AccueilÉtudeLa GmaraTanakhBibliothèqueSujetsParachaDivrei TorahRabbanimSagesHistoireÀ proposMes favorisFaire un don
Accueil

Traité Tamid

Tamid 27b

Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.

  1. Guémara
Tamid 27b
100%
תמיד כ״ז במסכת תמיד
גמרא הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט. אלא למאן דאמר אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול, מאי איכא למימר? וכי תימא: כלאים בעליה ולבישה הוא דאסור, אבל מימך תותיה שפיר דמי, והתניא: ״לא יעלה עליך״ – אבל אתה מציעו תחתיך. אבל אמרו חכמים: אסור לעשות כן, שמא תיכרך נימא אחת על בשרו. וכי תימא דמפסיק מידי, והאמר רבי שמעון, אמר רבי יהושע בן לוי, אמר רבי יוסי בן שאול משום קהלא קדישא שבירושלים: אפילו עשר מצעות זו על גב זו, וכלאים תחתיהן – אסור לישן עליהן. אלא שמע מינה, נגד ראשיהן. ואי בעית אימא: באותן שאין בהן כלאים. רב אשי אמר: בגדי כהונה קשין הן, דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הא נמטא גמדא דנרש – שריא. תא שמע: בגדי כהונה, היוצא בהן למדינה – אסור. ובמקדש, בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה – מותר. מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן. שמע מינה. ובמדינה לא? והתניא: בעשרים ואחד בו – יום הר גריזים, דלא למיספד, כדאיתא ביומא פרק ״בא לו כהן גדול קרוב וכו׳״?! עד איבעית אימא: ראויין הן לבגדי כהונה. ואי בעית אימא: ״עת לעשות לה׳ הפרו תורתך״. אירע קרי באחד מהן [וכו׳]. מסייע ליה לרבי יוחנן, דאמר: מחילות לא נתקדשו. בעל קרי משתלח חוץ לשני מחנות. והנרות דולקין מכאן ומכאן כו׳. רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא, אתא רבי אבא נחר ליה. אמר ליה: ליעול מר! בתר דנפיק, אמר ליה רבי אבא: עד כאן לא סליקת לשעיר, גמרת מילי דשעיר?! לאו הכי תנן: מצאו נעול – בידוע שיש שם אדם! למימרא דלא מיבעי ליה למיעל! ורב ספרא סבר: דלמא מסוכן הוא. כדתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עמוד החוזר – מביא את האדם לידי הדרוקן, סילון החוזר – מביא את האדם לידי ירקון. אמר ליה רב לחייא בריה, וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה: חשיך תקין נפשך, וקדים תקין נפשך – כי היכי דלא תרחק. תוב וגלי. כסי וקום. שטוף ושתי. [שטוף] ואחית. וכשאתה שותה מים – שפוך מהן, ואחר כך תן לתלמידך. כדתניא: לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו, אלא אם כן שפך מהן. ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן, ונתן לתלמידו, ואותו תלמיד איסטניס היה, ולא רצה לשתות, ומת בצמא. באותה שעה אמרו: לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן. רב אשי אמר: הילכך, האי תלמידא דשפיך קמי רביה – לית ביה משום אפקירותא. כל מילי לא תיפלוט באפי רבך, בר מקרא ודייסא, דכפתילה של אבר דמו. תנן התם: איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקות לפניו. וכל משמר שאינו עומד ואומר לו: ״איש הר הבית
Traité Tamid 27b — Atelier d'étude — Omeq