Traité Yevamot

49a

Étude de Yevamot 49a

Étude de la Mishna & Guémara 49a

Mishna 1

MICHNA : Quel enfant, issu d'unions interdites, a le statut de mamzer [bâtard, au sens de la loi de la Torah, à qui il est interdit d'entrer dans l'assemblée d'Israël] ? C'est l'enfant né d'une union avec n'importe quelle proche parente [chéer bassar] frappée par l'interdit de la Torah selon lequel « il ne viendra pas [sur elle] » ; telle est l'opinion de Rabbi Akiva. Chimon haTimni dit : c'est l'enfant né d'une union avec toute parente interdite pour laquelle on encourt le karet [le retranchement] de la main du Ciel. Et la halakha est conforme à son enseignement. Et Rabbi Yehochoua dit : c'est l'enfant né d'une union avec toute parente interdite pour laquelle on encourt une peine de mort prononcée par le tribunal [beit din].

מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ מַמְזֵר — כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּ״לֹא יָבֹא״, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.(משנה)

Rabbi Chimon ben Azzaï dit : j'ai trouvé à Jérusalem un rouleau de généalogies [méguilat youhassin], et il y était écrit qu'untel est mamzer pour être né d'une union adultère avec une femme mariée [échet ich] — faute passible de la mort prononcée par le tribunal. Or, si le rouleau prend soin de préciser le motif pour lequel cet homme est mamzer, ce ne peut être que pour appuyer l'enseignement de Rabbi Yehochoua [selon lequel seul l'enfant d'une union passible de mort judiciaire est mamzer].

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מָצָאתִי מְגִלַּת יוּחֲסִין בִּירוּשָׁלַיִם, וְכָתוּב בָּהּ: אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ, לְקַיֵּים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

La Michna détaille à présent les cas où il est interdit, ou permis, d'épouser la sœur de sa femme ou la sœur de sa yevama [la veuve sans enfant de son frère, qui lui est liée par le lévirat] : si la femme d'un homme est morte, il est permis d'épouser sa sœur. S'il l'a divorcée, puis qu'elle est morte, il est permis d'épouser sa sœur. S'il l'a divorcée, qu'elle s'est ensuite mariée à un autre, puis qu'elle est morte, il est permis d'épouser sa sœur. Si sa yevama est morte, il est permis d'épouser sa sœur. S'il a accompli avec elle la halitsa [le déchaussement qui dénoue le lien du lévirat] puis qu'elle est morte, il est permis d'épouser sa sœur. Si, après la halitsa, elle s'est mariée à un autre puis qu'elle est morte, il est permis d'épouser sa sœur. Le principe qui sous-tend tous ces cas : l'interdiction d'épouser la sœur ne vaut qu'aussi longtemps que l'épouse, ou la yevama, est en vie — quel que soit, par ailleurs, le lien actuel entre la femme et l'homme.

אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּרְשָׁהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וּמֵתָה — מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

Guémara

GUEMARA : Quel est le raisonnement de Rabbi Akiva [pour qui le simple interdit négatif suffit à engendrer un mamzer] ? Car il est écrit : « Un homme ne prendra pas la femme de son père, et il ne découvrira pas le pan [du vêtement] de son père » (Devarim 23, 1). Cela enseigne que le pan que le père a déjà découvert — c'est-à-dire une femme avec laquelle le père a eu des relations — le fils ne le découvrira pas.

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? דִּכְתִיב: ״לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו״. כָּנָף שֶׁרָאָה אָבִיו — לֹא יְגַלֶּה.

Et, dans cette lecture du verset, Rabbi Akiva tient comme Rabbi Yehouda, qui a dit : le verset énonce seulement que de telles relations sont interdites, mais elles ne rendent pas passible de karet ; il parle donc forcément d'une femme violée par le père [anoussat aviv], puisqu'elle fait partie des femmes dont l'union ne rend passible que d'un interdit négatif [lav]. Le verset ne saurait viser l'épouse même du père, car les relations avec elle rendent passible de karet [et non d'un simple interdit].

וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: בַּאֲנוּסַת אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי לָאוִין,

La Guemara achève l'explication de l'avis de Rabbi Akiva : et tout près de ce verset se trouve celui-ci : « Un mamzer n'entrera pas dans l'assemblée de l'Éternel » (Devarim 23, 3). De toute évidence, c'est donc même de ces unions-là — celles qui ne rendent passible que d'un interdit négatif — que naît un mamzer.

וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה׳״, אַלְמָא מֵהָנֵי הָוֵי מַמְזֵר.

La Guemara objecte : mais selon Rabbi Simaï, qui soutient que Rabbi Akiva inclut comme mamzer l'enfant de toutes les autres unions passibles d'un simple interdit négatif — même celles qui ne concernent pas une proche parente ; et de même selon Rabbi Yechévav, qui soutient que Rabbi Akiva inclut jusqu'à l'enfant d'unions passibles seulement d'une mitsva positive — puisque, pour eux, Rabbi Akiva englobe des cas qui ne ressemblent pas à celui de la femme violée par le père, d'où tirent-ils leur source ?

וּלְרַבִּי סִימַאי, דִּמְרַבֵּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין דְּלָאו דִּ״שְׁאֵר״, וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דִּמְרַבֵּה אֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה —

La Guemara répond : ils le dérivent du verset qui dit « et il ne découvrira pas le pan de son père » (Devarim 23, 1). Le « et » initial [vav] est superflu, et il sert précisément à inclure des cas supplémentaires.

נָפְקָא לְהוּ מִ״וְּלֹא״.

Et Chimon haTimni, lui, tient comme les Sages [Rabbanan], qui disent : le verset parle de la chomeret yavam du père — la veuve dans l'attente du lévirat de la part du père [c'est-à-dire l'ex-épouse du frère du père] — et il indique qu'elle fait partie des femmes dont l'union rend passible de karet ; et tout près de ce verset se trouve « un mamzer n'entrera pas… » (Devarim 23, 3). De toute évidence, c'est donc seulement de l'enfant d'une union passible de karet que naît un mamzer.

וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: בְּשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁל אָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דְּהָוְיָא לַהּ חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר״. אַלְמָא: מֵחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת הָוֵי מַמְזֵר.

Et Rabbi Yehochoua, comment fonde-t-il son avis ? Si les versets devaient s'entendre comme le proposent Rabbi Akiva et Chimon haTimni, que le Miséricordieux écrive seulement : « Il ne découvrira pas le pan de son père » ! Il serait alors inutile que le verset mentionne en plus l'interdit de la femme du père, car le fait que son enfant soit mamzer se saurait par un raisonnement a fortiori [kal vahomer], cet interdit étant plus grave que celui qu'on tire du « pan du père ». Pourquoi me faut-il donc à la fois la proposition « un homme ne prendra pas la femme de son père » et la proposition « et il ne découvrira pas le pan de son père » ? N'est-ce pas, au contraire, que la Torah veut dire ceci : seul l'enfant d'une union avec la femme nommée entre « un homme ne prendra pas » et « il ne découvrira pas » — c'est-à-dire la femme du père [échet av] — est mamzer ; mais l'enfant d'une union avec la femme évoquée au-delà, celle que le verset appelle « le pan de son père », n'est pas mamzer.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא יְגַלֶּה״. ״לֹא יִקַּח״ (״וְלֹא יְגַלֶּה״) לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו, הָכִי קָאָמַר: מִ״לֹּא יִקַּח״ עַד ״לֹא יְגַלֶּה״ — הָוֵי מַמְזֵר, טְפֵי — לָא הָוֵי מַמְזֵר.

§ Abayé dit : tous [les tanaïm de la Michna] s'accordent au sujet de celui qui a des relations avec une femme nidda [en état d'impureté menstruelle] —

אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה

Rachi

מתני' כל שאר בשר שהוא בלא יבא - כל קורבה שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת כגון אנוסת אביו וכרבי יהודה דהויא בלאו דלא יגלה כנף אביו ומחמת קורבה כגון נושא חלוצתו דהוי בלא יבנה והוי לאו דקורבה בלא כרת:,כל שחייבין עליו כרת - אבל נושא חלוצתו לא הוי ממזר:

מאשת איש - חייבי מיתות כו':,לקיים דברי רבי יהושע - לא היה כתוב במגלה אלא ארישא קאי אמר ר"ש בן עזאי לקיים דברי ר' יהושע כו':

דר' יהודה ורבנן - בפרק נושאין על האנוסה (לקמן יבמות דף צז.):

גמ' וכתיב לא יבא ממזר - וסמיך ליה לא יגלה:

ולרבי סימאי - בכתובות (דף כט:) וקידושין (דף סח.) מן הכל היה עושה ר"ע ממזרים חוץ מאלמנה לכ"ג שעושה חללין ולא ממזרי'. מדקאמר חוץ מאלמנה אלמא אפי' חייבי לאוין שלא מחמת קורבה מרבה כגון מחזיר גרושתו משנישאת וכגן נתינה לישראל דקיימא בלא תתחתן בם (דברים ז׳:ג׳) ומשבעה אומות הוא וכגון עמוני שנשא בת ישראל בניו ממזרים:,חייבי עשה - מצרי או אדומי קודם ג' דורות דכתיב (דברים כ״ג:ט׳) דור שלישי יבא להם ולא שני ולאו הבא מכלל עשה עשה. והא דר' ישבב נמי בכתובות (שם) בואו ונצוח על עקיבא בן יוסף שהיה אומר כל שאין לו ביאה בישראל הולד ממזר:

סבר לה כרבנן - דפליגי אדרבי יהודה בנושאין על האנוסה (לקמן יבמות דף צז.) ואמרי האי לא יגלה כנף אביו בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר דהויא ליה אשת אחי אביו ובכרת והאי דהדר כתבה במשנה תורה משום למסמך ליה לא יבא ממזר ולאשמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות:

ה"ג ורבי יהושע לכתוב רחמנא לא יגלה - כלומר אי בשומרת יבם של אביו משתעי או באנוסת אביו משתעי לכתוב לא יגלה כנף אביו לחודיה ולאשמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות לרבנן או מחייבי לאוין לרבי יהודה וכל שכן מאשת אב דהויא בכרת ומיתה:,לא יקח - איש את אשת אביו למה לי למכתב אלא ש"מ מדכתביה הא קמ"ל דלא יבא ממזר עלה קאי דמינה הוא דהוי ממזר משום דחייבי מיתות הוא ואלא יגלה כנף אביו לא קאי. ואי קשיא כנף אביו למאי כתביה אי בשומרת יבם לעבור עליו בשני לאוין ערות אחי אביך לא תגלה ולאו דלא יגלה כנף אביו ואי באנוסת אביו אשמעינן דאסורה:,מלא יקח עד לא יגלה - דהיינו אשת אב הכתובה בין לא יקח ללא יגלה:

הכל מודים - ואפילו שמעון התימני:,בבא על הנדה - אע"ג דקאי בכרת אין הולד ממזר:

Tossafot

שמעון התימני אומר כו' והלכה כדבריו - אע"ג דאין למדין הלכה מפי גמרא הכא הלכתא כוותיה דסתמא דפרק האומר (קדושין דף סו: ושם) נראה עיקר דכהאי גוונא קרי הלכתא פסיקתא בבבא קמא (ד' קב.) ובמסכת ע"ז (דף ז: ושם) בההיא דכל המשנה ידו על התחתונה ולעיל בפ' קמא (יבמות דף יד. ושם) אמר פשיטא בני חייבי לאוין כשרים נינהו ובפרק שני (לעיל יבמות כג.) קאמר רב פפא מסתברא חייבי לאוין תפסי בהו קידושין ולעיל (יבמות דף מה.) פסקינן דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וכמה אמוראי דאיירי בצרת מחזיר גרושתו ולר"ע לא משכחת לה צרה דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין וכרבי יהושע נמי יש להוכיח דלא קי"ל כוותיה דאמר לעיל (שם:) ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב וחייבי כריתות דמו לאשת אב לכולי עלמא ולעיל בריש פירקין (יבמות דף לז.) קאמר ראב"י דהלכתא כוותיה דאין ממזר מספק משמע דהויא ממזר מאשת אח ולעיל (יבמות ד' מ:) אמר רב טובי בר קיסנא הבא על צרת חלוצתו הולד ממזר ואפילו רבי יוחנן לא פליג אלא משום דצרה כחלוצה בלאו:,רבי יהושע אומר כל שחייבין עליו כו' - יש מגיהים ר' יהודה במקום רבי יהושע דבפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד:) גבי כל האסורין לבא בקהל מותרים לבא זה בזה ור' יהודה אוסר ומפרש עלה דר' יהודה סבר דממזר מאחותו לא הוי ממזר אלא מאשת איש ופריך עלה תנינא מהך דהכא ואין נראה דהיאך היה בן עזאי אומר לקיים מילתיה דר' יהודה והא קשיש מיניה טובא דהא בן עזאי תלמיד חבר הוה לרבי עקיבא כדאמר במי שמת (ב"ב ד' קנח:) ור' יהודה מתלמידי בתראי דר' עקיבא הוה ועוד דר' יהודה סבר כרבי עקיבא דיש ממזר מחייבי לאוין כדפרישית לעיל (יבמות ד' מז.) גבי ההוא דאתא לקמיה דרבי יהודה וכדאמר בפ' ארבע מיתות (סנהדרין ד' נג: ושם) אלא ודאי ר' יהושע גרסינן והתם פריך תנינא משום דהוה ליה למיתני וכן היה רבי יהודה אומר כדבריו אי הוה סבר כר' יהושע ומיהו התם דפריך תנינא הוה מצי למיפרך טפי שפיר דלא אפשר לומר דלר' יהודה ממזר מאחותו לא הוי ממזר כיון דמוקי קרא באנוסת אביו וסבר כר"ע דיש ממזר מחייבי לאוין:

איש פלוני ממזר מאשת איש כו' - תימה דלא נקט חייבי מיתות ב"ד סתם ואי משום דמעשה שהיה כך היה א"כ מנ"ל דהוי כר' יהושע וי"ל דנקט אשת איש לרבותא דאע"פ שהוא קל משאר חייבי מיתות דהוי בחנק ויש לה היתר בחיי אוסרה:

וכתיב לא יבא ממזר - וא"ת והא מפסיק קרא דלא יבא פצוע דכא בינתים וי"ל דכיון דלאו בני בנים נינהו ולא שייך מינייהו ממזר לא חשיב הפסק:

לכתוב רחמנא או לא יקח או לא יגלה - בקונטרס גרס לכתוב רחמנא לא יגלה ופי' דמלא יגלה לחודיה שמעינן דיש ממזר מחייבי כריתות לרבנן או מחייבי לאוין לר' יהודה לא יקח איש את אשת אביו למה לי למכתב אלא ש"מ מדכתביה דלא יבא ממזר עליה קאי דמיניה הוא דהוי ממזר משום דחייבי מיתות ב"ד הוא אבל אלא יגלה לא קאי ובין לא יקח עד לא יגלה היינו אשת אב הכתובה בין לא יקח ללא יגלה וקשה חדא שמוחק הספרים ועוד דבין לא יקח עד לא יגלה לא משמע כפירושו דקאי על אשת אב הכתובה בינתים ועוד אמאי כתב לא יגלה גבי ממזרות ועוד בחייבי מיתות דקילי כמו אשת איש מנ"ל דהוי ממזר ועוד דליליף ר' יהושע שאר חייבי כריתות מהיקישא דר' יונה ונראה לר"י כגירסת הספרים דגרסי לכתוב רחמנא או לא יקח או לא יגלה דמלא יקח נמי שמעינן כריתות דהא דומיא דאשת אב דלא תפסי בה קידושין דהא בהא תליא כדפיר' לעיל (יבמות ד' מד: ד"ה עשאה) או מהיקישא דרבי יונה אתו דאיתקיש כל העריות כדאמרי' בריש הבא על יבמתו (לקמן יבמות ד' נד:) ומדכתב תרוייהו ש"מ דמלא יקח היינו חייבי סקילה עד לא יגלה דהיינו חייבי כריתות הוי ממזר ואתא לרבויי כל חייבי כריתות ומיתות קלות וסבר כרבנן דבשומרת יבם הכתוב מדבר ולא הוי לא יגלה בכלל דאי הוי בכלל לא לכתוב אלא לא יגלה ושמעון התימני נמי ה"מ למימר דסבר כר' יהודה דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר ומלא יקח עד לא יגלה הוי הולד ממזר ואין לא יגלה בכלל אלא דניחא ליה למימר דסבר כרבנן ולפירוש ר"י צ"ל לתנא דפירקין קמא דסבר כרבי יהודה דאמר באנוסת אביו הכתוב מדבר וסבר נמי דאין ממזר מחייבי לאוין דמלא יקח עד לא יגלה הוי ממזר ואין לא יגלה בכלל:

הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה - פירש בקונטרס אפי' לר' עקיבא דפליג ארבנן דמתניתין במחזיר גרושתו וקאמר דהולד ממזר אע"ג דלאו חייבי לאוין דשאר הוא הכא בסוטה מודה וקשה לר"ת דא"כ ה"ל לאתויי לעיל (יבמות ד' מד.) גבי משנה דמחזיר גרושתו ועוד אי קאי הכל מודים למ"ד אליבא דר' עקיבא דהוי ממזר אפילו מחייבי לאוין שאין דשאר הא ע"כ הוי ממזר לרבי עקיבא מיבמה לשוק לשום תנא כדאמר בפ"ק (לעיל יבמות ד' יד.) דאמר ר' אלעזר אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות מודים שאין ממזר כו' וקאמר לאפוקי מדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין משמע בהדיא דלר' עקיבא הוי ממזר משומרת יבם ועוד אמר בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עה:) גבי כותים שהיו מייבמים את הארוסות ופוטרים הנשואות ורבי עקיבא לטעמיה דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין ובפרק האשה רבה (לקמן יבמות ד' צב. ושם) גבי אשה שהלך בעלה ובנה למדינת הים קאמר זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים דאין ממזר מיבמה ולימא אין ממזר מחייבי לאוין האי תנא הך תנא דר"ע הוא דמחייבי לאוין דשאר הוא דהוי ממזר מחייבי לאוין גרידא לא הוי ממזר משמע בהדיא דלמאן דלא בעי אליבא דרבי עקיבא שיהא לאו דשאר הוי ממזר מיבמה לשוק ושם נפרש בעזרת השם מנא ליה דאתיא כרבי עקיבא דלמא אתיא אפילו כרבנן והוי ממזר מדרבנן ונראה לר"ת דמחזיר גרושתו וסוטה הוו חייבי לאוין דשאר שאינם אסורים אלא משום אישות ואליבא דתנא דמתני' קאי דלא אסר אלא חייבי לאוין דשאר וא"ת א"כ אמאי איצטריך למנקט הכל מודים בשומרת יבם אמאי תיסק אדעתא למימר דהוי ממזר טפי מבשאר חייבי לאוין דלאו דשאר וי"ל דאליבא דרב דאמר אין קידושין תופסין ביבמה איצטריך לאשמועינן שפיר דלא הוי ממזר וטעמא אר"ת דהוי כעובד כוכבים ועבד שאין בה קידושין לשום אדם וליבם נמי לאו בת קידושין היא אלא ביאה הוא דאית בה ואפי' למ"ד דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד מ"מ אין ממזר מיבמה דכיון דיבמה עומדת לחלוץ כמו ליבם חשיבא בת תפיסת קידושין וא"ת לשמואל תפשוט מהך ברייתא דאין קידושין תופסין ביבמה דאי תופסין לא הוה צריך לאשמועינן דאין הולד ממזר וי"ל דשמואל מספקא ליה דלמא ברייתא היא גופה אתא לאשמעינן דקידושין תופסין ביבמה וא"ת היכי קמ"ל דתפסי הא אפי' לא תפסי לא הוי ממזר דשמואל אית ליה לעיל (יבמות דף מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וי"ל דשפיר משמע דתפסי בה קידושין מדכייל לה בהדי סוטה ונדה משמע דבכולהו לא הוי הולד ממזר משום דתפסי בהו קידושין והא דקאמר ואביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל לא כפירוש הקונטרס דאפי' לרב אין הולד ממזר כדפי' אלא להכי לא נקט שומרת יבם משום דשמא תפסי בה קידושין כדשמואל ופשיטא דלא הוי ממזר ואין שום חידוש להשמיענו וא"ת ואמאי הוי ממזר משומרת יבם לשום תנא כיון דהוי כעובד כוכבים ועבד דלא תפסי קדושין לא לדידיה ולא לאחריני וברייתא דהאשה רבה (לקמן יבמות דף צב. ושם) נמי דקתני זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים כו' משמע דלרבנן לא הוי ממזר משום דקידושין תופסין ולפי' ר"ת אפי' אין קידושין תופסין לא הוי ממזר ואר"י דלמ"ד דהוי ממזר לר' עקיבא מחייבי לאוין דלאו דשאר נמי הוי ממזר מיבמה לשוק ומעובד כוכבים ועבד אע"ג דלא דמו לאשת אב דהא מוי"ו דולא יגלה נפקי כולהו וסמיך ליה לא יבא ממזר ולא ילפינן מידי מאשת אב אלא בהדיא כתיב בכולהו ממזרות אבל לתנא דמתניתין דאין ממזר לר' עקיבא אלא מחייבי לאוין דשאר ולא דריש וי"ו דולא יגלה לא נפקי שום חייבי לאוין אלא מאשת אב בעינן דליהוי דומיא דאשת אב דלא תפסי בה קידושין לדידיה ותפסי בה לאחריני וה"פ דברייתא דהאשה רבה (ג"ז שם) זו דברי ר' עקיבא דאמר אין קדושין נמי תפסי בכל חייבי לאוין דלאו דשאר פי' מוי"ו דולא יגלה שמעינן בכולהו דהוה ממזר ולהכי אין קידושין תופסין נמי בכולן ולהכי אין לחלק בין לאו יבמה לשוק לשאר לאוין כדפירשתי אבל חכמים אומרים אין ממזר מיבמה דכיון דקידושין תופסין בחייבי לאוין דלאו דשאר ולא הוי ממזר מינייהו לא הוי ממזר נמי מיבמה לשוק אע"ג דאין קידושין תופסין בה כיון דלא דמיא לאשת אב:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Yevamot 49a

100%

יבמות מ״ט אמַסֶּכֶת יְבָמוֹת