Guémara
La Guemara répond : quelle est cette comparaison ? On peut admettre que, sans la difficulté concernant une marque couleur chaux du Sanctuaire, la difficulté soulevée pour une marque couleur membrane d'œuf n'est pas difficile. Car bien que la nuance d'une membrane d'œuf soit deux degrés en dessous de celle d'une se'et, le Miséricordieux dit : « Et pour une se'et et pour une sappa'hat » (Vayikra 14, 56), ce qui indique qu'une sappa'hat est secondaire à une se'et et peut se combiner avec elle, même si une sappa'hat est d'un degré de luminosité bien inférieur. Rabbi Akiva estime que les deux nuances supplémentaires non explicitement mentionnées dans la Torah sont dérivées du mot sappa'hat, et que les deux peuvent se combiner avec une se'et. Mais la difficulté soulevée pour une marque couleur chaux du Sanctuaire est réellement difficile. Il est donc clair que la michna n'est pas conforme à l'avis de Rabbi Akiva.
הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא בְּלָא סִיד הֵיכָל, קְרוּם בֵּיצָה לָא קַשְׁיָא – דְּאַף עַל גַּב דִּקְרוּם בֵּיצָה מִתַּתַּאי דִּשְׂאֵת, רַחֲמָנָא אָמַר ״וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״ – סַפַּחַת טְפֵילָה לַשְּׂאֵת, אַף עַל גַּב דְּמִנַּחֲתָא מִינַּיהּ טוּבָא. אֶלָּא סִיד הֵיכָל – קַשְׁיָא, אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
La Guemara développe l'avis de Rabbi Akiva : et où avons-nous appris que, selon Rabbi Akiva, les différentes nuances doivent être ordonnées « celle-ci au-dessus de celle-ci », c'est-à-dire selon leurs degrés de luminosité, et que seules deux nuances adjacentes peuvent se combiner ?
וְהֵיכָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ?
Si l'on dit que nous l'avons appris de ce qui est enseigné dans la baraïta suivante, c'est difficile. La baraïta enseigne : Rabbi Yossei dit que Yehoshoua, fils de Rabbi Akiva, interrogea Rabbi Akiva : pour quelle raison les Sages ont-ils dit que les différentes nuances de marques lépreuses sont deux types qui en font quatre, puis ont précisé leurs noms ? Rabbi Akiva lui répondit : mais sinon, que diraient-ils ? Yehoshoua lui répondit : qu'ils disent que toute marque d'un degré de luminosité à partir de celle d'une membrane d'œuf et au-dessus est rituellement impure.
אִילֵּימָא מֵהָא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מֵרַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מָה יֹאמְרוּ? יֹאמְרוּ מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא!
Rabbi Akiva lui dit : ils ont précisé les quatre nuances différentes afin de dire qu'elles se combinent entre elles dans cet ordre, c'est-à-dire chacune avec sa nuance adjacente. Yehoshoua lui dit : si c'est ainsi, qu'ils disent simplement : toute marque d'un degré de luminosité à partir de celle d'une membrane d'œuf et au-dessus est rituellement impure, et elles se combinent entre elles. Rabbi Akiva lui répondit : ils ont précisé leurs noms afin de te dire : tout Cohen qui n'est pas expert pour les distinguer et pour identifier leurs noms n'est pas autorisé à inspecter les marques lépreuses et à statuer à leur sujet.
אָמַר לוֹ: לוֹמַר שֶׁמִּצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. אָמַר לוֹ, וְיֹאמְרוּ: ״מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״! אָמַר לוֹ: לוֹמַר לָךְ, כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים.
La Guemara expose la difficulté : Yehoshoua a suggéré que, selon l'avis de Rabbi Akiva, il suffirait de dire que toute marque d'un degré de luminosité à partir de celle d'une membrane d'œuf et au-dessus est impure ; mais il n'a pas dit qu'il faudrait aussi ajouter : et toute marque d'un degré de luminosité à partir de celle du plâtre à chaux du Sanctuaire et au-dessus est impure. Si Rabbi Akiva accepte la catégorisation de la michna, il faudrait alors énoncer séparément chaque catégorie de marques, dans une formulation double, afin d'indiquer que seules les nuances catégorisées ensemble peuvent se combiner.
וְאִילּוּ ״מִסִּיד הֵיכָל וּלְמַעְלָה״ – לָא קָאָמַר;
La Guemara suggère : conclus du fait qu'il n'a pas dit cela à Rabbi Akiva que Yehoshoua avait entendu de Rabbi Akiva qu'il dit : toutes les différentes nuances se combinent avec une se'et. Ainsi, une baheret blanche comme la neige et une marque couleur chaux se combineront chacune avec une se'et, car elles lui sont adjacentes lorsqu'on les liste par ordre de degré de luminosité. Une marque couleur membrane d'œuf se combinera aussi avec une se'et, car elle est dérivée du mot sappa'hat, et la Torah indique qu'une sappa'hat est secondaire à une se'et.
מִדְּלָא אֲמַר לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: כּוּלְּהוּ לְבַהֲדֵי שְׂאֵת מִצְטָרְפִין.
La Guemara rejette cette preuve : mais peut-être Rabbi Akiva estime-t-il que les seules combinaisons possibles sont une se'et et sa marque secondaire, c'est-à-dire une marque couleur membrane d'œuf ; et une baheret et sa marque secondaire, c'est-à-dire une marque couleur chaux. Et peut-être Yehoshoua a-t-il en fait proposé que les Sages utilisent une formulation double, mais la baraïta ne cite que la première moitié de sa suggestion.
וְדִלְמָא ״שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ״, ״בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ״?
Plutôt, l'avis de Rabbi Akiva peut être inféré de ce que dit Rabbi Hanina, car Rabbi Hanina dit : voici une analogie pour illustrer l'avis de Rabbi Akiva. À quoi cette question est-elle comparable ? À quatre tasses de lait, dans lesquelles sont tombées deux gouttes de sang dans l'une, quatre gouttes de sang dans une autre, huit gouttes dans une autre, et douze gouttes dans la dernière. Et certains disent que seize gouttes sont tombées dans la dernière tasse. C'est une analogie appropriée, car le lait dans toutes les tasses a encore une nuance de blanc similaire, mais les tasses peuvent être ordonnées selon leurs degrés de luminosité, « celle-ci au-dessus de celle-ci, et celle-là au-dessus de celle-là ». L'analogie de Rabbi Hanina semble donc présenter l'avis de Rabbi Akiva de la même façon qu'il a été cité plus haut.
אֶלָּא מִדְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי עֲקִיבָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל חָלָב, אֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ אַרְבַּע טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה טִיפִּין – וְאָמְרִי לַהּ: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה טִיפִּין – שֶׁכּוּלָּן מַרְאוֹת לוֹבֶן הֵן, אֶלָּא שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה.
La Guemara rejette cela. La Torah dit qu'une « affection rougeâtre-blanche » (Vayikra 13, 42), et non seulement une blanche parfaite, rend une personne rituellement impure. La Guemara suggère donc : dis que tu as entendu Rabbi Akiva exprimer cet avis pour la combinaison de différentes nuances d'une marque mélangée [befatoukh] de rouge, cas le plus proche de l'analogie offerte par Rabbi Hanina ; mais pour différentes nuances de blanc parfait, as-tu entendu Rabbi Akiva exprimer cet avis ?
אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא – בְּפָתוּךְ; בְּחָלוּק מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?
Et si tu disais que, de même que tu as entendu Rabbi Akiva exprimer cet avis pour une marque mélangée de rouge, tu as ainsi, par extension logique, entendu Rabbi Akiva exprimer cet avis pour différentes nuances de blanc parfait — car quelle raison y aurait-il de les différencier — cette suggestion est difficile. Et cette suggestion est problématique, car pour la marque rougeâtre-blanche mélangée elle-même, l'as-tu jamais entendu exprimer cet avis ? Mais n'est-il pas enseigné autrement dans une michna (Nega'im 1, 2) : pour les diverses nuances de blanc mélangé de rouge, Rabbi Akiva dit que la variation rougeâtre de celle-ci, c'est-à-dire d'une baheret, et de celle-là, c'est-à-dire d'une marque couleur chaux, est comme du vin dilué dans l'eau, sauf la distinction suivante : la variation rougeâtre d'une baheret est encore un blanc intense, comme la neige, quoique avec une teinte légèrement rosée ; mais la variation rougeâtre de la chaux est plus sombre qu'elle.
וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּפָתוּךְ, הָכִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּחָלוּק; וּבְפָתוּךְ גּוּפֵיהּ מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם; אֶלָּא שֶׁל בַּהֶרֶת עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, וְשֶׁל סִיד דֵּיהָה הֵימֶנָּה.
Rachi
ומשנינן האי מאי בשלמא בלא סיד קרום ביצה לא קשה - ולשאת ולספחת כתיב משמע לשאת ולספחת ולנטפל עמה ש"מ דרבי לה רחמנא טפילה וטפילה כל שהוא במשמע ובלבד שיהא ממראות נגעים: ,ואף ע"ג דמנחתא מינה טובא - וס"ל לר"ע דלשאת רבי לבהרת לא רבי דהא ספחת בשאת הוא דכתיב הלכך שאת הוא דמצטרפא לבהרת דסמוכה לה וכתיב והיה מלמד שמצטרפין וסיד לשאת ממילא דהא דמיא לה וכן קרום לשאת דספחת בשאת כתיבא ורבי לה תולדה וזו למעלה מזו דר' עקיבא בסיד ושאת ובהרת מיתוקם:,אלא סיד ההיכל - כי מפלגת להו בתרתי מיני זו תולדה לזו וזו תולדה לזו:,קשיא - היאך יצטרף בהרת לסיד ותולדתו לרבי עקיבא דאית ליה זו למעלה מזו דהא ליכא למימר לרבי עקיבא דכי היכי דאיתרבאי טפילה לשאת ממשמעות איתרבאי טפילה נמי לבהרת מדרשא כדאמר לקמן לרבנן דא"כ זו למעלה מזו דרבי עקיבא היכא איתיה אבות ותולדות הוא דאיכא ואין בהם צירוף אלא לגבוה ממנו שתי מעלות:
והיכא שמעינן ליה לר' עקיבא - דקפיד אסדר מעלות לצירוף:
יהושע בנו של ר' עקיבא - הוא יהושע בן קרחה שר' עקיבא קרח היה כדאמרי' בבכורות (דף נח.) חוץ מן הקרח הזה:,מפני מה כו' - כדמפרש בעי ואזיל יאמרו מקרום כו':,ואם לאו מה יאמרו - מחזר היה שמפרש מה הוא שואל:,יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא - אחר שאין לנו חלוק במראות לובן למעלה מקרום ביצה אלא ד' מראות הללו יאמרו כל מראה לובן שהוא מקרום ולמעלה טמא דקיימא לן (פסחים דף ג:) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ולמה הזכירו שמותן:
אמר לו לומר לך שמצטרפין זה עם זה - לכך שנאום וסידרום לומר לך שכסדר הזה משנתן וכך דרך צירופם ועדיין אין אנו יודעין באיזה סדר הוא שונה אותן ומתשובות בנו אנו באין ללמוד:,אמר לו ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין זה עם זה - ומתשובתו אנו למידין סדר משנת אביו:
ואילו מסיד ולמעלה לא קאמר ליה - יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף ומסיד ולמעלה טמא ומצטרף:
שמע מינה שמיע ליה - מיניה כולהו בהדי שאת מצטרפין עליון אחד לשתי תולדות דאי סלקא דעתך משנת אביו כסדר משנתנו תולדה לבהרת סיד ותולדה לשאת קרום ביצה הכי הוה ליה למימר יאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף מסיד ולמעלה טמא ומצטרף ומדיהבינן עליון לסיד בפני עצמו ועליון לקרום בפני עצמו ממילא שמעינן דמצטרפין דקאמרי רבנן כל חד לעליון שלו אמרי והא מסברא ידעינן דעליונו של סיד שלג של קרום צמר דכיון דאין חלוק מראות בלובן מקרום ולמעלה אלא ד' אלו ובקרא תרי כתיבי והכתוב מעיד שבהרת לבנה כדלקמן והשאת קרובה לה כמשמעה גבוהה ממילא כי יהבת תולדה לזה ותולדה לזה מראה הסיד תתן לבהרת ומראה הקרום תתן לשאת שאם באתה ליתן מראה סיד לצמר מפני שהוא קרוב לה למי תתן מראה הקרום הכי הוה ליה למימר ולא הוה ליה למימר יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין דאי הוה תני הכי לא הוה סלקא דעתך לחלק תולדה לזה ותולדה לזה ומדאותביה הכי ש"מ שמיע ליה שאין תולדה לבהרת אלא עליון אחד לשתי תולדות והלכך על כרחך הוא שאת דרבי ליה רחמנא טפילה וסדר משנתן דקא"ל שנשנית כסדר צירופן הכי קא"ל זו למעלה מזו נשנו שלג והצמר והסיד וקרום ומצטרפין שלג עם הצמר והצמר עם הסיד והקרום דהא ליכא למימר דשמיע ליה מיניה שתיהן תולדה לשתיהן דהא מהיכא תיתי שיהא הקרום מצטרף לשלג לא כסדר מעלות ולא מן המקרא אלא ודאי בהדי שאת הוא דשמיע ליה מיניה דמצטרפין דרחמנא יהבינהו ליה טפילה לשאת ולא לבהרת ולכך השיבו יאמרו מקרום ולמעלה טמא ומצטרפין והכל יודעין דצירוף מראה דאמרי' לדומה. הוא לו דקאמרינן וכל מה שאדם יכול להבין מסדר משנתן בהזכרת שמותן היה מבין מאליו שאין לך אדם מסדרן אלא כסדר שהן שנויים עכשיו:
ודלמא שאת ותולדתה בהרת ותולדתה - שמיע ליה והכי נמי קא"ל יאמרו מקרום ולמעלה מסיד ולמעלה ותנא הוא דלא קפיד למיחשב ולמיזל כי רוכלא:
משל דרבי עקיבא - סדר צירופן:
פתוך - מעורב הוא נגע לבן אדמדם הכתוב בתורה דמדקאמר שנפלו לתוכו טיפי דם מכלל דבפתוך קאמר:
שבזה ושבזה - על כרחך על ראשון ושני קאמר שכן לשון משנה והכי קאמר אדמדם שבראשון ושני סימן פתיכת אודם שבהם נכרת במקום אחר כגון טיפת דם בחלב ומראיהן לא אדום ולא לבן אלא כיין המזוג וסביבותיו לבן. אלא שאדמומיתו של שלג עזה כלומר לבנה משל סיד ושל סיד דיהה הימנה ומדקתני הכי בסיפא שמעינן לרישא דשבזה ושבזה דקאמר בשלג וסיד קאמר אלמא סדר משנתו של רבי עקיבא סיד אחר שלג:
Tossafot
אף על גב דמנחתא מינה טובא. פירש בקונטרס דלר' עקיבא סיד וקרום הוו תרוייהו תולדה דשאת וספחת אשאת קאי ולא אבהרת והא דקבעי בסמוך טפילה לבהרת מנא ליה לרבנן קבעי דלרבי עקיבא אין לבהרת שום טפילה וכן פירש לקמן וקשיא דהא בקונטרס פירש בעצמו דאית ליה לר' עקיבא ב' שהן ארבע וכן נמי מוכח בסמוך דקאמר מפני מה אמרו מראות נגעים שנים שהן ארבעה כו' ושנים שהן ארבעה משמע שמכל אב יוצאה תולדה אחת כמו שתים שהן ארבע דשבת וידיעות ושבועות ועוד כיון דלספחת לא קאי אלא אשאת מנ"ל לרבות שתי תולדות לא נרבה לה כ"א סיד אבל קרום נימא דטהור ועוד דאמר לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה לתרי מלכי ותרי איפרכי מלכו של זה למעלה ממלכו של זה ופריך האי זו למעלה מזו וזו למעלה מזו כו' והיינו כרבי עקיבא משמע דלרבי עקיבא נמי יש לכל אב תולדה לכך נראה לפרש דלר' עקיבא נמי סיד תולדה דבהרת ואפ"ה אין מצטרפת עמה הואיל שגבוהה ממנה שתי מעלות אבל עם השאת מצטרפת שאין גבוהה הימנה אלא מעלה אחת והא דקאמר האי לאו בת מינה הוא היינו אם מתניתין כר' עקיבא אתיא וקרום שהיא תולדה דשאת מצטרפת עמה ואע"ג דמרחקא טובא מדכתיב טפי ספחת אשאת מבהרת מדלא כתיב ולשאת ולבהרת ולספחותיהם והשתא הא דקבעי לקמן טפילה לבהרת מנא ליה בעי נמי לר"ע:
מפני מה אמרו. פירוש למה הזכירו כלל שמותיהן:
ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרפין. פירוש ויפרשו דמצטרפין זה לזה הסמוכים במעלה אחת דאם לא יפרשו הוה אמינא דכולהו מצטרפי בהדי הדדי ואע"פ שלא הייתי יודע כל דין צירופן כגון קרום בהדי צמר בזה לא היה חושש דהשתא נמי דתני ב' שהן ד' לא שמעינן כל סדר צירופן:,כל כהן שאינו בקי בהן ובשמותיהן כו'. כשאין ישראל חכם עמו דאם ישראל בקי עמו אפי' כהן שוטה אומר לו ישראל אמור טמא והוא אומר וישראל בקי היינו דמסברו ליה וסביר כדאמר בריש ערכין (דף ג. ושם) ואם תאמר ומה לנו לזה הישראל הואיל ויש שם ישראל אחר המסבירו ויש לומר כגון שהמסביר עיניו כהות ואינו יכול לראות:
ואחד נפל לתוכו י"ב. כאן לא כפל טיפות משום דכבר נפלו הרבה ובדבר מועט שמוסיפין עליו ניכר:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.