Guémara
Le tana a conclu et enseigné : toutes les taches [de sang trouvées] chez les non-juifs sont pures — d'où l'on peut déduire : et même [celles qui proviennent] de Tarmod. Cela indique que, partout où résident des non-juifs, il n'y a pas lieu de s'inquiéter de ces taches [comme si elles étaient celles d'une juive]. Et Rabbi Yo'hanan a dit : cela revient à dire que l'on accepte des convertis venant de Tarmod, sans craindre qu'ils soient [en réalité] juifs — fût-ce des mamzerim. Or cela contredit l'opinion précédemment attribuée à Rabbi Yo'hanan, selon laquelle on n'accepte pas les convertis issus des Tarmodéens.
קָפָסֵיק וְתָנֵי: מִבֵּין הַגּוֹיִם, וַאֲפִילּוּ מִן תַּרְמוֹד. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֹאת אוֹמֶרֶת מְקַבְּלִין גֵּרִים מִתַּרְמוֹד.
Et si tu voulais dire que Rabbi Yo'hanan a précisément souligné « cela revient à dire » — c'est-à-dire qu'il signifiait seulement que cette conclusion peut être logiquement déduite de la michna, sans pour autant tenir lui-même cette position — [on objecterait :] mais Rabbi Yo'hanan n'a-t-il pas posé en principe que la halakha suit l'enseignement d'une michna anonyme [« stam michna »], comme c'est ici le cas ? La Guemara répond : ce sont des amoraïm [qui rapportent des avis divergents], et ils sont en désaccord [tout en se réclamant chacun] de l'opinion de Rabbi Yo'hanan. Certains Sages ont dit en son nom que les Tarmodéens sont inaptes [à la conversion], tandis que d'autres soutiennent qu'ils y sont aptes.
וְכִי תֵּימָא ״זֹאת״, וְלָא סְבִירָא לֵיהּ — וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה! אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן.
La Guemara demande : et pour quelle raison les Sages n'acceptent-ils pas de convertis venant de Tarmod ? Rabbi Yo'hanan et les Anciens divergent sur ce point. Bien qu'ils s'accordent à dire que l'on n'accepte pas les convertis de Tarmod, ils sont en désaccord sur le motif. L'un d'eux a dit : c'est à cause des esclaves du roi Salomon. [Salomon bâtit une ville à Tarmod (voir Melakhim I 9, 18), et ses esclaves non-juifs, profitant de leur rang et de leur pouvoir, épousèrent illicitement des femmes juives ; il se peut donc que les habitants de Tarmod et leurs descendants soient des mamzerim.] Et l'autre a dit : c'est à cause des filles de Jérusalem [qui furent emmenées en captivité, violées, et enfantèrent parmi les non-juifs].
מִתַּרְמוֹד מַאי טַעְמָא לָא? פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְסָבַיָּא, חַד אָמַר: מִשּׁוּם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה, וְחַד אָמַר: מִשּׁוּם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם.
La Guemara observe : certes, selon celui qui dit que [le motif] est à cause des esclaves de Salomon, cela se comprend, car il tient que, dans le cas d'un non-juif ou d'un esclave [cananéen] qui a eu commerce avec une femme juive, l'enfant est un mamzer. Dès lors, puisque les esclaves de Salomon étaient des esclaves et qu'ils eurent commerce avec des femmes juives, leurs enfants sont considérés comme mamzerim. Mais selon celui qui dit que [le motif] est à cause des filles de Jérusalem, quelle est la raison [pour laquelle ce soupçon viserait précisément Tarmod, et non d'autres villes] ? Rav Yossef et les Rabbanan divergent sur cette question, et tous deux énoncèrent leur avis au nom de Rabba bar bar 'Hana.
בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה, קָסָבַר: גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל — הַוָּלָד מַמְזֵר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, מַאי הִיא? פְּלִיגִי בַּהּ רַב יוֹסֵף וְרַבָּנַן, וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה.
La Guemara précise : l'un d'eux a dit que douze mille hommes et six mille archers vinrent de Tarmod, et l'autre a dit qu'il y avait douze mille hommes, parmi lesquels six mille étaient des archers. Lorsque les non-juifs pénétrèrent dans le Sanctuaire [lors de la conquête de Jérusalem], tous se tournèrent vers le pillage de l'argent et de l'or qu'ils y voyaient, mais les guerriers de Tarmod, eux, se tournèrent vers les filles de Jérusalem, ainsi qu'il est dit : « Ils ont violé des femmes dans Sion, des vierges dans les villes de Juda » (Eikha 5, 11). [Selon l'opinion d'après laquelle les enfants nés d'unions entre non-juifs et femmes juives sont des mamzerim, tous les enfants nés de ces femmes sont des mamzerim.]
חַד אָמַר: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי וְשִׁיתָּא אַלְפֵי קַשְׁתּוֹיֵי, וְחַד אָמַר: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וּמִנַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי קַשְׁתּוֹיֵי, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל, הַכֹּל נִפְנוּ עַל כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנוּ עַל בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתוּלוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה״.
À propos d'un verset cité plus haut, Rabbi Chmouel bar Na'hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : ce verset a été prononcé par le prince du monde [l'ange préposé à l'univers] : « J'ai été jeune, et me voici vieux ; pourtant je n'ai jamais vu le juste abandonné, ni sa descendance mendier son pain » (Tehilim 37, 25). Qui l'a dit ? Si l'on disait : le Saint, béni soit-Il — y a-t-il de la vieillesse devant Lui ? [D.ieu pourrait-Il dire « j'ai été jeune, et me voici vieux » ?] Et si, au contraire, on disait que c'est David lui-même qui l'a prononcé, d'après sa propre expérience — mais était-il donc à ce point âgé ? [David mourut à l'âge de soixante-dix ans.] Il faut donc en conclure que c'est le prince du monde qui l'a dit, lui qui peut parler aussi bien de jeunesse que de vieillesse, et qui rapporte ce qu'il a observé à travers le monde.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, פָּסוּק זֶה שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ: ״נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי״. מַאן אַמְרֵיהּ? אִילֵּימָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא — מִי אִיכָּא זִקְנָה קַמֵּיהּ? וְאֶלָּא דָּוִד אַמְרֵיהּ — מִי קַשִּׁישׁ כּוּלֵּי הַאי? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ.
Et Rabbi Chmouel bar Na'hmani a encore dit au nom de Rabbi Yonatan : que signifie ce qui est écrit : « L'adversaire a étendu la main sur tous ses trésors ; car elle a vu des nations entrer dans son Sanctuaire, [ces nations] dont Tu avais ordonné qu'elles n'entreraient pas dans Ton assemblée » (Eikha 1, 10) ? Cela vise Ammon et Moav. Comment cela ? Lorsque les non-juifs pénétrèrent dans le Sanctuaire, tous se tournèrent vers le pillage de l'argent et de l'or, mais les soldats d'Ammon et de Moav, eux, se tournèrent vers les rouleaux de la Torah [pour les détruire]. Ils dirent : est-ce là le rouleau dans lequel il est écrit « Un Ammonite et un Moabite n'entreront pas dans l'assemblée de l'Éternel » (Devarim 23, 4) ? Qu'il soit brûlé par le feu !
וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב: ״יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כׇּל מַחֲמַדֶּיהָ״ — זֶה עַמּוֹן וּמוֹאָב. בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל, הַכֹּל נִפְנוּ עַל כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנוּ עַל סִפְרֵי תוֹרָה, אָמְרוּ: זֶה שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳״ — יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ!
[Au sujet des Ammonites, la Guemara cite un autre verset :] « L'Éternel a ordonné contre Yaakov que ceux qui l'entourent soient ses adversaires » (Eikha 1, 17). Rav a dit : un exemple en est la ville de Houmania par rapport à la ville de Poum Nahara [car les descendants des Ammonites habitent Houmania, et ils tourmentent les juifs de Poum Nahara].
״צִוָּה ה׳ לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו״, אָמַר רַב: כְּגוֹן הוּמַנְיָא לְפוּם נַהֲרָא.
Rav Yehouda a dit au nom de Rav Assi : dans le cas d'un non-juif qui aurait, de nos jours, procédé au kiddouchin [aux fiançailles] d'une femme juive, nous craignons que ces fiançailles ne soient valides — bien que, [en principe,] le kiddouchin contracté par un non-juif soit dépourvu d'effet —, de peur qu'il ne soit issu des dix tribus d'Israël [qui se sont mêlées aux non-juifs]. La Guemara soulève une objection : mais il existe en halakha un principe important selon lequel tout élément qui s'est détaché [qui n'est plus fixé à sa place] est présumé s'être détaché de la majorité ! [En l'occurrence, tout individu isolé d'entre les non-juifs devrait être rattaché à la majorité, qui est non-juive, et n'aurait donc aucune racine juive.]
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: גּוֹי שֶׁקִּידֵּשׁ בִּזְמַן הַזֶּה — חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשִׁין, שֶׁמָּא מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הוּא. וְהָא כֹּל דְּפָרֵישׁ — מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ!
La Guemara répond : Rav Yehouda veut dire qu'il n'y a lieu de craindre qu'à l'égard de ceux qui proviennent des lieux d'établissement permanent des dix tribus. Car Rabbi Abba bar Kahana a dit, à propos des exilés de Samarie, que le verset déclare : « Il les établit à 'Hala'h et à 'Havor, sur le fleuve de Gozan, et dans les villes de Médie » (Melakhim II 18, 11). [Rabbi Abba bar Kahana entreprit alors d'identifier ces lieux :] 'Hala'h, c'est l'endroit appelé 'Hilazon. Et 'Havor —
בְּדוּכְתָּא דִּקְבִיעִי. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: ״וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי״, חֲלַח — זֶה חִלָּזוֹן, וְחָבוֹר —
Rachi
ואפי' מתרמוד - אלמא לאו בספק ישראל קיימי:,מקבלים גרים - ולא אמרי' ישראלים ממזרים הם:
מתרמוד מ"ט לא - מקבלים:,עבדי שלמה - שנשאו בנות ישראל מחמת עושרן ודרין שם בחזקת עובדי כוכבים וקסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:,משום בנות ירושלים - לקמיה מפרש לה בנות ירושלים בחורבנה כשבאו עובדי כוכבים ונשאום:
ה"ג אלא למ"ד משום בנות ירושלים מאי היא:
קשתויי - מושכי קשת:
נער הייתי - איידי דאזכריה הא דלעיל נקט ליה הכא:,שר העולם - מלאך:
הומניא לפום נהרא - בהומניא יונים הם ומצירין לבני פום נהרא שהם ישראל עניים:
מעשרת שבטים הוא - שנשאו עובדות כוכבים וקסבר דעובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר:
בדוכתא דקביעי - בני עשרת השבטים וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי. והיכא קביעי כדכתיב וינחם בחלח ובחבור:
Tossafot
קא פסיק ותני אפי' מתרמוד - תימה דלמא לבד מתרמוד כדאמרי' בפ"ק דגיטין (דף ו.) לא לבר מבבל:
אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן - דההוא דסבר אין מקבלים גרים מן התרמוד לית ליה אליבא דרבי יוחנן שתהא הלכה כסתם משנה א"נ סבר מן העובדי כוכבים טהורים לבד מתרמוד ומיהו ע"כ צ"ל דל"ל הלכה כסתם משנה דהא קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על ישראלית הולד ממזר וסתם מתני' דהאומר (קדושין דף סו:) סברה דהולד כשר דלר"ע דוקא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין הוא דהוי ממזר מעובד כוכבים ועבד כדמוכח בפרק עשרה יוחסין (קידושין עה: ושם) ומתני' דהאומר סוברת דקידושין תופסין בחייבי לאוין דקתני כל מקום שיש קידושין ויש שם עבירה כגון ממזרת ונתינה לישראל וא"כ אין ממזר מעובד כוכבים ועבד והא דקתני התם כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש עליה קידושין מעל אחרים הולד ממזר היינו כמו שמפרש התם ואיזו היא כגון הבא על אחת מכל עריות שבתורה ולא מעובד כוכבים ועבד נמי אע"ג דעובד כוכבים ועבד נמי אין לה עליו קידושין ויש עליה קידושין מעל אחרים וכה"ג איכא בגמרא ואע"ג דאיכא סתמא אחרינא לקמן בפרק אלמנה (יבמות דף סט:) דסברה דיש ממזר מעובד כוכבים ועבד מ"מ מאי אולמיה דהך סתמא מהך סתמא דכה"ג פריך בריש שבועות (דף ד.) ובמרובה (ב"ק סט:) ובכמה דוכתי והכא דפריך ומי א"ר יוחנן הכי הוה מצי למיפרך מסתם דמתני' דפרק האומר אלא דניחא ליה למיפרך ממתני' דנדה דאמר רבי יוחנן בהדיא דמקבלים גרים מן התרמוד ולעיל אמר דאין מקבלים ועוד דמתני' דנדה אלימא טפי לאקשויי מינה משום דהתם מוכח דלא באו עליהן עובד כוכבים ועבד דאי באו עליהם אמאי כתמיהן טהורים וליכא למימר משום דסברה דהולד כשר דבתר עובד כוכבים ועבד שדינן ליה דהא משמע דאתיא נמי כרבי יהודה דאיירי ברישא ורבי יהודה על כרחך סבר דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כדפי' לעיל גבי מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת:
בשלמא למ"ד משום עבדי שלמה קסבר כו' - וא"ת ל"ל למיתלי טעמא משום ממזרות הוה ליה למימר משום עבדי שלמה דעבדים אסורין בישראלית וי"ל דמסתמא נתייאשו הבעלים מהם ואיכא למ"ד בפ' השולח (גיטין לט:) נתיאשתי מפלוני עבדי אינו צריך גט שחרור:,קסבר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר - וכן בפ' החולץ (לקמן יבמות מה. ושם) סוגיא דהש"ס אזלא דר' יוחנן אית ליה עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר מ"מ נראה אמת דלרבי יוחנן הולד כשר דבכל דוכתי קי"ל דרבי יוחנן אית ליה כסתם משנה וסתם משנה דהאומר (קדושין סו:) סברה דהולד כשר אע"ג דמתני' דפרק אלמנה (לקמן יבמות סט:) סברה דהולד ממזר מעובד כוכבים ועבד מ"מ נראה לסמוך טפי אסתמא דמתני' דהאומר [משום דמיתניא גבי הילכתא פסיקתא דקדושין] וכיוצא בה קרי הלכתא פסיקתא בהגוזל קמא (ב"ק קב.) וכל הנהו דסברי הולד ממזר אתו כר"ע כדאמרינן בעשרה יוחסין (קדושין עה:) וסברי לה כר"ע דאמר עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר והתם נמי משמע דרבי יוחנן משום ר' ישמעאל סבר הולד כשר וא"ת והיכי פשיטא ליה התם דלר"ע הוי ממזר מעובד כוכבים ועבד דלמא גמר מאשת אב או מאנוסת אביו דלא תפסי בה לדידיה [אבל לאחריני תפסי] לאפוקי הני דלא תפסי לא לדידיה ולא לאחריני דהכי איכא מ"ד בפ' החולץ (לקמן יבמות מה:) וי"ל דתנן בהדיא בפ' אלמנה (לקמן יבמות סט:) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר וע"כ ר"ע היא וא"ת בשלמא מעבד הוי ממזר דבעבד איכא לאו אלא מעובד כוכבים אמאי הוי ממזר ב"ד של שם גזרו ומדאורייתא ביאת היתר היא וי"ל אע"ג דביאת היתר היא מדאורייתא בצנעא מ"מ כיון דלא תפסי בה קידושין הוי ממזר כמו בעבד דאפילו ר"ש התימני היה מודה אי לאו משום דלא תפסי בה קידושין לא לדידיה ולא לאחריני והואיל דמעבד הוי ממזר לר"ע דאע"ג דלא תפסי ביה קדושין לא לדידיה ולא לאחריני ה"ה מעובד כוכבים א"נ מעובד כוכבים לא הוי ממזר אלא מדרבנן ובכל מקום מזכיר עובד כוכבים אגב עבד כמו שמזכיר חלוצה אגב גרושה בכל דוכתי ובאלו הן הלוקין (מכות יג.) והראשון עיקר:
פסוק זה שר העולם אמרו - קשיא לר"ת דעשה הפייט השר המשרת נער נקרא הוא מטטרון הנכבד והנורא אלמא מטטרון הוא שר העולם שנקרא נער ובפיוט אחר יסד תוקף מטטרון שר הנהפך לאש מבשר משמע דחנוך הוא מטטרון ואי אפשר שיהיה חנוך שר העולם דבפרק אלו טרפות (חולין ס. ושם) אמר דבששת ימי בראשית פתח שר העולם ואמר ישמח ה' במעשיו וחנוך לא היה במעשה בראשית וי"ל דמטטרון אין זה שר העולם והא דנקרא נער לא משום דכתיב נער הייתי וגם זקנתי אלא נער שכן היה שמו ובפסיקתא בח' שמות של מטטרון מונה נמי נער ועוד דאגדות חולקות זו על זו דבבראשית רבה י"א דחנוך מת כדמתרגמי' כי לקח אותו (בראשית ה׳:כ״ד) המית יתיה ובריש מסכת דרך ארץ משמע דנכנס לג"ע בחייו:
עובד כוכבים שקדש בזמן הזה חוששין לקידושין חיישינן כו' - פי' בקונטרס דקסבר עובדת כוכבים שילדה מישראל הולד ממזר וחוששין לקידושי ממזר ותימה דבכמה משניות מוכח דאין מתייחס אלא אחריה דתנן לקמן בפ"ב (יבמות ד' כב.) מי שיש לו בן מכל מקום [פוטר אשת אביו מן הייבום] חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן העובדת כוכבים ותנן נמי בפרק האומר (קדושין סו: ושם) דולד שפחה ועובדת כוכבים כמותה ולא הוי ממזר ונראה דלא קשיא כל כך דהנהו משניות סברי דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וה"ה איפכא ורב אסי סבר כר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והולד ממזר מעובד כוכבים ועבד והוא הדין הבא על שפחה ועובדת כוכבים ונראה דטעמא דרב יהודה אמר רב אסי משום בנות ולית ליה בנתיה דההוא דרא איצטרויי איצטרו ועל כרחך רבי יוחנן דאמר וכולן לפסול לא משום שבאו על העובדות כוכבים דהא בפ' שני (לקמן יבמות כג. ושם) בהדיא סבר כשמואל דאין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה אלא משום בנות הוא דקאמר לפסול ולית ליה דאיצטרויי איצטרו ואע"ג דרב יהודה אית ליה בהחולץ (לקמן יבמות מה.) דעובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר הכא משמיה דרב אסי קאמר:
בדוכתא דקביעי - דבדוכתייהו הוו רובא מעשרת שבטים ולא כמו שפירש בקונטרס משום דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי דאי אזיל איהו לגבה כל דפריש מרובא פריש כדאמרינן בסוף פרק קמא דכתובות (דף טו.):
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.