Guémara
[La raison pour laquelle la priere de neïla dispense de la priere du soir est contestee, car] il faut reciter la havdala [la formule de separation entre Chabbat et la semaine] dans la benediction « Qui accorde la connaissance avec bienveillance » [Chonène hadate], et il n y a pas d endroit ou inserer cette priere dans l Amida abregee [de la havdala] [ce qui montrerait que certains tanna'im estimaient que la neïla ne dispense pas de la priere du soir]. La Guemara repond : C est une dispute entre tanna'im [et non une contradiction], comme il a ete enseigne dans une baraïta : « Quiconque est tenu d effectuer une immersion [tevila] s immerge a sa maniere habituelle le jour de Yom Kippour [car cet acte ne constitue pas une violation de l interdiction de se laver a titre de plaisir]. Une femme nidda [en etat d impurete menstruelle] et une femme après l accouchement [yoledet], qui s immergent la nuit [lorsque leur periode de purete est etablie], s immergent a leur maniere habituelle dans la nuit de Yom Kippour. »
מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת! תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: כׇּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת — טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. נִדָּה וְיוֹלֶדֶת — טוֹבְלוֹת כְּדַרְכָּן בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים.
La baraïta continue : « Celui qui a eu une emission seminale involontaire [baal keri] [pendant Yom Kippour] avant la priere de Minha [l après-midi] peut s immerger a n importe quel moment de la journee jusqu a la priere de Minha [afin d etre en etat de purete pour la prier]. [En effet,] Ezra avait decrete qu un homme ayant eu une emission seminale doit s immerger avant de prier et d etudier la Torah. S il a eu cette emission apres la priere de Minha, il ne doit pas s immerger alors, mais doit attendre la tombee de la nuit [la fin du jeune]. Puisque la priere de neïla a lieu la nuit, cet individu doit attendre et s immerger apres la fin du jeune afin d eviter de violer l interdiction de se laver a Yom Kippour, puis prier ensuite. » [Cela indique que la neïla est une priere nocturne, et donc sa recitation dispense de la priere du soir.] Rabbi Yossei dit : « Il peut s immerger a n importe quel moment de la journee. » [Car] selon son opinion, la priere de neïla est recitee pendant qu il fait encore jour, et donc l individu doit s immerger de jour pour pouvoir la reciter. Par consequent, Rabbi Yossei est d avis que la neïla ne dispense pas de la priere du soir.
בַּעַל קֶרִי — טוֹבֵל וְהוֹלֵךְ עַד הַמִּנְחָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ.
La Guemara souleve une contradiction avec cette baraïta a partir de ce qui a ete enseigne [dans une autre baraïta] : « Dans le cas du zav [homme atteint d un flux anormal], et de la zava [femme atteinte d un flux anormal], de l homme et de la femme meçora [atteints de tsaraat], de celui qui a eu des relations avec une femme nidda, et de celui qui est rituellement impur par contact avec un mort — si leur moment [de purification] est venu, ils s immergent a leur maniere habituelle le jour de Yom Kippour. Une femme nidda et une femme apres l accouchement s immergent a leur maniere habituelle dans la nuit de Yom Kippour. Celui qui a eu une emission seminale s immerge a n importe quel moment de la journee. Rabbi Yossei dit : A partir de la priere de Minha et au-dela, il ne peut pas s immerger. » » [Ce dernier point] contredit la declaration de Rabbi Yossei dans la baraïta precedente [ou il permettait l immersion toute la journee].
וּרְמִינְהוּ: הַזָּב וְהַזָּבָה הַמְצוֹרָע וְהַמְצוֹרַעַת וּבוֹעֵל נִדָּה וּטְמֵא מֵת — טוֹבְלִין כְּדַרְכָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת — טוֹבְלוֹת כְּדַרְכָּן בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. בַּעַל קֶרִי — טוֹבֵל וְהוֹלֵךְ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה אֵין יָכוֹל לִטְבּוֹל.
La Guemara repond : Ce n est pas difficile [a reconcilier]. Cette declaration [dans laquelle Rabbi Yossei dit qu on ne peut pas s immerger pendant la journee, c est-a-dire apres Minha] se refere au cas ou il [l individu] avait deja prie la priere de neïla avant d avoir eu connaissance de son emission seminale. Tandis que cette autre declaration [dans laquelle Rabbi Yossei dit qu on peut s immerger pendant toute la journee] se refere au cas ou il n avait pas encore prie la priere de neïla lorsqu il a pris conscience de son emission seminale, et il s immerge donc afin de pouvoir prier la neïla.
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּצַלִּי תְּפִלַּת נְעִילָה, הָא דְּלָא צַלִּי.
La Guemara demande : S il avait deja prie la neïla [et que l immersion n a donc plus de but pour la priere], quelle est la raison des Sages [qui lui permettent quand meme de s immerger a Yom Kippour] ? [Car l immersion semble n avoir aucun but.] La Guemara repond : Les Sages sont d avis que « l immersion en son temps [propre] est une mitsva » [tevila bizmanah mitsva] — meme lorsqu on n a pas besoin de s immerger pour prier. Par consequent, si le moment de l immersion tombe un Yom Kippour, l individu doit s immerger comme d habitude [car c est une mitsva independante].
אִי דְּצַלִּי, מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? קָא סָבְרִי רַבָּנַן: טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה.
La Guemara demande : Par deduction, Rabbi Yossei est d avis que [l immersion en son temps propre] n est pas une mitsva [independante]. Mais n a-t-on pas enseigne dans une baraïta : « Si le nom [de Dieu] est ecrit a l encre sur la chair de quelqu un, il ne doit pas se laver, ni s oindre d huile [de peur d effacer le Nom], ni se tenir dans un endroit malpropre [par respect pour le Nom]. Si son moment est venu pour une immersion qui est une mitsva — il enroule un roseau [un materiau qui ne constitue pas une interposition] autour [du Nom] et descend s immerger. » Rabbi Yossei dit : « Il descend et s immerge a sa maniere habituelle et n a pas a s inquieter d effacer le Nom, pourvu qu il ne frotte pas [l endroit ou le Nom est ecrit]. »
מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָאו מִצְוָה. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת. נִזְדַּמְּנָה לוֹ טְבִילַת מִצְוָה — כּוֹרֵךְ עָלָיו גֶּמִי וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹרֵד וְטוֹבֵל כְּדַרְכּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁפְשֵׁף.
« Et nous maintenons qu ils [les Sages et Rabbi Yossei] disputent quant a savoir si l immersion en son temps propre est ou non une mitsva. » Selon les Sages, l immersion en son temps propre n est pas une mitsva [independante]. Par consequent, si l individu n a pas de roseau [pour couvrir le Nom], il doit attendre meme jusqu au lendemain plutot que de s immerger sans le couvrir. Cependant, Rabbi Yossei soutient que l immersion en son temps propre est une mitsva. Par consequent, elle doit etre accomplie en son temps, meme si cela necessite de s immerger sans couvrir le Nom de Dieu.
וְקַיְימָא לַן דְּבִטְבִילָה בִּזְמַנָּהּ, מִצְוָה פְּלִיגִי.
La Guemara repond : Ce Rabbi Yossei [mentionne dans la baraïta du roseau] est en realite Rabbi Yossei bar Yehouda [et non Rabbi Yossei ben Halafta], et cela resout la contradiction. Car il a ete enseigne dans une baraïta que Rabbi Yossei bar Yehouda dit : « Il suffit que l immersion ait lieu en dernier [c est-a-dire au moment ou la femme est certainement pure]. » [Cela implique] que selon son opinion, il n y a pas de mitsva d immerger precisement en son temps propre.
הָהִיא רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ לִטְבִילָה שֶׁתְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה.
Les Sages ont enseigne [dans une baraïta] : « Celui qui voit une emission seminale le jour de Yom Kippour descend et s immerge. Et le soir [apres le jeune], il doit frotter [sa peau pour enlever toute interposition eventuelle]. » La Guemara est surprise par cela : [Il doit frotter] le soir ? Que ce qui s est passe s est passe ! [Puisqu il s est deja immerge, comment le fait d enlever des interpositions apres coup beneficiera-t-il a l immersion deja accomplie ?] Disons plutot [que la formulation correcte est] : il doit frotter [sa peau] des la veille de Yom Kippour [afin d enlever toute interposition d avance, au cas ou il lui serait necessaire de s immerger le lendemain]. La Guemara commente : Ce Maitre [de la baraïta] est d avis que c est une mitsva de frotter [preventativement].
תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה קֶרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — יוֹרֵד וְטוֹבֵל, וְלָעֶרֶב יְשַׁפְשֵׁף. לְעֶרֶב? מַאי דַּהֲוָה הֲוָה? אֶלָּא אֵימָא: מִבָּעֶרֶב יְשַׁפְשֵׁף. (קָא סָבַר מִצְוָה לְשַׁפְשֵׁף.)
§ [A propos des halakhot de l immersion pour celui qui a eu une emission seminale a Yom Kippour, la Guemara rapporte :] Un tanna enseigna une baraïta devant Rav Na'hman : « Celui qui voit une emission seminale le jour de Yom Kippour — ses peches lui sont pardonnes. » La Guemara demande : Mais n a-t-on pas enseigne dans une [autre] baraïta : « Ses peches sont arranges [sedurim] devant lui » ? [Ce qui semble indiquer qu ils ne sont pas pardonnes.] La Guemara repond : Quel est le sens de « arranges » ? [Cela signifie] qu ils sont arranges pour etre pardonnes.
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: הָרוֹאֶה קֶרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — עֲוֹנוֹתָיו מְחוּלִין לוֹ. וְהָתַנְיָא: עֲוֹנוֹתָיו סְדוּרִין! מַאי סְדוּרִין — סְדוּרִין לִימָּחֵל.
L ecole de Rabbi Ichmaël a enseigne : « Celui qui voit une emission seminale le jour de Yom Kippour doit s inquieter [et craindre] toute l annee [que peut-etre on lui a montre un signe que lui et son jeune ont ete rejetes]. Mais s il survive a l annee entiere, il peut etre assure [que ses bonnes actions l ont protege et] qu il a une part dans le Monde-a-Venir. » Rav Na'hman bar Yits'hak dit : « Sache qu il en est ainsi, car tout le monde est affame [en s abstenant de relations conjugales pendant Yom Kippour], et lui est rassasie [puisqu il a eu une emission et que son desir a ete apaise]. Puisque l emission etait involontaire et non intentionnelle, c est un signe qu il a merite la compassion divine. » Lorsque Rav Dimi vint [de la Terre d Israel en Babylonie], il dit : [Voir une emission seminale a Yom Kippour] est un signe que l on vivra longtemps, que l on grandira et que l on elèvera les autres. Une allusion a cela est le verset : « Il verra sa descendance et prolongera ses jours » (Yechayahou 53, 10).
תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הָרוֹאֶה קֶרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — יִדְאַג כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ, וְאִם עָלְתָה לוֹ שָׁנָה — מוּבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תֵּדַע, שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ רָעֵב וְהוּא שָׂבֵעַ. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: מַפֵּישׁ חַיֵּי סָגֵי וּמַסְגֵּי.
[Formule de conclusion de la massekhet :] « Nous reviendrons vers toi, [chapitre] Yom haKippourim » — et la massekhet Yoma est ainsi conclue [hadarane alakh vesilikha massekhet Yoma].
הֲדַרַן עֲלָךְ יוֹם הַכִּפּוּרִים וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת יוֹמָא
Rachi
תנאי היא - אי פטרה נעילה את של ערבית אי לא: ,הכי גרסינן בתוספתא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים הנדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יוה"כ:
בעל קרי - שאסור בדברי תורה כדקיימא לן (ב"ק דף פב.) עזרא תיקן טבילה לבעלי קריין:,טובל והולך עד המנחה - אם אירע לו קרי קודם לכן טובל כדי שיוכל להתפלל תפלת המנחה אבל ראה קרי מן המנחה ולמעלה אין מותר לטבול אלא ימתין עד שתחשך ויטבול דסבירא להו לרבנן דתפלת נעילה בלילה ולדידהו פוטרת את של ערבית כדרב והא דקתני אינה פוטרת ר' יוסי היא דאמר כל היום מותר לטבול ואפילו ראה קרי לאחר תפלת המנחה טובל ביום כדי להתפלל תפלת נעילה אלמא קסבר תפלת נעילה אין זמנה בלילה ולדידיה אינה פוטרת את של ערבית:
ה"ג בתוספתא הזב והזבה והמצורע והמצורעת ובועל נדה וטמא מת טובלין כדרכן ביוה"כ נדה ויולדת טובלות כדרכן בלילי יום הכפורים בעל קרי טובל והולך כל היום כולו ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול - קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי ורבנן אדרבנן:
לא קשיא - הא דאמר ר' יוסי הכא מן המנחה ולמעלה אין יכול לטבול:,בדצלי תפלת נעילה - ביום קודם שראה קרי והא דאמרינן לעיל כל היום בדלא צלי תפלת נעילה כשראה הקרי:
אי דצלי מאי טעמא דרבנן - דמתניתא בתרייתא דאמרי כל היום:,קא סברי טבילה בזמנה מצוה - וזמנה ביום הוא דכתיב (דברים כ״ג:י״ב) והיה לפנות ערב ירחץ הלכך דחיא רחיצה דיום הכפורים ולאו היינו הך רבנן דלעיל ותרתי פלוגתא נינהו במתני' קמייתא פליגי בזמן תפלת נעילה דלרבנן בלילה ולר' יוסי ביום ורבנן דהתם סבירא להו טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יום הכפורים ובמתניתא בתרייתא פליגי בטבילה בזמנה מצוה:
לא ירחוץ - שלא ימחוק את השם:,כורך עליו גמי - להגין עליו משטף המים:
וקיימא לן - במסכת שבת דבטבילה בזמנה מצוה פליגי דלרבנן טבילה בזמנה לאו מצוה ואם אין לו גמי ימתין עד למחר ויבקשנו:
ההיא - דאמרי' לעיל ר' יוסי אומר מן המנחה ולמעלה לא יטבול עד שתחשך דטבילה בזמנה לאו מצוה ר' יוסי בר יהודה היא:,דיה לטבילה שתהא באחרונה - ברייתא היא דמייתינן לה במסכת נדה בגמרא דהמפלת (דף כט:) האשה שיצתה מלאה ובאת ריקנית והביאה לפנינו שלשה שבועים טהורים ועשרה שבועים אחד טמא ואחד טהור משמשת אור לשלשים וחמש ומטבילין אותה תשעים וחמש טבילות דברי ב"ש וב"ה אומרים שלשים וחמש וכולהו מפרש להו התם וטעמא משום טבילה בזמנה מצוה רבי יוסי בר יהודה אומר דיה לטבילה שתהא באחרונה דטבילה בזמנה לאו מצוה ור' יוסי דגמי הוא ר' יוסי בן חלפתא:
ולערב ישפשף - משום חציצה:,לערב ס"ד - מכי טביל וסליק מאי מהני ליה שפשוף חציצה דהואי הואי:,אימא מבערב - דאתמול ישפשף כל אדם עצמו בחמין שאם יראה קרי למחר יכול לטבול בלא חציצה:
הרואה קרי ביוה"כ - ולא במתכוין:,עונותיו מחולין - סימן טוב הוא זה יראה זרע ויאריך ימים:
ידאג כל השנה כולה - שמא לא קיבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו כעבד המוזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו:,ואם עלתה לו שנה - שלא מת מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו ובן עולם הבא הוא:,תדע שהרי כל העולם רעב - מתשמיש והוא שבע ולא נתענה בזאת ושלא מדעתו השביעוהו ואעפ"כ עלתה לו שנה יש לדעת שצדיק גמור הוא:,מפיש חיי - זה שראה קרי ביום הכפורים:,סגי ומסגי - בבנים ובני בנים שכך הסימן יראה זרע יאריך ימים [ישעיה נג]:
Tossafot
מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת - הקשה רבינו יעקב מאורליינ"ש ונכלליה מכלל כדאמרי' בתפלת השחר (ברכות דף כט.) כל השנה כולה מתפלל הביננו חוץ ממוצאי שבת שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ופריך ונכלליה מכלל קשיא ותירץ ר"י דהתם דכל השנה מתפלל הביננו משום הבדלה לא היה לו לשנות הסדר כיון דאפשר לכוללו אבל הכא דסבירא ליה דכל השנה מתפלל שמונה עשרה שלימות בטעם כל דהו אין לשנות הסדר ולהכי במוצאי שבת מתפלל שמונה עשרה שלימות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:
אי דצלי מאי טעמא דרבנן - תימה לי אי מוקמינן נמי בדלא צלי תיקשי לך מאי טעמא דרבנן הא לעיל אמרי רבנן דרבי יוסי דוקא עד המנחה אע"ג דלא צלי ואם כן תיקשי דרבנן אדרבנן ולפי המסקנא דמוקמינן להא כרבי יוסי בר' יהודה ניחא שאין להקשות מדרבנן דרבי יוסי בר יהודה לרבנן דרבי יוסי בן חלפתא אבל למאי דס"ד השתא דתרוייהו רבי יוסי בן חלפתא תקשי דרבנן אדרבנן ונראה לי אי אמרת בשלמא אידי ואידי דלא צלי אז לא תיקשי לך דרבנן אדרבנן דאיכא למימר תפלת נעילה נתקנה כך להתפלל אותה או ביום מן המנחה ולמעלה או בלילה כמו שירצה והא דקאמרי' לעיל עד המנחה ותו לא כשדעתו להתפלל אותה בלילה והא דאמר הכא כל היום כשהוא רוצה להתפלל ביום כדי שיהא מזומן לסעודה בתחלת הלילה ואע"פ שיכול להמתין עד הלילה ולהתפלל התירו לו לטבול ביום הכפורים ולהתפלל כי לא אסרו אלא רחיצה של תענוג אבל בשביל תפלה וגם כדי שיהא מזומן לסעודה בתחלת הלילה מותר לטבול ולהתפלל אותה ביום אבל כיון דמוקמינן לה בדצלי מאי טעמא דרבנן:
קסברי טבילה בזמנה מצוה - תימה לי דה"מ לאקשויי מדרבנן דלעיל אדרבנן דהכא דלעיל אמרי אע"ג דלא צלי אינו טובל מן המנחה ולמעלה והכא אמרי אפי' צלי כבר טובל וי"ל דאיכא למימר דההיא דלעיל דקאמר עד המנחה ה"פ בשביל התפלה אינו צריך לטבול אלא עד המנחה ואתא לאשמועינן דתפלת נעילה בלילה מיהו משום טבילה בזמנה מצוה יש לו לטבול ונפקא מינה היכא דאניס ולא מצי טביל ביום לא יבטל בזה תפלת נעילה ולר' יוסי אי לא מצי טביל ביום לא יתפלל כלל תפלת נעילה:,מכלל דרבי יוסי סבר טבילה בזמנה לאו מצוה - הא דלא פריך נמי מדרבנן דסברי מצוה וברייתא דמייתי סבירא להו לאו מצוה י"ל דלעיל אמרי מצוה ואין לעבור זמנה במזיד ובמתכוין ולהכי סבירא להו דטובל מן המנחה ולמעלה אבל במה שהן אומרים שיש להן לחזר אחר גמי בזה לא תדחה בודאי הטבילה ועוד מפני כבוד השם אבל מר' יוסי פריך מכל שכן:
מפיש חיי סגי ומסגי - ורמז לדבר יראה זרע יאריך ימים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.