Guémara
[Suite du dilemme de Rav Pappa :] Quelle est la halakha si [le cohen] a eu une pensée invalidante lors du ramassage des charbons [la 'hatiyat guévalim — l'action de prélever les braises à la pelle pour le service de l'encens de Yom Kippour] ? Cette pensée invalide-t-elle l'encens ? La Guemara développe la question : la question porte ici sur le point de savoir si les actions qui facilitent l'accomplissement d'une mitsva sont considérées comme la mitsva elle-même. Si c'est le cas, le simple ramassage des braises — qui prépare la mitsva de l'encens — équivaut à brûler l'encens lui-même ; dès lors, une pensée erronée invaliderait l'encens. Ou bien les actions préliminaires à une mitsva ne sont-elles pas considérées comme faisant partie de la mitsva elle-même ? Cette question non plus ne reçoit pas de réponse, et la Guemara conclut : que [cela] reste sans réponse [teïkou].
חִישֵּׁב בַּחֲתִיַּית גֶּחָלִים, מַהוּ? מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמוּ, אוֹ לָא? תֵּיקוּ.
§ Les Sages [ont posé] un dilemme devant Rav Chéchet : quelle est la halakha concernant le port [du sang ou du récipient] avec la main gauche [bichmaol] ? [Le port est-il valide, ou, comme la réception et l'aspersion du sang, doit-il être effectué avec la main droite ?] Rav Chéchet leur dit : nous l'avons déjà appris [dans la michna] ; la réponse à cette question se trouve dans la michna : il [le Kohen Gadol] prenait le récipient à braises [ma'hta] de la main droite et la cuillère [kaf, contenant la ketoret] de la main gauche. Cela prouve que bien que la cuillère soit portée de la main gauche jusqu'au lieu du service, le rite est valide.
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: הוֹלָכָה בִּשְׂמֹאל, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ.
La Guemara demande : et pourquoi ne pas résoudre ce dilemme pour eux à partir de ce que nous avons appris dans une autre michna : [le cohen chargé de monter la jambe droite de l'offrande quotidienne [tamid] sur la rampe] portait la jambe droite [réguèl chel yamin] dans sa main gauche, avec toute la peau [tournée] vers l'extérieur ? Cette michna prouve elle aussi que le port avec la main gauche est acceptable.
וְנִפְשׁוֹט לְהוּ מֵהָא דִּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ!
La Guemara [rejette cette preuve et] explique pourquoi Rav Chéchet ne l'a pas citée : si la preuve venait de là-bas, j'aurais pu dire que cela ne vaut que pour un type de port [de membres du sacrifice] qui n'invalide pas l'expiation ['hola'ha dé-lo méakevet kapara] — car même si les membres ne sont pas portés jusqu'à l'autel, l'expiation est néanmoins obtenue par l'aspersion du sang, et le rite est valide même si les membres du sacrifice quotidien ne sont pas brûlés du tout. Mais pour un type de port qui invalide l'expiation [comme le port du sang vers l'autel], peut-être [cela] doit-il être effectué spécifiquement avec la main droite. Rav Chéchet nous enseigne donc à partir de la michna [sur la cuillère d'encens] que bien que porter la cuillère soit nécessaire pour l'accomplissement de la mitsva, le rite est néanmoins valide si elle est portée de la main gauche.
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הוֹלָכָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל הוֹלָכָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן.
Rachi
חישב בחתיית גחלים - מהו להפסיל הקטורת:,כמצוה דמי - והוי ליה כמחשב בעבודה לשון אחר חישב בחתיית גחלים מהו שיפסלו גחלים במחשבה זו מלהקטיר עליהן. לינה שמעינן דפסלה בהו מדפסיל טבול יום כדתנן לעיל מיהו הא מיבעיא לן אי הוי חתייתן עבודה למיפסל בה מחשבה:,מכשירי מצוה כמצוה דמו - וכי היכי דמחשבת חפינה פסלה בקטורת מחשבת חתייה נמי פסלה בגחלים:
הולכה בשמאל מהו - הולכת הדם מיבעי ליה קבלה וזריקה דכתיב בהו כהונה פשיטא לן דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אבל הולכה לא כתיב בהדיא ומדאפקה רחמנא לקבלה בלשון הולכה דתניא והקריבו זו קבלת הדם נפקא לן במסכת חגיגה (דף יא.) שהיא עבודה ומיהו שמאל איכא למימר דלא פסיל דהא לא כתב בה כהונה בהדיא:,את הכף בשמאלו - אלמא כשירה בשמאל:
ותיפשוט ליה מהא - דבגופו של מזבח קמיירי:,הרגל של ימין בשמאל - מי שזכה להעלות לכבש הראש והרגל מקבל מיד המנתח את הראש בימינו ואת רגל הימנית של תמיד מקבל בשמאלו:,ובית עורה לחוץ - ומקום חתך לפנים כלפי כהן וכן נאה:
הני מילי הולכה וכו' - הולכת אברים דלא מעכבא כפרה שאין כפרה אלא בדם והוא עצמו שלא הוקטרו אבריו כשר:,אבל הולכת דם דדם מעכב כפרה הוא - אימא לא נתכשר בשמאל:
Tossafot
חישב בחתיית גחלים מהו - מדפסל בהו טבול יום פסיל בהו לינה פסיל בהו מחשבה ולי נראה דנהי דלינה פסלה בה אי לא חשיבא עבודה לא פסלה בה מחשבה תדע שהרי קידוש מנחה והנחתה בביסא פסלה בה טבול יום ולינה ואפ"ה אם חישב בשעת הנחתה לא פסלה בה מחשבה וכן בשעת יציקה ובלילה לא פסלה בה מחשבה אלא בד' עבודות שבמנחה שיש כנגדן בזבח ולהכי מיבעיא ליה את"ל חפינת קטורת חשיבא עבודה כמו קמיצה חתיית גחלים מהו מכשירי מצוה כמצוה דמו וחפינה אריכתא היא והויא חתיית גחלים וחפינה במקום קמיצה או לא. בס"פ טבול יום (זבחים דף קד.) בעי רבי ירמיה לינה מהו שתועיל בבשר פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים וכו' עד ושוין שאם חישב באכילת פרים ובשריפתן לא עשה ולא כלום מאי לאו מדמחשבה לא פסלה לינה נמי לא פסלה ודחי לה מחשבה לא פסלה לינה פסלה ותימה א"כ היכי פשיט הכא מדפסלה בהו לינה בחפינה פסלה בה מחשבה וי"ל הכא כיון דאכילת מזבח היא מדפסלה בה לינה פסלה בה מחשבה אבל בשר פרים ושעירים הנשרפים שנשרפים חוץ לג' מחנות נהי דלינה פסלה בהו דילמא מחשבה לא פסלה בהו וא"ת דהכא מסקינן דמחשבה פסלה בקטורת ובזבחים פרק בית שמאי (זבחים דף מב:) תנן אלו דברים שאין חייבין עליהן משום פיגול הקטורת כו' יש לומר דאין חייבין דקתני התם היינו להתחייב כרת האוכלן מיהו מיפסל על ידי מחשבת פיגול דלהכי אהני גזירה שוה דמלא מלא ממנחת חוטא וכי האי גוונא אמרינן בסוף פרק קמא דזבחים (דף יד.) ר"ש אומר כל שאין על מזבח החיצון אין חייבין עליו משום פיגול ואפילו הכי קאמר התם מודה רבי שמעון ליפסול מקל וחומר דשלא לשמן:
הולכה בשמאל מהו - תימה אי לא אסיק אדעתא למיפשטא מלקח את הכף בשמאלו מאי קמבעיא ליה האמר בפ"ק דזבחים (דף ד.) דלכל מילי הולכה לא נפקא מכלל קבלה וי"ל דהיא גופה מספקא להו אי גמרינן מכף או איכא שום סברא שאין ללמוד משם ונימא הולכה לא תפקא מכלל קבלה ופשיט להו רב ששת דגמרינן מינה דכיון דכתב רחמנא הבאה אחת בקטורת ואי אפשר לעשות בהבאה אחת אא"כ יוליך הכף בשמאלו אלמא הולכה בשמאל כשירה וטפי הוי סברא למיגמר הולכה מהולכה מלמיגמר הולכה מקבלה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.