[Quelle est] la différence pratique sur le plan de la halakha qui découle de ce changement de noms [le fait que Bavel, Babylone, soit appelée d'un autre nom dans les générations ultérieures] ? Elle concerne les actes de divorce des femmes [guitin]. Pour les actes de divorce, on veille tout particulièrement à ce que le nom du lieu où l'acte est rédigé ne soit pas altéré ; il importe donc de savoir que Babylone a changé de nom au fil des générations.
נָפְקָא מִינַּהּ? לְגִיטֵּי נָשִׁים.
Mishna 1
MICHNA : Rabbi Yichmaël dit : la mitsva des quatre espèces consiste à prendre trois branches de myrte [hadassim], deux branches de saule [aravot], un loulav et un etrog. Concernant les branches de myrte : même si la cime de deux d'entre elles est coupée et que la cime d'une seule ne l'est pas, [le bouquet] est valide [kacher]. Rabbi Tarfon dit : même si les cimes des trois sont coupées, il est valide. Rabbi Akiva dit, à propos du nombre de chacune des espèces : de même qu'il y a un seul loulav et un seul etrog, de même il n'y a qu'une seule branche de myrte et une seule branche de saule.
מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד, וְאֶתְרוֹג אֶחָד. אֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים, וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד — כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת.(משנה)
Guémara
GUEMARA : Il a été enseigné dans une baraïta que Rabbi Yichmaël dit : « le fruit de l'arbre magnifique » (Vayikra 23, 40) — c'est un seul etrog ; « des branches de palmier » [kapot temarim] — c'est un seul loulav, car selon la tradition le mot kapot est écrit sans la lettre vav : bien qu'il se vocalise au pluriel, l'absence du vav indique qu'une seule [branche] est requise ; « un rameau de l'arbre touffu » [anaf ets avot] — ce sont trois [branches de myrte], car le verset vise un rameau à plusieurs tiges ; « des saules de la rivière » [arvei nahal] — ce sont deux [branches], car le mot est au pluriel. Et même si la cime de deux d'entre elles est coupée et que la cime d'une seule ne l'est pas, [le bouquet] est valide. Rabbi Tarfon dit : trois, et même si les cimes des trois sont coupées. Rabbi Akiva dit : de même qu'il y a un seul loulav et un seul etrog, de même il n'y a qu'une seule branche de myrte et une seule branche de saule.
גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״פְּרִי עֵץ הָדָר״ — אֶחָד. ״כַּפֹּת תְּמָרִים״ — אֶחָד. ״עֲנַף עֵץ עָבוֹת״ — שְׁלֹשָׁה. ״עַרְבֵי נַחַל״ — שְׁתַּיִם. וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ קָטוּם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה, וַאֲפִילּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת.
Rabbi Éliézer lui dit [que les espèces ne sauraient être mises sur le même plan] : j'aurais pu penser que l'etrog devait être lié aux autres espèces en un seul faisceau [agouda]. Mais tu peux répondre : est-il écrit « le fruit de l'arbre magnifique ET des branches de palmier », avec une conjonction qui les relierait ? N'est-il pas écrit seulement « des branches de palmier », sans conjonction ? Cela indique que l'etrog se prend séparément des trois autres espèces, lesquelles sont jointes dans le verset par des conjonctions : « des branches de palmier, ET un rameau de l'arbre touffu, ET des saules de la rivière » se prennent ensemble. Et d'où déduit-on que l'omission de l'une des espèces empêche l'accomplissement de la mitsva avec les autres ? Le verset dit : « et vous prendrez » [oulqahtem] — d'où l'on déduit, par la proximité étymologique, qu'il doit s'agir d'une prise complète [leqiha tamma] comportant toutes les espèces.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יָכוֹל יְהֵא אֶתְרוֹג עִמָּהֶן בַּאֲגוּדָּה אַחַת? אָמַרְתָּ, וְכִי נֶאֱמַר ״פְּרִי עֵץ הָדָר וְכַפֹּת תְּמָרִים״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כַּפֹּת״! וּמִנַּיִן שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְקַחְתֶּם״ — שֶׁתְּהֵא לְקִיחָה תַּמָּה.
La Guemara demande : et selon Rabbi Yichmaël — qui déclare le loulav valide même si la cime de deux des branches de myrte a été coupée — de quelque manière qu'on l'envisage, sa position fait difficulté. S'il exige des branches de myrte entières [et que celles dont la cime est coupée ne remplissent pas le critère de beauté], qu'il les exige donc toutes entières ! Et s'il n'exige pas de branches de myrte entières, alors même une seule branche ne devrait pas non plus être requise entière, comme l'a dit Rabbi Tarfon ! Le Sage Bira'a dit au nom de Rabbi Ami : Rabbi Yichmaël s'est rétracté. Il concède que, sur le fond, une seule branche de myrte est requise, et que cette branche doit être entière.
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מָה נַפְשָׁךְ? אִי שְׁלֵימִין בָּעֵי — לִיבְעֵי נָמֵי כּוּלְּהוּ, אִי לָא בָּעֵי שְׁלֵימִין — אֲפִילּוּ חַד נָמֵי לָא! אָמַר בִּירָאָה אָמַר רַבִּי אַמֵּי: חָזַר בּוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Rav Yehouda dit au nom de Chmouël : la halakha est conforme à l'opinion de Rabbi Tarfon. Et Chmouël reste fidèle à son raisonnement, car Chmouël dit à ceux qui vendaient des branches de myrte : alignez le prix que vous demandez pour les branches de myrte sur leur valeur réelle, et vendez-les [ainsi]. Sinon, si vous surfacturez, j'enseignerai publiquement pour vous la halakha selon l'opinion de Rabbi Tarfon, qui autorise l'usage de branches de myrte dont la cime est coupée.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דִּמְזַבְּנֵי אַסָּא: אַשְׁווֹ וְזַבִּינוּ, וְאִי לָא — דָּרֵישְׁנָא לְכוּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן.
La Guemara demande : quelle est la raison pour laquelle Chmouël leur a dit cela ? Si tu dis que c'est parce que Rabbi Tarfon est indulgent dans sa décision, qu'il leur dise donc qu'il enseignera publiquement la halakha selon l'opinion de Rabbi Akiva, qui est encore plus indulgent, puisqu'il n'exige qu'une seule branche de myrte ! La Guemara répond : il n'en est rien, car des branches de myrte à cime coupée, il s'en trouve trois aisément, tandis qu'une branche de myrte entière, dont la cime n'est pas coupée, est rare. En termes pratiques, c'est la décision de Rabbi Tarfon qui est la plus indulgente.
מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּמֵיקֵל — וְלִידְרוֹשׁ לְהוּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמֵיקֵל טְפֵי! תְּלָתָא קְטִימִי שְׁכִיחִי, חַד וְלָא קְטִים לָא שְׁכִיחַ.
Mishna 2
MICHNA : Un etrog volé ou complètement desséché est invalide [passoul]. Un etrog provenant d'un arbre adoré comme idole [achéra], ou d'une ville dont les habitants ont été entraînés à l'idolâtrie [ir hanidahat], est invalide. Un etrog qui est un fruit ayant poussé sur l'arbre durant les trois premières années suivant sa plantation [orla] est invalide, car il est interdit d'en manger et d'en tirer profit. Un etrog de téroumah impure est invalide. Quant à un etrog de téroumah pure, on ne doit pas le prendre a priori [lekhathila], mais si on l'a pris, il est valide, et l'on s'est acquitté de son obligation a posteriori. Pour un etrog de demaï — produit acquis auprès d'un am haarets, qui ne prélève pas la dîme de ses récoltes de façon fiable — Beit Chammaï le déclarent invalide, et Beit Hillel le déclarent valide. Pour un etrog de seconde dîme [maasser chéni] à Jérusalem, on ne doit pas le prendre a priori ; mais si on l'a pris, il est valide.
מַתְנִי׳ אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ — פָּסוּל. שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת — פָּסוּל. שֶׁל עׇרְלָה — פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה — פָּסוּל. שֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל — כָּשֵׁר. שֶׁל דְּמַאי — בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם — לֹא יִטּוֹל, וְאִם נָטַל — כָּשֵׁר.
Si des taches galeuses [hazazit, sorte de boursouflures] sont apparues sur la majeure partie de l'etrog ; si son mamelon [pitma, la protubérance à l'extrémité supérieure, côté fleur] a été enlevé ; si l'etrog a été pelé, fendu, ou percé et qu'il lui manque une quelconque parcelle [de chair] — il est invalide. En revanche, si des taches galeuses ne sont apparues que sur sa partie mineure ; si son pédoncule [oukets, la queue qui le reliait à l'arbre] a été enlevé ; ou s'il a été percé sans qu'il lui manque la moindre parcelle — il est valide. Un etrog couchite [kouchi], noir comme un Couchite, est invalide. Quant à un etrog vert comme le poireau, Rabbi Méir le déclare valide et Rabbi Yehouda le déclare invalide. Quelle est la dimension minimale d'un petit etrog ? Rabbi Méir dit : il ne peut être plus petit que le volume d'une noix. Rabbi Yehouda dit : il ne peut être plus petit que le volume d'un œuf. Et pour un grand etrog, la dimension maximale est telle qu'on puisse en tenir deux dans une seule main ; telle est l'opinion de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossi dit : il est valide même s'il est si gros qu'on ne peut en tenir qu'un seul dans les deux mains.
עָלְתָה חֲזָזִית עַל רוּבּוֹ, נִטְּלָה פִּטְמָתוֹ, נִקְלַף, נִסְדַּק, נִיקַּב וְחָסַר כׇּל שֶׁהוּא — פָּסוּל. עָלְתָה חֲזָזִית עַל מִיעוּטוֹ, נִטַּל עוּקְצוֹ, נִיקַּב וְלֹא חָסַר כׇּל שֶׁהוּא — כָּשֵׁר. אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי — פָּסוּל, וְהַיָּרוֹק כְּכַרָּתֵי — רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. שִׁיעוּר אֶתְרוֹג הַקָּטָן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כֶּאֱגוֹז, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּבֵיצָה. וּבַגָּדוֹל — כְּדֵי שֶׁיֹּאחַז שְׁנַיִם בְּיָדוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֶחָד בִּשְׁתֵּי יָדָיו.
Rachi
לגיטי נשים - דקיימא לן (גיטין דף ב.) המביא גט מחוצה לארץ צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אי משום דאין מצויין לקיימו ואי משום דאין בקיאין לשמה והמביא מארץ ישראל אינו צריך לפי שבקיאין לשמה ועולי רגלים מצויין להכיר חתימת עדים לקיימו ואמרי' התם (דף ו.) בבל כארץ ישראל לגיטין לפי שהן בני תורה ובקיאין לשמה ובני ישיבה מצויין לילך וללמוד משם תורה מכל מקומות ובורסיף סמוך לבבל ואינן בני תורה כדאמרינן (סנהדרין דף קט.) מאי בורסיף בור ששפו את מימיו ולא נשתייר בו כלום והמביא משם צריך שיאמר אבל עכשיו נתחלף שמם הלכך המביא מבבל צריך שיאמר ומבורסיף אין צריך:
מתני' שלשה הדסים - בגמרא יליף לה:,ואפילו שנים קטומין - אהדסים קאי ובגמרא פריך מה נפשך אי קטום פסול והוא צריך שלשה ליבעי כולהו שלימים ואי קטום כשר לכשיר שלשתן קטומים ומשני חזר בו ר' ישמעאל מתחלת דבריו שהיה מצריך שלשה ואמר אפי' שנים קטומין והוא הדין אי לא מייתי להו לגמרי דהא קטומים כמאן דליתנהו דמי: ,ר' טרפון אומר אפי' שלשתן קטומים - דלא בעי הדר בהדס:
גמ' כפת תמרים אחד - משמע דכפת כתיב:,ענף - חד עץ חד עבות חד:,ואפילו שנים קטומים - אהדס קאי:
יכול יאגדם כולן - ואף האתרוג עמהם אמרת וכי נאמר וכפת תמרים דניהוי משמע וי"ו מוסיף על ענין ראשון לצרפו עם פרי עץ הדר והלא לא נאמר אלא כפת משמע בפני עצמן הן ולא עם האתרוג וענף עץ מוסיף עליהם וערבי נחל מוסיף עליהם שנאמר בהן ווי"ן לפיכך נאגדין עם הלולב:,שמעכבין זה את זה - אם חסר אחת מארבעתן אין השלשה מצוה:,תמה - שלמה דדריש ולקחת תם:
ור' ישמעאל דמכשיר שנים קטומים וחד מצריך שלם היכן חלקן הכתוב אי בעי הדר ניבעי בכולהו ואי לא בעי הדר אפילו בחד לא נצריך:,אמר ביראה - שם חכם:,חזר בו ר' ישמעאל - מתחלת דבריו ומכשר בחד ומיהו הדר בעי:
הלכה כר' טרפון - להקל דקטום כשר:,אשוו וזבינו - מכרו בשוה ואל תעלו על דמיהם מפני שמבקשים מכם שלשה הדסין ושלמים:,ואי לא - משויתו:,דרשינא כר' טרפון - דמכשר בקטומין:
כר"ע - דלא בעי אלא חד:
מתני' של ערלה ושל תרומה טמאה פסול - בגמרא מפרש טעמא:,לא יטול - בגמרא מפרש טעמא:,בירושלים - שהיא כשרה לאכילת מעשר שני:,לא יטול - כדמפרש בגמרא:,ואם נטל כשר - שהרי יש בה היתר אכילה אבל חוץ לירושלים לא דלכם כתיב הראוי לכם:
חזזית - כמין אבעבועות דקות:,נטלה פטמתו - ראש אתרוג מפי רבי' יעקב ודוגמתו הפטמ' של רמון (עוקצין פ"ב מ"ג):,הכי גרסי' נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול - ניקב וחסר כל שהוא חדא מילתא דאילו ניקב ולא חסר שתחב בו מחט והוציאה כשר כדקתני סיפא:,ניטל עוקצו - זנבו כמו בעוקצי תאנים (סנהדרין דף מ.):,הכושי - שבא מארץ כוש ושחור הוא:,כרתי - כרישים פור"י:,ובגדול - שלא יהא גדול יותר מדאי:
Tossafot
נפקא מינה לגיטי נשים. כדפירש בקונט' דקיימא לן בפ"ק דגיטין (דף ו.) דבבל כארץ ישראל לגיטין דאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם דשכיחי מתיבתא ובקיאין לשמה וגם עדים מצויין לקיימו והיינו מה שקורין בורסיף דמשתני שמה ובסוף במה מדליקין (שבת דף לו: ושם) פי' עוד לשון אחר ונפקא מינה לענין שמו ושמה ושם עירו ושם עירה ולא יתכן דבבל הוא שם המדינה כדאמר (קדושין דף עא.) א"י עיסה לבבל ואמרי' פרק עשרה יוחסין (שם) עד היכן הוא בבל ואין כותבין שם המדינה בגט אלא שם העיר:
ענף עץ עבות שלשה. פי' בקונט' ענף חד עץ חד עבות חד ותימה דלעיל (סוכה דף לב:) אוקימנא ענף עץ שענפיו חופין את עציו ודרשינן נמי עץ עבות קלוע כמין קליעה וא"ת ונימא פרי עץ הדר שלשה וי"ל דמדרשא דעץ דרשינן שטעם עצו ופריו שוים:,ערבי נחל שתים. אפילו נותן כמה הדסים וכמה ערבות בלולב אין זה בל תוסיף אפילו למ"ד צריך אגד אא"כ מוסיף מין אחר כדפרישית בסוף ראוהו בית דין (ר"ה דף כח: ד"ה ומנא):
שתהא לקיחה תמה. מהאי טעמא נמי פסלינן אתרוג חסר משום דאין זה לקיחה תמה וביום שני לא חיישינן אף על גב דקפדינן אארבעה מינין וטעמא פירשתי בריש פירקין (סוכה דף כט: ושם ב"'ה בעינן) ובהקומץ רבה (מנחות דף כז.) מסיק דהא דמעכבי אהדדי לא שנו אלא שאין לו אבל יש לו אין מעכבין ופירש בהלכות גדולות אין מעכבין דלא תימא עד דמגבה להו בהדי הדדי אלא אי מגבה כל חד וחד לחודיה שפיר דמי דקיימא לן לולב אין צריך אגד ודבר תימה הוא לומר כן דכיון דכולו מצוה אחת היאך יועילו בזה אחר זה ור״ת הגיה בספרו לא שנו דמעכבין משום תמה אלא שאין לו אבל יש לו תמה הוא אע״פ שלא חברו באגדו כדאמרי' (לעיל סוכה דף לג.) דלא דרשי רבנן לקיחה לקיחה ולר' יהודה דדריש לקיחה משמע ליה דלא הוי תמה אא״כ אגדו:
ולדרוש להו כר"ע דמיקל טפי. תימה הא לא סבירא ליה כר"ע אלא כרבי טרפון וי"ל דכל זה מן הדיוק שבא להוכיח דשמואל לטעמי' דכרבי טרפון סבירא ליה דאי מפחיד להו במידי דלא סבר כדי שימכרו בזול היה לו להפחידם מר"ע דמיקל טפי ודחי אדרב' מפחדי טפי מרבי טרפון דתלתא קטומין שכיחי מחד דלא קטים ומעולם לא תשמע דסבר כרבי טרפון ומיהו קשה מפרק כל שעה (פסחים דף ל.) מקדירות בפסח דאמר שמואל משהי להו עד אחר הפסח ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו ואמרינן ואזדא שמואל לטעמיה דאמר להו שמואל להנהו דמזבנו כנדי אשוו זבינייכו ואי לא דרישנא לכו כרבי שמעון כלומר דשרי חמץ לאחר הפסח כי ליתיה בעיניה ומשמע בהדיא דלא מפחד במידי דלא סבר ליה וי"ל דהתם למה לו להפחידם במידי דלא סבר ליה דבשלמא הכא מצי למימר דהיה מפחידם כדי שימכרו בזול ותהא המצוה מצויה ולא ימנעו בשביל יוקר וא"ת ואי סבר לה כר' טרפון לידרוש להו כוותיה דכי האי גוונא פריך בפרק כל שעה (שם) ומשני אתרי' דרב הוה וי"ל דהכא הניח משום הידור מצוה ובריש בבא בתרא (דף ה. ושם) גבי רוניא דאקפיה רבינא מארבע רוחותיו ואתא לקמיה דרבא ואמר זיל פייסיה במאי דאיפייס ואי לא דיינינא לך כרב הונא אליבא דרבי יוסי דאמר הכל לפי מה שגדר מה שלא דן לו לפי שנתפייס רבינא ומחל לו בפחות:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.