Traité Zevachim

120b

Étude de Zevachim 120b

Étude de la Guémara 120b

Guémara

Si les offrandes d'oiseaux, dont les halakhot sont plus indulgents dans la mesure où un défaut ne les disqualifie pas, sont néanmoins disqualifiées par le temps, alors en ce qui concerne les animaux sacrificiels d'un petit autel privé, qui sont disqualifiés par un défaut, n'est-il pas logique qu'ils soient disqualifiés par le temps?

מָה עוֹפוֹת, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן; קׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזְּמַן פּוֹסֵל בָּהֶן?!

La Guemara remet en question cette conclusion: qu'est-ce qui est remarquable dans les offrandes d'oiseaux? Ils se distinguent par le fait qu’un non-prêtre n’est pas apte à les sacrifier. Direz-vous la même chose des offrandes sacrifiées sur un petit autel privé, où peut entrer un non-prêtre? Non, et par conséquent ils ne devraient pas être disqualifiés par le temps. Par conséquent, le verset déclare: « Et voici la loi du sacrifice des offrandes de paix » (Lévitique 7: 11), qui équivaut à toutes les offrandes de paix, pour rendre la halakha du temps concernant un petit autel privé identique à la halakha du temps concernant un grand autel public.

מָה לְעוֹפוֹת – שֶׁכֵּן אֵין הַזָּר כָּשֵׁר בָּהֶן; תֹּאמַר בְּבָמָה קְטַנָּה, שֶׁהַזָּר כָּשֵׁר בָּהּ – לֹא יְהֵא זְמַן פָּסוּל בָּהּ?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לַעֲשׂוֹת זְמַן בָּמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְּדוֹלָה.

Traduction française en préparation — version anglaise (Steinsaltz) :

הֲדַרַן עֲלָךְ פָּרַת חַטָּאת, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת זְבָחִים

Rachi

ומה עופות שאין המום פוסל בהן - דאמר מר (תמורה דף יד.) אין תמות וזכרות בעופות:,זמן פוסל בהן - דהא רבינהו להו גבי פיגול בפ' בית שמאי (לעיל זבחים מד.) אלמא פסול בהו זמן:

תורת זבח השלמים - תורה אחת לכל השלמים ואפילו לשלמי במה קטנה למה שאמור בענין ומה אמור באותו ענין זמן לתודה וזמן לשלמים ומחשבת פיגול והא דאיצטריך לרבויינהו משום דאתי מבנין אב דהלן ישרף והיוצא ישרף דלא יפסול בה זמן לפיכך הוצרך לרבותו:,לעשות זמן במה קטנה כזמן במה גדולה - לתודה יום ולילה ולשלמים שני ימים ולילה אחד ונותר נמי מפיגול יליף (שם) מג"ש דעון עון וטמא נמי בההיא פרשתא כתיב (ויקרא ז׳:כ׳) והנפש אשר תאכל וגו':

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Zevachim 120b

100%

זבחים ק״כ במַסֶּכֶת זְבָחִים

גְּמָרָא מָה עוֹפוֹת, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן; קׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזְּמַן פּוֹסֵל בָּהֶן?! מָה לְעוֹפוֹת – שֶׁכֵּן אֵין הַזָּר כָּשֵׁר בָּהֶן; תֹּאמַר בְּבָמָה קְטַנָּה, שֶׁהַזָּר כָּשֵׁר בָּהּ – לֹא יְהֵא זְמַן פָּסוּל בָּהּ?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לַעֲשׂוֹת זְמַן בָּמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְּדוֹלָה. הֲדַרַן עֲלָךְ פָּרַת חַטָּאת, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת זְבָחִים

רַשִׁ״י ומה עופות שאין המום פוסל בהן - דאמר מר (תמורה דף יד.) אין תמות וזכרות בעופות:,זמן פוסל בהן - דהא רבינהו להו גבי פיגול בפ' בית שמאי (לעיל זבחים מד.) אלמא פסול בהו זמן:תורת זבח השלמים - תורה אחת לכל השלמים ואפילו לשלמי במה קטנה למה שאמור בענין ומה אמור באותו ענין זמן לתודה וזמן לשלמים ומחשבת פיגול והא דאיצטריך לרבויינהו משום דאתי מבנין אב דהלן ישרף והיוצא ישרף דלא יפסול בה זמן לפיכך הוצרך לרבותו:,לעשות זמן במה קטנה כזמן במה גדולה - לתודה יום ולילה ולשלמים שני ימים ולילה אחד ונותר נמי מפיגול יליף (שם) מג"ש דעון עון וטמא נמי בההיא פרשתא כתיב (ויקרא ז׳:כ׳) והנפש אשר תאכל וגו':