§ [La Guemara revient sur la question de Rabbi Elazar, a savoir si le Kohen Gadol peut effectuer une substitution pour son taureau.] Et laissez-moi deduire [la reponse] du fait que le Misericordieux dit : « asher lo » [ce qui est a lui] (Vayikra 16, 11) — [ce qui indique] qu'il apporte [le taureau] de ses propres biens.
וְתִיפּוֹק לִי דַּ״אֲשֶׁר לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא.
Comme il est enseigne dans une baraita : « Qui est a lui » signifie qu'il l'apporte de ses propres biens et non des biens de la communaute. [On pourrait penser :] peut-etre ne peut-il pas l'apporter des biens de la communaute — parce que la communaute dans son ensemble n'obtient pas l'expiation par ce sacrifice — mais pourrait-il l'apporter des biens de ses freres pretres, puisque ses freres pretres obtiennent bien l'expiation par ce sacrifice ? C'est pourquoi le verset dit : « qui est a lui » — [il doit lui appartenir,] a lui et a personne d'autre.
דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא, וְלֹא מִשֶּׁל צִיבּוּר. יָכוֹל לֹא יָבִיא מִשֶּׁל צִיבּוּר — שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, אֲבָל יָבִיא מִשֶּׁל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים — שֶׁהֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִים בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ״.
[On pourrait encore penser :] peut-etre le Kohen Gadol ne devrait-il pas apporter [le taureau] des biens de ses freres pretres de prime abord [le-khat'hila], mais si toutefois il l'a apporte des biens des autres pretres, le sacrifice serait valide [be-di'avad] ? C'est pourquoi le verset continue et repete encore une fois : « Et il egorgera le taureau du sacrifice expiatoire qui est a lui » (Vayikra 16, 11) ; le texte repete l'expression « qui est a lui » pour souligner que cette exigence est indispensable [me'akevet], et que si le Kohen Gadol apporte un taureau appartenant a autrui, le sacrifice est invalide.
יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר — תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — שָׁנָה הַכָּתוּב עָלָיו לְעַכֵּב.
La Guemara rejette cette preuve [que les pretres ne sont pas partenaires] : Mais selon ton raisonnement [selon lequel les freres pretres ne possedent aucune part dans le taureau] — si ses freres pretres n'en ont pas acquis une part, comment ce sacrifice les expie-t-il ? [Puisqu'ils obtiennent l'expiation par ce sacrifice, ils doivent necessairement en posseder une part.] Il faut donc dire : Le tresor d'Aaron [bei gazza de-Aharon — ses biens personnels] est un cas particulier en ce que le Misericordieux l'a rendu sans proprietaire [hefker] a l'egard de ses freres pretres. [Meme si le Kohen Gadol apporte le taureau de ses propres fonds, c'est comme s'il le consacrait au nom de tous les pretres.] Mais si tel est le cas, ici aussi, s'agissant de la substitution [temoura], on pourrait dire de meme : Le tresor d'Aaron est un cas particulier en ce que le Misericordieux l'a rendu sans proprietaire [hefker] a l'egard de ses freres pretres. [Les freres pretres sont donc partenaires, et il n'y a toujours pas de preuve que le Kohen Gadol peut effectuer la substitution.]
וְלִיטַעְמָיךְ, אֶחָיו הַכֹּהֲנִים אִי לָאו דְּקָנוּ בְּגַוֵּיהּ הֵיכִי מְכַפַּר לְהוּ? אֶלָּא שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. הָכָא [גַּבֵּי תְּמוּרָה] נָמֵי: שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.
Mishna 1
MICHNA : [Apres avoir melange le sang du taureau, le Kohen Gadol] marchait dans le Hekhal [la salle principale du Temple] vers l'ouest jusqu'a ce qu'il arrive a l'espace situe entre les deux rideaux [parokhot] qui separaient le Kodech [le Sanctuaire] du Kodech haKodachim [le Saint des Saints] — et l'espace entre eux etait d'une amah [coudee]. Rabbi Yossi dit : Il n'y avait la qu'un seul rideau, car il est dit : « Et le rideau separera pour vous entre le Sanctuaire et le Saint des Saints » (Chemot 26, 33).
מַתְנִי׳ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרוֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרוֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״.(משנה)
Guémara
GUEMARA : La Guemara demande : Rabbi Yossi argumente bien contre les Sages [qui soutiennent qu'il y avait deux rideaux] ! Et les Sages peuvent te repondre : Cela [le fait qu'il n'y avait qu'un seul rideau] s'applique au Michkan [le Tabernacle], qui n'avait qu'un seul rideau. Cependant, dans le Second Temple [Beit HaMikdach HaCheni], puisqu'il n'y avait pas de cloison d'une amah [appele amah teraksin] separant le Kodech haKodachim du Sanctuaire — car ce mur n'existait que dans le Premier Temple [Beit HaMikdach HaRichon] — les Sages de l'epoque avaient un doute quant au statut de sainete de l'espace qu'occupait autrefois cette cloison d'une amah : avait-il la sainete de l'interieur du Kodech haKodachim, ou la sainete exterieure du Kodech ? C'est pourquoi ils preparerent deux rideaux [pour encadrer cet espace de statut incertain].
גְּמָ׳ שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנַן! וְרַבָּנַן אָמְרִי לְךָ: הָנֵי מִילֵּי בְּמִשְׁכָּן, אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי כֵּיוָן דְּלָא הֲוַאי אַמָּה טְרַקְסִין, וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן הוּא דַּהֲוַאי, וְאִיסְתַּפַּקָא לְהוּ לְרַבָּנַן בִּקְדוּשְּׁתֵיהּ, אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ, וַעֲבוּד שְׁתֵּי פָּרוֹכֹת.
Les Sages enseignerent dans une baraita : [Quand le Kohen Gadol se dirigeait vers le Kodech haKodachim pour le service de Yom Kippour,] il marchait entre l'autel [interieur] et la menorah [le chandelier] — tel est l'avis de Rabbi Yehouda. Rabbi Meir dit qu'il marchait [du cote nord,] entre la table [des pains de proposition, choulhan hale'hem hapanim] et l'autel. Et d'autres disent qu'il passait entre la table et le mur [nord]. La Guemara demande : Qui est designe par l'expression “d'autres disent” ? Rav 'Hisda dit : C'est l'opinion de Rabbi Yossi de notre michna, qui dit [selon lui] que l'entree [du Kodech haKodachim] se trouvait au nord.
תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּין הַמִּזְבֵּחַ לַמְּנוֹרָה הָיָה מְהַלֵּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין שֻׁלְחָן לַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בֵּין שֻׁלְחָן לַכּוֹתֶל. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּאָמַר: פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי.
Et Rabbi Yehouda [qui admet que l'entree etait au nord] pourrait te dire : L'entree se trouvait au sud [du cote de l'ouverture du rideau exterieur] — car il y avait deux rideaux, et le rideau exterieur etait ouvert du cote sud [tandis que le rideau interieur etait ouvert du cote nord]. [Le Kohen Gadol entrait donc par le sud, marchait entre les deux rideaux, puis entrait dans le Kodech haKodachim par le nord.] La Guemara demande : Et Rabbi Meir, de quel avis s'inspire-t-il ? S'il adopte l'opinion de Rabbi Yehouda [quant a l'emplacement de l'entree] — le Kohen Gadol devrait entrer comme le decrit Rabbi Yehouda ; et si c'est l'opinion de Rabbi Yossi qu'il adopte — il devrait entrer comme le decrit Rabbi Yossi !
וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי. וְרַבִּי מֵאִיר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יְהוּדָה, אִי כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יוֹסֵי!
La Guemara repond : En realite, Rabbi Meir adopte l'opinion de Rabbi Yossi — et il pourrait te dire : Les tables [choulhanot] etaient disposees du nord au sud [en une rangee], et la table bloquait le passage [du Kohen Gadol du cote nord], ce qui l'empechait d'entrer en ligne droite [par l'espace entre la table et le mur nord, cet espace etant trop etroit].
לְעוֹלָם כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ, וַאֲמַר לְךָ: שׁוּלְחָנוֹת צָפוֹן וְדָרוֹם מוּנָּחִין, וּמַפְסְקָא לֵיהּ שֻׁלְחָן וְלָא מִתְעַיֵּיל לֵיהּ.
Et si tu le souhaites, dis plutot : En realite, les tables etaient disposees d'est en ouest, et c'est en raison de la dignite due a la Presence Divine [Chekhina] qu'il n'etait pas convenable [de passer directement entre la table et le mur,
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם מִזְרָח וּמַעֲרָב מוּנָּחִין, וּמִשּׁוּם שְׁכִינָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא
Rachi
ותיפוק לי - בעיא דרבי אלעזר דלעיל דפר יוה"כ דהכהנים בקופיא הוא דמתכפרי ביה דהא אשר לו כתב ביה תלתא זימני למעוטי ציבור ואחיו הכהנים דלא מדידהו אתי תלתא אשר לו כתיבי ביה בתרי קראי והקריב אהרן וגו' והקריב תניינא ושחט את פר החטאת אשר לו:
אלא שאני בי גזא וכו' גרסינן:,אפקוריה אפקריה - לגבי הך כפרה:
מתני' מהלך בהיכל - נכנס ומהלך לתוכו למערב:,שתי הפרוכת - פרופות מן הצפון לדרום אחת חיצונה ואחת פנימית:,וביניהן - אויר אמה:
גמ' אמה טרקסין - כך נקראת כותל מחיצה שהפסיק במקדש ראשון אבל במקדש שני שהיה גבוה (מאה) אמה לא עשאוהו לפי שלא היו עוביה אלא אמה ואינה יכולה לעמוד בגובה (מאה) אמה ולהוסיף על עוביה אי אפשר דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל (דברי הימים א כ״ח:י״ט):,ואיסתפקא להו - במקום המחיצה אי כלפנים אי כלחוץ:,ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה:
בין המזבח ולמנורה היה מהלך - כשבא ליכנס היה בוקע בהיכל דרך הדרום להלך בין מזבח הפנימי ולמנורה שהיא בדרום והולך עד הפרוכת:,בין שולחן ולמזבח - דרך הצפון:,רבי יוסי היא - דאמר במתני' לא היתה שם אלא פרוכת אחת ואצל הכותל הצפוני היה ראשה כפול ופרופה בקרס זהב כלפי החוץ ובו נכנסין לפני ולפנים כדתני מתני' אליבא דרבנן החיצונה פרופה מן הדרום הפנימית מן הצפון ורבי יוסי דאמר אין שם אלא אחת פריפתה בצפון היא דבהא לא פליג דכניסתו לתוך חלל בית קדשי הקדשים בצפון הוה:
פיתחא בדרום קאי - דשתי פרוכת היו שם והחיצונה פרופה מן הדרום כדתנן מתני' ולקמן פריך לר' יהודה ניעול בין מנורה לכותל:
שולחנות צפון ודרום מונחין - עשר שולחנות עשה שלמה שנאמר (דברי הימים ב ד׳:ז׳-ח׳) חמש מימין וחמש משמאל ותניא במנחות (צח:) אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח שאם אתה אומר כן מצינו שולחן בדרום והתורה אמרה והשולחן תתן על צלע צפון (שמות כ״ו:ל״ה) אלא של משה באמצע חמש מימינו וחמש משמאלו ופליגי בה תנאי איכא למאן דאמר מזרח ומערב מונחין ואיכא למאן דאמר צפון ודרום מונחין ור"מ סבירא ליה כמאן דאמר צפון ודרום ראשי שולחנות מן הצפון לדרום היו חמש בשורה אחת פונות ראשה של זו לראשה של זו והשולחן אמתים ארכו הרי עשר אמות ועל כרחך צריך היה לסמוך ראש השולחן הצפוני לכותל שאם אתה מושכו להלן מן הכותל נמצא מן השולחן הדרומי מקצתו יושב בדרום שההיכל רחבו עשרים אמה נמצא צפון שלו עשר אמה ואי אפשר להיות כלום מן השולחן בדרום הלכך מפסקי שולחנות את הדרך ולא מתעייל ליה בין שולחן לכותל ואם תאמר אף בין המזבח לשולחן אין דרך שהרי המזבח באמצע ההיכל וראש השולחן הדרומי סמוך למזבח הא אמרן בפרק אמר להם הממונה (לעיל יומא דף לג:) שאין המזבח מכוון כנגד השולחן אלא משוך קימעא כלפי חוץ:
Tossafot
תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא משלו הוא מביא דתניא כו' - תימה לי מאי איצטריך לאתויי ברייתא לומר דדרשינן הכי משלו הוא מביא כל שכן אי לא דרשינן הכי לא הוה דרשינן אשר לו שהוא מתכפר לו דתקשי לך טפי ועוד דבכל הספרים ישנים גרסינן בסמוך שאני בי גזא דאהרן ול"ג אלא אלא שרש"י גרס אלא ונראה לי דהכי פירושו תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא דמשמע שהוא מתכפר בו ומשמע אבל אחריני לא מכפרי ומשני האי אשר לו דרשינן משלו הוא מביא אבל לעולם אימא לך דאינהו נמי מכפרי מקיבעא כדתניא וכו' והדר פריך ולטעמיך הא דמייתי מברייתא דלא דרשינן ליה להאי אשר לו לומר שהוא לבדו מתכפר בו אלא לומר משלו הוא מביא ומברייתא משמע דאחיו מתכפרין בו מה תירצת לי בזה והא הא בהא תליא כיון דמודית לי דמשלו הוא מביא א"כ אחיו הכהנים לא מכפרי ביה דאי לאו דקנו ליה בגויה היכי מכפרי ביה ומשני שאני בי גזא וכו':
טרקסין - פרש"י פנים [וחוץ] וי"מ טרקסין מלשון טרוקו גלי (ברכות כח.) שסגור היה לפנים הימנו הלוחות שניתנו בסיני:,ועבוד שתי פרוכת - תימה וליעבוד פרוכת אחת שעוביה אמה ולי נראה דמשמע להו לרבנן פי' דקרא והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו' (שמות כ״ו:ל״ג) שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עוביה ולפנים יהא הכל קדש קדשים ולהכי לא מצי למיעבד פרוכת אחת שעוביה אמה ולאוקומה במקום אמה טרקסין דילמא קדושתה כלחוץ ונמצא דמתחילת עוביה ולפנים אינו הכל קדש קדשים אע"ג דבמקדש ראשון אוקמוה התם אמה טרקסין ע"פ הדבור עביד כדכתיב הכל בכתב ואי בעו למיעבד פרוכת צריכין לעשות כמו שעשו במשכן כדאיתא בפ' קמא דבבא בתרא (דף ג:) גמירי או כוליה בפרוכת או כוליה בבנין הכי נמי גמירי דאי בעי למיעבד פרוכת ליעבדו כי היכי דעבדו במשכן דמתחילת עובי הפרוכת ולפנים הוה קדש קדשים אבל השתא דעבוד שתי פרוכת ניחא חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרקסין והשנייה בסוף אמה טרקסין בקדש הקדשים בסוף חלל העשרים של קודש הקדשים לצד החוץ דבוקה למקום סוף אמה טרקסין דאי מקום אמה טרקסין כלפנים הרי מעובי פרוכת החיצונה ולפנים הוה קדשי הקדשים הכל ואי מקום אמה טרקסין כלחוץ מעובי הפרוכת השניה ולפנים הוי קדשי הקדשים אבל רבי יוסי סבירא ליה והבדילה הפרוכת היינו בין חלל לחלל דחלל שחוצה לה קדש וחלל שלפנים הימנה קדשי הקדשים דעביד עוביה אמה אי נמי דילמא פשיטא ליה דקדושת אמה טרקסין כלפנים נמצא דלדידיה דמתחילת עוביה ולפנים הוי קדש קדשים:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.