Traité Yoma

Yoma 62a

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

Mishna 1

Yoma 62a

100%

יומא ס״ב אמסכת יומא

רש״י וכי עדרו שורף רבא קא מהדר ליה לרב נחמן ולטעמיך וכי עדרו הזקיקו הכתוב לשרוף ותנן וכולן נשרפין אבית הדשן:הכא כתיב אותו לשלח אותו לעזאזל (ויקרא ט״ז:י׳):את הלשכה שהשליכו לתוכה שקלים שהביאו באדר וממלאין הגזברין מהן שלש קופות לתרומה לקנות מהן קרבנות צבור תמידין ומוספין:בעידנא דאיתחזאי קופה קמייתא להקריב ממנה:לא איתחזאי בתרייתא שהראשונה נראית להקרבה משנתרמה אבל שעיר של זוג ראשון לא נראה לשלוח עד שגמרו כל מתנות הדמים וכשגמרו נראה אחרון כראשון:ואחר כך נמצא הראשון או קודם חצות דארבעה עשר או אחר חצות וקא אמר רבי יוסי מצוה בראשון ואף על פי שהופרש השני קודם חצות וכי מטא חצות תרוייהו איחזו כי הדדי דהא כל כמה דלא מטא זמן שחיטת הפסח לא איחזי קמא:שני שעירי. במראה - שניהן לבנים או שחורים או סחופים:והשני - אם של עזאזל מת ועכשיו יש כאן שנים לשם אחד שנשאר מזוג ראשון ואחד מזוג שני באחד יתכפר והשני ירעה וכן אם של שם מת והרי יש כאן שנים לעזאזל האחד ישתלח והשני ירעה ובגמרא מפרש איזהו שני אם שני שבזוג שני אם שני שבזוג ראשון:ויאמר אם של שם מת וכו' - הכי מיפרש' אם של שם מת יאמר זה שעלה וכו' ואם של עזאזל מת יאמר זה שעלה וכו':שאין חטאת צבור מתה דכי גמירי חמש חטאות ביחיד גמירי וטעמא מפורש בהוריות (דף ו.) ובתמורה (דף טו.) מה מצינו ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה שלא תמצאם בצבור אף שכפרו בעליה ואע"פ שאפשר להיות בצבור לא נאמרה אלא ביחיד:ועוד אמר רבי יהודה בגמרא מפרש מאי אתא לאוסופי:ימות המשתלח ויביא שנים ויגריל עליהן בתחילה:

גמרא וכי עדרו שורף? מי דמי — התם לא כתיב ״אותו״, הכא כתיב ״אותו״. איתמר, רב פפי משמיה דרבא אמר: ראשון משלח, ורב שימי משמיה דרבא אמר: אחרון משלח. בשלמא רב שימי (בר אשי) משמיה דרבא, דאמר אחרון משלח — קסבר: הואיל וגמר בו כפרה. אלא רב פפי משמיה דרבא, מאי קסבר? סבר לה כרבי יוסי, דאמר: מצוה בראשון. הי רבי יוסי? אילימא רבי יוסי דקופות, דתנן (רבי יוסי אומר): שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה, והיה כתוב עליהם אב״ג. ותניא, אמר רבי יוסי: למה כתוב עליהן אב״ג — לידע איזה מהן נתרמה ראשון, להביא הימנה ראשון, שמצוה בראשון. דילמא בעידנא דאיתחזאי קמייתא, לא איתחזאי בתרייתא. אלא רבי יוסי דפסח (דתנן): המפריש פסחו ואבד, והפריש אחר תחתיו, ואחר כך נמצא הראשון, והרי שניהן עומדין — אי זה מהן שירצה יקריב, דברי חכמים. רבי יוסי אומר: מצוה בראשון, ואם היה שני מובחר ממנו — יביאנו. הדרן עלך הוציאו לו שני שעירי יום הכפורים — מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד. ואף על פי שאין שוין — כשרין. לקח אחד היום ואחד למחר — כשרין. מת אחד מהם, אם עד שלא הגריל מת — יקח זוג לשני. ואם משהגריל מת — יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחילה, ויאמר: אם של שם מת — זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו, ואם של עזאזל מת — זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו. והשני ירעה עד שיסתאב, וימכר, ויפלו דמיו לנדבה, שאין חטאת צבור מתה. רבי יהודה אומר: תמות. ועוד אמר רבי יהודה: נשפך הדם — ימות המשתלח. מת המשתלח — ישפך הדם.