מ דמדאורייתא נמשכה ונעשה חטאת גמורה ותקנתא דרבנן היא דאינו עולה לשם חובה וצ"ל דקסבר ר' יהושע אין שחיטה לעוף מן התורה וחולין בעזרה לאו דאורייתא כדאמר בנזיר (דף כט.) גבי מדיר בנו בנזיר למ"ד כדי לחנכו במצות ואי נמי קסבר חולין בעזרה דאורייתא חיה ועוף לאו דאורייתא כדאשכחן גבי ר"ש בפ' כיסוי הדם (חולין דף פה:) דקסבר דאורייתא ואפ"ה חיה ועוף לאו דאורייתא ולית ליה ההיא דרשה בפ"ב דקדושין (דף נז: נח.) דמרבה בעופות וא"ת למ"ד לאו דאורייתא למאי איצטריך קרא לחטאת העוף באה על הספק דהא ר' יוסי בר חנינא דאמר לאו דאורייתא כדמוכח בנזיר ומצריך קרא לחטאת העוף באה על הספק וי"ל דאתא קרא למימר להביא על הספק כמו בבהמה אשם תלוי:

מלק בשמאל או בלילה אין מטמאין בבית הבליעה - לכאורה כולה מתניתין ר"ש היא דאמר לקמן בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) שכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהא אמרינן בגמרא דמליקה המתרת את האיסור פי' דאם עלה לא ירד אינה מטמאה בבית הבליעה ומליקת לילה לר' יהודה תרד כדאמר בפ' המזבח מקדש (שם) פרט לנשחטה בלילה וכן לעיל דתנן וכולן אין מטמאין בבית הבליעה והיינו בשחיטת דרום דתרד לר' יהודה כדאמר בשמעתין קמייתא דמעילה (דף ב:) אלא מתניתין ר"ש היא ותימה אי כר' שמעון האמר דמליקת שמאל מליקה גמורה היא למאי דגרס ר"ת לעיל בפ"ב (זבחים דף כד:) מלק בשמאל פסול ורבי יהודה מכשיר וי"ל דסבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא א"נ מודה ר' יהודה בעוף דכל שפסולו בקודש אם עלה לא ירד דהנך תלתא מיעוטי דלקמן בבהמה כתיבי ומיהו על כרחין חד מינייהו בעוף דלא תימא כל פסולי דעוף אם עלה לא ירד:,שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ - בגמ' נפקא לן דמשום שחיטה אינה מטמאה בבית הבליעה אע"ג דאינה מתרת את האיסור:

מלק בסכין - פירש בקונטרס דמחליד לפי שנועץ ראשו של סכין משום דאינו רוצה לחתוך רוב בשר קודם הסימנין ואי אפשר לומר כן בפ' קמא דחולין (דף כ:) דהתם קרי ליה מחליד אע"ג דסלקא דעתך שחותך רוב בשר והתם פי' בקונטרס דלאחר שנתפרקו פירקי העצם נינעץ הסכין תחת העצם והויא חלדה ולפי' זה לא איירי בסכין רחבה ונראה דחשיב חלדה לפי ששוחט הסימנין ממטה למעלה ואפילו בסכין רחבה:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Zevachim 68a

100%

זבחים ס״ח אמַסֶּכֶת זְבָחִים