Guémara
Et ensuite [dans l ordre du service selon Rabbi Akiva tel qu enseigne dans la Tossefta], le bouc dont les services se deroulent a l exterieur [du Sanctuaire, c est-a-dire dans la cour du Temple] est sacrifie, ainsi qu il est dit : « Un bouc, sacrifice expiatoire, en dehors du sacrifice expiatoire [interieur] de l expiation et de l holocauste quotidien, et son offrande de farine, et leurs libations » (Bamidbar 29, 11), indiquant que le bouc sacrifice expiatoire [exterieur] est offert apres les autres offrandes du jour [le service interieur etant accompli en premier]. Et ensuite il offre son belier et le belier du peuple, et ensuite il depose sur l autel les portions [eimourim] du sacrifice expiatoire a bruler, et ensuite [il sacrifie] l offrande quotidienne de l apres-midi [thamid chel bein ha-arbayim].
וְאַחַר כָּךְ שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״, וְאַחַר כָּךְ אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אֵימוּרֵי חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
Quelle est la raison de la position de Rabbi Eliezer ? [Il agit selon l ordre dans lequel c est ecrit dans la Torah :] Le Kohen Gadol agit conformement a l ordre dans lequel c est ecrit dans la Torah — il accomplit d abord les services decrits dans le Vayikra [Torat Kohanim], et ensuite il accomplit les offrandes musaf mentionnees dans le livre de Bamidbar [Houmach haFekoudim].
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? עָבֵיד כְּדִכְתִיב: עָבֵיד בְּרֵישָׁא דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וַהֲדַר עָבֵיד דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים.
Et quelle est la raison de Rabbi Akiva ? Sa raison est celle qu enseigne la Tossefta : le verset dit « En dehors de l holocauste du matin qui est l holocauste quotidien, vous offrirez ces [offrandes] » (Bamidbar 28, 23), il est donc evident que le sacrifice des offrandes musaf doit etre accompli avec l offrande quotidienne du matin.
וְרַבִּי עֲקִיבָא? כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד״, אַלְמָא מוּסָפִין עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עָבֵיד לְהוּ.
La Guemara interroge : Et Rabbi Eliezer, que fait-il de ce verset : « En dehors du sacrifice expiatoire de l expiation [milvad 'hatat haKipourim] » — qui servait de base a l avis de Rabbi Akiva ? Ce verset lui est necessaire pour deriver : pour ce que l un expie — l autre expie aussi [c est-a-dire que les deux boucs expiatoires — celui dont le sang est asperge a l interieur du Saint des Saints et celui dont les services se deroulent a l exterieur — expient pour les memes types de fautes].
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ, עַל מָה שֶׁזֶּה מְכַפֵּר — זֶה מְכַפֵּר.
§ La Tossefta citee plus haut, qui rapportait l avis de Rabbi Akiva, enregistre aussi des versions supplementaires de sa position : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Akiva : Un seul des sept agneaux est sacrifie avec l offrande quotidienne du matin, et les six autres sont sacrifies avec l offrande quotidienne de l apres-midi. Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, dit au nom de Rabbi Akiva : Six [agneaux] sont sacrifies avec l offrande quotidienne du matin, et un avec l offrande quotidienne de l apres-midi.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אֶחָד קָרֵב עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְשִׁשָּׁה עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: שִׁשָּׁה קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאֶחָד עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
Quel est le raisonnement des Rabbanim [c est-a-dire Rabbi Yehouda et Rabbi Elazar b. Rabbi Chimon] qui divisent le sacrifice des sept agneaux en deux parties ? Deux versets sont ecrits qui suggerent des moments differents pour le sacrifice des offrandes musaf : il est ecrit a propos des offrandes musaf : « En dehors de l holocauste du matin qui est l holocauste quotidien, vous offrirez ces [offrandes] » (Bamidbar 28, 23), impliquant que les offrandes musaf sont sacrifiees le matin. Mais il est aussi ecrit qu a la conclusion du service du jour : « Et il sortira et offrira son holocauste et l holocauste du peuple » (Vayikra 16, 24) — la formule « l holocauste du peuple » faisant reference aux offrandes musaf, ce verset implique que les offrandes musaf sont sacrifiees l apres-midi. Par consequent, afin d accomplir les deux versets, il accomplit le sacrifice d une partie d entre elles ici [le matin], et d une partie la [l apres-midi].
מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר״, וּכְתִיב: ״וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ״, הִלְכָּךְ, עָבֵיד מִנַּיְיהוּ הָכָא וּמָנַיְיהוּ הָכָא.
Sur quel point Rabbi Yehouda et Rabbi Elazar b. Rabbi Chimon sont-ils en desaccord ? Rabbi Yehouda estime que le Kohen Gadol accomplit le sacrifice d un seul agneau le matin, ainsi qu il est ecrit : « En dehors de l holocauste du matin », et ensuite il accomplit le service du jour [service interieur specifique a Yom Kippour] avant de sacrifier les six agneaux restants. On ne sacrifie d abord que le minimum possible d agneaux de peur que le Kohen Gadol ne s affaiblisse [en en sacrifiant davantage] et soit incapable d accomplir ensuite le service du jour — lequel ne peut etre accompli par personne d autre, et sans lequel l expiation ne peut etre obtenue.
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: עָבֵיד חַד כְּדִכְתִיב: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר״, וַהֲדַר עָבֵיד עֲבוֹדַת הַיּוֹם — דִּילְמָא חוּלְשָׁא חָלֵישׁ כֹּהֵן גָּדוֹל.
Et Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, estime : Puisqu il a commence a sacrifier les agneaux, il en accomplit six [le matin], n en reservant qu un seul pour l apres-midi. Il sacrifie le plus grand nombre possible d agneaux maintenant de peur d etre negligent plus tard et de ne pas en sacrifier autant en fin de journee. Il n y a pas de crainte qu il s affaiblisse ainsi et soit incapable d accomplir le service du jour, car pour ce qui est du service du jour, le Kohen Gadol est diligent et trouvera toujours l energie necessaire.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: כֵּיוָן דְּאַתְחֵיל — עָבֵיד שִׁשָּׁה, דִּילְמָא פָּשַׁע. דִּלְגַבֵּי עֲבוֹדַת הַיּוֹם — זָרִיז הוּא.
La Guemara note : Malgre leurs desaccords, tout le monde s accorde cependant sur le fait qu il n y a qu un seul belier pour le peuple [c est-a-dire qu on n en sacrifie qu un seul au total]. Conformement a l avis de qui [cela est-il dit] ? C est conformement a l avis de Rabbi Yehouda HaNassi. Car il est enseigne dans une baraita que Rabbi Yehouda HaNassi dit : Il n y a qu un seul belier pour le peuple a sacrifier — celui mentionne ici dans le Vayikra : « Par ceci viendra Aharon dans le Sanctuaire : avec un jeune taureau pour un sacrifice expiatoire et un belier pour un holocauste » (Vayikra 16, 3), est le meme que celui mentionne dans le livre de Bamidbar : « Et vous offrirez un holocauste a l Eternel, d odeur agreable : un jeune taureau, un belier, sept agneaux d un an sans defaut — ils seront pour vous » (Bamidbar 29, 8). Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, dit : Il y a deux beliers pour le peuple : l un mentionne ici dans le Vayikra, qui fait partie du service du jour [specifique a Yom Kippour], et l un mentionne dans le livre de Bamidbar, qui fait partie des offrandes musaf du jour.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת, חַד אַיִל הוּא. כְּמַאן — כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַיִל אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, הוּא הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי אֵילִים הֵן, אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים.
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda HaNassi ? Car il est ecrit : « un » [e'had], impliquant un seul belier, et non deux. Et selon Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, que signifie « un » ? « Un » indique que le belier utilise doit etre l unique, c est-a-dire le meilleur, de son troupeau.
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״אֶחָד״. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי ״אֶחָד״? מְיוּחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ.
Et de quelle source Rabbi Yehouda HaNassi derive-t-il l exigence que le belier soit de la meilleure qualite ? Il la derive du verset : « Les meilleurs de tes voeux » (Devarim 12, 11), qui enseigne que toutes les offrandes doivent provenir des meilleurs animaux. Et selon Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, pourquoi ce verset supplementaire est-il necessaire ? L un des versets fait reference aux offrandes obligatoires [houvah], et l autre fait reference aux offrandes de plein gre [nedava]. Et les deux sont necessaires [car l exigence de qualite dans un cas ne peut etre deduite de l autre] : il est raisonnable qu une offrande de plein gre doive etre de la meilleure qualite, afin qu elle soit agreee favorablement ; et il est egalement raisonnable qu une offrande obligatoire soit la meilleure, afin qu on s acquitte correctement de son obligation.
וְרַבִּי? נָפְקָא לֵיהּ: מִ״מִּבְחַר נְדָרֶיךָ״. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? חַד בְּחוֹבָה, וְחַד בִּנְדָבָה. וּצְרִיכִי.
§ On nous a enseigne dans la Michna que le Kohen Gadol sanctifie ses mains et ses pieds et entre dans le Saint des Saints [Kodech haKodachim] pour en sortir la cuiller a encens et la pelle a braise. La Guemara cite une baraita connexe. Les Sages ont enseigne [dans une baraita] : Le verset dit : « Et Aharon entrera dans la Tente d Assignation » (Vayikra 16, 23), ce qui est compris comme signifiant qu il entre dans le Saint des Saints. Pourquoi vient-il ? Il vient pour sortir la cuiller a encens [kaf] et la pelle a braise [ma'htah]
קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״. לָמָה הוּא בָּא? לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה,
Rachi
ואחר כך אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת - כל אלו בטבילה שלישית:,ואחר כך תמיד של בין הערבים - בטבילה חמישית ולא איירי הכא בהוצאת כף ומחתה דפשיטא לן דבתר אילו ואיל העם היא כדתניא לקמן שכל הפרשה נאמרה על הסדר וכו':
עביד כדכתיב - תורת כהנים כתיבא וברישא הלכך אילו ואיל העם ואימורי חטאת בתר עבודת היום והדר הוצאת כף ומחתה ואחר כך מוספין ותמיד של בין הערבים דכתיבי לבסוף בחומש הפקודים:
האי מלבד חטאת הכפורים - דמשמע דשעיר החיצון קודם לאילו ואיל העם מאי עביד ליה בשלמא מלבד עולת הבקר לאו ביום הכיפורים כתיב ומרגלים לא יליף דסמיך אסידרא למיעבד הני דתורת כהנים ברישא אלא האי דכתב ביום הכפורים גופיה מאי עביד ליה:,על מה שזה מכפר וכו' - במתניתין דפ"ק דשבועות (דף ב.) דריש ליה הכי ועל שיש בה ידיעה בסוף ואין בה ידיעה בתחילה שעיר הנעשה בחוץ מכפר שנאמר ושעיר חטאת אחד מלבד חטאת הכפורים על מה שזה מכפר זה מכפר מה פנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה כדמפרש התם אף חיצון אינו מכפר וכו':
משמו - של ר' עקיבא:,אחד - מן שבעת כבשים:
עביד חד - כדכתיב מלבד עולת הבקר לסמוך מקצת המוספין לעולת התמיד:,והדר עביד עבודת היום - דאי אמרת כל המוספין יקריב עם תמיד של שחר דילמא חליש ולא מצי למיעבד עבודת היום והוא עיקר הכפרה:
דילמא פשע - ולא עביד להו אחר עבודת היום ולמאי דחיישת דילמא חליש ליכא למיחש דלגבי עבודת היום זריז הוא ומחליף כח וכולהו מוספין לא עביד דתורת כהנים קדים וצריך לקיים זו וזו סדר הכתוב ומדרשי המקראות:
דכולי עלמא מיהא - בין לר' אליעזר בין לר' עקיבא חד איל הוא דציבור דכולהו אמרי איל העם ולא איירי באיל הכתוב בחומש הפקודים כלל:,האמור כאן - בתורת כהנים ואיל אחד לעולה:
וצריכי - שיש דעת נוטה לומר נדבה מובחרת כדי שתהא מקובלת ברצון ויש דעת נוטה לומר חובה תהא מובחרת כדי שיצא ידי חובתו יפה:
Tossafot
ואחר כך שעיר הנעשה בחוץ ואח"כ אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת - פרש"י כולהו בטבילה שלישית ולא נהירא לי דנהי דאמרינן לעיל דמתני' לאו מתקנתא מ"מ לאו משבשתא היא והא דלא קרא לה מתקנתא לפי שאין הסדר מפורש בה ולפרש"י ברייתא ע"כ פליגא אמתני' דבמתני' קתני היו קריבים עם תמיד של בין הערבים ולפירש"י לא היה דבר קרב עם תמיד של בין הערבים ועוד דלקמן בסמוך פריך ודילמא בשעיר הנעשה בחוץ מפסיק להו והשתא על כרחך לרבי אליעזר לא פריך דהא כיון דסבירא ליה עביד כדכתיב אם כן על כרחך באילו ואיל העם כדכתיב מקמי שעיר מפסיק להו כדתניא הכא אלא ע"כ לר' עקיבא פריך דילמא בשעיר לחודיה מפסיק להו מנלן דמפסיק להו נמי באילו ואיל העם דילמא אילו ואיל העם עם תמיד של בין הערבים עביד להו והשתא לפרש"י כי משני ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם כו' אכתי מ"מ תיקשי לך ודילמא בשעיר הנעשה בחוץ ואילו ואיל העם דוקא מפסיק להו מנלן דמפסיק להו באימורי חטאת ועוד ק"ל אמאי קרי לה מתקנתא האיכא למיבעי עלה כמו אמתניתין אי אימורי חטאת קריבין בטבילה שלישית בהדי אילו ואיל העם או בהדי תמיד של בין הערבים על כן נראה לי דאימורי חטאת קריבין עם תמיד של בין הערבים ודברי ר' עקיבא דמתניתין ה"פ עם תמיד של שחר היו קריבין הכבשים ופר העולה ושעיר הנעשה בחוץ קרב אח"כ בזמנו עם אילו ואיל העם והאי דלא קתני אילו ואיל העם משום דר"א מודה לו בהו דבטבילה שלישית הוו ומאי דתני היו קריבין עם תמיד של בין הערבים ה"ק עוד הקרבות אחרות קריבין עם תמיד הערב והא דלא קתני להו לא בדברי ר' אליעזר ולא בדברי רבי עקיבא שמא משום דלאו קרבן שלם נינהו דכבר נזרק הדם בטבילה שניה הלכך לא חיישי למיחשביה כיון דאינו אלא גמר קרבן ולא עבודה דמעכבי כפרה דאינהו עצמן שלא הוקטרו אימורין כשר ודברי רבי אליעזר דמתני' יש לפרש דלא פליג אתנא דבי שמואל וה"ק ויצא ועשה אילו ואיל העם וה"ה אימורי חטאת אלא דשיירינהו מטעמא דפרישית והא דקתני ז' כבשים תמימים ושייר פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ יש לומר משום דרבי עקיבא ס"ל דקריבין עם תמיד של שחר אתא רבי אליעזר למימר אתה מקדים אותם לכל היותר שאתה יכול ואני מאחר אותם כל מה שאני יכול וממילא ידענא דהיינו טעמא דכתיבי לבסוף בפרשת פינחס ואם כן ה"ה פר העולה ושעיר הנעשה בחוץ דכתיבי לבסוף וניחא ליה למינקט כבשים משום דאית בהו פלוגתא טובא לרבי עקיבא כולהו בבקר ולרבי יהודה אליבא דרבי עקיבא אחד בבקר וששה עם תמיד של בין הערבים ולר' אלעזר בר רבי שמעון איפכא:,ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ ואחר כך אילו ואיל העם - ואף על גב דכתיב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם ודייקינן מינה בסמוך יציאה ראשונה ומשמע דמיד ביציאה ראשונה עביד להו והכא קאמר דשעיר הנעשה בחוץ עביד ברישא ויש לומר דהכי קאמר מכל מה שכתב בפרשת אחרי מות לא היה דבר קודם לאילו ואיל העם ביציאה ראשונה ושעיר הנעשה בחוץ לא כתיב התם:
עביד חד כדכתיב והדר עביד ששה דחומש הפקודים - ואם תאמר אמאי מפסיק בכבשים מקצתן בבקר ומקצתן בערב יקריב כולן בבקר מדכתיב מלבד ואי משום דכתיבי לבסוף הלכך בעינן שיקריב מהן בערב והא פר העולה נמי כתיב לבסוף אפילו הכי מקריבו בבקר ולא אמרינן שיזרוק דמו והקטרתו בערב ואם כן נימא דפר העולה יהא בבקר והכבשים כולן בערב ויש לומר דקרא דמלבד דגמרינן מיניה להקריב המוספין בבקר עיקר טעם הוא הלכך כל כמה שנוכל לעשות בבקר מן המוספין עבדינן ומשום דכתיבי מוספין לבסוף יש להניח קצת מן המוספין להקריב בערב וכיון דמשיירין מן הכבשים לערב למר ששה ולמר חד סגי:
דכולי עלמא מיהת חד איל הוא כמאן כרבי - ואף על גב דרבי אלעזר ברבי שמעון נמי איירי בברייתא דלעיל ומשמע דמודה לתנא קמא דאמר אילו ואיל העם דמשמע דלא הוי אלא חד איל יש לומר דודאי מודה לתנא קמא דלרבי עקיבא לא הוה אלא חד איל דרבי אלעזר בר"ש דברייתא משמע דאליבא דרבי עקיבא קאמר אבל אליבא דנפשיה שני אילים הן:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.