Traité Sotah

24b

Étude de Sotah 24b

Étude de la Guémara 24b

Guémara

[shaamoum, c'est-à-dire] un dérangement mental, au sujet duquel le tribunal met en garde [la femme] pour le compte du mari. La Guemara demande: Et selon Rabbi Yoshiya, que fait-il de ce terme « sous son mari »? La Guemara répond: Rabbi Yoshiya en a besoin pour comparer l'homme à la femme et la femme à l'homme, comme cela sera expliqué plus loin (27a).

שַׁעֲמוּם. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, הַאי ״תַּחַת אִישָׁהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ.

Mais la Guemara demande: Mais selon les deux opinions, la raison de l'exclusion d'une femme fiancée [non encore mariée] est que ces versets sont écrits; si ce n'était pas ainsi, j'aurais dit qu'une femme fiancée boit [les eaux amères]? Mais lorsque Rabbi Aha bar Hanina vint du Sud, il apporta avec lui la baraïta suivante: [le verset dit] « hormis ton mari », [ce qui enseigne que les lois de la sota ne s'appliquent que] lorsque les relations avec le mari ont précédé celles avec l'amant, et non lorsque les relations avec l'amant ont précédé celles avec le mari.

אֶלָּא, טַעְמָא דִּכְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲרוּסָה שָׁתְיָא? וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: ״מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״, מִשֶּׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל, וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל.

Rami bar Hama dit: Tu trouves [un cas nécessitant] cela, par exemple lorsque le fiancé a eu des relations avec elle dans la maison de son père [avant le mariage, et avant les relations avec l'amant].

אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס בְּבֵית אָבִיהָ.

[La Guemara demande:] De façon similaire concernant la femme en attente de son beau-frère [pour le lévirat] — par exemple lorsque le beau-frère a eu des relations avec elle dans la maison de son beau-père. Mais l'appelles-tu [encore] « femme en attente de son beau-frère »? Elle est déjà pleinement sa femme, car Rav n'a-t-il pas dit: Il l'a acquise à tous égards!

דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ. הָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ? אִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא, דְּהָאָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל!

[La Guemara répond:] Cela est conforme à l'opinion de Chmouel, qui dit: Il ne l'a acquise que pour les choses mentionnées dans le passage [de la Torah traitant du lévirat].

כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה.

Si c'est ainsi, dirons-nous que Rav parle selon Rabbi Yoshiya et que Chmouel parle selon Rabbi Yonathan? Rav pourrait te dire: Moi, je le dis même selon Rabbi Yonathan. Du fait qu'il a fallu un verset pour l'exclure [des lois de la sota], on en déduit qu'elle est par ailleurs pleinement sa femme [pour tout le reste].

אִי הָכִי, לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן? אָמַר לָךְ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹנָתָן. מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטַהּ — מִכְּלַל דְּאִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא.

Rachi

שעמום - לקוי בתמהון לב:,האי תחת אישה - בתראה האמור בסוף הפרשה זאת תורת הקנאות וגו':,להקיש אשה לאיש - ברייתא היא בשילהי פרקין והתם מפרש למאי הלכתא:

הני קראי - דממעטי ארוסה:,מבלעדי אישך - משמע שבעלה נתן בה את שכבתו קודם לסתירה זו:

משכחת לה - דאיצטריך למעוטי ארוסה מקרא אחרינא ולא ממעטא מהתם:,כגון שבא עליה ארוס בבית אביה - בזנות:

בבית חמיה - לאחר שמת אחיו:,שומרת יבם קרית לה - דקאמרת דלא תשתה הא אשתו מעלייתא היא בביאת זנות:,דהא אמר רב - ביבמות קנה לכל דתנן הבא על יבמתו בין בשוגג בין במזיד דהיינו בזנות קנה ואמר רב קנה דקתני מתני' קנה לכל אם כהן הוא מאכילה בתרומה ויורשה ומיטמא לה ומשקה ופוטרה בגט בלא חליצה:

כשמואל - הא דאתא קרא למעוטי כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשת יבמה לקום על שם אחיו בנחלתו ולפוטרה בגט דהא דקני לה יבם בביאה כל דהו מיבמה יבא עליה נפקא לן דלא כתיב יבמה יקחנה לו לאשה אלא יבא עליה ולקחה לו לאשה ואשמעינן דביאתו עליה הן הן ליקוחי האישות שלו הלכך למידי דאיתמר בהך פרשתא רבינהו קרא נישואין הללו אבל למידי אחרינא לאו נישואין נינהו ומה אמור בפרשה פטור חליצה ע"י יבום ויקום על שם אחיו שיורש את נכסי אחיו ואין אחיו חולקין עמו:

לימא רב - דאמר קנה לכל כרבי יאשיה דאמר שומרת יבם שותה ואוקימנא בבא עליה:,אנא דאמרי אפילו כרבי יונתן כו' - וכל שכן כרבי יאשיה והא דאיצטריך לרבי יאשיה לרבויי מאיש איש לאו דוקא אלא אסמכתא בעלמא ועיקר קרא לאשת חרש ושוטה:

Tossafot

ורבי יונתן האי איש איש מאי עביד ליה וכו' - תימה האי ריבוי לרבי יאשיה מנליה והיקישא דאיש לאשה לר' יונתן מנא ליה וכי אית לן למימר דפליגי בהא נמי דר' יאשיה לית ליה דאשת חרש שותה ור' יונתן לית ליה דסומא אינה שותה:

דהאמר רב קנה לכל - הני לישני דפליגי בהבא על יבמתו (יבמות דף נח.) בשומרת יבם שנפלה מן הנשואין או מן האירוסין לא שייכא דוקא אלא לענין תרומה משום דכבר אכלה אבל לענין להשקותה וליורשה ולטמא לה לא:

כשמואל דאמר לא קנה אלא לדברים כו' - תימה כיון דקנה מיהת לדברים האמורים בפרשה לפוטרה בגט דכיון שבא עליה הרי היא כאשתו לאותן דברים א"כ מ"ט דרבי יונתן דאלימא ליה ארוסה משומרת יבם אי משום דארוסה קידושין דידיה שומרת יבם נמי ביאה דידיה היא ונחנקה על ידו וכ"ש דתקשה לרב דאמר אנא דאמינא אפילו לרבי יונתן ותו מאי דוחקיה למימר כשמואל והא מסיק דאפילו רב הוה אתי מלתייהו אליביה ולענין השקאה קפיד רחמנא דבעינן ביאה לשם אישות וביבמות בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נח.) מוקי לה נמי הא דתנן [אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה] שומרת יבם וכנוסה כגון דבא עליה יבם בבית אחיו וכו' כי הכא ומקשה מידי הוא טעמא אלא לרב האמר רב קנה לכל ולא מתרץ גבי השקאה גזירת הכתוב דבעינן ביאה לשם אישות:

בספרים גרס אי הכי לימא רב דאמר כרבי יאשיה ולא א"ש אי הכי ובפרש"י לא גרס והוא לא שבש הגירסא אלא בסתם פי' לימא רב דאמר וכו' ושמא בספרו לא היה כתוב אי הכי:,אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבי יונתן - נראה דהכי פירושו לא מיבעיא לרבי יאשיה דמרבה שומרת יבם דאמינא כוותיה והאי דאיצטריך לרבויי משום דכתיב הכא תחת אישך דמשמע שבא עליה לשם אישות וכו' לא צריכא למימר דקרא אסמכתא בעלמא הוא כמו שפירש רש"י ואף מה שפירש לשמואל ההיא דאיצטריך רבי יונתן למעוטי שומרת יבם אסמכתא בעלמא הוא תימה נהי דלאו אשתו היא אי לאו מעטיה קרא מהיכא תיתי דבעינן אשתו טפי לענין השקאה מלענין קינוי אי משום דכתיב והביא האיש את אשתו (אלא) ה"נ גבי קינוי כתיב וקינא את אשתו ירושלמי ארוסה לא שותה וישקנה גזירת הכתוב הוא והביא האיש את אשתו ולא יקנא לה התורה אמרה וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו ר' יודן בעי כמה דתימר תמן וקינא את אשתו וקינא את אשתו אפילו מקצת אשתו דכוותה תחת אישך תחת אישך אפי' מקצת אישך היך עבידה קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה עודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו קינא לה ועודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה (קינא לה ועודה שומרת יבם וכנסה ונסתרה וידע בה תצא בכתובתה ואם לאו תצא שלא בכתובתה) לא קינא לה בעלה ומת ונפלה לפני היבם וקינא לה ולא הספיק לכונסה עד שמת ונפלה לפני אחיו אינו משקה אותה שלא נפלה לו אלא מחמת אחיו הראשון אבל אם קינא לה היבם וכנסה ומת ונפלה לפני היבם וכנסה ונסתרה משקה אותה על קינויו:

Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.

Sotah 24b

100%

סוטה כ״ד במַסֶּכֶת סוֹטָה