Guémara
Le verset dit : « Et il [le pretre] disposera le bois sur [l'autel] chaque matin, matin après matin, et il y placera l'holocauste » (Vayikra 6, 5). Et Rava a dit : [Le verset] aurait pu se contenter d'ecrire « il y placera », indiquant que tout ce qui est offert sur l'autel y est pose ; mais au contraire le verset ecrit : « il y placera l'holocauste [ha-ola] », pour enseigner que [le sacrifice de l'holocauste quotidien — le tamid] monte [sur l'autel] en premier.
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעוֹלָה״, וְאָמַר רָבָא: ״הָעוֹלָה״ — הִיא עוֹלָה רִאשׁוֹנָה.
[Abaye a poursuivi en enumerant l'ordre des sacrifices :] L'offrande de la minha [offrande de farine accompagnant le tamid] precede [dans l'ordre de service] l'offrande des 'havitim [galettes sur la plaque, demi-quantite offerte le matin et demi-quantite l'après-midi, constituant l'offrande quotidienne du Kohen Gadol], car le verset dit : « Pour presenter des offrandes par le feu a l'Eternel, holocaustes, minhaot, sacrifices et libations, chaque jour selon ce qui lui convient » (Vayikra 23, 37). Puisque la Torah enumere les holocaustes avant les minhaot, l'holocauste quotidien precede la minha [qui l'accompagne]. Et puisque la minha [du tamid] fait partie du service de l'holocauste, elle precede [aussi] l'offrande des 'havitim, qui est une minha distincte de l'holocauste.
וּמִנְחָה לַחֲבִיתִּין, עוֹלָה וּמִנְחָה.
[Abaye a poursuivi :] Et l'offrande des 'havitim precede la libation [des nessakhim du tamid du matin]. [La raison est] que [les 'havitim] appartiennent a la categorie des minhaot. Puisqu'il est etabli que la minha accompagnant le tamid est offerte après le tamid, toutes les minhaot sont offertes après le tamid et avant tout autre service.
וַחֲבִיתִּין לִנְסָכִים, שׁוּם מִנְחָה.
[Abaye a poursuivi :] Et les libations [des nessakhim du tamid] precedent les sacrifices supplementaires [moussafim], car il est ecrit [« offrande et libation »] — 'zeva'h ou-nessakhim' — d'où l'on derive que les libations sont presentees immediatement après le tamid, avant tout autre sacrifice. Et les moussafim precedent [l'encensement de] los bazikhin [les coupes de frankincense apportees le Chabbat]. [Mais] la Guemara objecte : n'est-il pas enseigne dans une baraita que les bazikhin precedent les moussafim ? La Guemara repond : il s'agit d'un differend entre tannaïm [Rabbi Ichmaël et Rabbi Akiva, dans le traite Pessahim 58a].
וּנְסָכִים לְמוּסָפִין, זֶבַח וּנְסָכִים. וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וְהָתַנְיָא: בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין! תַּנָּאֵי הִיא.
Abaye a dit : Il est raisonnable [de trancher] selon l'opinion de celui qui dit que les moussafim precedent les bazikhin — en effet, n'avez-vous pas dit que la repetition de l'expression « chaque matin » (baboker baboker) [dans le verset sur le tamid] vient a donner la priorite [au tamid] ? Ici de meme, la repetition du terme « le jour » dans le verset [sur les bazikhin] : « Il les disposera le jour du Chabbat, le jour du Chabbat » (Vayikra 24, 8) vient a postposer ce service jusqu'au plein du jour [c'est-a-dire après les moussafim].
אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּסָפִין קוֹדְמִין לְבָזִיכִין — לָאו מִי אָמְרַתְּ ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, לְהַקְדִּים? הָכָא נָמֵי: ״בַּיּוֹם״ ״בַּיּוֹם״, לְאַחֵר.
La Guemara demande : Quelle est la raison de l'opinion de celui qui dit que les bazikhin precedent les moussafim ? La Guemara explique : [Ce tanna] derive [l'ordre des bazikhin] par une analogie verbale (guezera chava) entre le mot « 'houqqa » (statut) inscrit concernant les bazikhin — « statut perpetuel » (Vayikra 24, 9) — et le mot « 'houqqa » inscrit concernant les 'havitim — « statut perpetuel » (Vayikra 6, 15). De meme que les 'havitim precedent les moussafim, de meme les bazikhin precedent les moussafim.
מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין? גָּמַר ״חוּקָּה״ ״חוּקָּה״ מֵחֲבִיתִּין.
La Guemara objecte : S'il le derive de la [c'est-a-dire des 'havitim], qu'il en derive la totalite de la question depuis la, et que les bazikhin soient offerts immediatement après les 'havitim — pourquoi les libations sont-elles intercalees entre eux ? La Guemara repond : C'est precisement a cette fin que le verset « il les disposera le jour du Chabbat, le jour du Chabbat » (concernant les bazikhin) est efficace — pour postposer leur offrande a plus tard [dans la journee, après les libations et les moussafim].
אִי מֵהָתָם גָּמַר, לִיגְמְרַהּ כּוּלַּהּ מִילְּתָא מֵהָתָם? לְהָכִי אַהֲנִי ״בַּיּוֹם״ ״בַּיּוֹם״, לְאַחֵר.
§ [La Guemara revient maintenant a la michna qui traite de l'ordre du service quotidien :] La ketoret [l'encensement] du matin etait offerte entre [l'aspersion du] sang [du tamid] et la combustion des membres [du tamid sur l'autel]. La Guemara demande : Conformement a quelle opinion est-elle cette michna ? Si elle est conforme a l'opinion des Sages ['hakhamim, dans le traite Yoma 15a], la michna aurait du dire que la ketoret est offerte entre l'aspersion du sang et le nettoyage des lampes [de la menorah]. Si elle est conforme a l'opinion d'Abba Chaoul, la michna aurait du dire que la ketoret est offerte entre le nettoyage des lampes et la combustion des membres.
קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין דָּם לְאֵיבָרִים וְכוּ׳. מַנִּי? אִי רַבָּנַן, בֵּין דָּם לְנֵרוֹת מִיבְּעֵי לֵיהּ. אִי אַבָּא שָׁאוּל, בֵּין נֵרוֹת לְאֵיבָרִים מִיבְּעֵי לֵיהּ!
La Guemara repond : En verite, la michna est conforme a l'opinion des Sages, mais la michna ne traite pas ici de l'ordre complet du service. La michna declare que la ketoret est offerte entre l'aspersion du sang et la combustion des membres du tamid, bien que d'autres services aient egalement lieu a ce moment-la [notamment le nettoyage des lampes de la menorah].
לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּבְסִידְרָא לָא קָא מַיְירֵי.
[La michna continue :] La ketoret de l'après-midi [bein ha-arbayim] etait offerte entre la montee des membres [sur l'autel] et la libation. La Guemara demande : D'où ces enseignements sont-ils derives ? Rabbi Yo'hanan a dit : Le verset indique — « Tu presenteras le second agneau entre les deux soirs, comme l'offrande du matin et comme sa libation, tu le presenteras en offrande par le feu, agréable a l'Eternel » (Bemidbar 28, 8). De meme que pour l'offrande du matin la ketoret precede les libations, ici aussi, l'après-midi, la ketoret precede les libations.
וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין אֵיבָרִים לִנְסָכִים וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה״, מָה מִנְחַת הַבֹּקֶר — קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים, אַף כָּאן — קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים.
La Guemara objecte : Si tel est le cas, de meme que [pour l'offrande du matin] la ketoret precede meme les membres [du tamid], ici aussi, l'après-midi, la ketoret devrait preceder les membres. La Guemara rejette cela : Est-il ecrit « comme les membres du matin » ? C'est « comme l'offrande [minha] du matin » qui est ecrit. [Le verset compare l'offrande du soir] a la minha du matin, et non aux membres du matin. [Donc seule la minha du soir est assimilée a la minha du matin, non pas les membres du tamid.]
אִי מָה לְהַלָּן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים, אַף כָּאן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים! מִי כְּתִיב ״כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר״? ״כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר״ כְּתִיב. כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר, וְלֹא כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר.
Les Sages ont enseigne dans une baraita : Il est ecrit — « Et sa libation sera un quart de hin pour l'agneau unique ; dans le sanctuaire tu verseras une libation de boisson fermentee a l'Eternel » (Bemidbar 28, 7). [Les Sages comprennent ce verset comme se referant au tamid de l'après-midi ;] on derive donc le service du tamid du matin [notamment l'obligation des libations] depuis le service du tamid de l'après-midi : de meme que le tamid de l'après-midi requiert des libations, de meme le tamid du matin requiert des libations.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין״ — יִלְמַד שֶׁל שַׁחֲרִית מִשֶּׁל עַרְבִית.
Rachi
ת"ל וערך עליה העולה וגו' - העולה משמע תהא ראשונה דאי לאורויי בעלמא אתא שיקטירו עליה עולה ושלמים נכתוב וערך עליה:
עולה ומנחה - להקריב אשה לה' עולה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו (ויקרא כ״ג:ל״ז) עולה ומנחה לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד ולא יפסיקו חביתין בין עולה למנחת התמיד:
שום מנחה - הואיל וחביתין אף הן מנחה והזקיקם הכתוב עם התמיד דכתיב בה (במדבר כ״ח:ה׳) ועשירית האיפה סולת למנחה תמיד אף היא תהא סמוכה לתמיד אחר מנחת נסכים כדכתיב עולה ומנחה:
זבח ונסכים - למדנו שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים:,תנאי היא - רבי ישמעאל ורבי עקיבא פליגי בה בפסחים בפרק תמיד נשחט (פסחים דף נח.):
ביום - ביום השבת יערכנו (ויקרא כ״ד:ח׳) ולשון ביום משמע באור עצום היום ולא בבקרו:
חוקה חוקה - בחביתין כתוב (שם ו) חק עולם לה' כליל תקטר ובבזיכין כתיב (שם כד) קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם ואכולה מילתא קאי וגמרינן מיניה שתקדים למוספין כחביתין:
וליגמרה לכולה מילתא - להקדימן אף לנסכים:
אי רבנן - דאמרי בפ' קמא (דף טו.) בקטרת מפסיק להטבת נרות:,בין דם לנרות מיבעי ליה - בין עבודת הדם לעבודת הנרות קודם שיגמרם:
לעולם רבנן היא - ניחא ליה לאוקמה כרבנן:,ובסידרא לא קא מיירי - לא דק:
בין איברים לנסכים - למנחת נסכים:,כמנחת הבקר - תהא מנחת ערב:,מה מנחת הבקר - תהא מאוחרת לקטורת שהרי אף איברים מאוחרים לה:,אף מנחת הערב - קטורת קודמת לה:
מי כתיב כאיברי הבקר - כן יהיה איברי הערב ותידוק מינה מה איברי הבקר מאוחרים לקטרת אף איברי הערב מאוחרים לה:,כמנחת הבקר - תהא מנחת הערב:,ולא כאיברי הבקר - איברי הערב:
ונסכו רביעית ההין לכבש האחד - גבי תמידין כתיב ולימד על האחד שטעון נסכים ומיהו האחד הוא של ערבית דהא מיניה סליק דכתיב לעיל מיניה ואת הכבש השני תעשה בין הערבים ועשירית האיפה סולת וגו' עולת תמיד העשויה וגו' ונסכו רביעית ההין:,ילמד שחרית משל ערבית - מה זה טעון נסכים אף זה טעון נסכים:
Tossafot
העולה עולה ראשונה - תימה למה לי קרא תיפוק ליה ממלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד דנפקא לן מיניה בפרק כל התדיר (זבחים דף פט.) כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכי תימא דההוא למוספין והאי לנדרים ונדבות וצריכי דמוספין [קבוע] להם זמן ונדרים ונדבות שכיחי בכל יום והא בפרק התכלת (מנחות דף מט.) מייתי לקרא דהעולה לתמידין קודמין למוספין דקאמר היכי דמי הא דתנן התמידין אינן מעכבין המוספין אילימא דאית ליה ולקדם והתניא העולה כו' ועוד קשה טפי דבס"פ הגוזל קמא (ב"ק דף קיא.) דרש מדכתיב (במדבר ה׳:ח׳) מלבד איל הכפורים מכלל דכסף ברישא ופריך אלא מעתה מלבד עולת הבקר מכלל דמוספין ברישא והתניא העולה וכו' הוה ליה למיפרך ממתני' דכל התדיר (זבחים דף פט.) דאדרבה ממלבד גופיה דרשינן איפכא וליכא למימר נמי דאיצטריך מלבד לצבור שאין להם תמידין ומוספין אלא כדי אחד מהם דהא מתני' דכל התדיר לא איירי כולה אלא בלקדם דומיא דדם חטאת קודם לדם עולה דקתני התם בהדה וליכא למימר נמי חד למצוה וחד לעכב דעיכובא ליכא כדאמר בפרק התכלת (מנחות דף מט.) וי"ל דהעולה עולה ראשונה להקדמה דהקטרה דקרא בהקטרה איירי וקרא דמלבד להקדמת שחיטה שתעשו את אלה בעשיית דם איירי והשתא ניחא דמייתי בפ' התכל' (ג"ז שם) מהעולה לאשמעי' בהקטרה דלא תנן בפ' כל התדיר (זבחים דף פח.) דתמיד קודם אי נמי משום הוה ס"ד דמקשה שהוא מעכב הלכך פריך מברייתא דלשון שלא יהיה דבר קודם משמע טפי עיכובא מלישנא דמתני' דכל התדיר וניחא נמי דלא מייתי בהגוזל קמא מההיא דכל התדיר לאוכוחי [על מלבד איל הכפורים דלא הוי] כסף ברישא דאיכא למימר לעולם כסף ברישא והדר איל כסדר שנכתבו בפרשה אבל בכל התדיר איירי בעשיית דם וה"ק קרא מלבד עולת הבקר שעשיתם עבודת הדם כבר תעשו את אלה אבל הקטרה דכתיב מקמי קרא דמלבד תהא קודם התמיד דכולי קראי דקמיה בהקטרה משתעי דכתיב בהו (במדבר כ״ח:ח׳) אשה ריח ניחוח להכי אצטריך לאיתויי העולה דאפילו בהקטרה תמיד קודם אע"ג דהקטר מוספין כתיב ברישא אפ"ה תמיד קודם הכא נמי נימא דאע"ג דכסף כתיב ברישא איל הכפורים קדים מיהו תימה למה לי קרא דהעולה ודמלבד לאשמועינן דתמידין קודמין למוספין תיפוק ליה דבתמידין כתיב בבקר ובמוספין כתיב ביום ויוקדם דבר שנאמר בו בבקר לדבר שנאמר בו ביום ואמרי' נמי מוספין בשש ואז אינו בקר וי"ל דאי לאו קרא דהעולה היינו מאחרין הקטרת התמיד עד אחר הקטרת המוסף כדמשמע בהגוזל קמא (ב"ק דף קיא.) מדכתיב מלבד ותעשה בבקר הוה מוקמינן ליה לעבודת דם אבל קשה עדיין כיון דכתיב העולה לאפוקי מההיא סברא למה לי קרא דמלבד לאשמועינן דתמיד קודמת למוספין בעבודת דם תיפוק ליה מדכתיב בבקר בתמיד ובמוספין ביום ונ"ל דאיצטריך מלבד למיגמר בעלמא דבכל מקום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם דמאי טעמא כתב אשר לעולת התמיד פשיטא דעולת הבקר היא עולת התמיד אלא טעמא קא יהיב קרא למילתיה מאי טעמא אמרי לך מלבד עולת הבקר שהיא תקדום לפי שהיא עולת התמיד וכל דבר שהוא תדיר קודם לדבר שאינו תדיר וכן משמע בפ' כל התדיר דגמר מהכא בכל דוכתא דקתני כל התדיר מחבירו קודם כו' עד שנאמר מלבד:,העולה עולה ראשונה - י"מ שהיא עולת התמיד שכתובה ראשונה לכל הקרבנות בפרשת פינחס אי נמי קסבר עולה שהקריבו אבותינו לפני הר סיני עולת תמיד הואי והיא היתה ראשונה לכל הקרבנות ציבור ופלוגתא היא בפ"ק דחגיגה (דף ו.) דאיכא למ"ד עולת תמיד הוה ואיכא למ"ד עולת ראייה הוה (וע' תוס' ב"מ נה.):
חביתין לנסכים שום מנחה - הא דלא קאמר טעמא משום דבחביתים כתיב מחציתה בבקר משום דבנסכים כתיב נמי בבקר כמנחת הבקר וכנסכו (במדבר כ״ח:ח׳):
נסכים למוספין זבח ונסכים - תימה לי אמאי לא קאמר טעמא יוקדם דבר שנאמר בו בבקר לדבר שנאמר בו ביום ובלאו הכי איצטריך קרא לזבח ונסכים לדרשא אחריתי בפרק התודה (מנחות דף עט.) אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח שנאמר זבח ונסכים ונ"ל דאיצטריך למילף מהאי קרא כדי ליישב אותו אפי' למאן דאמר בזיכין קודמין למוספין אע"ג דהכא כתיב ביום והכא כתיב תרי ביום אלמא דלא משמע ליה ביום לאחר להכי מייתי קרא דזבח ונסכים אין להקשות מנלן דמנחה קודמת לנסכים אי משום דכתב עולה ומנחה אימא דנסכים קודמין למנחה דכתיב זבח ונסכים דהא לא קשה כלל דבכל דוכתא כתיב מנחה ברישא ואח"כ נסכים ובההוא קרא גופיה כתיב מנחה ברישא דכתיב עולה ומנחה זבח ונסכים:
לעולם רבנן היא - הא דלא קאמר אי בעית אימא רבנן אי בעית אימא אבא שאול ובסידרא לא קא מיירי י"ל משום דרישא דלא כאבא שאול דקתני ונכנס להקטיר קטורת ולהיטיב הנרות כדאמר בפ"ק (דף יד:):
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.