יומא פ״ו אמסכת יומאיומא פ״ו א
גמרא חוץ מ״לא תשא״! ״לא תשא״ וכל דדמי ליה. תא שמע, רבי יהודה אומר: כל שהוא מ״לא תשא״ ולמטה — תשובה מכפרת, מ״לא תשא״ ולמעלה — תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ״לא תשא״ וכל דדמי ליה. תא שמע: לפי שנאמר בחורב תשובה ״ונקה״, יכול אף ״לא תשא״ עמהן — תלמוד לומר: ״לא ינקה״. יכול אף שאר חייבי לאוין כן — תלמוד לומר: ״את שמו״, שמו הוא דאינו מנקה, אבל מנקה שאר חייבי לאוין. תנאי היא, דתניא: על מה תשובה מכפרת — על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה, ועל מה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר — על כריתות ועל מיתות בית דין, ועל לא תעשה גמור. אמר מר: לפי שנאמר בחורב ״ונקה״. מנא לן? דתניא, רבי אלעזר אומר: אי אפשר לומר ״נקה״, שכבר נאמר ״לא ינקה״, ואי אפשר לומר ״לא ינקה״, שכבר נאמר ״נקה״. הא כיצד? מנקה הוא לשבין, ואינו מנקה לשאינן שבין. שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי: שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר: שלשה הן, ותשובה עם כל אחד ואחד. עבר על עשה ושב — אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר: ״שובו בנים שובבים״. עבר על לא תעשה ועשה תשובה — תשובה תולה, ויום הכפורים מכפר. שנאמר: ״כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם״. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה — תשובה ויום הכפורים תולין, ויסורין ממרקין. שנאמר: ״ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם״. אבל מי שיש חילול השם בידו — אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק, אלא כולן תולין, ומיתה ממרקת, שנאמר: ״ונגלה באזני ה׳ צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון״. היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא, אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. אמר אביי: לא שנו אלא באתרא דלא תבעי, אבל באתרא דתבעי — לית לן בה. אמר רבינא: ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא. אביי כדשקיל בישרא מתרי שותפי, יהיב זוזא להאי וזוזא להאי, והדר מקרב להו גבי הדדי ועביד חושבנא. רבי יוחנן אמר: כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. יצחק דבי רבי ינאי אמר: כל שחביריו מתביישין מחמת שמועתו (היינו חילול השם). אמר רב נחמן בר יצחק: כגון דקא אמרי אינשי: שרא ליה מריה לפלניא. אביי אמר, כדתניא: ״ואהבת את ה׳ אלהיך״, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו — אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה — ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. עליו הכתוב אומר: ״ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר״. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו — אוי לו לפלוני שלמד תורה. אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה. פלוני שלמד תורה — ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו, ועליו הכתוב אומר: ״באמור להם עם ה׳ אלה ומארצו יצאו״. אמר רבי חמא (בר) חנינא: גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם, שנאמר: ״ארפא משובתם אוהבם נדבה״. רבי חמא (בר) חנינא רמי, כתיב: ״שובו בנים שובבים״, דמעיקרא שובבים אתם, וכתיב: ״ארפא משובותיכם״! לא קשיא: כאן מאהבה, כאן מיראה. רב יהודה רמי, כתיב: ״שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם״, וכתיב: ״(הנה) אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה״! לא קשיא: כאן מאהבה או מיראה, כאן על ידי יסורין. אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר: ״שובה ישראל עד ה׳ אלהיך״.