Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Mishna 1
Tamid 30b
100%
תמיד ל׳ במסכת תמידתמיד ל׳ ב
משנהשל זהב. אף על פי שהוא מבוקר מבערב – מבקרין אותו לאור אבוקות.מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ובדישון המנורה, היו מקדימין, וארבעה כלים בידם: הטני והכוז ושני מפתחות. הטני – דומה לתרקב של זהב מחזיק קביים וחצי. והכוז – דומה לקיתון גדול של זהב. ושתי מפתחות – אחד שהוא יורד באמת השחי, ואחד שהוא פותח כיון.בא לו לפשפש הצפוני. שני פשפשין היו לו לשער הגדול, אחת בצפון, ואחת בדרום. שבדרום לא נכנס בו אדם. עליו הוא מפורש על ידי יחזקאל, שנאמר: ״ויאמר אלי ה׳ השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש אל יבא בו כי ה׳ אלהי ישראל בא בו והיה סגור״.נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל, עד שמגיע לשער הגדול. הגיע לשער הגדול, העביר את הנגר ואת הפותחות ופתחו. לא היה שוחט השוחט עד ששומע שער גדול שנפתח.מיריחו היו שומעין קול שער גדול שנפתח. מיריחו היו שומעין קול מגריפה. מיריחו היו שומעין קול השיר. מיריחו היו שומעין קול בן ארזה מקיש בצלצל. מיריחו היו שומעין קול החליל.מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז. מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. מיריחו היו שומעין קול השיר. מיריחו היו שומעין קול השופר. ויש אומרים אף קולו של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים.מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת. אמר רבי אלעזר בן דגלאי: עזים היו לאבא (בערי) [בהרי] המכוור, והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת.מי שזכה בתמיד – משכו והולך בבית המטבחיים. ומי שזכו באברים הולכין עמו. בית המטבחיים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודים ננסים, ורבעים של ארז על גביהן, ואנקלאות של ברזל היו קבועין בהן, ושלשה סדרים לכל אחד ואחד, שבהן תולין ומפשיטין על שולחנות של שיש שבין העמודים.מי שזכה בדישון מזבח הפנימי – נכנס ונטל את הטני, והניחו לפניו, והיה חופן ונותן לתוכו. ובאחרונה, כיבד את השאר לתוכו, והניחו ויצא.מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שני נרות מזרחית מערבית דולקין – מדשן את השאר, ומניח את אלו דולקין במקומן. מצאן שכבו – מדשנן ומדליקן מן הדולקין, ואחר כך מדשן את השאר.ואבן היתה לפני המנורה, ובה שלש מעלות שעליה כהן עומד ומטיב את הנרות, (ומניח) [הניח] את הכוז על מעלה שניה, ויצא.הדרן עלך אמר להם הממונהמתני׳ לא היו כופתין את הטלה, אלא מעקידין אותו. מי שזכו באברים, אוחזין בו. וכך היה עקידתו: ראשו לדרום, ופניו למערב. והשוחט עומד במזרח, ופניו למערב.של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת שניה. של בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית, על טבעת שנייה.שחט השוחט, וקבל המקבל, בא לו לקרן מזרחית צפונית, ונותן מזרחה צפונה. מערבית דרומית, ונותן מערבה דרומה. שירי הדם היה שופך אל יסוד דרומית.