Guémara
« Il le couvre tout le jour, et il demeure entre ses épaules » (Deutéronome 33: 12). Le terme « le couvre » signifie que Benjamin se concentre continuellement sur ce site. Par conséquent, Benjamin le juste fut privilégié et devint l’armée du Saint, Béni soit-Il, puisque le Saint des Saints fut construit dans sa part. Comme il est dit: « Et Il habite entre ses épaules ».
״חֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״.
La Guemara soulève une objection de la part d'une baraïta: Comment s'effectuait le rite de l'holocauste d'un oiseau? Le prêtre monta la rampe et se tourna vers le rebord environnant. Lorsqu'il arrivait au coin sud-est, le prêtre pinçait la tête de l'oiseau en pinçant sa nuque avec son ongle du pouce et coupait la tête de l'oiseau de son corps, et faisait couler son sang sur le mur de l'autel.
מֵיתִיבִי: עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עוֹרְפָּהּ, וּמַבְדִּיל, וּמְמַצֶּה דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ.
La Guemara expose son objection: Et si vous dites que le coin sud-est de l'autel n'avait pas de base, est-ce qu'il accomplit simplement le rite dans les airs, c'est-à-dire hors du domaine de l'autel? Rav Nahman bar Yitzḥak a dit: Dites que lors du partage d'Eretz Israël, ils ont posé cette condition: l'espace aérien de ce qui allait devenir la partie sud-est de l'autel est dans la partie de la tribu de Benjamin, donc le pincement de l'offrande d'oiseau a été effectué dans le domaine de l'autel. Mais le pays appartenait à la tribu de Juda.
וְאִי אָמְרַתְּ לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד – בְּאַוֵּירָא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא עָבֵיד! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימַר כָּךְ הִתְנוּ – אַוֵּירָא דְּבִנְיָמִין, קַרְקַע דִּיהוּדָה.
§ La Guemara demande: Que signifie la baraïta lorsqu'elle déclare que le coin sud-est de l'autel n'avait pas de base? Rav dit: Cela concerne le fait qu'il n'y avait aucune base construite sur ces côtés. Lévi dit: Cela concerne le fait qu'aucun sang n'a été répandu de ce côté, car le sang n'était pas autorisé à y être présenté, même s'il y avait une base physique. Sur la base de cette dispute, chacun d'eux était en désaccord sur la traduction araméenne correcte du verset: « Benjamin est un loup qui déchire; le matin il dévore la proie, et le soir il partage le butin » (Genèse 49:27). Rav traduit cela par: Dans sa part l'autel sera construit. Lévi traduit cela par: Dans sa part sera construit le Sanctuaire, ce qui signifie: Un lieu sanctifié pour le sang.
מַאי לֹא (הֲוָה) [הָיָה] לָהּ יְסוֹד? רַב אָמַר: בְּבִנְיָן, לֵוִי אָמַר: בְּדָמִים. רַב מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַדְבְּחָא״, לֵוִי מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא״ – מְקוֹם מְקוּדָּשׁ לְדָמִים.
La Guemara apporte une preuve pour chaque opinion: Venez entendre une preuve de l'explication de Rav tirée d'une mishna (Middot 35b): La base de l'autel s'étendrait sur tout le côté nord et sur tout le côté ouest. Il en consommait une coudée du côté sud et une coudée du côté est. Cela indique qu’il n’y avait aucune base sur la plupart des côtés sud et est de l’autel. La Guemara commente: Lévi expliquerait: Quelle est la signification du terme: Consommer? La baraïta est également indiquée concernant la consommation du sang des offrandes.
תָּא שְׁמַע: הַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כׇּל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כׇּל הַמַּעֲרָב, אוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת! מַאי ״אוֹכֵל״ נָמֵי – בְּדָמִים.
La Guemara suggère: Venez entendre une preuve de l'explication de Lévi tirée de cette même mishna: L'autel mesurait trente-deux coudées sur trente-deux coudées. Cela indique qu'il y avait une base des quatre côtés, conformément à l'opinion de Lévi. Rav pourrait répondre: Ici, nous avons affaire à la mesure de côté. En d’autres termes, seuls les côtés nord et ouest mesuraient trente-deux coudées de longueur.
תָּא שְׁמַע: הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – מִן הַצַּד.
La Guemara suggère: Venez entendre une preuve de l'explication de Lévi de la part d'une baraïta: Il s'avère que le haut de la rampe de l'autel surplomberait d'une coudée dans l'air la base de l'autel et d'une coudée le rebord environnant. Cela indique qu'il y avait une base sur les quatre côtés, car la rampe se trouvait du côté sud. Rav pourrait répondre: Disons que la baraïta signifie qu'elle surplomberait vers l'endroit où se trouverait la base d'une coudée, et une coudée au-dessus du rebord environnant.
תָּא שְׁמַע: נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב! אֵימָא כְּנֶגֶד אַמָּה יְסוֹד, וְעַל אַמָּה סוֹבֵב.
La Guemara suggère: Venez entendre une preuve, comme Lévi l'enseigne dans une baraïta: Comment construit-on l'autel? Il apporte un cadre carré en bois, qui mesure trente-deux coudées sur trente-deux coudées, et sa hauteur est d'une coudée. Et il apporte des morceaux de pierre [mefulamot] humide, grands et petits, qui sont les principaux éléments de l'autel, qui est décrit comme: « Un autel de pierre » (Exode 20:22). Et il apporte du plâtre, du plomb et du goudron en fusion, les fond et verse le mélange dans les interstices entre les pierres. Et c'est ici l'endroit du socle de l'autel.
תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: כֵּיצַד בּוֹנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ? מְבִיאִין מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְגוֹבְהוֹ אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת – בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא סִיד וְקוּנְיָא וָזֶפֶת, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶה הוּא מְקוֹם יְסוֹד.
Et puis il apporte un cadre carré en bois, qui mesure trente coudées sur trente coudées, et sa hauteur est de cinq coudées. Et il apporte des morceaux de pierre humide, petits et grands. Et il apporte du plâtre, du plomb et du goudron en fusion, les fond et verse le mélange dans les interstices entre les pierres. Et puis il apporte un cadre carré en bois, qui mesure vingt-huit coudées sur vingt-huit coudées, et sa hauteur est de trois coudées. Et il apporte des morceaux de pierre humide, petits et grands. Et il apporte du plâtre, du plomb et du goudron en fusion, les fond et verse le mélange dans les interstices entre les pierres. Et c'est ici que se trouve la disposition du bois sur l'autel.
וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְגוֹבְהוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים כּוּ׳. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְגוֹבְהוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי כּוּ׳. וְהוּא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה.
Et puis il apporte un cadre carré en bois, qui mesure une coudée par une coudée. Et il apporte des morceaux de pierre humide, petits et grands. Et il apporte du plâtre, du plomb et du goudron fondus, les fait fondre et verse le mélange dans le cadre. Et voici le coin de l'autel. Et c’est ce qu’il fait pour chaque coin. Cette baraïta indique que l'autel avait une base sur les quatre côtés.
וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא אַמָּה עַל אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא זֶפֶת וְקוּנְיָא, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶהוּ קֶרֶן. וְכֵן לְכׇל קֶרֶן וָקֶרֶן.
La Guemara commente: Et si vous disiez
וְכִי תֵּימָא
Rachi
חופף - כמו נזיר חופף ומפספס (שבת דף נ:) דפרוטי"ר דגרנטו"ר בלע"ז כאדם המחשב ודואג:
ומבדיל - בשתי סימנין ולא כחטאת שהיא בסימן אחד ולקמן יליף לה בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סה.):,וממצה מדמה - (ומקיף מחבר כמו אין מקיפין שתי חביות (ביצה דף לב:)) דוחק בית מליקתו לקיר והוא מתמצה ע"י דוחקו בקיר ולקמן אמרינן שעל קרן מזרחית דרומית היא נעשית ואי אין לה יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא נמלקת והדם נופל לארץ לאיבוד וא"ת נופל על הסובב שהרי למעלה היא נעשית הא קתני התם עשאה למטה מרגליו אפי' אמה אחת כשרה: דלא קפיד אלא אלמעלה מן החוט:
באוירא בעלמא קעביד - בתמיה:,אימר כך וכו' - ואיכא למימר למעלה מג' דלאו קרקע הוא עשוי כמין בליטה קטנה כנגד אותה הקרן לקבל בה דם עולת העוף שלא יפול לארץ וקיר מזבח מיקרי אבל יסוד לא מיקרי להכשיר הקרן למתן דמים הצריכין לינתן כנגד היסוד שאין יסוד אלא המיוסד בארץ:
רב אמר בבנין - בקרן דרומית מערבית בנו היסוד אמה באורך הדרום וחדלו להם כל הדרום וכל המזרח עד אמה סמוך לקרן צפונית מזרחית כדאמרן (לקמן) אוכל במזרח אמה ובדרום אמה:,לוי אומר בדמים - יסוד היה על פני כל המזרח אבל לא נותנין דמים בחלקו של יהודה:,יתבני מדבחא - בניינא גופיה משמע:
אוכל - תופס:,במזרח אמה אחת - ובמקצוע צפונית מזרחית משוך לצד מזרח אמה ולא יותר כמו שציירתי למעלה קשיא ללוי דהא בניינא משמע:
על שלשים ושתים - קשיא לרב דמשמע ריבוע היה:,מן הצד - לאו בארבעת רבעין קחשיב אלא מצד צפון היה ל"ב אבל מזרח ודרום לא היה אלא ל"א על ל"א דקרן דרומית מזרחית חסרה לה אמה לדרום ואמה למזרח:
נמצא פורח על אמה יסוד ועל אמה סובב - ולקמן הוא בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) דרמינן מתניתין אהדדי דתנן חדא כבש היה לדרומו של מזבח אורך ל"ב והמזבח ל"ב אורך הרי אורך המזבח והכבש ס"ד וכי מני להו אהדדי תנן הכבש והמזבח ס"ב והא שיתין וארבע הוי תפסין בקרקע העזרה והתם לגבי תפיסת הקרקע קא מני להו ומשנינן נמצא שראש הכבש פורח ועולה על שתי אמות של כניסת היסוד וסובב ונמצא שתי אמות העליונות נבלעות בל"ב של מזבח מדקתני פורח על אמה של יסוד מכלל דאיכא כניסת היסוד לדרום קשיא לרב דאמר דאוכל במזרח אמה אחת ובדרום אמה אחת דקתני ותו לא בבנין קאמר והכבש בדרום הוא ויש תחתיו כניסת יסוד המזבח:,אימא כנגד אמה יסוד - כנגד מקום שהכניסה ראויה להיות ולא שהיתה שם ומיהו שתי אמות נבלעות לתוך ל"ב של מזבח שהיה נכנס לתוך הפנימי שכנגד בליטה שהיסוד התחיל בה לאכול בה בדרום אמה אחת:
מלבן - הוא דפוס מרובע עשוי מארבע קרשים וכל אחת ארוכה ל"ב כעין אנשטר"א שעושין לכירים ורוחב הקרש אמה והוא גובהו של מלבן ממלאו אבנים וסיד וזפת וקוניא עד שמשווהו לגובה המלבן:,מפולמות - לחות:,קוניא - ניתוך אבר כעין שעושין לצפוי כלי חרס שקורין פולמי"ר:,וממחה - אישפרידיי"ר בלע"ז ושופך בתוך המלבן על אבנים ונדבקים יחד על ידי אלו וזה היסוד הראשון ששנינו בו עלה אמה:
וחוזר ומביא כו' - ומושיבו על זה וממלאו נמצאת כניסת אמה זה יסוד בולט אמה זה סובב:,וחוזר ומביא כו' - וזהו סובב על זה היה כהן מהלך כדמפרש ואזיל שהמלבן השלישי שהושיבו על זה קצר ממנו שתי אמות על שתי אמות נמצא האמצעי בולט מתחת העליון אמה בכל צד:,מקום המערכה - כלומר ראש המזבח:
וחוזר ומביא מלבן של אמה כו' - ומושיבו בזוית המזבח מלמעלה קתני מיהא מלבן התחתון של ל"ב על ל"ב אלמא יסוד בולט בו מד' רוחותיו:
Tossafot
ואי אמרת לא היה לו יסוד באוירא בעלמא קעביד - בתמיה דלקמן (זבחים דף סד:) אמרי' שעל קרן מזרחית דרומית היא נעשית ואי אין לה יסוד נמצא כשהוא מולקה באויר היא נמלקת והדם נופל לארץ לאיבוד ואם תאמר נופל הוא על הסובב שהרי למעלה היא נעשית הא קתני התם עשאה למטה מרגליו ואפילו אמה אחת כשרה דלא קפיד אלא למעלה מן החוט כך פירש בקונטרס ונראה שלא היה כתוב בהך ברייתא שירי הדם היה שופך ליסוד מדלא מדקדק בקונטרס אלא מהא שהדם הולך לאיבוד וקשה דאם כן הוה ליה לאקשויי ממתני' דקדשי קדשי' (שם סד:) דתנן בא לו לקרן דרומית מזרחית היה מולק ראשה כו' וברוב ספרים גורסין כאן שירי הדם היה שופך ליסוד ומפרש ה"ר חיים דודאי גרסי' ליה ומכח זה פריך דעל כרחין לאותו קרן שמולק שם היה שופך שירי הדם קרי לה יסוד מדלא קתני שהיה הולך לקרן דרומית מערבית שהיה בו יסוד לשפוך שירים ועוד דלקמן פ' קדשי קדשים (גם זה שם.) מפרש שעושה אותה באותו קרן לפי שהוא קרוב לבית הדשן ויכול לזרוק משם מוראה ונוצה ואם היה זקוק לילך לקרן אחר לשפוך שירים מה היה מרויח כיון שהיה צריך לחזור ואין לומר דלאחר זריקת מוראה ונוצה היה הולך לשפוך שירים דאם היה מאחר כל כך היה דם כלה אלא על כרחין במקומו היה שופך ליסוד ולכך פריך ואי אמרת לא היה לה יסוד באוירא בעלמא קעביד ומשני אימר כן התנו אוירא דבנימין ועשו כמין בליטה ועל אותה בליטה היה שופך שירים ומיהו קשה דאי חשיב יסוד לענין שאר דמים נמי יחשב יסוד וי"ל דלא חשיב יסוד אלא לענין דמים הניתנין למעלה מחוט הסיקרא אבל לענין דמים הניתנין למטה אי מכשרת ליה לההוא קרן זימנין דאתי למיתב תחת אותה בליטה ונמצא נותן תחת היסוד אבל דמים העליונים לעולם הם למעלה מן הבליטה ומיהו קשה דאם כן היכי ממעט הכא עולה דלא הוה ארבע קרנות בחטאת משום דטעונה יסוד לענין דמים העליונים ונראה לרבינו תם דלא גרסינן שירי הדם היה שופך ליסוד דשופך משמע מן הכלי מדלא תני מתמצה ליסוד כדקתני גבי חטאת העוף ועוד דבמתני' דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים דף סד:) קתני בחטאת העוף שירי הדם ובעולת העוף לא תני משמע דלית ליה שירים והא דמרבינן לעיל שירים בכל הקרבנות היינו לבד מעולת העוף וכיון דנעשית מצותו מה לנו במה שהדם נופל אחר כך לארץ והולך לאיבוד דכל דמים נמי לאחר שנשפכו ליסוד הולכין לאיבוד אחרי כן ועוד כשמתרץ כך התנו אוירא ופירש בקונטרס שהיה עושה כמין בליטה במזבח לקבל דמים היה לו להש"ס לפרש זה ונראה לר"ת דפריך ממליקה עצמה דבעי בראשו של מזבח דומיא דהקטרה כדלקמן ואי עביד ליה באויר דיהודה אם כן אינה עולה לקדשי מזבח ומשני דאוירא דבנימין וקדיש האויר בקדושת מזבח ואף על גב דהקטרה באויר אי אפשר לא חייש אלא בהא דליהוי קדושת מזבח ומיהו למאן דאמר (לקמן זבחים דף סה.) אין עושין מערכה על גבי סובב נראה דמליקה נמי לא מהניא התם אף על גב דקדוש בקדושת מזבח והכא איירי למאן דאמר עושין מערכה על גבי סובב:
רב אמר בבנין - אף על גב דלמטה לא הוי רבוע למעלה במקום המערכה הוי רבוע וקשה קצת לישנא דמתני' לרב דתנן במסכת יומא (דף יב.) דרצועה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה מזבח בנוי משמע שהיה בה מבנין:
מפולמות - כגון דגים מפולמין פרק אין צדין (ביצה כד:):
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.