Guémara
Et voici ce que veut dire la MISHNA : s'agissant d'une grande natte de roseaux, si on l'a confectionnée pour s'y coucher, elle est susceptible de contracter l'impureté rituelle et on ne peut pas en faire le s'khakh [le toit de la souka]. La raison en est précisément qu'on l'a confectionnée délibérément pour s'y coucher ; mais par déduction, une natte confectionnée sans intention précise devient comme une natte faite pour le s'khakh, et l'on peut en faire le toit de la souka. S'agissant d'une petite natte de roseaux, si on l'a confectionnée pour le s'khakh, on peut en faire le toit de la souka. La raison en est précisément qu'on l'a confectionnée délibérément pour le s'khakh ; mais par déduction, une natte faite sans intention précise devient comme une natte faite pour s'y coucher, et l'on ne peut pas en faire le s'khakh. Et Rabbi Éliézer vient dire que, qu'il s'agisse d'une petite ou d'une grande natte, si elle est faite sans intention précise, elle est valide [kachère] pour le s'khakh.
וְהָכִי קָאָמַר: מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה, עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה — מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה, וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה, הָא סְתָמָא — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ, מְסַכְּכִין בָּהּ. (קְטַנָּה, עֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ — מְסַכְּכִין בָּהּ. טַעְמָא דַּעֲשָׂאָהּ לְסִיכּוּךְ, הָא סְתָמָא — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁעֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה, וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ). וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, סְתָמָא — כְּשֵׁרָה לְסִיכּוּךְ.
Abaye lui dit : s'il en est ainsi — si leur désaccord ne porte que sur la petite natte —, alors, au lieu de dire « Rabbi Éliézer dit : qu'il s'agisse d'une petite ou d'une grande natte », la Michna aurait dû dire « qu'il s'agisse d'une grande ou d'une petite natte » ! Car dans une tournure du type « aussi bien ceci que cela », on mentionne d'ordinaire en premier le cas le plus évident. Pourquoi donc Rabbi Éliézer mentionne-t-il la petite natte en premier, si c'est sur la petite natte que porte leur différend ?
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, ״אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Et de plus, il y a une preuve que, lorsqu'ils sont en désaccord, c'est sur la grande natte qu'ils le sont — et que l'avis de Rabbi Éliézer constitue une rigueur, et non un allègement. Car on a enseigné dans une baraïta : s'agissant d'une natte de roseaux, avec une grande natte on peut faire le s'khakh. Rabbi Éliézer dit : si elle n'est pas susceptible de contracter l'impureté rituelle, on peut en faire le toit de la souka. Il appert donc que, pour Rabbi Éliézer, une grande natte faite sans intention précise ne permet pas de faire le s'khakh.
וְעוֹד: כִּי פְּלִיגִי, בִּגְדוֹלָה הוּא דִּפְלִיגִי — וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא. דְּתַנְיָא: מַחְצֶלֶת הַקָּנִים גְּדוֹלָה מְסַכְּכִין בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה — מְסַכְּכִין בָּהּ.
La résolution proposée [par Rava] est donc rejetée. Rav Papa dit plutôt : s'agissant d'une petite natte, tout le monde s'accorde à dire que, faite sans intention précise, elle est présumément destinée à s'y coucher. Là où ils sont en désaccord, c'est sur la grande natte : le premier Tana estime qu'une grande natte faite sans intention précise est présumément destinée au s'khakh, tandis que Rabbi Éliézer estime qu'une grande natte faite sans intention précise est, elle aussi, présumément destinée à s'y coucher.
אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בִּקְטַנָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּסְתָמָא לִשְׁכִיבָה. כִּי פְּלִיגִי בִּגְדוֹלָה, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: סְתַם גְּדוֹלָה לְסִיכּוּךְ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: סְתַם גְּדוֹלָה נָמֵי לִשְׁכִיבָה.
Et quel est alors le sens du « si on l'a confectionnée pour s'y coucher » que dit [Rabbi Éliézer] ? Voici ce qu'il veut dire : la confection ordinaire d'une natte, sans intention précise, vise elle aussi le couchage — jusqu'à ce qu'on la fasse spécifiquement pour le s'khakh.
וּמַאי עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה דְּקָאָמַר — הָכִי קָאָמַר: סְתַם עֲשִׂיָּיתָהּ נָמֵי לִשְׁכִיבָה, עַד דְּעָבֵיד לְסִיכּוּךְ.
Les Sages ont enseigné dans la Tossefta : s'agissant d'une natte [mahatselet] tissée de papyrus [chifa] ou de jonc [guémi], si c'est une grande natte, on peut en faire le s'khakh, car ce type de natte n'est pas habituellement confectionné pour s'y coucher ; si c'est une petite natte, on ne peut pas en faire le toit de la souka, car on la confectionne d'ordinaire pour s'y coucher. En revanche, s'agissant d'une natte faite de roseaux ordinaires [kanim] ou de roseaux propres au tressage [hilat] : si elle est tressée d'un tissage large et grossier, on peut en faire le s'khakh, car elle n'a assurément pas été confectionnée pour s'y coucher ; si elle est tissée d'un tissage fin et serré, on ne peut pas en faire le toit de la souka, car de telles nattes ne sont d'ordinaire tissées que pour s'y coucher.
תָּנוּ רַבָּנַן: מַחְצֶלֶת שֶׁל שִׁיפָה וְשֶׁל גֶּמִי, גְּדוּלָה — מְסַכְּכִין בָּהּ, קְטַנָּה — אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילָת, גְּדוֹלָה — מְסַכְּכִין בָּהּ, אֲרוּגָה — אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ.
Rabbi Yichmaël fils de Rabbi Yossi dit au nom de son père : aussi bien avec cette natte tressée qu'avec cette natte tissée, on peut faire le s'khakh — car, en l'absence d'une destination contraire précise, on ne les confectionne pas pour s'y coucher, et elles sont donc rituellement pures. Et de même Rabbi Dossa disait conformément à son propos.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְסַכְּכִין בָּהּ. וְכֵן הָיָה רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו.
Nous avons appris dans une Michna là-bas [au traité Édouïot] : toutes les hotsalot peuvent contracter l'impureté transmise par un cadavre — car leur statut juridique est celui d'un ustensile, et elles deviennent alors une source première d'impureté [av hatoum'a]. Telle est l'opinion de Rabbi Dossa. Et les Sages disent : elles contractent l'impureté du midras [le foulement]. Si un zav [un homme atteint d'un écoulement impur] se couche ou s'assoit sur l'une des hotsalot, elles deviennent une source première d'impureté, à l'instar du siège ou du lit d'un zav.
תְּנַן הָתָם: כׇּל הַחוֹצָלוֹת מְטַמְּאִין טְמֵא מֵת, דִּבְרֵי רַבִּי דּוֹסָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִדְרָס.
La Guemara s'interroge : l'impureté du midras, oui, mais l'impureté transmise par un cadavre, non ? N'avons-nous pourtant pas appris dans une MISHNA : tout objet qui contracte l'impureté du midras contracte aussi l'impureté transmise par un cadavre [ainsi que les autres types d'impureté], même si l'inverse n'est pas nécessairement vrai ? L'avis des Sages fait donc difficulté. La Guemara explique : corrige la Michna et dis plutôt qu'elles contractent même l'impureté du midras. Ces nattes ne sont pas de simples ustensiles quelconques, qui deviendraient sources premières d'impureté par l'exposition à un cadavre : ce sont des ustensiles destinés à s'y asseoir et à s'y coucher ; aussi deviennent-elles également sources premières d'impureté si un zav s'y assoit ou s'y couche.
מִדְרָס אִין, טְמֵא מֵת לָא? וְהָא אֲנַן תְּנַן: כׇּל הַמִּטַּמֵּא מִדְרָס — מִטַּמֵּא טְמֵא מֵת. אֵימָא: אַף מִדְרָס.
La Guemara s'interroge sur le terme employé par la MISHNA : que signifie « hotsalot » ? Rav Avdimi bar Hamdouri dit : ce sont des marzovlé. La Guemara, ignorant ce mot, demande : que signifie « marzovlé » ? Rabbi Abba dit : on les appelle mazblé en Babylonie. Ce sont des sacoches de cuir que les bergers emploient pour donner à manger à leurs bêtes, et qu'ils placent sous leur tête lorsqu'ils se couchent. Rabbi Chimon ben Lakich [Rech Lakich] dit : les hotsalot, ce sont de véritables nattes.
מַאי חוֹצָלוֹת? אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר הַמְדּוּרֵי: מַרְזוֹבְלֵי. מַאי מַרְזוֹבְלֵי? אָמַר רַבִּי אַבָּא: מַזְבְּלֵי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מַחְצָלוֹת מַמָּשׁ.
La Guemara remarque que Rech Lakich suit ici sa propre ligne de raisonnement, énoncée ailleurs. Car Rech Lakich a dit : que je sois l'expiation de Rabbi Hiyya et de ses fils ! Car au commencement, lorsque des lois de la Torah eurent été oubliées d'Israël en Terre d'Israël, Ezra monta de Babylonie et les rétablit ; de nouveau elles furent oubliées, et Hillel le Babylonien monta et les rétablit ; de nouveau elles furent oubliées, et Rabbi Hiyya et ses fils montèrent et les rétablirent. [Par cette marque de déférence envers Rabbi Hiyya, Rech Lakich introduit la halakha qu'il rapporte en son nom.] Et ainsi disaient Rabbi Hiyya et ses fils : Rabbi Dossa et les Sages n'étaient pas en désaccord au sujet des nattes souples de Oucha,
וְאַזְדָּא רֵישׁ לָקִישׁ לְטַעְמֵיהּ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הֲרֵינִי כַּפָּרַת רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו, שֶׁבִּתְחִלָּה כְּשֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל — עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלָה הִלֵּל הַבַּבְלִי וְיִסְּדָהּ. חָזְרָה וְנִשְׁתַּכְּחָה — עָלוּ רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו וְיִסְּדוּהָ. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא וּבָנָיו: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי דּוֹסָא וַחֲכָמִים עַל מַחְצָלוֹת שֶׁל אוּשָׁא
Rachi
והכי קאמר - עשאה לשכיבה בהדיא מקבלת טומאה ואין מסככין בה ואם אנו יכולין לומר בה שהיא לסיכוך והיכי דמי כגון דלא פריש מסככין בה ואינה מקבלת טומאה ובגדולה כולי עלמא לא פליגי דסתמא לסיכוך דבין תנא קמא ובין ר' אליעזר תנא גדולה ואמרינן דסתמא לסיכוך כי פליגי בקטנה תנא קמא שיירה לקטנה ולא תנייה משום דסבר גדולה הוא דאמרת בה סתמא לסיכוך הא קטנה סתמא לשכיבה:,ואתא ר' אליעזר למימר - קטנה כגדולה דאם עשאה לשכיבה בהדיא מקבלת טומאה ואין מסככין בה ואם יש לומר בה שהיא לסיכוך והיכי דמי כגון שעשאה סתם מסככין בה ואין מקבלת טומאה:
אי הכי - דרבי אליעזר קטנה כגדולה אתא לאשמועינן אחת גדולה ואחת קטנה בתמיה דכי תנא הכי משמע דגדולה כקטנה אתא לאשמועינן כך כתובה הגירסא ולי נראה איפכא דגרס במתני' אחת קטנה ואחת גדולה והכי פריך אחת גדולה ואחת קטנה מיבעי ליה דאי כדגרסינן לה לא ידענא פירכא מאי היא דאחת גדולה ואחת קטנה משמע קטנה כגדולה דהכי משמע אחת היא הגדולה ואחת היא הקטנה כלומר כמוה היא ואינה חלוקה לדין שני וכן דרכי התנאים בכל מקום דההיא דפשיטא ליה תנא ברישא ואותו השני כשבא להשמיענו שהוא שוה לו הוא שונה אחריו כדתנן בר"ה (דף כט:) אחד יבנה ואחד כל מקום כו' ובבבא קמא (דף נ:) אחד החופר בור ואחד החופר שיח ומערה כו' ובמסכת סוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש וטובא תנן התם גבי מערכי המלחמה הכי:
אם אינה מקבלת טומאה - כלומר אם בפירוש עשאה לסיכוך אין אי לא לא אלמא לתנא קמא סתם גדולה לסיכוך ולר' אליעזר סתמא לשכיבה:
אלא אמר רב פפא כו' - ומאי עשאה לשכיבה דקתני במילתיה דרבי אליעזר הכי קאמר עיקר עשייתה לשכיבה עד דעביד ליה לסיכוך כו' ומילתיה דתנא קמא הכי מיפרשא כדאוקימנא מעיקרא רישא בגדולה כדקתני בהדיא וסיפא בקטנה והכי קאמר ואם קטנה היא ועשאה בפירוש לסיכוך מסככין בה הא סתמא לשכיבה ואתא ר' אליעזר למימר אף גדולה שוה היא לקטנה דכי עביד לה סתם הוי עשאה לשכיבה ומקבלת טומאה ואין מסככין בה אבל עשאה בפירוש לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה:
שיפה - פווי"ל:,גמי - יונ"ק דהן רכין הלכך סתם קטנה יש בהן לשכיבה לא שנא גדולה מעשה שרשרות שהיא עבה ואינה חלקה לא שנא ארוגה שהיא חלקה והיינו דקתני גדולה מסככין בה קטנה אין מסככין בה ואין חילוק בין גדולה לארוגה אבל של קנים הן קשים וכן של חילת לשק"א והקלח שלה עב:,גדולה - מעשה עבות וקליעה מסככין בה אפי' קטנה דאינה לשכיבה לפי שהיא עבה ואינה חלקה ועץ שלהן קשה:,ארוגה אין מסככין בה - דסתמא לשכיבה דלא היו רגילין לאורגה אלא לשכיבה שתהא חלקה ונוחה:
כל חוצלות - לקמן מפרש מאי היא:,מטמאות טמא מת - כלומר כלי הם מן הסתם ומקבלות טומאה והאי דנקט טמא מת משום דבעי אפלוגי במדרס שהוא אב הטומאה נקט נמי טמא מת שהוא אב הטומאה והכי קאמר החוצלות כלי הם לטומאה אבל אינם מיוחדות לשכיבה שהן נעשות אב הטומאה במדרס הזב ואין אתה מוצא שיהו אב הטומאה אלא ע"י המת עצמו שיהיו הן טמאות מת דברי ר' דוסא:,וחכמים אומרים טמאות מדרס - על ידי מדרס נעשות אב הטומאה לפי שעשויות לשכיבה:
מדרס אין טמא מת לא - בתמיה:,והתנן כל המטמא מדרס מטמא טמא מת - והוא הדין לכל הטומאות כגון נוגע בשרץ ובנבילה והאי דנקט טמא מת משום דבאב הטומאה מיירי והכי קאמר כל הנעשה אב הטומאה על ידי מדרס נעשה אב הטומאה כשהוא טמא מת דאין לך מיטמא מדרס אלא המיוחד לשכיבה וכיון דשוי לתשמיש כלי הוא וכל שהוא כלי למדרס מיטמא בכל טומאה ואפילו הוא פשוטי כלי עץ דילפינן ליה בק"ו במסכת שבת (דף פד.) מפץ במת מנין ודין הוא כו' וסיפא דההיא משנה ויש שהוא מטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס והיינו מה שהוא כלי אבל אינו מיוחד לשכיבה דמטמא בכל טומאות חוץ מטומאת מדרס שאם שכב עליו הזב ולא נגע בו טהור דלגבי מדרס מיוחד לכך בעינן כדאמרי' יצא שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו:,אימא אף במדרס - שכלי הן ועשויין לשכיבה:
מזבלי - בולו"ס ועשוי לרועה להניחן תחת ראשו ולשכב:
הריני כפרת - יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא ובניו יהיו ולשון כבוד הוא זה כשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו צ"ל כן:,כשנשתכחה תורה מישראל - לא נשתכחה כולה קאמר אלא הלכות שכוחות מבני בתירא שהיו ראשי ארץ ישראל כדאמרי' בפסחים באלו דברים (פסחים דף סו.):,עלה הלל הבבלי - שמיום שגלה יכניה החרש והמסגר עמו היתה ישיבה מצויה בבבל:
Tossafot
אחת קטנה ואחת גדולה מיבעי ליה. פירש בקונטרס דאיפכא גרסינן ובמתניתין גרסינן אחת קטנה ואחת גדולה ופריך דאחת גדולה ואחת קטנה מיבעי ליה דדרך התנאים בכל מקום דההוא דפשיטא ליה תני ברישא כדתנן בר"ה (דף כט:) אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין ובבבא קמא (דף נ:) אחד החופר בור ואחד החופר שיח ומערה ובמסכת סוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש וטובא תנן התם גבי מערכי מלחמה ונראה דאין ראיה מבור ובונה לכאן דהכי נמי תנן בסנהדרין (דף לב.) אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה ותנן נמי בפ' החולץ (יבמות מא.) גבי הבחנה אחד בתולות (ואחד קטנות) ואחד בעולות ובפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נג:) אחד המערה ואחד הגומר ובפרק המפקיד (ב"מ דף מ:) תניא אחד הלוקח ואחד המפקיד לפקטים ומפרש התם כי היכי דמפקיד מקבל פקטים לוקח נמי מקבל פקטים בכל הני מזכיר הפשוט באחרונה אבל ההיא דיבנה ראיה היא דלפי תנא קמא שאמר אין תוקעין אלא ביבנה קא מהדרי ליה אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין וכן ביבמות פרק האשה (דף קטז.) דקאמרי בית הלל לא שמענו אלא בבאה מן הקציר בלבד אמרו להו ב"ש אחת באה מן הקציר ואחת באה מן הזיתים וה"נ הזכיר ת"ק מחצלת גדולה ועל זה שייך לאהדורי אחת היא גדולה ואחת היא קטנה כלומר כמוה היא הקטנה ואינה חלוקה לדין שני:
של שיפה ושל גמי. בסיפא פליגי ר' דוסא ורבנן בשל קנים ושל חילת משמע בשל שיפה ושל גמי לא פליגי ולא אשכחן בהדיא דפליגי בשל גמי לענין מדרס והא דלא תני ליה הכא למאן דאמר מאי חוצלות מזבלי ניחא דאין זה מחצלת ואפילו לריש לקיש דאמר מחצלת ממש לא תני לה הכא משום דלא איתשיל הכא אלא לאשמועינן במה מכסין ובמה אין מכסין:,ושל חילת. בקטנה מיירי:
תנן התם כל החוצלות. משנה במסכת עדיות פרק שלישי מיטמא טומאת מת בדאית ליה גדנפא מוקמי לה דחשיב בית קיבול ואע"ג דפשוטי כלי עץ הרחבים העשוים להניח עליהם דבר כדף של נחתומין מטמאין מדרבנן כדאמר פרק המוכר את הבית (ב"ב דף סו. ושם) הכא היכא דלית להו גדנפא עשוין לסיכוך:
עלה הלל מבבל ויסדה. שלמד משמעיה ואבטליון כדאיתא בפסחים פרק אלו דברים (פסחים דף סו:):
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.