Guémara
De même que là-bas [pour les taureaux des offrandes de péché qui sont brûlés], il [le taureau] est préparé pour la combustion par un découpage [des membres], et non par un écorchage, de même ici [pour le taureau et le bouc de Yom Kippour], cela se fait par un découpage, et non par un écorchage.
מָה לְהַלָּן, עַל יְדֵי נִיתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, אַף כָּאן, עַל יְדֵי נִיתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט.
La Guemara demande : Et là-bas [pour les taureaux des offrandes de péché intérieures], d'où tirons-nous [la règle selon laquelle ils sont découpés mais non écorchés] ? La Guemara répond : Comme il est enseigné dans une baraïta : « Et ses entrailles et sa fiente, il les sortira » (Vayikra 4, 11-12) — cela enseigne qu'il [le Kohen] fait sortir [le taureau] entier [sans l'avoir découpé pour le transport]. On pourrait penser qu'il devrait le brûler entier. Il est dit ici [à propos du taureau] : « sa tête et ses pattes » ; et il est dit là [à propos de l'olah, l'offrande montante] : « tête et pattes ». De même que là-bas [pour l'olah] cela se fait par découpage [comme l'indique explicitement le verset], de même ici cela se fait par découpage.
וְהָתָם מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ וְהוֹצִיא״ — מְלַמֵּד שֶׁמּוֹצִיאוֹ שָׁלֵם. יָכוֹל יִשְׂרְפֶנּוּ שָׁלֵם? נֶאֱמַר כָּאן: ״רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (״רֹאשׁ וּכְרָעַיִם״), מָה לְהַלָּן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ, אַף כָּאן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ.
La Guemara objecte : Si l'on tire cette analogie, on devrait déduire aussi : de même que là-bas [pour l'olah] le découpage se fait avec un écorchage, de même ici avec un écorchage, et il faudrait retirer la peau des animaux avant de les brûler. La Guemara répond : C'est pourquoi le verset dit : « et ses entrailles et sa fiente ». La Guemara demande : Quelle déduction tire-t-on de cette expression ? Rav Pappa dit : De même que sa fiente est à l'intérieur de ses entrailles et qu'on ne la retire pas [séparément], de même sa chair est dans sa peau et l'on ne sépare pas la peau de la chair [avant de brûler].
אִי מָה לְהַלָּן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, אַף כָּאן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ״. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּשֵׁם שֶׁפִּרְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ, כָּךְ בְּשָׂרוֹ בְּעוֹרוֹ.
§ Il est enseigné dans la michna qu'un désaccord existe entre les tannaïm sur la question : à partir de quel moment le taureau et le bouc [brûlés hors du camp] rendent-ils impur les vêtements de ceux qui les transportent ? Les Sages ont enseigné une baraïta fondée sur le verset : « Le taureau de l'offrande de péché et le bouc de l'offrande de péché, dont le sang a été introduit pour effectuer la propitiation dans le Lieu saint, sera transporté hors du camp et ils les brûleront » (Vayikra 16, 27).
מֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ״.
[On pourrait s'étonner :] là-bas [pour les autres taureaux des offrandes de péché brûlés], tu leur accordes trois camps [il faut les sortir des trois camps : le camp de la Présence divine, le camp des Lévites et le camp d'Israël] ; et ici [pour le taureau et le bouc de Yom Kippour] tu ne leur accordes qu'un seul camp ? [Cela semble déraisonnable.] Si c'est le cas, pourquoi est-il dit « hors du camp » [au singulier] ? Pour t'indiquer : dès lors que [les porteurs] sont sortis d'un seul camp, [les vêtements] deviennent impurs [immédiatement].
לְהַלָּן אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, וְכָאן אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם מַחֲנֶה אַחַת? אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, לוֹמַר לָךְ: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת — מְטַמְּאִים בְּגָדִים.
La Guemara demande : Et là-bas [pour les autres taureaux des offrandes de péché brûlés], d'où déduisons-nous qu'ils doivent être retirés des trois camps [avant d'être brûlés] ? La Guemara explique : Comme il est enseigné dans une baraïta : Il est dit au sujet du taureau de l'offrande de péché du Kohen Gadol : « Tout le taureau, il le fera sortir hors du camp… et il le brûlera » (Vayikra 4, 12), ce qui signifie qu'il doit le sortir en dehors des trois camps.
וְהָתָם מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר״ — חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת.
Tu dis qu'il faut le sortir en dehors de trois camps, ou peut-être n'est-il requis de le sortir qu'en dehors d'un seul camp ? Lorsqu'il est dit à propos du taureau de l'assemblée [peuple d'Israël] : « hors du camp » (Vayikra 4, 21), ce verset nécessite une explication car il n'avait pas besoin d'être dit [puisqu'il est déjà écrit :] « et il le brûlera comme il a brûlé le premier taureau » (Vayikra 4, 21) — ce qui indique que toutes les halakhot du taureau de l'offrande de péché du Kohen Gadol s'appliquent aussi au taureau de l'offrande de péché de la communauté. Alors quelle est la signification de « hors du camp » ? Cela lui accorde un second camp, c'est-à-dire qu'il doit également être sorti du camp des Lévites en plus du camp de la Présence divine.
אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפַר הָעֵדָה ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְשָׂרַף אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ — לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה.
Et lorsqu'il est dit « hors du camp » (Vayikra 6, 4) à propos du transport des cendres [du bûcher], ce verset requiert également une explication, car il n'avait pas besoin d'être dit puisqu'il est déjà écrit à propos du taureau de l'offrande de péché du Kohen Gadol : « Tout le taureau, il le fera sortir hors du camp vers un lieu pur, là où l'on verse les cendres, et il le brûlera sur du bois au feu ; là où l'on verse les cendres, il sera brûlé » (Vayikra 4, 12). La répétition des mots « hors du camp » indique qu'il faut lui accorder un troisième camp, de sorte qu'il est brûlé également hors du camp d'Israël. On a ainsi établi que les offrandes de péché intérieures sont brûlées en dehors des trois camps ; et lorsque la Torah dit « hors du camp » à propos du taureau et du bouc de Yom Kippour, elle enseigne que dès qu'ils ont été sortis de la cour du Temple [premier camp], les vêtements de leurs porteurs deviennent impurs.
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בַּדֶּשֶׁן, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן״, תֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית.
La Guemara demande : Et Rabbi Chimon [qui soutient dans la michna que les vêtements ne deviennent impurs que lorsque le feu s'est embrasé dans la majeure partie de l'animal] — que fait-il de l'expression « hors du camp » [écrite à propos du taureau et du bouc de Yom Kippour] ? La Guemara répond : Il lui est nécessaire pour ce qui a été enseigné dans une baraïta, car Rabbi Éliézer dit : Il est dit ici [à propos du taureau de Yom Kippour] « hors du camp », et il est dit là [à propos de la vache rousse] « hors du camp » (Bamidbar 19, 3). De même qu'ici [pour les taureaux brûlés] c'est en dehors de trois camps, de même là [pour la vache rousse] c'est en dehors de trois camps. Et de même que là-bas [pour la vache rousse] c'est à l'est de Jérusalem [puisqu'elle doit être brûlée « face à l'entrée de la Tente de la Rencontre »], de même ici le taureau et le bouc de Yom Kippour sont brûlés à l'est de Jérusalem.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, מָה כָּאן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף לְהַלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וּמָה לְהַלָּן בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם — אַף כָּאן בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
La Guemara demande : Et selon les Rabbins [qui tirent de l'expression « hors du camp » la règle de l'impureté immédiate dès la sortie du premier camp], où brûlent-ils [le taureau et le bouc de Yom Kippour] ? La Guemara répond : Comme il est enseigné dans une baraïta : Où les brûle-t-on ?
וְרַבָּנַן, הֵיכָא שָׂרֵיף לְהוּ? כִּדְתַנְיָא: הֵיכָן נִשְׂרָפִין?
Rachi
מה להלן וכו' - כדמפרש ואזיל:
וקרבו ופרשו והוציא - בת"כ ה"ג לה ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו והוציא מלמד שמוציאו שלם:,ונאמר להלן ראש וכרעים ה"ג - ומעולה גמר שנאמרו בה ראש וכרעים בהקטרתה שנאמר וערכו את הנתחים את הראש ואת הפדר ונאמר והקרב והכרעים:
כשם שפרשו בקרבו וכו' - שנאמר ואת עור הפר ואת כל בשרו הקיש הוצאת עור ובשר להוצאת קרבו ופרשו מה פרשו בקרבו אף בשרו בעורו וכתיב והוציא ושרף מה הוצאתו בשרו ועורו אף שריפתו כן:
ת"ר נאמר כאן מחוץ למחנה וכו' - הגירסא הזו משובשת היא ואי אפשר להעמידה ובמסכת זבחים ובת"כ הכי איתא ת"ר להלן אתה נותן להן ג' מחנות וכאן אתה נותן להן מחנה אחת א"כ למה נאמר אל מחוץ למחנה לומר לך כיון שיצאו חוץ למחנה אחת מטמאין בגדים וגבי פר יום הכפורים תניא לה בת"כ יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו וגו' וקמתמה תנא ואמר הכי להלן בפר העדה וכהן משיח אתה נותן להן לשריפתן חוץ לג' מחנות עזרה והר הבית וירושלים כדיליף לקמן וכאן אתה אומר אל מחוץ למחנה ושרפו דמשמע ששורפן חוץ למחנה שכינה מיד במחנה לויה והלא אף אלו פנימיים ואיתקישו להדדי לשריפה ולטומאת בגדים כדאמרינן גבי פר העלם דבר ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת וכוליה לדרשא ודרשינן לפר זה פר יום הכפורים במס' זבחים (לט.) ובמסכת מנחות (כז.) מייתינן לה ועיקרה בת"כ וגבי פר יוה"כ נמי כתיב החטאת החטאת ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת מה תלמוד לומר חטאת חטאת לפי שלא למדנו שיהו מטמאין בגדים ונשרפין אבית הדשן אלא אלו בלבד מניין לרבות פר משיח ופר העדה ושעירי ע"ז ת"ל חטאת חטאת אלמא כי הדדי נינהו א"כ למה נאמר כאן מחנה אחת לא נאמרה אלא על טומאת הבגדים הכתובה אחריה והשורף אותם יכבס בגדיו ולומר לך כיון שיצאו חוץ למחנה אחת מטמאין בגדים ואף של פר כהן משיח מכאן למד שהרי לא נכתבה בו טומאת בגדים ומריבויא דחטאת חטאת אתיא כדפרישית וה"ג אמר מר להלן אתה נותן להם ג' מחנות וכו':
מחוץ למחנה בדשן - בהוצאת דשן המזבח והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה שאין [ת"ל] אינו מלמד כלום דאנא ידענא דאל מחוץ למחנה מוציאין אותו דכתיב בפרים הנשרפים אל שפך הדשן וכתיב בהו מחוץ למחנה:
ורבי שמעון - דאמר במתניתין אין מטמאין בגדים עד שיוצת האור ברובן האי מחוץ למחנה דכתיב בפר ושעיר של יום הכפורים מאי עביד ליה:,נאמר כאן - בפר יום הכפורים ונאמר להלן בפרה אדומה והוציא אותה אל מחוץ למחנה (במדבר י״ט:ג׳):,מה כאן - בפרים הנשרפין חוץ לג' מחנות אף שחיטת פרה אדומה חוץ לג' מחנות:,ומה להלן - בפרה אדומה במזרחה של ירושלים דכתיב בה אל נכח פני אהל מועד (שם) אלמא עומד במזרח ופניו למערב כנגד פתחו של היכל שהוא בכותל [מערבי] ופתוח למזרח אף כאן וכו':
ורבנן - דמפקי ליה לקרא לטומאת בגדים ולית להו גזירה שוה:,היכא שריף להו - לאיזו רוח של ירושלים:
Tossafot
כשם שפרשו בקרבו כך בשרו בעורו - פירש"י ואיתקש שריפה להוצאה ותימה לי והא בקדשים אין למידין היקש מהיקש והכא כיון דהוצאה גופה למידין בהיקש מדאיתקש עור ובשר לפרש היכי הדר תו גמרינן מינה שריפה בהיקש ואין לתרץ כיון דנשרפין חוץ לשלש מחנות לא חשיבי עור ובשר שלהם קודש לענין זה שלא יחזרו וילמדו בהיקש אלא חוזרין שפיר ומלמדין בהיקש דהא בפ' איזהו מקומן (זבחים דף נ.) מייתי הא ברייתא דהכא וגמר מינה דבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בג"ש בקדשים אלא יש לומר דשריפה גופה איתקש לפרש כשם שפרשו בקרבו בשעת שרפה כך בשרו בעורו דושרף קאי על בשרו וראשו וכרעיו וקרבו ופרשו ששורף הכל וכשם שפרשו בקרבו דגנאי היה לשרוף הפרש בפני עצמו אף בשרו בעורו מיהו יכולני ליישב פירש"י:
תן לו מחנה שלישית - תימה בפר העדה מנלן שלש מחנות אי מפר כהן משיח הא איהו גופיה גמר בהיקש מדשן ודבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש ולמאן דאמר הימנו ודבר אחר לא הוי היקש ניחא דאגב דגמרי מיניה מחנה הכתוב בו גמרינן נמי מחנה דגמר בהיקשא וכן קשה בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מב:) דיליף מקלל דסקילתו חוץ לשלש מחנות מגזירה שוה דפרים הנשרפים ואמאי והא דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בגזירה שוה למאן דאמר באיזהו מקומן דבתר מלמד אזלינן אע"ג דלמד חול הוא וכן בשמעתא דקאמר להלן אתה נותן להם שלש מחנות וכאן מחנה אחת פירוש הא גמרי מהדדי בג"ש דחטאת חטאת בשילהי התערובת (זבח. ם דף פג.) וקשה והא דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בגזירה שוה וכן קשה לר' שמעון דגמר פרה מפר יום הכפורים חוץ לשלש מחנות בגזירה שוה ופר יום הכפורים גופיה בהיקש מפר כהן משיח כדפירש רש"י מדדרשי לפר זה פר יום הכפורים דאיתקש בההוא קרא לפר כהן משיח ולפר העלם ובקרא אחריתי דכתיב ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת שאין תלמוד לומר החטאת החטאת אלא החטאת יתירא לשאר נשרפין הוא דאתא הרי איתקשו להדדי וכל שכן דקשה טפי הכא דגמר פרה בגזירה שוה מפר יום הכפורים ופר יום הכפורים בהיקש מפר כהן . המשיח דאיהו גופיה יליף בהיקש בשלמא מזרחה של ירושלים דגמר יום הכפורים מפרה מצי הדר למיגמר מפר כהן משיח לרב פפא דפרק איזהו מקומן דאמר בתר מלמד אזלינן ומלמד חולין הוא דפרה קדשי בדק הבית היא אבל היכי מלמד יום הכפורים על פרה כיון דמלמד קודש הוא ויש לומר דפר יום הכפורים ופר כהן משיח לא בהיקש גמרי בהדדי אלא בגזירה שוה דעור ובשר ופרש כדלעיל או בג"ש דהחטאת החטאת מהדדי דבכולהו כתיב החטאת ולא כמו שפירש רש"י דהיקש הוא והשתא ניחא דהוה ליה דבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בגזירה שוה ופר העלם נמי למאן דאמר הימנו ודבר אחר הוי היקש לאו בהיקש יליף אלא בגזירה שוה דהחטאת החטאת ואפילו לר' מאיר דפליג בס"פ התערובות (גם זה שם) אההוא דרשא דחטאת וקאמר אינו צריך הרי הוא אומר לכפר כו' לאו משום דלית ליה גזירה שוה אלא ה"ק אינו צריך גזירה שוה לטומאת בגדים דמקרא דלכפר נפקא אי נמי יליף שריפה חוץ לג' מחנות מגזירה שוה דמחוץ למחנה כרבי שמעון וקשה אמאי איצטריך לרבי שמעון מחוץ למחנה מיותר ללמד על פרה שלש מחנות נגמר לה מפרים הנשרפים כדגמר מקלל בר"פ נגמר הדין (סנהדרין דף מב:) ויש לומר דשמא לרבי שמעון מקלל נמי מפר יוה"כ גמר כמו פרה ועוד תימה לדידן נגמר מקלל שיהא חוץ למחנה מיום הכפורים דמטמא בגדים חוץ למחנה אחת ולא נגמר חוץ לג' מחנות משריפת פרים ויש לומר מסתברא משריפה אית לן למיגמר דאידי ואידי הכשירו שם מקלל לסוקלו ופרים לשורפן אבל טומאת בגדים שחוץ למחנה אחת אינן הכשירו אבל תימה מאי איצטריך קרא בפ' השוחט והמעלה (זבחים דף קז:) במחנה לרבות אפילו חוץ למחנה אחת דלא תימא חוץ לג' מחנות כמו פרים הנשרפים בלאו קרא נגמר מחוץ למחנה דטומאת בגדים דדמו להדדי דתרוייהו לאו מכשירים נינהו ונראה לי דאי לא כתב במחנה הוה גמרינן מפרה דאף על גב דהאי מכשיר והאי לאו מכשיר הוא מכל מקום כיון דאידי ואידי בשחיטת חוץ איירי דכתיב גבי פרה והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו וגמרינן להו מהדדי ופרה גמרינן מפרים הנשרפין משריפתן ולא מטומאתן דלשריפתן דמיא דאידי ואידי מכשיר הוא אבל לטומאתן לא דמיא כלל:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.