Traité Yevamot

29a

Étude de Yevamot 29a

Étude de la Mishna & Guémara 29a

Cette halakha avait déjà été enseignée dans la michna précédente (26a), et elle est ici rapportée selon l'opinion de Rabbi Chimon. La Guemara questionne : mais Rabbi Chimon n'a-t-il pas dit que deux sœurs [tombées au yiboum devant un même lévir] ne font ni halitsa ni yiboum ? En effet, puisque ces femmes sont aptes au yiboum selon la Torah, elles sont considérées comme les sœurs d'une femme avec laquelle il a un lien de zika ; dans ce cas, Rabbi Chimon les exempte aussi bien de la halitsa que du yiboum. Pourquoi, dès lors, la michna exige-t-elle d'elles qu'elles fassent la halitsa ?

וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שְׁתֵּי אֲחָיוֹת לֹא חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת!

La Guemara répond : il s'agit d'un décret rabbinique, à cause du cas général d'un interdit résultant d'une mitsva. Si elles ne faisaient pas la halitsa dans ce cas-ci, où elles sont sœurs, on craindrait que les gens supposent que leur dispense de halitsa ne tient pas à leur statut de sœurs mais à l'interdit lui-même. Cela conduirait à la conclusion erronée que les femmes interdites en raison d'une mitsva n'ont pas besoin de halitsa. C'est pourquoi les Sages ont édicté un décret rabbinique exigeant la halitsa dans ce cas.

גְּזֵירָה מִשּׁוּם אִיסּוּר מִצְוָה דְּעָלְמָא.

La Guemara objecte : cela se comprend pour elle [la femme directement concernée par l'interdit, dont la halitsa rappelle qu'un issour mitsva requiert la halitsa]. Mais quant à sa sœur, qu'y a-t-il à dire ? Pourquoi doit-elle, elle aussi, faire la halitsa ? La Guemara répond : il y a un décret rabbinique concernant sa sœur, à cause d'elle [de la première].

הָא תִּינַח אִיהִי, אֲחוֹתָהּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה אֲחוֹתָהּ מִשּׁוּם לַתָּא דִּידַהּ.

La Guemara objecte : mais s'agissant d'une érva [parente interdite par la Torah], nous ne décrétons pas [d'exiger la halitsa de sa sœur par crainte de confusion] ; pourquoi donc Rabbi Chimon édicte-t-il un décret imposant la halitsa pour une femme interdite en raison d'un issour mitsva, et non pour une femme qui est une érva ? La Guemara répond : les érvot sont différentes, car les gens en apprennent bien les lois — elles sont énoncées explicitement dans la Torah et connues de tous —, et la règle a de la notoriété. Il n'y a donc pas à craindre qu'on confonde par erreur ce cas avec celui d'autres yevamot qui ne sont pas sœurs. Les interdits résultant de mitsvot, en revanche, ne sont ni explicites dans la Torah ni généralement connus.

וְהָא גַּבֵּי עֶרְוָה לָא גָּזְרִינַן? שָׁאנֵי עֶרְוָה דְּמִגְמָר גְּמִירִי לַהּ אִינָשֵׁי, וְקָלָא אִית לַהּ.

Mishna 1

MICHNA : Dans le cas de trois frères, dont deux étaient mariés à deux sœurs et le troisième célibataire, voici ce qui survint. Le mari de l'une des sœurs mourut sans enfant, laissant sa femme [tombée au yiboum] ; le frère célibataire fit sur elle un maamar [un acte de fiançailles de lévirat]. Le frère célibataire posa ainsi un acte de kidouchin sur la yevama, mais sans encore consommer le mariage par l'union. Ensuite, le second frère mourut ; la femme du second frère — sœur de la fiancée par maamar — tomba alors elle aussi au yiboum devant le frère célibataire.

מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֶחָד מוּפְנֶה. מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת, וְעָשָׂה בָּהּ מוּפְנֶה מַאֲמָר. וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו הַשֵּׁנִי —(משנה)

Dans ce cas, Beit Chammaï disent : sa femme reste avec lui — la femme qu'il a fiancée par maamar est considérée comme son épouse, et il n'a pas à la renvoyer ; et cette autre femme [la seconde sœur] s'en va du lévir, exemptée du yiboum en tant que sœur de son épouse. Beit Hillel disent : puisqu'il n'était pas encore entré pleinement dans le mariage avec la première, [aucune des deux ne peut être épousée par yiboum]. Il renvoie donc sa femme — celle à qui il a fait le maamar — par un guet, qui annule le maamar, et par la halitsa, qui dénoue la zika ; et il renvoie la femme de son second frère par la halitsa également. Les Sages commentent : c'est à ce cas que l'on se référait lorsqu'ils ont dit « malheur à lui pour sa femme et malheur à lui pour la femme de son frère » — par le concours des circonstances, il les perd toutes les deux.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְהַלֵּזוּ תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וּבַחֲלִיצָה, וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה. זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: אוֹי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, וְאוֹי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו.

Guémara

GUEMARA : La Guemara demande : la formule de la michna « c'est ce cas-là » (zo hi), qui marque une restriction et une exactitude, vient exclure quoi ? La Guemara répond : elle vient exclure cet enseignement de Rabbi Yehochoua (109a). Là-bas, Rabbi Yehochoua tient que si un homme est marié à une mineure lorsque la sœur de celle-ci tombe devant lui au yiboum, il doit renvoyer les deux femmes, et il dit lui aussi : « malheur à lui pour sa femme et malheur à lui pour la femme de son frère ». Du langage de notre michna, nous apprenons que l'on n'agit pas selon son opinion. On agit plutôt soit selon l'opinion de Rabban Gamliel, soit selon celle de Rabbi Elazar : pour ces deux Tannaïm de la michna (109a), malgré le conflit entre le mariage du frère avec la mineure et la zika de la sœur, il reste un moyen pour lui d'épouser l'une des deux femmes.

גְּמָ׳ ״זוֹ הִיא״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי הָךְ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּלָא עָבְדִינַן כְּווֹתֵיהּ. אֶלָּא אִי כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר.

À propos de la question de fond du maamar, il semblerait de cette michna que Beit Chammaï tiennent que le maamar a la pleine force légale du yiboum. Cependant, Rabbi Elazar a dit : ne dis pas que, pour Beit Chammaï, le maamar acquiert la femme d'une acquisition pleine et entière — au point qu'elle deviendrait son épouse à tel degré que, s'il voulait la renvoyer, un guet suffirait sans halitsa. Plutôt, pour Beit Chammaï, le maamar n'acquiert la femme que dans la mesure où il empêche une coépouse rivale d'entrer au yiboum. La force légale du maamar se limite à écarter la coépouse de la sœur du yiboum : celle-ci est exemptée et du yiboum et de la halitsa.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר, דְּאִי בָּעֵי לְאַפּוֹקֵי סַגִּי לַהּ בְּגִיטָּא, אֶלָּא מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בַּצָּרָה בִּלְבָד.

Rabbi Avin a dit : nous aussi, nous apprenons de la michna une preuve que le maamar n'est pas un acte d'acquisition plein et entier, même selon Beit Chammaï. La michna au début de ce chapitre (26a) enseigne que lorsque deux sœurs qui sont yevamot tombent devant deux frères au yiboum, si les frères ont épousé leurs femmes avant d'avoir consulté le tribunal, alors Beit Chammaï disent : ils peuvent les garder comme épouses. On en déduit : si déjà ils les ont épousées — oui, ils peuvent les garder ; mais les épouser d'emblée (lekhatehila) — non, cela est interdit, à cause de l'interdiction d'épouser la sœur d'une femme avec laquelle on a un lien de zika.

אָמַר רַבִּי אָבִין: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יְקַיְּימוּ. יְקַיְּימוּ אִין — לְכַתְּחִלָּה לָא.

Rachi

והאמר ר' שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות - והכא אמאי בעי חליצה הא כיון דמדאורייתא חזיא ליבומי זקוקה היא והוו להו כשאר ב' אחיות שנעשו צרות זו לזו ור"ש פוטר אחות זקוקה מחליצה:

גזירה משום איסור מצוה דעלמא - אי פטרת להו לגמרי מאן דחזי סבר טעמא לאו משום אחות זקוקה אלא משום דאיסור מצוה הויא כערוה ופטורה מחליצה ואתי למיפטר איסור מצוה דעלמא דלאו אחיות מחליצה:

תינח איהי - איסור מצוה:,אחותה - אמאי חלצה תיפטר משום אחות זקוקה דהכא מאי אמרת:,משום לתא דידה - משום מזל דידה דאיסור מצוה. האי לתא יתור לשון הוא:

והא גבי ערוה לא גזרינן - דאם היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה הערוה יוצאה בלא חליצה ולא אמרינן תחלוץ ערוה גזירה משום אחותה שאין ערוה וראויה לייבום והא נמי לרבי שמעון ערוה היא משנעשו צרות ואמאי מצרכת לה חליצה משום גזרת אחותה:,דמגמר גמירי לה אינשי - והכל יודעין שאין צריכה חליצה ואחותה לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למשרי אחותה בלא חליצה אבל ערוה דנעשו צרות דר"ש לא כ"ע גמירי הלכתא דאיסור שתיהן שוות ואי מפקת לה בלא חליצה אתי נמי למיפק אחותה שהיא איסור מצוה בלא חליצה ונפקא מינה חורבה לאיסור מצוה בעלמא:,מגמר גמירי אינשי - וידעי דלא רמיא קמיה ואחותה לאו אחות זקוקה היא ולא אתי למישרי אחות זקוקה דעלמא:

מתני' אשתו עמו - דמאמר ככנוסה דמיא וכי נפלה אחותה לא מיתסרא הך עליה משום אחות זקוקה:,והלזו תצא - אף מן החליצה משום אחות אשה:

גמ' הך דרבי יהושע - בפרק ב"ש דקאמר נמי אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו ופליגי עלה רבן גמליאל ורבי אלעזר:

לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור - ותהוי כאשתו ואי בעי לאפוקי תיסגי לה בגיטא:,אלא מאמר לב"ש אין קונה אלא לדחות בצרה - כלומר לדחות אחותה שלא תאסרנה לזו משום אחות זקוקה:

יקיימו - אם קדמו וכנסו בריש פירקין:,לכתחילה לא - מייבמו משום אחות זקוקתו:

Tossafot

אחותה משום לתא דידה - דאי נפקא בלא חליצה משום דנעשו צרות זו לזו אתי לאפוקי מהאי טעמא נמי ההיא דאיסור מצוה ואתי למישרי נמי איסור מצוה דעלמא ופרכינן והא גבי ערוה לא גזרו שתחלץ אלא יוצאה בלא חליצה ולא חיישינן שמא יסברו דמטעם אחותה יוצאה ואתי לאפוקי אידך בלא חליצה:

ב"ש אומרים אשתו עמו כו' - בגמ' גבי השתא ארוסה דעלמא כו' עשה בה מאמר מיבעיא פירש בקונטרס דמאמר יבמין מדרבנן אפילו לבית שמאי דמדאורייתא יבמה יבא עליה כתיב ואין נראה לריב"ם דא"כ אמאי תצא הלזו משום אחות אשה במאמר זה ומיהו י"ל דתצא משום אחות אשה היינו אחר שיבעול בעלת המאמר אבל קשה דלעיל פ"ב (יבמות דף יח. ושם) דקאמר הא דקתני מאמר לאפוקי מב"ש משמע דלב"ש יוצאה שניה משום צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו וכן נמי קאמרינן לקמן בפירקין (יבמות דף ל.) גבי אחות אשה אלמא מאמר קני דאורייתא לב"ש וכולה סוגיא דגמרא מוכח הכי והא דקאמר השתא ארוסה דעלמא כו' עבד בה מאמר מיבעיא אע"ג דמאמר נמי מדאורייתא מ"מ קאמר מאמר מיבעיא משום דהא דמאמר קני מדאורייתא היינו משום דגמרינן מקידושין דעלמא הלכך לא עדיף מקידושין ודיו לבא מן הדין להיות כנדון:

אוי לו על אשתו כו' - אר"י דבכל הני דפ' חרש (לקמן יבמות קיב: קיד:) דתנן מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה לא קתני אוי לו כי הכא משום ראוי לו משמע לשון צער כלומר ראוי לו להצטער שהפסיד אשתו בלא פשיעתו והכא והא דאייתי בגמ' פלוגתא דר"א ור' יהושע דקטנה וגדולה לא פשע להכי קתני אוי לו אבל התם פשע שהכניס עצמו בספק חרשות שלא היה לו לישא חרשת וכן ההיא דהחולץ (לקמן יבמות דף מא. ושם) דשומרת יבם שקידש אחיו את אחותה כו' להכי נמי קאמר בגמרא למעוטי דר' יהושע דשייך התם לשון אוי לו כי הכא ולא קאמר למעוטי כל הני:

אי כר"ג - דאמר תמתין עד שתגדיל ויבעול ותצא הלזו משום אחות אשה אע"ג דקדושי קטנה דרבנן מ"מ הקילו בה מבבעלת מאמר משום דכנוסה היא אצלו קודם זמן גדולה והא דפריך מינה לעיל בריש פ"ב (יבמות דף יח.) אהא דר"מ אוסר לבטל מצות יבמין ור"ג שרי לבטל מצות יבמין אע"ג דהכא כנוסה אצלו מעיקרא מ"מ פריך אהא דר"מ חייש לספיקא ור"ג אפילו לודאי לא חייש:,אי כרבי אלעזר - דאמר מלמדין הקטנה שתמאן ומותר בגדולה לייבם וא"ת ואמאי שרי והא בשעת נפילה נראית כאחות אשה כדאמרינן לעיל בפ"ק (יבמות דף יב.) גבי צרת בתו הממאנת דבשעת נפילה נראית כצרת בתו ובשעת נפילה נראית ככלתו וי"ל דלא דמי דהתם כשהבעל מת אין דומה כ"כ עוקרת נישואין קמאי כי הכא שהבעל קיים:

לא תימא מאמר לב"ש קונה קנין גמור כו' - אע"ג דאין קונה קנין גמור מ"מ אמרי' לעיל ולקמן (דף ל.) גבי אחות אשה דפוטרת צרתה לב"ש ע"י מאמר תימה מאי קאמר ר"ש לעיל בפ"ב (יבמות דף יט.) אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל כי הוי נמי מאמר אשת שניהם בועל דהא אפילו לב"ש דמאמר קונה אינו קונה לגמרי אלא קונה ומשייר וכ"ת דלר"ש אי קני קני לגמרי טפי מלב"ש א"כ מנא ליה לר' אלעזר דלא קני לגמרי לב"ש כמו לר"ש:,אלא לדחות בצרה בלבד - פי' בקונטרס צרה דכולהו שמעתין אחותה שנופלת עמה וקשה לרב אשי דאמר דוחה ומשייר היא וצרתה בעיא חליצה הא קתני במתני' תצא משום אחות אשה משמע דיוצאה בלא חליצה ועוד אי בעיא חליצה היאך מקיים את זו וי"ל דסבר רב אשי דמהני מאמר להסיר הזיקה ודחי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקתו ואחר שיבעול בעלת המאמר קאמר דתצא אחותה משום אחות אשה וא"ת והיכי מייתי לה סייעתא ממתניתין יקיימו אין לכתחלה לא הא מהני מאמר לרב אשי לכל הפחות דדחי לצרה ושריא בעלת מאמר לכתחלה וי"ל דהכי מייתי דאי ס"ד דבמאמר דהיתירא דוחה דחייה גמורה לפטור צרתה בלא חליצה א"כ מאמר דאיסור דחי נמי לצרה לענין שלא תאסור את זו משום אחות זקוקה וזה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך ואלא הא קתני בש"א אשתו עמו כו' משמע דדוחה דחייה גמורה אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' פי' דמאמר דהיתירא דחי דחייה גמורה יבמה דלא חזיא לכולהו דהיינו מאמר דאיסור לא דחי למקצתה ולא דחי ההוא מאמר כלל כן צריך לפרש לפי' הקונטרס אבל קשה דצרה דבכל דוכתי היינו שנופלת עמה מבית אחד ועוד שמגיה הספרים אלא יבמה דחזיא לכולהו כו' שלא היה כתוב בספרים אלא ועוד דלמה שינה הלשון יבמה דחזיא כו' ולא נקט לישנא דנקט מעיקרא מאמר דהיתירא קני דאיסורא לא קני ונראה לר"י דצרה היינו שעמה בבית אחד וה"פ לא תימא מאמר לב"ש כו' אלא לדחות בצרה בלבד שאם נתן מאמר לא' מב' יבמות שנפלו מבית אחד אע"ג דבעלת מאמר לא סגי לה בגט צרתה מיהו פטורה לגמרי בלא חליצה דכיון שהתחיל הקנין לעשות בזו אע"פ שלא נגמר קרינן ביה בית אחד הוא בונה ואינו בונה ב' בתים וטעמא דב"ש דסברי דאהני קרא דדרשינן ביאה גומרת בה ואין כסף ושטר גומרין בה לענין דאי בעי לאפוקי דלא סגי לה בגט ורב אשי סבר דלא מהני מאמר לפטור צרתה בלא חליצה אלא דוחה הצרה ממנו שאסור לייבמה ומשייר קצת זיקה לאוסרה לשוק עד שתחלוץ ואע"ג דלענין אחותה דחי מאמר לגמרי לפוטרה לשוק כדקתני מתני' והלזו תצא משום אחות אשה התם אחותה נפלה אחר המאמר כמו שפירשתי בסמוך וקאמר אף אנן נמי תנינא שכשקדמה זיקה למאמר שאין המאמר מפקיע לגמרי דאי מפקיע לגמרי זה יעשה מאמר וידחה כו' ופריך אלא הך דקתני בש"א אשתו עמו כו' אלמא ע"י המאמר מידחי אחותה לגמרי ה"נ תדחה צרתה לגמרי ומשני יבמה דחזיא לכולהו ול"ג אלא וה"פ יבמה דחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ב' יבמות שנפלו מבית אחד שכל אחת ראויה לחלוץ ולייבם בשעת נפילה וכן הא דבש"א יקיימו דבשעת נפילה חזיא כל אחת לכל מילי דיבום מן התורה דהא חזיא אף ליבום מן התורה חזיא נמי למקצתו פי' למקצת מילי דיבמה דהיינו חליצה דכיון דבהך זיקה איחזיא ליבום לא מפיק מאמר לההיא זיקה לגמרי ובעי חליצה אבל יבמה דלא איחזיא לכולהו מילי דיבום כגון ההיא דבש"א אשתו עמו שלא נראית ליבום בשעת נפילה שכבר עשה המאמר באחותה לא חזיא למקצתו פי' חליצה ואידחיא ע"י מאמר חברתה לגמרי והשתא לא מצי לשנויי כדשני לעיל מאמר דהיתירא דחי כו' שאפי' במאמר דהיתירא קאמר דלא מפקע הזיקה לגמרי להתיר צרה לשוק הקשה ה"ר יעקב דאורלינ"ש מנא לן דטעמא דב"ש משום דמאמר קונה דלמא קסברי אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין ונקט מאמר משום ב"ה וי"ל דלא מסתבר שיהא שום תנא מיקל לבטל בהדיא מצות יבמין ועוד דהא אמר לעיל בש"א יקיימו לכתחלה לא ועוד הקשה דלמא טעמא דב"ש משום דזיקה ככנוסה וי"ל דלא מסתבר ליה למימר דלא נקט מאמר אלא משום ב"ה כיון שיכול לומר דלב"ש נמי איצטריך:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Yevamot 29a

100%

יבמות כ״ט אמַסֶּכֶת יְבָמוֹת