Choisissez un passage pour l’étudier — sa source, sa traduction et ses commentaires s’ouvriront ici.
Guémara
Sotah 43b
100%
סוטה מ״ג במסכת סוטהסוטה מ״ג ב
גמראמעבירות שבידו!אפילו תימא רבי יוסי הגלילי, כגון דעבד תשובה ויהב דמי. אי הכי, הוה ליה לוקח וליהדר! כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידיה — לא.״ומי האיש אשר נטע כרם כו׳״. תנו רבנן: ״אשר נטע״ — אין לי אלא נטע. לקח וירש וניתן לו במתנה, מנין — תלמוד לומר: ״ומי האיש אשר נטע״.״כרם״ — אין לי אלא כרם, מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינין — תלמוד לומר: ״אשר נטע״. יכול שאני מרבה הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק, תלמוד לומר: ״כרם״.רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״כרם״ כמשמעו. ״לא חלל״, ״ולא חללו״ — פרט למבריך ולמרכיב. והא אנן תנן: אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב! אמר רבי זירא אמר רב חסדא, לא קשיא: כאן בהרכבת איסור, כאן בהרכבת היתר.האי הרכבת היתר היכי דמי? אילימא ילדה בילדה — תיפוק ליה דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה! אלא ילדה בזקינה. והאמר רבי אבהו: ילדה שסיבכה בזקינה, בטלה ילדה בזקינה, ואין בה דין ערלה!אמר רבי ירמיה: לעולם ילדה בילדה, וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות. דתנן: הנוטע לסייג ולקורות — פטור מן הערלה.ומאי שנא ילדה בזקינה דבטלה, ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה?התם אי מימליך עלה — לאו בת מיהדר היא, הכא אי מימליך עלה — בת מיהדר היא [דהא מעיקרא לפירי קיימא]. מידי דהוה אעלו מאיליהן, דתנן: עלו מאיליהן — חייבין בערלה.ולוקמה בכרם של שני שותפין, דהאי הדר אדידיה והאי הדר אדידיה? אמר רב פפא, זאת אומרת: כרם של שני שותפין — אין חוזרין עליו מערכי המלחמה.ומאי שנא מחמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה, דכולן חוזרין? התם — כל חד וחד קרינא ביה ״אשתו״, הכא — כל חד וחד לא קרינא ביה ״כרמו״.רב נחמן בר יצחק אמר: במבריך אילן בירק, והאי תנא הוא דתניא: המבריך אילן בירק, רבן שמעון בן גמליאל מתיר משום רבי יהודה בן גמדא איש כפר עכו, וחכמים אוסרין.כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: הא מני — רבי אליעזר בן יעקב היא. לא אמר רבי אליעזר בן יעקב התם ״כרם״ כמשמעו? הכא נמי ״נטע״ כמשמעו: נוטע אין, מבריך ומרכיב לא.כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה פחותה מטפח — חייבת בערלה כל שנותיה, דמתחזיא כבת שתא. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב. אבל כוליה כרם — קלא אית ליה.כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: מת תופס ארבע אמות לקריאת שמע, דכתיב: ״לעג לרש חרף עשהו״.אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: חורגתא הגדילה בין האחין — אסורה לינשא לאחין, דמתחזיא כי אחתייהו. ולא היא, קלא אית ליה למילתא.ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן — הוקבעו למעשר. אמר עולא: לא אמרן אלא בשדה, אבל בעיר — קלא אית ליה למלתא.ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: ילדה הפחותה מטפח — אינה מקדשת את הזרעים. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל (כולי) [כוליה] כרם — מקדיש.ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב: