Guémara
Abayé a dit : bien que l'or ne convienne pas pour les lames de couteaux [car il est trop mou pour être utilisé pour l'abattage rituel], la michna fait référence aux manches de couteaux. La Guemara soulève une objection à partir d'une autre baraïta : le roi Mounbaz fit aussi fabriquer en or les bases des ustensiles [kanei kelim], les supports des ustensiles [ognei kelim], les manches des ustensiles [yedot kelim], et les manches des couteaux de Yom Kippour. Apparemment, les couteaux ne sont pas classés dans la catégorie des ustensiles ; par conséquent, les manches des ustensiles de Yom Kippour que Mounbaz a offerts n'étaient pas les manches de couteaux. La Guemara répond : Abayé a interprété [la michna comme signifiant] que Mounbaz offrit de l'or pour les manches des haches et des herminettes [nargei va'hatsini]. Les lames de ces outils ne peuvent pas être fabriquées en or — tout comme les couteaux, elles requièrent un matériau plus résistant.
אָמַר אַבָּיֵי: בִּידוֹת סַכִּינִין. מֵיתִיבִי: אַף הוּא עָשָׂה כַּנֵּי כֵלִים, וְאוֹגְנֵי כֵלִים, וִידוֹת כֵּלִים, וִידוֹת סַכִּינִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי: בְּקַתָּתָא דְּנַרְגֵי וַחֲצִינֵי.
§ La michna rapporte : la reine Helene, sa mère, fit réaliser un candélabre [nivréchet] en or au-dessus de l'entrée du Heikhal [Sanctuaire]. Il a été enseigné [dans une baraïta] : lorsque le soleil se levait, des étincelles de lumière [nitsotsot] en jaillissaient [car le candélabre, très poli, réfléchissait la lumière solaire] — et tous savaient ainsi que l'heure de la récitation du Chema' du matin était arrivée. Le moment idéal pour réciter le Chema' du matin est à l'instant même du lever du soleil [hantsat ha'hama].
הֵילֶנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב וְכוּ׳. תָּנָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת נִיצוֹצוֹת יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע.
La Guemara soulève une objection : celui qui récite le Chema' du matin avec les hommes de la michmar [la division sacerdotale en service] ou avec les hommes de la ma'amad [le groupe d'Israélites désignés pour accompagner la division sacerdotale à Jérusalem cette semaine-là] — n'a pas accompli son obligation. En effet, les hommes de la michmar récitent le Chema' trop tôt [avant le lever du jour] afin d'avoir suffisamment de temps pour accomplir le service du Temple, et les hommes de la ma'amad — qui récitent de longues prières et assistent à l'abattage du tamid [l'offrande quotidienne du matin] — retardent leur récitation du Chema'. Pour qui alors les étincelles du candélabre indiquaient-elles l'heure du Chema' ? Abayé a dit : c'était un indicateur pour le reste de la population ordinaire de Jérusalem, qui récitait le Chema' à l'heure appropriée.
מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע שַׁחֲרִית עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד — לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מַשְׁכִּימִין וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מֵאֲחֵרִים! אָמַר אַבָּיֵי: לִשְׁאָר עַמָּא דְּבִירוּשְׁלֶם.
§ La michna rapporte également : [la reine Helene] fit aussi réaliser une tablette [tavla] en or sur laquelle était écrite la paracha [section de la Torah] relative à la sota [femme soupçonnée d'adultère]. La Guemara commente : on apprend de cela qu'il est permis d'écrire un rouleau contenant seulement quelques sections de la Torah [meguila setarim], dont un enfant peut être instruit. Les Sages ont débattu de la question de savoir s'il est permis de le faire, même à des fins d'enseignement. Reïch Laqich a dit au nom de Rabbi Yannaï : il n'y a pas de preuve dans cette michna [que la tablette contenait le texte intégral de la section], car la tablette préparée par la reine Helene contenait les lettres de l'alef-bet [c'est-à-dire uniquement la première lettre de chaque mot, représentant ce mot par son initiale].
וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוֹתְבִין מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: בְּאָלֶף בֵּית.
La Guemara soulève une objection [d'une halakha relative à la sota] : lorsque le scribe [kohen] écrit [le parchemin de la sota], il regarde et écrit ce qui est écrit sur la tablette [impliquant que le texte intégral y est reproduit]. Apparemment, le texte complet du passage était écrit sur la tablette. La Guemara rejette cet argument : amendez la baraïta et dites : il regarde et écrit à l'image de ce qui est écrit sur la tablette [la tablette sert d'aide-mémoire au scribe pour se souvenir du texte qu'il doit écrire, sans qu'elle en contienne le texte complet].
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא! אֵימָא: רוֹאֶה וְכוֹתֵב כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא.
La Guemara soulève une objection d'une autre baraïta : lorsqu'il écrit, il regarde et écrit ce qui est écrit sur la tablette. Et que porte-t-on sur la tablette ? « Si un homme a couché avec toi [et si un homme n'a pas couché avec toi] ; si tu t'es égarée [si tu ne t'es pas égarée] » [voir Bemidbar 5, 19-20]. Apparemment, le texte intégral du passage était écrit sur la tablette. La Guemara commence à répondre : là-bas [sur la tablette de la reine Helene], il était écrit [— et la réponse complète se poursuit au début du feuillet 38a].
מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב — רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא, וּמָה כָּתוּב בַּטַּבְלָא — ״אִם שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ״ [״וְאִם לֹא שָׁכַב״], ״אִם שָׂטִית״ ״אִם לֹא שָׂטִית״! הָתָם
Rachi
בידות סכינין - שאי אפשר לעשות סכינין עצמן של זהב:,כני כלים - בסיסי מושבן:,ואוגני כלים - בית אחיזתן:,בקתתא דנרגי וחציני - ידות הקרדומות ומגלות:
ניצוצות - זהרורית שהחמה זורחת מן המזרח ונטה על פתח ההיכל שהוא לצד מערבי:,שהגיע זמן ק"ש - כדתניא (ברכות דף כו.) מצותה עם הנץ החמה:
שאנשי משמר - שהכהנים שהעבודה מוטלת עליהם מקדימין לקרותה קודם היום שמא תמשך עליהן העבודה וימנעו לקרות:,ואנשי מעמד - ישראל העומדים בשליחות הצבור על הקרבן שנאמר (במדבר כח) תשמרו להקריב לי מצוה שיהיו משמרים ועומדים על קרבנם הכי דריש ליה בספרי ובמסכת תענית (דף כו.):,מאחרין - לקרות עד כלות עבודת התמיד:,לשאר עמא - הבאים בעזרה הוא סימן להודיע זמן קריאת שמע:
שמע מינה כו' - ופלוגתא היא במסכת גיטין בפרק הניזקין (גיטין דף ס.):,באלף בית - אותיות של ראשי התיבות:
כשהוא כותב - כהן הכותב את המגילה להשקותה:,כמה שכתוב בטבלא - לפי סימני האותיות:
Tossafot
אמר אביי לשאר עמא דבירושלים - תימה דאביי גופיה אמר בפרק קמא דברכות (דף ט:) לקריאת שמע כוותיקין דא"ר יוחנן וותיקין גומרין אותה עם הנץ החמה והיינו קודם הנץ כדמשמע בפרק מי שמתו (ברכות דף כב:) דתנן גבי בעל קרי ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תהא הנץ החמה יעלה ויקרא וקאמר בגמרא (דף כה:) לימא תנן סתמא כר"א דאמר עד הנץ החמה אפילו תימא ר' יהושע דילמא כוותיקין דא"ר יוחנן כו' אלמא דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ דמוקי מתניתין דהתם דמוכחא דצריך לקרותה קודם הנץ כוותיקין ועוד קשה על מה אנו סומכין שאנו קורין אותה אחר הנץ הרבה דאע"ג דא"ר יהושע עד ג' שעות ואמר רב יהודה אמר שמואל התם הלכה כר' יהושע נראה דהלכה כאביי דאמר לק"ש כוותיקין דהוא בתראה ואומר ר"י דוותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות אע"פ שהיו ממהרין לקרותה עם הנץ החמה וכן משמע בפ' מי שמתו (ברכות דף כה:) דקאמר אפילו תימא ר' יהושע דילמא כוותיקין כו' משמע בהדיא שהם סוברים כרבי יהושע ואביי נמי לא נקט לק"ש כוותיקין אלא לומר דאע"ג דהלכה כאחרים לק"ש צריך לאחרו מעט עד סמוך להנץ כוותיקין כדי לסמוך גאולה לתפלה ומן הדין זמן ק"ש מתחיל כאחרים ונמשך זמנה עד ג' שעות כרבי יהושע אלא שוותיקין מקדימין למצות ומשכימין לקרותה קודם הנץ כדי שתהא תפלה ביום אחר הנץ כדכתיב (תהילים ע״ב:ה׳) ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה וכן לתפילין כדקאמר התם לתפלה כאחרים פירוש לתפילין שאז הוא זמן קימה ותו לא חיישינן שמא יפיח בהן אלא שמאחרין ק"ש מעט עד סמוך להנץ כדי לסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום וכן משמע בירושלמי דקאמר מאן דאמר כדי שיהא רואה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו כו' עד אבל אמרו מצותה עד הנץ החמה כדי שיסמוך וכו' ובפרק תפלת השחר (ברכות דף כט:) משמע דקאי ייראוך עם שמש אתפלה גבי מתפלל עם דמדומי חמה דכתיב ייראוך עם שמש וגו' ואל תתמה דעם הנץ החמה מפרשינן קודם. ועם שמש מפרשינן אחר זריחה דעם משמע בסמוך לו או מלפניו או מלאחריו והשתא למאי דפרישית ניחא דקאמר הכא לשאר עמא דבירושלים דמצוה היא להקדים עם הנץ כוותיקין ולפי שאין הכל בקיאין לעשות כוותיקין נקבע אותו זמן מיד אחר זריחה לשאר עמא דבירושלים שאין יודעין לכוין כוותיקין וא"ת והא אמרינן בפ"ק דברכות (דף ח:) א"ר שמעון בן יוחי משום ר"ע פעמים שאדם קורא ק"ש ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה ויוצא בה אחת משום לילה ואחת משום יום ופסיק רבי יהושע בן לוי כוותיה אלמא קודם הנץ ליליא הוא ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ החמה כמתניתין דהכא וי"ל אפילו אי פליג רבי יהושע בן לוי אאביי קיימי לן כאביי דהוא בתראה ועוד י"ל דלא פסיק רבי יהושע בן לוי כר' שמעון אלא בהא דסבר קודם הנץ יוצא בשל לילה כדמוכח בתר הכי דקאמר מכללא אתמר דההוא זוגא דרבנן דאשתכור כו' אבל במה שמתחיל זמנו דיום אחר הנץ בהא לא פסיק כלל אי נמי י"ל דאפילו רבי שמעון מודה שזמן ק"ש של יום קודם הנץ והא דלא קאמר פעמים שאדם קורא ק"ש שתי פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה דהוה רבותא טפי יש לומר דבעי לאשמועינן שאין יוצא בשל לילה אחר הנץ ואפילו נאמר דרבי שמעון סבר דזמן ק"ש אחר הנץ אין להעמיד מתניתין דהכא כוותיה ודלא ככל הני תנאי דאם כן הוה ליה לגמרא לדקדק ולאוקמי כוותיה בהדיא ורבינו תם פירש דזמן ק"ש הוי אחר הנץ החמה כמתניתין דהכא וכרבי שמעון והוותיקין היו ממהרין שלא כדין קודם הנץ החמה בשביל חובת התפלה כדי לסמוך גאולה לתפלה שתהא עם שמש אע"ג דתפלות כנגד תמידין תקנום והתמיד היה קודם הנץ בעמוד השחר מ"מ זמן תפלה בשעת הנץ והיינו דפריך בפרק תפלת השחר (ברכות דף כו.) ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך כו' פירוש ולא עד חצות אלמא דעיקר חביבות התפלה בשעת הנץ ולהכי קורין ק"ש שלא כדין בשביל חביבות התפלה ולהכי לא פריך ליה גבי ק"ש שהיה יודע שהיו קורין אותו שלא כדין בשביל חביבות וממהרין אותו קודם זמנו שהוא אחר הנץ כמתניתין דהכא וכר"ש שאמר משום ר"ע וקשה דמצותה עם הנץ החמה משמע דזה עיקר מצות ק"ש עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה מיהו רבינו תם פי' דאביי נמי הכי ס"ל והא דקאמר לק"ש כוותיקין סימנא בעלמא כלומר סמוך להנץ כוותיקין ולא כוותיקין לגמרי דאילו וותיקין מקדימין ואנו מאחרין אחר הנץ ועוד הביא ראיה מפרק שני דמגילה (דף כ.) וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד הנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר אלמא דבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ והרב פור"ת פירש כפר"י וה"ר חננאל פירש דוותיקין גומרין אותה עם הנץ החמה מיד ומפרש גומרין קורין ומפרש ייראוך עם שמש היינו קבלת מלכות שמים דהיינו ק"ש וקשה דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דאיירי בעיקר תפלה ועוד דקרא דייראוך עם שמש מוקמי ליה גבי תפלה בפרק תפלת השחר ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ כדי שיתפללו בתחלת הנץ:
אם שכב אם לא שכב - בפרק הניזקין (גיטין דף ס.) מייתי לה וגרסינן התם בכל הספרים אם שכב אם לא שכב ואם שטית ואם לא שטית אע"ג דקראי לאו הכי [כתיבי] דברישא כתיב [אם לא שכב] ואם לא שטית ואם שכב לא כתיב כלל:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.