Guémara
[Rava repond a Abaye :] Tu parles des offrandes communautaires [korbanot tsibour] ? Les offrandes communautaires sont differentes, conformement a ce que Rabbi Tavi a dit au nom de Rabbi Yochiya. Car Rabbi Tavi a dit au nom de Rabbi Yochiya que le verset declare : « Voici l'holocauste de chaque nouvelle lune en son renouvellement [be-'hodsho], tout au long des mois de l'annee » (Bemidbar 28, 14). La Torah a dit [en utilisant ce mot] : renouvelle [l'apport] et apporte-Moi une offrande provenant d'une contribution nouvelle [teroumat ha-lishka de la nouvelle annee]. Cela indique que les offrandes communautaires doivent etre apportees avec les dons de l'annee en cours et non avec ceux de l'annee precedente.
קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר, כִּדְרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה. דְּאָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אָמַר קְרָא: ״זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ״, אָמְרָה תּוֹרָה: חַדֵּשׁ וְהָבֵא לִי קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה.
La Guemara souleve une difficulte : cela s'applique bien au bouc [de Yom Kippour, qui est une offrande communautaire financee par la chambre du Temple]. Mais concernant le taureau du Kohen Gadol [qu'il paie de sa propre poche et qui est considere comme une offrande individuelle], que peut-on dire ? La Guemara repond : il y a un decret rabbinique [guezera] concernant le taureau en raison du bouc [les deux animaux sont traites de facon identique pour eviter la confusion].
תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר.
La Guemara s'etonne : et parce qu'un simple decret rabbinique, les [animaux] seraient laisses a mourir [au lieu d'etre laissess a paître] ? Et de plus, cette declaration que Rabbi Tavi a dite au nom de Rabbi Yochiya n'est elle-meme [applicable] qu'a titre de mitsva [mitsva le-khathehila], non comme une exigence indispensable. Car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : concernant les offrandes communautaires qui sont apportees le premier de Nissan, c'est une mitsva de les apporter depuis les contributions de la nouvelle annee [les shkalim nouvellement preleves]. Cependant, si on les a apportees depuis les [shkalim] anciens [de l'annee precedente], on a accompli son obligation, mais on a omis la mitsva [c'est-a-dire qu'on n'a pas procede de facon ideale]. Il serait difficile de soutenir qu'en raison de ce detail non indispensable, les Sages auraient emis un decret que le taureau du Kohen Gadol soit laisse a mourir.
וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? וְעוֹד: הָא דְּרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה גּוּפַהּ מִצְוָה הִיא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִסֵּר מִצְוָה!
Plutot, Rabbi Zeira dit que la raison pour laquelle le taureau et le bouc de Yom Kippour sont laisses a mourir est que le tirage au sort [ha-goral] n'etablit pas de designation d'une annee a l'autre [et par consequent un bouc designe par le tirage au sort une annee n'est pas eligible pour l'annee suivante]. La Guemara souleve une objection : mais qu'on apporte [un autre bouc] et qu'on tire a nouveau les sorts ! La Guemara repond : c'est un decret rabbinique [guezera] qui a ete institue de peur que les gens ne disent que le tirage au sort etablit des designations d'une annee a l'autre.
אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְפִי שֶׁאֵין הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְנַיְיתֵי וְנַגְרֵיל? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ.
La Guemara souleve une difficulte : cela s'applique bien au bouc [dont la designation depend du tirage au sort]. Mais concernant le taureau du Kohen Gadol [qui n'est pas choisi par tirage au sort], que peut-on dire ? La Guemara repond : il y a un decret rabbinique concernant le taureau en raison du bouc. La Guemara souleve une objection supplementaire : et parce qu'un simple decret rabbinique, les [animaux] seraient laisses a mourir au lieu d'etre laisses a paître ? Cette reponse doit donc aussi etre rejetee.
הָא תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ?
Les Sages ont enonce une autre solution devant Abaye : c'est un decret rabbinique [guezera], par crainte que le taureau ne devienne une offrande expiatoire [hattat] dont les proprietaires sont morts [hattat she-metou ba'aleha] — car le Kohen Gadol pourrait mourir au cours de l'annee [et un tel animal doit alors etre laisse a mourir]. La Guemara repond : cela s'applique bien au taureau. Mais concernant le bouc, qui est une offrande communautaire [et dont les 'proprietaires' — la communaute — ne peuvent pas mourir collectivement], que peut-on dire ? La Guemara repond : il y a un decret rabbinique concernant le bouc en raison du taureau.
אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ. הָא תִּינַח פַּר, שָׂעִיר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה שָׂעִיר אַטּוּ פַּר.
La Guemara demande : et parce qu'un simple decret rabbinique, les [animaux] seraient laisses a mourir au lieu d'etre laisses a paître ? Plutot [voici une autre explication] : c'est un decret rabbinique par crainte que [l'animal] ne devienne une offrande expiatoire dont l'annee est depassee [hattat she-'ivra shenatah — un bouc de plus d'un an ne peut plus servir de hattat car les hattaot de cette categorie doivent etre 'bnot shanah', agees d'un an]. La Guemara s'etonne : est-ce [seulement] un decret rabbinique ? C'est en fait bel et bien une offrande expiatoire dont l'annee est depassee ! [A coup sur, le bouc sera age de plus d'un an au Yom Kippour de l'annee suivante.]
וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? אֶלָּא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ. גְּזֵירָה? הִיא גּוּפַהּ חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ הִיא!
La Guemara repond : cela ne pose pas de difficulte [ha la kachya], car il est possible de trouver un cas ou [le bouc] ne serait pas disqualifie — conformement a l'opinion de Rabbi [Yehouda ha-Nassi]. Car il a ete enseigne dans une baraïta : a propos du rachat des maisons dans une ville entouree de murs [batei arei 'homa], le verset dit : « Et s'il n'est pas rachete dans l'espace d'une annee complete [shana temima] » (Vayikra 25, 30), ce qui signifie que l'on compte 365 jours, conformement au nombre de jours de l'annee solaire ; c'est la declaration de Rabbi [Yehouda ha-Nassi]. Et les Sages disent : on compte douze mois de jour en jour [suivant l'annee lunaire]. Par consequent, selon l'opinion de Rabbi [Yehouda ha-Nassi], si le bouc avait moins de onze jours au premier Yom Kippour, il ne sera pas disqualifie au Yom Kippour suivant car il aura encore moins de 365 jours d'age [sous reserve que la premiere annee n'ait pas ete une annee bisexte]. Neanmoins, il est disqualifie par decret rabbinique par crainte que d'autres boucs ne soient utilises dans des circonstances similaires, meme si leur age depasse deja un an.
הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: ״שָׁנָה תְּמִימָה״, מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם.
Rachi
קרבנות צבור - הבאין מתרומת הלשכה קאמרת:,שאני קרבנות צבור - מראש חדש ניסן ואילך אין באין מן הישנה:,כדרבי טבי - במסכת ר"ה [דף ז - ]:,חדש בחדשו - לחדשי חידושין יתירי כתיבי לדרשה לומר לך יש חדש שאתה צריך לחדש הקרבנות ולהביאם מתרומה חדשה וגמר שנה שנה מניסן דכתיב ראשון הוא לכם וגו':
התינח שעיר - דאתי מתרומת הלשכה:
מצוה היא - ולא עיכוב:
אין גורל - של שנה זו קובע לשם שנה אחרת:
ומשום גזירה ימותו - בתמיה דיו אם ירעה:
משום חטאת שמתו בעליה - שמא ימות הכהן בשנה זו:
אלא גזירה משום חטאת שעברה שנתה - שמא עד יום הכפורים הבא תעבור שנה על השעיר הזה משנולד וקיימא לן בכל שעירי חטאת שפסולין לאחר שנה דתניא בתורת כהנים גבי חטאת יחיד תורה אחת יהיה לכם וגו' הרי כל התורה כולה כע"ז מה חטאת ע"ז בת שנתה אף כאן בת שנתה כשהוא אומר יהיה לרבות שעירי רגלים כשהוא אומר לכם לרבות שעירי ע"ז לעושה לרבות שעיר נשיא:,ופרכינן גזירה היא גופה חטאת שעברה שנתה - מאי גזירה דקאמרת הא ודאי חטאת שעברה שנתה היא לשנה הבאה:
הא לא קשיא - משכחת לה דלא עברה שנתה כרבי דאמר אין השנה שלימה מיום הכפורים ליום הכפורים מפני שאנו מונין ללבנה ושנת החמה עודפת עליה אחד עשר יום וצריך אתה ליתן לכל שנה את עיבורה מה ששנת החמה יתירה עליה:,דתניא שנה תמימה - האמורה בבתי ערי חומה להיות חלוטה ללוקח:,רבי אומר מונה שס"ה ימים - בין שעיברו ב"ד את השנה בין שלא עיברוה שאין לך למנות אלא לימות החמה:,וחכמים אומרים - הכל כמו שישראל מונין י"ב חדש מיום ליום אם פשוטה היא:
Tossafot
ומשום גזרה ימותו - תימה דבפ' שני דמסכת קנים [מ"ג] תנן אחת לזו ושתים לזו שלש לזו וארבע לזו ה' לזו ו' לזו ז' לזו פירוש ז' נשים לזו יש קן אחת סתומה שלא פורש איזו חטאת ואיזו עולה ולזו שתי קנין ולזו שלש קנין וכו' ופרח גוזל אחד מאותו קן יחידי לשניה ולא נודע איזה הוא ומשניה פרח לשלישית ומשלישית לרביעית לחמישית לששית לשביעית וחזר פסול ופוסל אחד בהליכתו ואחד בחזירתו הראשונה והשניה אין לה כלום פירוש פסול ופוסל אחד בן זוגו הנשאר משום דמיד כשפרח מראשונה לשניה הרי בשניה יש בה ה' פרידין אין להקריב ממנה אלא ארבע ב' חטאות וב' עולות ופוסל אותו אחר בן זוגו שנשאר בראשונה דאי מקרבי ליה לאותו שנשאר אם יעשוהו חטאת יהא נקבע בן זוגו שפרח לשניה בעולה והוה ליה עולה שנתערבה בד' פרידין סתומים ולא היה כשר להקריב ממנה אלא שתי עולות אבל חטאת אפילו אחת לא דילמא עביד לההיא עולה למטה ושלש עולות למעלה לא דילמא עביד כולן ג' עולות מן אותם ד' פרידין שבשניה משל אשה אחת ומן הדין אין לעשות מהם אלא שתי עולות וכן כשפרח משניה לשלישית וכן כולם הפורח נפסל ובן זוגו הנשאר מטעם דלעיל וכן כשחזר ופרח אחד מן השביעית לששית ומן הששית לחמישית ורביעית לשלישית ושניה לראשונה פסול ופוסל להכי הראשונה והשניה אין להן כלום השלישית יש לה אחת הרביעית שתים החמישית שלש וכו' והשתא תימה כיון דפוסל בן זוגו הנשאר בראשונה מיד בפריחה ראשונה כשפרח מראשונה לשניה אם כן כשחזר ופרח אחד מהן משביעית לששית לחמישית לרביעית לשלישית לשניה לראשונה אמאי פסול כל שבשניה יקריבו ממנה שני פרידין כי מיד כשפרח בראשונה משניה לשלישית פסול גוזל הפורח ופוסל בן זוגו הנשאר בשניה ואין כשר בשניה אלא זוג אחד חטאת ועולה כשחזר נמי משניה לראשונה אמאי מיפסל בן זוגו הנשאר אי משום דאי מקריב ליה חטאת יהא נקבע הפורח לראשונה לעולה ואי עולה יהא נקבע הפורח לחטאת ומה בכך והלא בלאו הכי הראשונה אין לה כלום ומה בכך אם יהא נקבע בן זוגו בחטאת או בעולה ולא יוכשר להקריב מן הראשונה אלא חטאת אחת אם יהא נקבע גוזל שפרח לתוכה בחטאת או עולה אחת אם יהא נקבע גוזל הפורח לתוכה בעולה וכן קשה השלישית אמאי אין לה [אלא] אחת והרביעית שתים והחמישית ג' והששית ד' בחזרה והשביעית ו' משום דכל חדא מפסדת קן אחד בהליכה ואחד בחזרה ואמאי כיון דשניה אין לה כלום א"כ השלישית לא תפסיד בחזרה כלום ויהיה לה שתי קנין כשירות בה וכן בסיפא דקתני חזר עוד ופרח וחזר ופרח השלישית והרביעית אין לה כלום החמישית יש לה אחת ואמאי הרביעית יהא לה אחת כיון דשלישית אין לה כלום וכיון דאמרי' רביעית אין לה כלום החמישית יהא לה שתים וכן בסיפא דחזר עוד ופרח וחזר ופרח דקתני החמישית והששית אין להם כלום השביעית יש לה אחת יש להקשות כי האי גוונא וי"ל משום גזירה דגזרינן הני דפרח לבין שאינן קריבות דמן הדין לא היה להם להפסיד אטו פרח לבין הקריבות והקשה רבינו יעקב מאורליינ"ש דמשום גזירה ימותו כדפריך בשמעתא ותירץ דדוקא בהמה דאית לה תקנתא ברעייה פריך הכי דהוה לן למיעבד תקנתא ברעייה אבל בעופות דלית להו תקנתא ברעייה שאין פדיון לעופות ליכא למיפרך הכי והקשה ר"י הא בבהמה נמי אמרינן ימותו משום גזירה בפ' התערובת (זבחים עג:) דאמר כל הזבחים שנתערב בהן שור הנסקל אפילו אחד בריבוא ימותו כולן ופריך ונכבשינהו דניניידו ונימא כל דפריש מרובא פריש ומשני גזירה שמא יקח מן הקבוע ואור"י דהכא פריך הכי דדוקא משום גזירה פר אטו שעיר דשעיר גופיה אינו אלא למצוה בעלמא מתרומה חדשה ימותו ולקמן נמי פריך משום גזירה פר אטו שעיר דשעיר גופיה גזירה שמא יאמרו הגורל קובע משנה לחבירתה ימותו אי נמי נראה לי דפריך ומשום גזירה כזו פר אטו שעיר דלא דמי כולי האי להדדי דהאי פר והאי שעיר האי קרבן יחיד והאי קרבן צבור ימותו אבל עופות בעופות דדמי להדדי בכל מילי מיחלף וגזרינן שפיר מיתה:
גזירה משום חטאת שמתו בעליה - דילמא מיית אחד מן הכהנים דאפילו את"ל דמקופיא מכפרי ראוי לגזור בפר כשמת אחד מן הכהנים משום חטאת שמתו בעליה אבל מה שפרש"י דילמא מיית כהן גדול לא נהירא לי דזה דבר הנראה לעינים ואפשר לעמוד עליו אי מיית או לא אבל משום חד מכל הכהנים איכא למיחש שפיר דאי אפשר לידע שפיר אי מיית חד מינייהו או לא:
משום חטאת שעברה שנתה כו' עד תינח שעיר פר מאי איכא למימר - תימה לי מאי פריך הא בפר נמי דדינו הוא להיות בן שלש שנים ותו לא אי עברו שנותיו פסול ותו לא חזי להקרבה כדתנן בפ"ק דמסכת פרה [מ"ב] ר' יוסי הגלילי אומר פרים בני שתים וחכמים אומרים אף בני שלש רבי מאיר אומר אף בני ארבע וחמש אלא שאין מביאין זקנים מפני הכבוד אלמא דלרבנן טפי משלש לא ויש לומר נהי דפסול להקרבה לא הוה לן למימר ימותו דשמא לא גמירי הלכתא דחטאת שעברה שנתה אלא בחטאת שהיא כשבה או שעירה או שעיר דהוו בני שנה ובהכי שייך למיגזר משום עברה שנתה דהלכתא גמירי לה דלמיתה אזלא אבל בפרים דהוו בני שלשה לא גמירי הלכתא דימותו כשעברו שלש שנים ולהכי לא שייך למיגזר בהו והוה לן למימר ירעה אי נמי הכא פריך אליבא דרבי מאיר דמדקא דחקת לשנויי גזירה משום עברה שנתה והוית מצי לשנויי בלא גזירה לרבנן דרבי הויא חטאת שעברה שנתה ממש אלא כדי לאוקמי ככולי עלמא אפילו כרבי משנית הכי אם כן לרבי מאיר דאמר בפר אף בני ארבע וחמש והוא הדין טפי מאי מתרצת:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.