Guémara
Que les actions consistant à asperger le sang dans une offrande sont assimilées aux actions du sang dans l'autre offrande? Le sang du bouc de Yom Kippour est répandu même à l’intérieur du Saint des Saints, ce qui n’est pas le cas du sang du taureau. Néanmoins, en ce qui concerne l'aspersion dans le Sanctuaire, qui est commune aux deux, leurs actions s'accomplissent de la même manière, le sang étant aspergé avec le doigt sur le Rideau et sur les coins de l'autel.
שֶׁהוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים?!
Et par cette inférence a fortiori le cas du taureau de Yom Kippour est dérivé du cas du taureau d'un péché involontaire du prêtre oint, en ce qui concerne la halakhot résumée par les mots et, dans le sang, et immersion, car ce sont tous deux des taureaux. Et de même, le cas de la chèvre de Yom Kippour est dérivé du cas des chèvres pour un péché communautaire involontaire d’adoration des idoles, en ce qui concerne la halakhot de et, dans le sang, et l’immersion, via cette inférence a fortiori, puisqu’elles sont toutes deux des chèvres.
וַאֲתָא לֵיהּ פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים (נָמֵי) לְאֶת בְּדָם וּטְבִילָה מִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ; וְאָתֵי לֵיהּ שְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים מִשְּׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – מִקַּל וָחוֹמֶר.
La Guemara demande: Comment la halakhot de la chèvre de Yom Kippour peut-elle être dérivée des chèvres pour un péché communautaire involontaire d'adoration des idoles? Mais une matière dérivée par juxtaposition, c’est-à-dire une halakha qui n’est pas écrite explicitement dans la Torah mais qui s’apprend au moyen d’une comparaison, enseigne-t-elle à nouveau par inférence a fortiori? Il existe un principe selon lequel une halakha dérivée par juxtaposition concernant des matières consacrées ne peut pas enseigner ultérieurement une autre halakha via une inférence a fortiori. Les halakhot auxquels font allusion les mots et, dans le sang et l'immersion, ne sont pas explicitement indiqués en ce qui concerne les chèvres d'un péché communautaire involontaire d'adoration des idoles. Ils dérivent plutôt de la comparaison trouvée dans le verset: « Et il fera… comme il a fait » (Lévitique 4:20), qui fait allusion aux boucs pour un péché commun involontaire d’adoration des idoles et au taureau pour un péché involontaire du prêtre oint. Rav Pappa a dit: L'école de Rabbi Yishmael soutient qu'une matière dérivée par juxtaposition enseigne à nouveau par inférence a fortiori, même en ce qui concerne les matières consacrées.
וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! אָמַר רַב פָּפָּא: קָסָבַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר.
La Guemara continue d'analyser la déclaration du rabbin Yishmael dans la baraïta: « Avec le taureau »; c’est le taureau d’un péché communautaire involontaire. La Guemara demande: Pourquoi est-il nécessaire de dériver ce cas par le biais d'une exposition? Ce verset lui-même est écrit en référence au taureau pour un péché communautaire involontaire. Rav Pappa a dit: La dérivation est nécessaire parce que Rabbi Yishmael veut que le cas du taureau pour un péché communautaire involontaire enseigne, en ce qui concerne l'incendie sur l'autel des parties sacrificielles, y compris le diaphragme et les deux reins, que cette obligation s'applique également aux boucs pour un péché communautaire involontaire d'adoration des idoles, malgré le fait que cette exigence n'est pas formulée à leur sujet.
״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. הָא בְּצִיבּוּר גּוּפֵיהּ כְּתִיב! אָמַר רַב פָּפָּא: מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר בְּיוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Rav Pappa poursuit: Et comme l'obligation de brûler le diaphragme et les deux reins sur l'autel n'est pas écrite en ce qui concerne le taureau pour un péché commun involontaire lui-même, mais plutôt est dérivée par juxtaposition du taureau pour un péché involontaire du prêtre oint, dans lequel cette exigence est explicitement énoncée (voir Lévitique 4: 8-9), il était nécessaire d'inclure à nouveau le taureau pour un péché commun involontaire avec le terme « avec le taureau ».
וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר – בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב, בְּהֶיקֵּשָׁא אָתֵי; אִיצְטְרִיךְ ״לַפָּר״ –
La Guemara précise: Cette dérivation est nécessaire pour que cela se passe comme si cette halakha de brûler le diaphragme et les deux reins avait été écrite à propos du taureau pour un péché commun involontaire lui-même. Et de cette manière, la dérivation de ce cas, enseigner la halakha dans le cas des chèvres pour un péché commun involontaire d'adoration des idoles, ne devrait pas être une question dérivée par juxtaposition qui enseigne à nouveau par juxtaposition, car une telle dérivation n'est pas faite en ce qui concerne les choses consacrées.
לְמִיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ, וְלָא לֶיהֱוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ.
§ La Guemara commente: Elle est enseignée dans une baraïta conformément à l'opinion de Rav Pappa: « Et il fera du taureau comme il a fait » (Lévitique 4:20); quel est le sens lorsque le verset dit: « Avec le taureau »? Il est clair que ce verset fait référence au taureau.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״?
La baraïta répond: Parce qu'il est dit à propos des boucs pour un péché commun involontaire d'adoration des idoles: « Et ils ont apporté leur offrande, une offrande faite par le feu à l'Éternel, et leur sacrifice d'expiation devant l'Éternel, pour leur erreur » (Nombres 15:25), et ce verset est interprété comme suit: « Leur sacrifice pour le péché »; ce sont les chèvres d’un péché communautaire involontaire de culte des idoles, évoqué dans ce passage. « Leur erreur »; c'est le taureau pour un péché communautaire involontaire, qui est présenté pour une transgression involontaire de la communauté. La juxtaposition de ces offrandes dans le verset: « Leur offrande pour le péché… pour leur erreur », indique que la Torah veut dire: Leur offrande pour le péché est pour vous comme leur erreur, c’est-à-dire que toutes les portions consommées sur l’autel dans le cas du taureau pour un péché commun involontaire sont également brûlées sur l’autel dans le cas des boucs pour un péché involontaire d’idolâtrie.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קׇרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה׳ וְגוֹ׳״; ״חַטָּאתָם״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, ״שִׁגְגָתָם״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, ״חַטָּאתָם עַל שִׁגְגָתָם״ – אָמְרָה תּוֹרָה: חַטָּאתָם הֲרֵי הִיא לָךְ כְּשִׁגְגָתָם;
La Guemara demande: En ce qui concerne l'offrande apportée pour leur erreur, c'est-à-dire le taureau pour un péché communautaire involontaire, d'où avez-vous appris cette halakha? N'est-ce pas par juxtaposition du taureau pour un péché involontaire du prêtre oint, puisque le diaphragme et les deux reins ne sont pas explicitement mentionnés à propos du taureau pour un péché communautaire involontaire? Mais c’est difficile, comme l’enseigne à nouveau une matière dérivée par juxtaposition par juxtaposition?
שִׁגְגָתָם מֵהֵיכָן לָמַדְתָּ – לֹא בְּהֶיקֵּשׁ? וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?!
Par conséquent, le verset déclare: « Et il fera avec le taureau comme il a fait avec le taureau en sacrifice pour le péché » (Lévitique 4:20). En ce qui concerne le premier exemple de « avec le taureau », il s’agit du taureau pour un péché communautaire involontaire. Et en ce qui concerne le deuxième cas de « avec le taureau », il s’agit du taureau pour un péché involontaire du prêtre oint. En raison de cette juxtaposition, c'est comme si la brûlure du diaphragme et des deux reins avait été explicitement écrite en ce qui concerne le taureau pour un péché communautaire involontaire, et donc la halakha peut être enseignée par juxtaposition en ce qui concerne les chèvres pour un péché involontaire d'adoration des idoles, comme l'a déclaré Rav Pappa.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, ״לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ.
La Guemara analyse la baraïta précédente. Le Maître a dit ci-dessus: « Leur offrande pour le péché », ce sont les boucs pour un péché commun involontaire d’adoration des idoles, qui sont juxtaposés dans ce verset au taureau pour un péché commun involontaire. La Guemara demande: Mais que le tanna déduise cela du verset précédent énoncé à propos du taureau pour un péché communautaire involontaire, comme le Maître l'a dit dans la baraïta citée plus tôt (39b): « Une offrande pour le péché » (Lévitique 4:20), cela sert à inclure les boucs pour un péché communautaire involontaire d'adoration des idoles. Rav Pappa a dit: Cette dérivation était nécessaire, car s'il n'y avait qu'une juxtaposition de Lévitique 4:20, il vous viendrait à l'esprit de dire: Cette question s'applique uniquement aux actes d'aspersion, qui sont écrits à propos du taureau pour un péché communautaire involontaire lui-même.
אָמַר מָר: ״חַטָּאתָם״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. תִּיפּוֹק לֵיהּ מִקְּרָא קַמָּא, דְּאָמַר מָר: ״הַחַטָּאת״ – לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה! אָמַר רַב פָּפָּא: אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הַזָּאוֹת – דִּכְתִיבָן בְּגוּפֵיהּ,
Rachi
הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו - שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע"ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:
ה"ג ואתא ליה פר יוה"כ לאת בדם וטבילה מפר משיח - בהאי ק"ו כדאמרן:,ואתי ליה שעיר יוה"כ נמי - לאת בדם וטבילה משעירי עבודת כוכבים בק"ו מה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן דפר העלם ושעיר של יוה"כ הושוו מעשים המפורשים בשניהם שלא שינה בפי' עבודות השוות בהם כגון הזאות דהיכל מקום שהושווה קרבן לקרבן כגון שעיר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים אינו דין שיושוו מעשים למעשים וילמד סתום מן המפורש שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים:
וכי דבר הלמד בהיקש - כגון שעירי עבודת כוכבים לא למדנו בהן את בדם וטבילה אלא בהיקשא שהוקשו לפר כהן משיח וחוזרין ומלמדין את בדם וטבילה על שעיר יוה"כ כדאמר בק"ו:,אמר רב פפא - האי לפר דמוקי רבי ישמעאל בפר העלם משום דלקמן בעינן אגמורי פר העלם ביותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים בהיקשא דחטאתם על שגגתם ופר העלם דבר בגופיה לא כתיב יותרת ושתי כליות אלא ואת כל חלבו יקריב ממנו ובהיקשא (להאי קרא) גמר להו מפר כהן משיח דכתיבי ביה להכי איצטריך לפר יתירה לפר העלם לכפול בהיקשא שנייה דהא בלאו הכי איתקש דהאי קרא ביה קאי וכתיב כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח וחזר וכפל ועשה לפר זה פר העלם לכפול בהיקשו ללמד ממנו יותרת דליהוי האי היקש שני במקום כתיבה בגופו דלא ניהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקשא דקיימא לן לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למדין בקדשים למד בהיקשא מן הלמד בהיקש:
והם הביאו את קרבנם וגו' - בפרשת קרבנות עבודת כוכבים כתיב בשלח לך ומקרא יתירא הוא לדרשא דמה לו לכתוב זאת ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם לכתוב ונסלח להם ונשתוק אלא משום דבעי לאקושי שעירי עבודת כוכבים דמשתעי ביה קרא לפר העלם להקטרת אימורים כדכתיב קרבנם אשה לה' היינו אימוריהם ואקיש חטאתם לשגגה:,שגגתם זה פר העלם - דכתיב ביה (ויקרא ד׳:י״ג) ואם כל עדת ישראל ישגו אמרה תורה חטאת דעבודת כוכבי' זו הרי היא כשאר שגגתם דשאר עבירות לענין אישים:,חטאתם אלו שעירי עבודת כוכבים - דעלייהו קאי:
ושגגתם מהיכן למד - הקטרת האישים שלה לא בהיקש מפר כהן משיח בתמיה והיאך חוזר ולמד בהיקש ת"ל ועשה לפר זה פר העלם חזר וכפל בהיקשן כדאמרן לעיל למיהוי כמאן דכתיב בגופו:
דאמר מר החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים - למה לי תו הך דחטאתם על שגגתם:,תיפוק ליה - יותרת הכבד לשעירי עבודת כוכבים:,מקרא קמא - דאקשינן לעיל לפר העלם:,סד"א הני מילי - דאיתרבו שעירי עבודת כוכבים לדין פר העלם להזאות דכתיבן בגופיה בהדיא אבל ליותרת וכליות לא:
Tossafot
הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו - פי' בקונטרס מה שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו [ואלו] על הפרכת ואלו [ואלו] על הקרנות ואלו [ואלו] באצבעות ואע"ג דלא כתיב בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש הכל דהא במאי דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס וזה טעון שמונה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שני ואם ריבה עבודות בזה יותר מבזה מ"מ מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה והגיה רבינו שמואל דכל זה לא יתכן דא"כ למה לנו ללמוד פר יוה"כ (הא) משעיר יוה"כ [הא] מההוא טעמא דנפיק שעיר ליפוק פר ותו מאי האי דאמרינן לקמן ואתא ליה שעיר יוה"כ מה צריך תו בהאי ק"ו הרי כבר למד מפר העלם וגם לא הוזכר בברייתא דלעיל שנצטרך ללומדו אלא הכי פירושו ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר העלם והאי שעיר יוה"כ דשני מיני בהמות הן אפילו הכי הושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה למאי דכתיב בהו כלומר אותן עבודות שכתובות בהן אע"פ שאינן שוות בחשבון דבשעיר יש לפני ולפנים ובהיכל אחת למעלה ושבע למטה מיהו לאת בדם וטבילה הושוו כדיליף לקמן שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים בק"ו מקום שהושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר כו' וקיימא לן באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נ:) דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בק"ו והיינו דמפרש לקמיה ואתא ליה שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים כלומר וכבר אתא ליה שעיר יוה"כ ויכול ללמד על פר יוה"כ כדאמרינן עד כאן לשונו:,וקשיא היכי אתי שעיר יוה"כ משעירי עבודת כוכבים ופר העלם מה להנך שכן מכפרין על מצוה ידועה ועוד שכתוב בספרים מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים ועל זה קשה היכי אתי בק"ו ראשון פר יוה"כ משעיר יוה"כ לאת בדם וטבילה הלא שעיר יוה"כ גופיה לא קמה לו לאת בדם וטבילה בק"ו אחרון אלא מפר יוה"כ והוא גופיה מנא ליה ונראה לפרש ק"ו ראשון כמו רש"י ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן פר העלם ושעיר יוה"כ הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו השתא לא קאמר דהושוו לאת בדם וטבילה דאכתי לא קמה לו בשעיר יוה"כ אלא הושוו ששניהם על הפרכת ועל מזבח הזהב מקום שהושוו קרבן לקרבן אינו דין שיושוו למאי דכתיב בהו אפילו לאת בדם וטבילה וכן הוי ק"ו דשעיר יוה"כ וצריך לדקדק אי שייך למימר דיו בהאי ק"ו דמה בפר העלם לא הוי את בדם וטבילה אלא בשבע הזאות אף פר יוה"כ כן אבל הזאה שמינית לא ולהאי פירושא אתי שפיר דרבי חולק על קל וחומר זה שאינו פשוט דתחילת דינו דפר העלם דבר ושעיר יוה"כ בק"ו ראשון דהושוו מעשים למעשים לא הוי מאת בדם וטבילה ולא תיקשי לרבי שעיר יוה"כ מנא ליה את בדם וטבילה כיון דלית ליה האי קל וחומר כיון דלרבי כתיב לפר [למידרש ביה] פר יוה"כ לאת בדם וטבילה א"כ אתיא ליה שעיר יוה"כ בק"ו גמור מפר יוה"כ ושעירי עבודת כוכבים דלא הושווה קרבן לקרבן והושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה כל שכן שעירי (עבודת כוכבים ושעירי) יוה"כ ע"כ. ברו"ך:
ואתא ליה שעיר של יוה"כ משעירי עבודת כוכבים מק"ו - ואם תאמר רבי דלית ליה האי ק"ו מהיכא יליף ליה וכי תימא משום דאיתקש פר ושעיר של יוה"כ אהדדי דבקרא לא אשכחן הך היקשא ותו דא"כ לר' ישמעאל נמי תיפוק לי מהיקשא דהכא ותו מנא ליה הכא ובאיזהו מקומן (לקמן זבחים ד' נ.) לר' ישמעאל דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר אימא איפכא דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקשא דפר של יום הכפורים דאתי בק"ו מפר כהן משיח חוזר ומלמד על שעיר בהיקש ובפרק איזהו מקומן (גם זה שם:) משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר שעיר של יום הכפורים משעירי עבודת כוכבים דלעיל דרשינן החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים אבל שעיר של יום הכפורים לא אתיא מהחטאת כי היכי דלא מוקמי ליה בשעירי רגלים כדאמר לעיל:
ואתא ליה פר של יום הכפורים לאת בדם וטבילה מפר העלם של צבור - בקונטרס גריס מפר כהן משיח כי היכי דלא ליהוי למד מלמד:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.