Guémara
Service effectué par un prêtre qui a une verrue ou une ampoule au doigt. Celles-ci ne sont pas considérées comme une interposition entre son doigt et le sang. En ce qui concerne le terme « dans le sang » (Lévitique 4: 6), cela enseigne que le sang dans le vase de service doit être d’une mesure suffisante pour l’immersion dès le départ. Le prêtre doit d'abord recueillir dans le récipient suffisamment de sang pour toutes les aspergations, plutôt que d'ajouter du sang dans le récipient à chaque aspersion. Enfin, l'expression « et le prêtre plongera son doigt dans le sang » indique qu'il doit y avoir suffisamment de sang dans le récipient pour que le prêtre puisse y plonger son doigt et n'ait pas à essuyer les parois de l'ustensile pour recueillir le sang à asperger.
אַמִּין שֶׁבָּאֶצְבַּע. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא. ״וְטָבַל״ – וְלֹא מְסַפֵּג.
La Guemara explique: Et il était nécessaire que le verset énonce ces deux derniers termes. Il fallait qu'il écrive « dans le sang », comme le Miséricordieux avait écrit seulement « et le prêtre plongera », je dirais que les aspersion sont valables même s'il n'y avait pas au départ une mesure de sang suffisante pour l'immersion, mais seulement assez pour une seule aspersion, à condition que le prêtre ajoute ensuite plus de sang dans le vase à chaque aspersion. C’est pourquoi le Miséricordieux écrit « dans le sang » pour enseigner qu’il doit y avoir dès le départ suffisamment de sang dans le vase pour toutes les aspergations.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״ – הֲוָה אָמֵינָא: אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״.
Et inversement, si le Miséricordieux avait écrit seulement « dans le sang », je dirais que même s'il y avait suffisamment de sang dans le vase au départ, il n'est pas nécessaire qu'il y ait suffisamment de sang pour l'immersion pour les dernières aspersion, car le prêtre peut essuyer les parois de l'ustensile pour recueillir le sang à asperger. C’est pourquoi le Miséricordieux écrit « et le prêtre plongera ».
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מְסַפֵּג; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְטָבַל״.
La Guemara aborde une autre phrase apparemment superflue dans le même chapitre: « Et le prêtre mettra du sang aux coins de l'autel des parfums odorants devant l'Éternel » (Lévitique 4: 7). Pourquoi ai-je besoin que le verset mentionne le doux encens? Il aurait suffi d'identifier l'autel comme étant « devant le Seigneur » et on aurait compris qu'il s'agit de l'autel intérieur. Cela sert plutôt à enseigner que si l’autel n’avait pas été inauguré avec de l’encens doux, le prêtre ne l’aspergerait pas de sang.
״מִזְבַּח קְטֹרֶת סַמִּים״ לְמָה לִי? שֶׁאִם לֹא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים – לֹא הָיָה מַזֶּה.
La Guemara commente: Il est enseigné dans une baraïta conformément à l'opinion du Rav Pappa que la phrase superflue dans le passage traitant du taureau pour un péché communautaire involontaire fait allusion au taureau de Yom Kippour afin d'enseigner les trois halakhot de et, dans le sang, et l'immersion, à partir du cas du taureau pour un péché involontaire du prêtre oint, qui est également évoqué dans ce verset. La baraïta déclare: « Et il fera avec le taureau comme il a fait avec le taureau en sacrifice pour le péché » (Lévitique 4:20). Quel est le sens lorsque le verset dit « avec le taureau »? Cela sert à inclure le taureau de Yom Kippour pour tout ce qui est dit à ce sujet, c'est-à-dire dans le passage concernant le taureau pour un péché involontaire du prêtre oint, spécifiquement la halakhot de et, dans le sang, et l'immersion. C’est la déclaration du rabbin Yehuda HaNasi.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה... כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״? לְרַבּוֹת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן. דִּבְרֵי רַבִּי.
Rabbi Yishmael a dit: Cette inclusion est inutile, car ces halakhot peuvent être dérivées via une inférence a fortiori: Tout comme dans le cas où une offrande n'est pas assimilée à une autre offrande d'un type d'animal différent, la Torah a assimilé les actions d'aspersion du sang dans une offrande avec les actions du sang dans l'autre offrande, comme nous l'expliquerons, dans le cas où la Torah a assimilé une offrande à une autre offrande, c'est-à-dire le taureau pour une autre offrande. péché involontaire du prêtre oint et du taureau de Yom Kippour, n’est-il pas logique que la Torah assimile les actions consistant à asperger le sang dans une offrande avec les actions du sang dans l’autre offrande? Il n’est donc pas nécessaire de procéder à un calcul par inclusion spéciale.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר! וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – הִשְׁוָה מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים; מָקוֹם שֶׁהִשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּשְׁוֶה מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה?!
Au contraire, quel est le sens lorsque le verset déclare: « Et il fera avec le taureau comme il a fait avec le taureau en sacrifice pour le péché »? En ce qui concerne le premier exemple de « avec le taureau », il s’agit du taureau pour un péché communautaire involontaire. Et en ce qui concerne le deuxième cas de « avec le taureau », il s’agit du taureau pour un péché involontaire du prêtre oint. Et le verset sert à enseigner que, de même que dans le premier cas, si le prêtre a omis une des aspersions, il n'a rien fait, il en est de même dans le second cas.
אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. ״לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ.
La Guemara clarifie la baraïta. Le Maître a dit ci-dessus: Tout comme dans le cas où une offrande n'est pas assimilée à une autre offrande. Quel est le sens de l’expression: Une offrande n’est pas assimilée à une autre offrande? Quelles offrandes ne proviennent pas du même type d'animal, mais néanmoins les halakhot régissant l'aspersion de leur sang sont les mêmes?
אָמַר מָר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן. מַאי לֹא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן?
Si nous disons que Rabbi Yishmael fait référence au taureau de Yom Kippour et au bouc de Yom Kippour, et qu'il en déduit a fortiori que les actions concernant le taureau de Yom Kippour sont les mêmes que celles concernant le taureau pour un péché involontaire du prêtre oint, qui sont le même animal, cela peut être réfuté comme suit: Qu'y a-t-il de remarquable dans ces offrandes, le taureau et le bouc de Yom Kippour? Ils se distinguent par le fait que leur sang pénètre dans le sanctuaire le plus intime, le Saint des Saints. Il n'en va pas de même pour le taureau, péché involontaire du prêtre oint, dont le sang n'est répandu que dans la zone extérieure du Sanctuaire.
אִילֵּימָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן נִכְנָס דָּמָם לִפְנַיי וְלִפְנִים!
Dites plutôt que la référence ici est au taureau pour un péché communautaire involontaire et aux boucs pour un péché communautaire involontaire d’adoration des idoles. Mais une fois de plus, cette affirmation peut être réfutée: qu’y a-t-il de remarquable dans ces offres? Ils se distinguent par le fait qu'ils expient tous deux les transgressions connues d'une mitsva, tandis que le taureau de Yom Kippour expie les transgressions inconnues (voir Chevouot 2a).
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה!
Il s'agit plutôt ici du taureau pour un péché commun involontaire et du bouc de Yom Kippour, et c'est ce que dit Rabbi Yishmael: De même que dans le cas où une offrande n'est pas assimilée à une autre offrande, car celui-ci est un taureau et celui-là est un bouc, néanmoins les actions d'aspersion du sang dans une offrande sont assimilées aux actions du sang dans l'autre offrande en ce qui concerne ce qui est écrit à son sujet, dans le cas où une offrande est assimilée. assimilé à une autre offrande, c'est-à-dire le taureau pour un péché involontaire du prêtre oint et le taureau de Yom Kippour, puisque ceci est un taureau et cela est un taureau, n'est-ce pas logique
אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהָכִי קָאָמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁווּ קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי שָׂעִיר, הוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים – לְמַאי דִּכְתַב בְּהוּ; מָקוֹם שֶׁהוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי פַּר, אֵינוֹ דִּין
Rachi
[להכשר אמין - ] תמן תנינן (חולין נה:) היא האם היא טרפחת היא שלפוחית וכל שלפוחית היא וושיא"ה כעין אותה של דג כדאמרינן במסכת ע"ז בשליפוחה גבי עוברי דגים ואם של בהמה כולה עשויה אבעבועות תשובת מורי:,את להכשיר אמין שבאצבע - שאם עלתה לו אם באצבע שקורין וושיא"ה כמו ניטלה האם דאלו טריפות (חולין ד' נד.) לא הויא חציצה דאיתרבי מאת אצבעו את הטפל לאצבעו:,בדם שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא גרסינן - משעת קבלה ראשונה למעוטי קבל פחות מכדי טבילה בכלי זה ופחות מכדי טבילה בכלי זה ועירבן והכי מפרש לה במנחות (דף ז:) ולקמן בפרק דם חטאת (זבחים דף צג:) ויליף מבדם מדקרינן וטבל בדם ולא קרינן בדם משמע בדם שהיה כבר משעה ראשונה:,מספג - מקנח בדופני הכלי כן שמעתי במנחות:
הכי גרסינן הוה אמינא אף על גב דליכא שיעור טבילה מעיקרא - אלא שיהא בו עכשיו:
אפילו מספג - דאשיעורא בעלמא הוא דקפיד קרא:
מזבח קטרת הסמים למה לי - השתא דדרשת אשר באהל מועד על כל האמור כו' מזבח קטרת הסמים מאי דרשת ביה דהאי יתירא דהא כתיב אשר לפני ה':,שאם לא נתחנך כו' - אם אירע פר העלם בעוד המזבח חדש שלא הקטירו עליו קטרת מעולם:
תניא כוותיה דרב פפא - דהיקשא לאת בדם וטבילה אתא:,לכל האמור בענין - הכל בכלל את בדם וטבילה:
קל וחומר - כלומר אין צריך להביא פר יום הכפורים לכאן דמקל וחומר נפקא שכל דרכי פר העלם בו:,ומה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן - שאין הבהמות ממין אחד ולקמן מפרש מאי היא:,הושוו מעשים למעשים - מעשה עבודותיהן שוין של זה לשל זה:,מקום שהשוה קרבן לקרבן - כגון פר יום הכפורים ופר העלם ששניהם מין אחד אינו דין שיהא עבודותיהן שוות לעבודות שהצריך הכתוב לשניהן כגון הזאות שבהיכל ושבמזבח יהו מעשי עבודותיהן שוין לאת בדם וטבילה:
אלא מה תלמוד לומר לפר זה פר העלם - ולקמן פריך מאי קאמר הא קרא בדידיה קאי:,לפר - כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח בא להקישו לזה לפוסלו בחיסור מתנות כדפרישית לעיל דבפר כהן משיח לא נכפלו וצריך ללמוד מזה:
אילימא דפר ושעיר של יום הכפורים - שלא הושוו הבהמות שזה פר וזה שעיר הושוו מעשים של זה למעשים של זה שכל עבודותיהן שוות מקום שהושוו קרבן לקרבן כגון פר כהן משיח ופר יוה"כ דשניהן מין אחד אינו דין כו':,מה לפר ושעיר של יוה"כ - דין הוא שיושוו מעשה עבודותיהן שהרי נכנס דם שניהם לפני ולפנים ואין חילוק ביניהם תאמר שיושוו פר העלם ופר יום הכפורים בעבודות האמורות בהן שלא הושוו בכניסה לפני ולפנים שזה נכנס וזה לא נכנס:
אלא פר העלם ושעירי עבודת כוכבים - שהושוו מעשיהם דאמרן לעיל החטאת לרבות שעירי עבודת כוכבים ואף על פי שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי שעיר:,שכן שניהם מכפרין על עבירות מצוה ידועה - לפיכך הושוו מעשיהם תאמר שיושוו מעשה פר העלם ומעשה פר יום הכפורים שכן לא הושוו בכפרתן שזה מכפר על עבירת מצוה שאינה ידועה וזה מכפר על ידועה כדאמר בשבועות (דף ב.) על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה לבסוף שכשנטמא ידע שנטמא ונעלמה ממנו טומאה ונכנס למקדש ושוב לא נודעה לו כניסתו שעיר הנעשה בפנים על ישראל ופר על כהנים תולה עד שיוודע לו ויביא בעולה ויורד:
מה לפר ושעיר של יוה"כ - דין הוא שיושוו מעשה עבודותיהן שהרי נכנס דם שניהם לפני ולפנים ואין חילוק ביניהם תאמר שיושוו פר העלם ופר יום הכפורים בעבודות האמורות בהן שלא הושוו בכניסה לפני ולפנים שזה נכנס וזה לא נכנס:,הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו - שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע"ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:,מקום שהושווה קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר אינו דין - שיושוו מעשה עבודות השוות בשניהן כגון הזאות דפרכת ושל מזבח הזהב:
Tossafot
תניא כוותיה דרב פפא כו' - משמע ליה דהא דקתני בברייתא לכל מה שאמור בענין דלאת בדם וטבילה קאמר דאי לא אתיא אלא לעכב לא הוה ליה למימר לכל מה שאמור בענין וליותרת ושתי הכליות ליכא למימר דהא בעבודת דם הוקשו ולשירים נמי לא קאמר דרבי נפקא ליה מקרא אחרינא לקמן בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נב.) ועוד ק"ו דרבי ישמעאל ומה במקום שלא הושוו לא שייך אלא גבי את בדם וטבילה:
ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן כו' - ולקמן בפרק איזהו מקומן (גם זה שם) יליף רבי ישמעאל מתן דם ליסוד בפר יום הכפורים מקל וחומר ומה אם מי שאין נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד ההוא ק"ו לא הוה מצי למימר הכא משום את דהוי קולא להכשיר אמין שבאצבע והאי ק"ו דהכא לא מצי למימר התם דלא ילפינן מהאי ק"ו דבר חדש ליתן האמור של זה בזה דהא חזינן דחלוקין בכמה דברים ולא ילפינן מהאי דינא אלא דלמאי דכתב בהו צריך שיהא זה כזה דבאותו ענין שיעשה הזאות של זה יעשה הזאות של זה והיינו לאת בדם וטבילה תדע מדלא פליג רבי ישמעאל אלפר זה פר כהן משיח לעכב דלמה לי תיפוק לי מהאי קל וחומר ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן בפר העלם ושעירי עבודת כוכבים הושוו מעשים למעשים דמעכבי מקום שהושוה קרבן לקרבן לא כל שכן דמעכבי ומיהו יש לדחות דמה להנך שכן הושוו בציבור:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.