Guémara
Bien entendu, si vous dites que la chambre des Agneaux était véritablement plus proche de l'angle sud-ouest, voilà comment Rav Houna résout la contradiction entre une michna traitant du pain de proposition et l'autre michna traitant du pain de proposition [les deux placements apparemment différents s'expliquent alors par la direction du parcours]. Mais si vous dites que la chambre des Agneaux se trouvait dans l'angle nord-ouest, en fin de compte, quelle est alors la résolution concernant le pain de proposition ? Même si l'on envisage le parcours depuis l'autre direction, la chambre des Sceaux [lishkat ha'hotamot] s'interpose entre la chambre des Agneaux et la chambre où le pain de proposition est préparé [rendant la réconciliation impossible]. Dès lors, ne faut-il pas conclure de tout cela que la chambre des Agneaux se trouvait bien du côté sud-ouest ? La Guemara conclut : En effet, concluez-en qu'il en est bien ainsi.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הֲוַאי, הַיְינוּ דִּמְתָרֵץ לֶחֶם הַפָּנִים אַלֶּחֶם הַפָּנִים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית הֲוַאי, סוֹף סוֹף מַאי תֵּירוּצָא דְּלֶחֶם הַפָּנִים! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, בְּמַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הֲוַאי. שְׁמַע מִינַּהּ.
La Guemara remet en question l'affirmation qu'un tanna décrit les chambres selon un parcours par la gauche : Mais n'a-t-on pas dit : Tous les virages [pinot] que vous effectuez [dans le Temple] ne doivent se faire que par la droite [dé'rékh yamin], ce qui, dans certains cas, correspond à l'est ? [Or, un parcours par la gauche implique des virages à gauche.] La Guemara répond : Cette restriction ne s'applique que lors de l'accomplissement du service [avoda] dans le Temple ; mais ici, il s'agit d'un simple décompte [houcha'bana be'alma], et aucun prêtre ne se déplaçait effectivement dans cet ordre d'une chambre à l'autre.
וְהָאָמַר מָר: כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יִהְיוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח? הָנֵי מִילֵּי בַּעֲבוֹדָה. אֲבָל הָכָא — חוּשְׁבָּנָא בְּעָלְמָא הוּא.
Il est enseigné dans la michna : [Le privilège est accordé au Kohen Gadol, au motif] que le Kohen Gadol sacrifie en priorité la portion qu'il choisit [de l'offrande communautaire du jour], et prend en priorité la portion qu'il choisit [à manger]. Les Sages ont enseigné dans une baraïta : Comment le Kohen Gadol sacrifie-t-il en priorité la portion qu'il choisit ? Si le Kohen Gadol le désire, il dit : « C'est cet holocauste [ola] que je veux offrir », ou : « C'est cette oblation [min'ha] que je veux offrir. » Cela suffit, et le Kohen Gadol ne participe pas à un tirage au sort [avec les autres prêtres].
שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ? אוֹמֵר: עוֹלָה זוֹ אֲנִי מַקְרִיב, מִנְחָה זוֹ אֲנִי מַקְרִיב.
Comment le Kohen Gadol prend-il en priorité la portion qu'il choisit [à manger] ? Il dit : « C'est cette offrande pour le péché ['hattat] que je veux manger », ou : « C'est cette offrande de culpabilité [acham] que je veux manger. » Et il peut même prendre une [des deux] galettes des deux pains [chtei ha'lalot] offerts lors de la fête de Chavouot. Il peut prendre quatre ou cinq [galettes] parmi les douze galettes du pain de proposition [lé'hem happanim] distribuées aux prêtres chaque Chabbat. Rabbi [Yéhouda haNassi] dit : Le Kohen Gadol prend toujours cinq [galettes], car il est dit : « Elle sera pour Aaron et ses fils » (Vayikra 24, 9). Du fait qu'Aaron et ses fils sont mentionnés séparément, on en déduit que la moitié des galettes était destinée à Aaron [ou aux Grands Prêtres qui lui ont succédé], et la moitié à ses fils [les prêtres ordinaires]. Puisque, comme expliqué plus loin, seules dix des galettes étaient effectivement distribuées, le Kohen Gadol en recevait cinq.
כֵּיצַד נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ? אוֹמֵר: חַטָּאת זוֹ אֲנִי אוֹכֵל, אָשָׁם זֶה אֲנִי אוֹכֵל. וְנוֹטֵל חַלָּה מִשְׁתֵּי חַלּוֹת, אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״ — מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו.
Cette baraïta est elle-même difficile [car elle se contredit]. D'abord vous avez dit : il prend une galette parmi les deux pains [de Chavouot]. De qui est cette opinion ? C'est l'opinion de Rabbi [Yéhouda haNassi], qui dit que le Kohen Gadol prend la moitié [de chaque ensemble]. Dites maintenant la clause médiane : il prend quatre ou cinq parmi les galettes du pain de proposition — nous en venons à l'opinion des Sages, qui disent que le Kohen Gadol ne prend pas la moitié [mais moins que la moitié]. Dites maintenant la dernière clause : Rabbi dit que le Kohen Gadol prend toujours cinq. La Guemara demande : Faut-il donc dire que la première clause et la dernière clause de la baraïta sont conformes à l'opinion de Rabbi Yéhouda haNassi, et que la clause médiane est conforme à l'opinion des Sages ? Cette conclusion est difficile [car une baraïta ne reflète normalement qu'une seule opinion].
הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ נוֹטֵל חַלָּה אַחַת מִשְׁתֵּי חַלּוֹת, מַנִּי — רַבִּי הִיא, דְּאָמַר פַּלְגָא שָׁקֵיל. אֵימָא מְצִיעֲתָא: אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ מִמַּעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: לָא שָׁקֵיל פַּלְגָא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן?
Abayé dit : La première clause et la clause médiane de la baraïta sont toutes deux conformes à l'opinion des Sages, et dans le cas des deux pains [de Chavouot], les Sages concèdent — en ce qui concerne le morceau de galette [qui résulterait d'un partage strict selon leur calcul] — qu'il serait inconvenant de donner un tel morceau au Kohen Gadol. Selon les Sages, le Kohen Gadol devrait en réalité recevoir moins d'une galette entière [car à leur avis il a droit à moins de la moitié] ; cependant, puisqu'il serait inconvenant de lui remettre un morceau de galette [peroussa], il prend une galette entière comme sa portion.
אָמַר אַבָּיֵי: רֵישָׁא וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן — וּמוֹדוּ רַבָּנַן בִּפְרוּסָה, דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמִיתְּבַהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל.
Rachi
אי אמרת בשלמא - תנא דתמיד גופיה דתני לשכת הטלאים בצפונית מערבית מודי הוא דלצד מערבית דרומית הואי טפי אלא לפי מראית עינו שנה משנתו ודאתי מדרום מיתחזיא ליה מצפון ולעולם מקרן [דרומית] מערבית בא להתחיל למנות היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים להיות בדרומית מזרחית כדקתני במדות דלא ליקשי אהדדי כיצד לשכת הטלאים בדרומית מערבית לשכת החותמות כי אזלת דרך שמאל במערבית צפונית לשכת בית המוקד צפונית מזרחית לשכת לחם הפנים במזרחית דרומית:,אלא אי אמרת - דוקא תנא לשכת הטלאים במקצוע צפונית מערבית סוף סוף מאי תרצתא לחם הפנים כי מני דרך שמאל הוה לשכת לחם הפנים בדרומית מערבית לפי מניינו:
והאמר מר - לקמן (יומא דף נח:):
משתי חלות - של עצרת:,ארבע או חמש - בכל שבת ושבת ולקמיה מפרש מתי ארבע ומתי חמש:,והיתה לאהרן ולבניו - בלחם הפנים כתיב:,מחצה לאהרן כו' - ואף על פי שהן שנים עשר יש בהן שתי חלות שאינן מתחלקות כדמפרש ואזיל:
אתאן לרבנן - דאמרי לא שקיל פלגא דאי שקיל פלגא בציר מחמש לא שקיל:
רישא ומציעתא רבנן - דאמרי לא שקיל פלגא אלא בציר מפלגא ודקשיא לך חלה דשתי לחם דשקיל לה כולה מודו רבנן דלאו אורח ארעא למיפרסיה ולמיתב פרוסה לכ"ג:
Tossafot
והא אמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין - פי' משום דגמרינן מים שעשה שלמה הקשה רבינו אפרים זצ"ל אדגמרינן מהתם נגמור ממגרש דכתיב (במדבר ל״ה:ה׳) ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב וכו' דהיינו דרך שמאל כשהופך פניו לעיר ומקיף מבחוץ ונראה לי לתרץ דמים גמרינן משום דכתיב פונים פונים והכי איתא בהדיא בזבחים פרק קדשי קדשים (זבחים דף סב:) דפריך ההוא מיבעי ליה לגופיה פירוש בעלמא מנא לן ומשני א"כ פונים פונים למה לי ומצאתי כתוב שהק' ריב"א אמאי לא משני אקושיא דלשכת טלאים דהא דקאמר דהוה במקצוע צפונית מערבית היינו בקרן צפונית מערבית של עזרה דהיינו מערבית דרומית של בית המוקד שהרי משמע במסכת מדות (פ"א משנה ה) דבית המוקד גדול היה לצפון העזרה כזה וקאי התם אעזרה והכא אבית המוקד ועוד דאלחם הפנים נמי הוה מצי לשנויי דחשיב נמי התם דרך ימין ונימא דלשכת החותמות ולשכת המוקד דקא חשיב בתמיד ולא חשיב במסכת מדות (שם) לשכות אחרות היו ובתוך העזרה היו אחת במקצוע צפונית מזרחית של עזרה ואחת במקצוע מערבית צפונית של עזרה שהוא דרומי של בית המוקד גדול דכשתמנה מלשכת טלאים דרך ימין ארבע לשכות הויא לחם הפנים רביעית לה דרומית מזרחית של בית המוקד גדול כזה וי"ל דלא מסתבר לומר שהיה אומר על זה ד' לשכות היו שם כיון דלא היו שם בעזרה אלא שתים מהם ועוד איך יתכן קרנות העזרה וקרנות בית המוקד גדול שוות ומסתמא העזרה גדולה יותר מבית המוקד אבל תימה לי מאי דוחקיה דרב הונא בריה דרב יהושע לאוקמה סתמא דתמיד דלא פליגי אהדדי ולאוקמה בחד תנא והא על כרחיך פליגי אהדדי דסתמא דמדות קא סברא או כוליה מזבח בדרום או רוביה כדאשכחן הכא וסתמא דתמיד מוכח בריש פרק קדשי קדשים (זבחים דף נח:) דההיא סברה מזבח ממוצע וי"ל אי פליגי במילתא דאשכחן פלוגתא דתנאי בהא לא חיישינן אבל במקום הלשכות לא אשכחן תנאי דפליגי בהדיא:
ומודו רבנן בפרוסה דלאו אורח ארעא - תימה מעיקרא דלא אסיק אדעתא להאי שינויא ארבע או חמש היכי הוה ניחא לרבנן כיון דלרבנן דר"י יהיב לכהן חמש ובציר ליה שתות מפלגא אם כן לרבי יהודה אמאי לא יהיב ליה אלא ארבע דהיינו חומש בציר מפלגא ליתיב ליה ארבע שלימות ופרוסה קטנה דלא ניבציר ליה אלא שתות מפלגא או כיון דלר"י בציר ליה חומשא לרבנן נמי ניבציר ליה חומשא ויש לומר דלעולם אסיק אדעתיה דלאו אורח ארעא למיתב ליה פרוסה ובלבד דנימטייה בציר מפלגא ולהכי גבי לחם הפנים כיון דכי בצרת ליה חדא מפלגא לא מטא ליה כמו לכל אחיו הכהנים יהבינן ליה שלימות ולא מצמצמינן כולי האי להשוות הדבר לר"י ורבנן דלמטייה אליבא דתרוייהו בציר חומשא או בציר שתות מפלגא דלאו אורח ארעא למיתב ליה פרוסה אבל גבי שתי הלחם הוה ס"ד דטפי הוי אורח ארעא למיתב ליה פרוסה מלמיתב ליה פלגא ממש דלאו אורח ארעא כלל ליתב ליה כמו לכל אחיו הכהנים שיהא הוא לבדו שקול כנגד כולם ומשני אפי' הכי הא עדיפא להשוותו כנגד כולם מלמיתב ליה פרוסה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.