Guémara
[La discussion portait sur le nombre total de kidouchim (sanctifications des mains et des pieds) requis :] dix sanctifications [selon l'opinion de Rabbi Meir, qui exige une sanctification avant chaque revêtement de vêtements, pour les cinq immersions — soit deux par immersion]. Mais selon l'opinion des Rabbins [qui n'exigent pas de sanctification avant le premier revêtement des vêtements sacrés], il n'y en aurait que neuf ! La Guemara répond : Les Rabbins pourraient vous répondre que la dixième sanctification — la dernière [qui manquait dans le décompte] — a lieu là [même], au moment où le Grand Prêtre ôte les vêtements sacrés et revêt des vêtements ordinaires [à la fin du service]. De l'avis des Rabbins, il sanctifie ses mains et ses pieds au moment où il retire les vêtements sacrés. Rabbi Meir, lui, considère que la sanctification des mains et des pieds n'est requise qu'avant le revêtement des vêtements sacrés [et non lors de leur retrait].
עֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין. אֶלָּא לְרַבָּנַן, תִּשְׁעָה הֲווֹ! אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: קִידּוּשָׁא בָּתְרָא, כִּי פָּשֵׁיט בִּגְדֵי קֹדֶשׁ וְלָבֵישׁ בִּגְדֵי חוֹל, עָבֵיד לֵיהּ הָתָם.
§ Les Sages ont enseigné [dans une baraïta] concernant le verset : « Et Aaron entrera dans la Tente d'Assignation » (Vayikra 16, 23). Pourquoi y vient-il [puisqu'il a déjà accompli le service dans le Sanctuaire] ? Il n'y vient que pour retirer la cuillère [kaph] et la cassolette [mah'ta] qu'il y avait laissées dans le Saint des Saints [lors de l'offrande d'encens]. Car toute la paracha [la section de la Torah traitant du service de Yom Kippour] a été énoncée dans l'ordre [chronologique] dans lequel elle est exécutée au Temple — à l'exception de ce verset-ci, qui aurait dû être écrit après le sacrifice du sacrifice expiatoire [mentionné dans le verset suivant]. Le Grand Prêtre ne retire pas la cuillère immédiatement après l'avoir déposée dans le Saint des Saints ; il ressort d'abord et accomplit certains services à l'extérieur du Sanctuaire, puis change ses vêtements. La Guemara demande : Quelle est la raison pour laquelle le Grand Prêtre interrompt le rite intérieur de l'encens pour offrir son bouc-émissaire et le bouc du peuple avant de retirer la cuillère et la cassolette ?
תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״, לָמָה הוּא בָּא? אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. (שֶׁכׇּל) הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ נֶאֶמְרָה עַל הַסֵּדֶר, חוּץ מִפָּסוּק זֶה. מַאי טַעְמָא?
Rav H'isda a dit : Nous avons reçu par tradition [halakha leMocheh miSinaï] que cinq immersions et dix sanctifications le Grand Prêtre doit effectuer — en immergeant son corps et en sanctifiant ses mains et ses pieds respectivement — en ce jour de Yom Kippour. Or si [le service était accompli] dans l'ordre tel qu'il apparaît [dans la Torah], on n'y trouverait que trois immersions et six sanctifications. [En effet,] la première immersion [aurait lieu] avant le sacrifice de l'offrande quotidienne du matin ; la deuxième entre l'offrande quotidienne et le reste du service de la journée, y compris le retrait de la cuillère et de la cassolette du Saint des Saints. Le Grand Prêtre effectuerait une troisième immersion entre le retrait de la louche et de la cassolette du Saint des Saints et le sacrifice de son bouc-émissaire et du bouc du peuple, lesquels font partie de l'offrande supplémentaire et de l'offrande quotidienne de l'après-midi. [Mais] selon l'ordre révisé [que la tradition impose], le Grand Prêtre accomplit un service à l'extérieur du Sanctuaire après avoir placé la cuillère et la cassolette dans le Saint des Saints, puis il y rentre pour retirer ces ustensiles. Ainsi, le Grand Prêtre s'est immergé et a changé ses vêtements tant avant d'entrer que lors de sa sortie du Saint des Saints — pour un total de cinq immersions.
אָמַר רַב חִסְדָּא: גְּמִירִי, חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי כְּסִדְרָן, לָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ טְבִילוֹת וְשִׁשָּׁה קִידּוּשִׁין.
Il a été enseigné dans une baraïta que Rabbi Yehouda a dit : D'où dérive-t-on [la règle des] cinq immersions et dix sanctifications que le Grand Prêtre effectue — en immergeant son corps et en sanctifiant ses mains et ses pieds respectivement — en ce jour de Yom Kippour ? On les dérive du verset qui dit : « Et Aaron entrera dans la Tente d'Assignation et il ôtera les vêtements de lin qu'il avait revêtus en entrant dans le Sanctuaire, et il les déposera là. Et il lavera son corps dans l'eau en un lieu saint et revêtira ses vêtements, puis il sortira et offrira son holocauste et l'holocauste du peuple » (Vayikra 16, 23-24). De là tu as appris : Quiconque passe d'un service intérieur [dans le Saint des Saints] à un service extérieur — et inversement — doit s'immerger. Selon l'ordre des services [tel qu'il résulte de cette règle], il y a en tout cinq immersions.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה טָעוּן טְבִילָה.
Rabbi [Yehouda HaNassi] a dit : D'où dérive-t-on [la règle des] cinq immersions et dix sanctifications que le Grand Prêtre effectue — en immergeant son corps et en sanctifiant ses mains et ses pieds respectivement — en ce jour de Yom Kippour ? On les dérive de ce qui est dit : « Il sera vêtu d'une tunique de lin sacrée, et des braies de lin seront sur sa chair, et il se ceindra d'un ceinturon de lin, et il se coiffera d'une tiare de lin — ce sont des vêtements sacrés — et il lavera son corps dans l'eau, puis il les revêtira » (Vayikra 16, 4). De là tu as appris : Quiconque passe d'un service intérieur [dans le Saint des Saints] à un service extérieur doit s'immerger. Et le verset ajoute : « Ce sont des vêtements sacrés » — tous les vêtements [sacrés] sont ainsi assimilés les uns aux autres : de même que le Grand Prêtre s'immerge lors du revêtement des vêtements de lin [blancs], de même s'immerge-t-il lors du revêtement des vêtements d'or.
אָמַר רַבִּי: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגּוֹר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנוֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה — טָעוּן טְבִילָה. וְאוֹמֵר: ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם״, הוּקְשׁוּ כׇּל הַבְּגָדִים כּוּלָּן זֶה לָזֶה.
Et [voici quels sont] les cinq services [correspondant aux cinq immersions] : le sacrifice de l'offrande quotidienne du matin, accompli dans les vêtements d'or ; le service de la journée [le sacrifice du taureau et du bouc], accompli dans les vêtements blancs [de lin] ; le sacrifice de son bouc-émissaire [aïlo] et du bouc du peuple [aïl ha'am], accompli dans les vêtements d'or. Après cela, il retire la cuillère et la cassolette du Saint des Saints — dans les vêtements blancs. Il sort du Saint des Saints et sacrifie l'offrande quotidienne de l'après-midi dans les vêtements d'or.
וְחָמֵשׁ עֲבוֹדוֹת הֵן: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן, אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם בְּבִגְדֵי זָהָב, כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּבִגְדֵי זָהָב.
Et d'où dérive-t-on que chaque immersion requiert deux sanctifications [des mains et des pieds — une lors du retrait des vêtements et une lors de leur revêtement] ? On le dérive du verset qui dit : « Et il ôtera... et il lavera » [indiquant une sanctification lors du retrait], « et il lavera... et il revêtira » (Vayikra 16, 23-24) [indiquant une sanctification lors du revêtement]. Cela indique qu'on sanctifie ses mains et ses pieds lors du retrait des vêtements, et de même lors de leur revêtement.
וּמִנַּיִן שֶׁכׇּל טְבִילָה וּטְבִילָה צְרִיכָה שְׁנֵי קִידּוּשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפָשַׁט ... וְרָחַץ״, ״וְרָחַץ ... וְלָבַשׁ״
Rabbi Elazar, fils de Rabbi Chimon, dit qu'on le dérive par un raisonnement a fortiori [kal vah'omer] : Et si dans un endroit où la Torah n'exige pas d'immersion [c'est-à-dire pour un prêtre ordinaire qui entre au Temple pour y accomplir le service quotidien], elle exige néanmoins la sanctification des mains et des pieds — dans un endroit où la Torah exige une immersion pour chaque changement de vêtements [c'est-à-dire à Yom Kippour], n'est-il pas logique qu'elle exige également la sanctification des mains et des pieds ?
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין טָעוּן טְבִילָה — טָעוּן קִידּוּשׁ, מְקוֹם שֶׁטָּעוּן טְבִילָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן קִידּוּשׁ.
Si l'on propose [sur la base de ce raisonnement] : De même que là [pour le prêtre ordinaire] une seule sanctification est requise, de même ici [à Yom Kippour] une seule sanctification devrait être requise pour chaque changement de vêtements tout au long des services de la journée — le verset répond à cela : « Et Aaron entrera dans la Tente d'Assignation et il ôtera les vêtements de lin qu'il avait revêtus » (Vayikra 16, 23). Que vient nous apprendre la mention : « qu'il avait revêtus » ? Est-ce qu'un homme ôte autre chose que ce qu'il a revêtu ? C'est donc pour assimiler le retrait [des vêtements] au revêtement : de même que le revêtement des vêtements exige une sanctification, de même leur retrait exige une sanctification.
אִי מָה לְהַלָּן קִידּוּשׁ אֶחָד, אַף כָּאן קִידּוּשׁ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לָבַשׁ״, כְּלוּם אָדָם פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶּׁלָּבַשׁ! אֶלָּא לְהַקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה: מָה לְבִישָׁה טָעוּן קִידּוּשׁ — אַף פְּשִׁיטָה טָעוּן קִידּוּשׁ.
La Guemara explique la position de Rabbi Yehouda mentionnée plus haut. Rabbi Yehouda a dit : D'où dérive-t-on [la règle des] cinq immersions et dix sanctifications que le Grand Prêtre effectue — en immergeant son corps et en sanctifiant ses mains et ses pieds respectivement — en ce jour de Yom Kippour ? On les dérive du verset qui dit : « Et Aaron entrera dans la Tente d'Assignation et il ôtera les vêtements de lin qu'il avait revêtus en entrant dans le Sanctuaire, et il les déposera là. Et il lavera son corps dans l'eau en un lieu saint » (Vayikra 16, 23-24). De là tu as appris : Quiconque passe d'un service intérieur [dans le Saint des Saints] à un service extérieur — et inversement — doit s'immerger. La Guemara demande : Nous avons trouvé la preuve que le Grand Prêtre doit s'immerger lorsqu'il passe des vêtements blancs aux vêtements d'or ; mais d'où dérive-t-on qu'il doit s'immerger lorsqu'il passe des vêtements d'or aux vêtements blancs ?
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה — טָעוּן טְבִילָה. אַשְׁכְּחַן מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן מִנַּיִן?
Rachi
עשרה קידושין - לחמש טבילות:,תשעה הוו - דחסרא ליה טבילה ראשונה חד קידוש:,אמרי לך רבנן - קידוש עשירי החסר כאן:,קידושא בתרא - כשגמר עבודת כל היום ופושט בגדי קודש ולובש בגדי חול:,עביד ליה התם - כשבא לפשוט בגדי קודש דלדידן סבירא לן קידוש חד אפשיטה וחד אלבישה ולר' מאיר לא מקדש מידי שהרי אינו בא ללבוש בגדי קודש:
ובא אהרן אל אהל מועד - נאמר אחר שגמר הקטרה ומתן דמים פר ושעיר:,למה הוא בא - אל ההיכל הרי גמר עבודותיו אף במקרא זה לא פירש מה יעשה לשם:,אינו בא אלא להוציא כף ומחתה - שהניח בין הבדים כדכתיב ונתן את הקטרת על האש וגו':,שכל הפרשה - נאמרו המקראות על סדר העבודות המחלפות כסידרן בפרשה כך סדר עבודתם חוץ ממקרא זה שכתב הוצאת כף ומחתה עם עבודות הפנימיות ולא הפסיק עבודת אילו ואיל העם בנתיים והיה לו לכתוב בתחילה ויצא ועשה את עולתו וגו' ואח"כ ובא אהרן להוציא כף ומחתה ואח"כ ופשט את בגדי הבד והניחם שם ורחץ את בשרו במים ולבש את בגדיו שמונה של כל השנה ועשה המוספין ותמיד של בין הערבים:,מאי טעמא - צריך להפסיק באילו ואיל עם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה:
אמר רב חסדא גמירי - הלכה למשה מסיני:,חמש טבילות - בו ביום:,ואי כסידרן - של עבודות כתיב מקרא זה:,לא משכחת בהן אלא שלש טבילות - אחת לתמיד של שחר ואחת בינו ובין עבודת היום כולה עם הוצאת כף ומחתה ואחת בין הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ועמהם המוספין ותמיד של בין הערבים לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה והוצאתן תפסיק בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים הרי חמש תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב על המזבח החיצון הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן ומוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב:
ולבש את בגדיו - שמונה בגדים המיוחדים לו כל ימות השנה:,מעבודה לעבודה - מעבודת פנים לעבודת חוץ וה"ה מחוץ לפנים ולקמן מסיים מילתיה וקתני חמש עבודות הוו הרי חמש טבילות:
כתונת בד קודש ילבש ורחץ במים וגו' - הרי כשהוא משנה מעבודת התמיד להתחיל בעבודת היום שהיא פנימית כדכתיב בתריה ולקח את שני השעירים וגו' וכוליה עניינא:,ואומר בגדי קדש הם - בתוך מקרא זה עצמו לדרוש יש לך שלש תיבות הללו שהן יתירות כולן ולקמיה מפרש מאי דרשה:
וחמש עבודות הן - אתיא בין לרבי בין לר"י:
ת"ל ופשט ורחץ וגו' - הך מילתא רבי קאמר לה דגמר טבילות מורחץ במים דכתיב בבגדי לבן ואייתר ליה האי קרא דר"י ודריש לה לקידושין ופשט ורחץ ורחץ ולבש הטיל הכתוב ורחץ בין ופשט ולבש ליתן רחיצה לפשיטה ורחיצה ללבישה:
מה מקום שאין טעון טבילה - כל ימות השנה הבא לעבוד אין טעון טבילה מן התורה אלא מדברי סופרים לזכור טומאה ישנה:,טעון קידוש - דכתיב (שמות מ׳:ל״ב) בבואם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו:,מקום שטעון טבילה - ביוה"כ לכל חליפות בגדים:
מה לבישה טעון קידוש - דנפקא לן מק"ו מטבילה כדאמרן ומופשט ורחץ לא דריש ר"א בר"ש שטעון קידושין דמיבעי ליה לטבילה להחליף בבגדי זהב כר' יהודה:
Tossafot
גמירי חמש טבילות וכו' - תימה לי אי הלכתא קרא למה לי לקמן וי"ל אי לאו קרא הוה אמינא חמש טבילות יטבול אפילו בזה אחר זה כולם ביחד להכי אצטריך קרא דכשהוא משנה מעבודה לעבודה עביד להו ואי לאו הלכתא הוה אמינא אינו משנה מעבודה לעבודה אלא ג' פעמים דהוו להו ג' טבילות ותו לא:,ואי כסדרן לא משכחת להו ה' טבילות - וא"ת ומנלן דהאי קרא שלא על הסדר נאמר טפי משאר קראי דילמא קטורת דיום הכפורים שלא על הסדר נאמר ומשכחת לה ה' עבודות תמיד של שחר בבגדי זהב קטורת דיוה"כ בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן מוספין ותמיד של בין הערבים בבגדי זהב וי"ל אם איתא דלא הוה הפסק בין הוצאת כף ומחתה לעבודת היום שלפניה למה נאמר בה ובא אהרן והא התם קאי אלא ש"מ משום דאפסקה בעבודה חיצונה להכי כתב ובא וא"ת א"כ לימא משום דכתיב ובא אהרן ש"מ שלא על הסדר נאמר ומאי איצטריך רב חסדא למימר טעמא משום דגמירי ה' טבילות וי"ל דה"א גזירת הכתוב הוא שיוציא כף ומחתה לאחר גמר עבודת פנים ושוב חוזר לפנים ופושט את בגדי הבד והניחם שם ושוב יוצא ועושה אילו ואיל העם ומוספין ותמיד של בין הערבים וא"ת ואימא דהאי ובא אהרן לאו להוציא כף ומחתה אלא להפסיק בעבודת פנים ונימא ובא אהרן להקטיר קטורת או להזאת פר ושעיר ואי משום ה' טבילות נימא דמפסיק באילו ואיל העם בין קטורת להזאות אבל הוצאת כף ומחתה מנלן דעבודה היא להצריך לה טבילה בפני עצמה י"ל משום דכבר כתב בכולהו עבודות היום ובא והביא אבל הוצאת כף ומחתה לא כתיב להכי איכא למימר דבהוצאת כף ומחתה איירי:
ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש וכו' - ליכא למימר טמא ליכנס לעזרה יוכיח שטעון טבילה ואין טעון קידוש די"ל מה להתם שאינו עובד תאמר ביוה"כ שהוא רוצה לעבוד:
מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה - ואם תאמר והא לבישה גופה בק"ו אתיא ובעיא היא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ:) למ"ד בתר מלמד אזלינן אי דבר הבא בק"ו חוזר ולמד בהיקש בקדשים וי"ל דהני מילי בקדשים כגון קרבנות גופייהו:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.