Guémara
Comme nous l'avons appris dans une michna (Shabbat 73a) : celui qui transporte un objet d'un domaine à un autre domaine est responsable. La Guemara affirme : ne traitons-nous pas aussi d'un cas où il introduit l'objet d'un domaine public vers un domaine privé, et néanmoins la michna l'appelle transport [hotza'a] ?
דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת חַיָּיב. מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא מְעַיֵּיל עַיּוֹלֵי – וְקָא קָרֵי לֵיהּ ״הוֹצָאָה״?
La Guemara questionne cette affirmation : mais peut-être la michna traite-t-elle d'un cas de transport d'un objet d'un domaine privé vers un domaine public ? La Guemara défend son argument : si c'était le cas, qu'elle enseigne plutôt : celui qui transporte un objet d'un domaine privé vers un domaine public est responsable. Quelle est la raison pour laquelle elle a employé la formulation plus générale « d'un domaine à un autre domaine » ? Pour enseigner qu'on est responsable même si l'on transfère un objet d'un domaine public vers un domaine privé,
וְדִלְמָא קָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים? אִם כֵּן, נִיתְנֵי ״הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים״; מַאי ״מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת״? דַּאֲפִילּוּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,
et qu'elle l'appelle néanmoins transport. La Guemara explique : quelle en est la raison ? Le Tana appelle tout acte impliquant le déplacement [akirat] d'un objet de sa place un acte de transport.
וְקָא קָרֵי לַהּ ״הוֹצָאָה״. וְטַעְמָא מַאי? תַּנָּא, כׇּל עֲקִירַת חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ – ״הוֹצָאָה״ קָרֵי לַהּ.
Ravina dit : le langage de la michna dans le traité Shabbat est aussi précis à cet égard, car elle enseigne : « Yetsi'ot Shabbat — deux actions de base qui font quatre cas du point de vue d'une personne à l'intérieur d'un domaine privé, et deux actions de base qui font quatre cas du point de vue d'une personne à l'extérieur, dans un domaine public » ; puis, immédiatement, dans la suite de cette michna, elle expose les cas d'introduction d'un objet. Conclus-en que le terme « transport » désigne aussi l'introduction d'un objet.
אָמַר רָבִינָא: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״יְצִיאוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ״, וְקָא מְפָרֵשׁ הַכְנָסָה. שְׁמַע מִינַּהּ.
Rava dit : on ne peut tirer aucune inférence du langage de la michna, car elle ne parle pas d'actes de transport. Plutôt, elle enseigne les domaines. Autrement dit, elle veut dire : pour les domaines du Shabbat, il y a deux types, dont l'existence conduit à quatre types de transferts interdits — deux pour le transport sortant et deux pour l'introduction.
רָבָא אָמַר: רְשׁוּיוֹת קָתָנֵי – רְשׁוּיוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם.
Mar'ot negu'im — deux types qui en sont en réalité quatre. Nous avons appris dans une michna là-bas (Nega'im 1, 1) : Mar'ot negu'im — deux types qui en sont en réalité quatre : la baheret, mentionnée dans la Torah (cf. Vayikra 13, 2), est considérée comme une marque primaire ; c'est un blanc intense, comme la neige. Secondaire à elle, c'est-à-dire sous-catégorie de celle-ci, est une marque blanche comme le plâtre à chaux des murs du Sanctuaire.
מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. תְּנַן הָתָם: מַרְאוֹת נְגָעִים – שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: בַּהֶרֶת – עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ – כְּסִיד הַהֵיכָל,
Cette michna continue : la se'et mentionnée dans la Torah est considérée comme une marque primaire ; elle est comme la laine blanche. Secondaire à elle est une marque blanche comme la membrane d'un œuf. L'ordre des différentes nuances est pertinent pour déterminer quelles nuances peuvent se combiner entre elles. Pour qu'une marque lépreuse soit halakhiquement significative, elle doit au moins avoir la taille d'une fève de Cilicie fendue [geris]. Si une marque atteint cette taille mais est composée de différentes nuances de blanc, aucune desquelles seule n'atteint la taille d'une geris, alors si les différentes nuances sont compatibles, elles peuvent se combiner et rendront ainsi la personne rituellement impure.
שְׂאֵת – כְּצֶמֶר לָבָן, שְׁנִיָּה לָהּ – כִּקְרוּם בֵּיצָה.
Rabbi Hanina dit : qui est le Tana qui a enseigné cette michna, qui délimite les différentes nuances de marques lépreuses en deux groupes ? Ce n'est pas conforme à l'avis de Rabbi Akiva. Car si c'était conforme à l'avis de Rabbi Akiva, on serait confronté à une difficulté : puisque, pour quelles nuances peuvent se combiner, Rabbi Akiva dit que les différentes nuances doivent être ordonnées « celle-ci au-dessus de celle-ci, et celle-là au-dessus de celle-là », c'est-à-dire selon leurs degrés de luminosité, du plus clair au plus sombre, comme suit : blanc neige, c'est-à-dire baheret ; blanc laine, c'est-à-dire se'et ; chaux ; et membrane d'œuf ; et seules deux nuances adjacentes peuvent se combiner. Mais si c'est ainsi, tu as rendu pure une marque blanche comme le plâtre du Sanctuaire et plus petite qu'une geris, car elle ne peut se combiner avec aucune autre nuance de blanc.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאן תַּנָּא מַרְאוֹת נְגָעִים? דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן דְּאָמַר: זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, אִם כֵּן טִיהַרְתָּ סִיד הֵיכָל מִלְּצָרֵף.
La Guemara explique : avec quelle autre nuance pourrions-nous combiner la marque couleur chaux ? On ne peut pas dire : combinons-la avec une baheret blanche comme la neige, qui est la marque primaire par rapport à une marque couleur chaux, car il y a une se'et blanche comme la laine, qui est un blanc plus lumineux qu'une marque couleur chaux mais moins que le blanc neige. Puisque la baheret n'est pas adjacente à la chaux, elle ne peut pas se combiner avec elle. On ne peut pas dire : combinons-la avec une se'et, car une marque couleur chaux n'est pas sa marque secondaire et une marque primaire ne peut se combiner qu'avec sa marque secondaire. C'est difficile, car la catégorisation de la michna d'une marque couleur chaux comme marque secondaire indique qu'elle peut se combiner avec une autre nuance de blanc. Il faut donc conclure que la michna n'est pas conforme à l'avis de Rabbi Akiva.
בַּהֲדֵי מַאן לִיצָרְפֵיהּ? לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי בַּהֶרֶת – אִיכָּא שְׂאֵת דַּעֲדִיפָא מִינֵּיהּ. לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי שְׂאֵת – לָאו תּוֹלָדָה דִּידֵיהּ הוּא.
La Guemara demande : si c'est ainsi, pourquoi Rabbi Hanina n'a-t-il pas aussi apporté une preuve à partir d'une marque blanche comme la membrane d'un œuf — avec quelle autre nuance pourrions-nous la combiner ? On ne peut pas dire : combinons-la avec une se'et blanche comme la laine, qui est la marque primaire par rapport à une marque couleur membrane d'œuf, car il y a une marque couleur chaux, qui est un blanc plus lumineux qu'une marque couleur membrane d'œuf mais moins que la laine blanche. Puisque la se'et n'est pas adjacente à la membrane d'œuf, elle ne peut pas se combiner avec elle. On ne peut pas dire : combinons-la avec une marque couleur chaux, car ce n'est pas son type, c'est-à-dire qu'elles ne sont pas de la même catégorie, et elles ne peuvent donc pas se combiner.
אִי הָכִי, קְרוּם בֵּיצָה נָמֵי – בַּהֲדֵי מַאן לִיצָרְפֵיהּ? לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי שְׂאֵת – אִיכָּא סִיד דַּעֲדִיף מִינֵּיהּ, לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי סִיד – לָאו בַּר מִינֵיהּ הוּא!
Rachi
דתנן - בענין אבות מלאכות המוציא מרשות לרשות:, מי לא עסקינן דקא מעייל עיולי - דעל כרחך קיימא לן נמי בהא דחייב וקרי ליה המוציא:
הוצאה קרי לה - שמוציאה ממקומו:
מתני' - במסכת שבת דייק דהכנסה קרי יציאה דקאמר יציאות השבת שתים וכו' ופירש הכנסה לאלתר דקתני התם כיצד העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית דהיינו הכנסה:
תנן התם - בתחלת מסכת נגעים:,שנים שהן ארבעה - מראה לשון זכר הוא להכי תנן להו בלשון זכר כדכתיב (יחזקאל א׳:כ״ח) מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' וגו':,שנים - כתובין שאת ובהרת דספחת אינו שם נגע כדלקמן אלא לשון טפל לאחרים:,שהן ארבעה - יש לך לרבות להם ב' תולדות מרבויא דספחת כדלקמן:,בהרת עזה כשלג וכו' - עזה לבנה ביותר ולקמן מפרש מנא ליה:,שניה לה כסיד ההיכל - דאע"ג דצמר לבן עזה לבנוניתו מסיד על כרחך שאת שהוא אב קרוב אל לבנוניתו של בהרת הוא אלא שגבוה ממנו מעט מתוך שאינו לבן כמוהו וכל דבר שחור נראה גבוה מן הלבן ולפיכך נקרא שאת והשניות שנתרבו להם סיד וקרום ביצה והסיד לבן מן הקרום ולמטה מן הקרום אינו נגע אלא בוהק וטהור הוא ושני מראות של תולדות הלבנה לאב הלבן הגבוה לאב הגבוה הלכך סיד לבהרת וקרום לשאת וריבה הכתוב את התולדות להצטרף עם אבותיהן לכגריס שהוא שיעור נגע:
מאן תנא מראות נגעים גרסינן - ולא גרסינן שנים שהן ארבעה דכולי עלמא הכי אית להו אלא הכי קאמר מי שנה משנה זו בלשון אבות ותולדות דלא כר' עקיבא דאי כר' עקיבא כיון דאמר לקמן מראות נגעים זו למעלה מזו נשנו כסדר מעלתן השלג והצמר והסיד והקרום ואמרינן לקמן שכסדר משנתן הן מצטרפין זה לזה ואין אחד מצטרף לגבוה הימנו שתי מעלות אלא מעלה אחת:,אם כן - דהוא שנאן בלשון אבות ותולדות:,טיהרת - מראה הסיד מלהצטרף דמדתניה לסיד שניה לבהרת ולא תניה נמי שניה לשאת והרי אף משאת היא פחותה ש"מ סבירא ליה לתנא דלא בת מינה דשאת היא ולא מיצטרפא בהדה ומהשתא בהדי מאן נצרפה אי בהדי בהרת אביה הא איכא שאת שהיא כצמר דעדיפא מינה בלובן נמצאת בהרת למעלה מן הסיד שתי מעלות ור' עקיבא זו למעלה מזו בעי:
נצרפיה בהדי שאת - שהוא מעלה אחד:,לאו תולדה דידיה - דהא שקלת לה מיניה ושויתיה מין בהרת ולר' עקיבא הכי איבעי לי' למיתנא בהרת עזה כשלג ושאת כצמר לבן ושניה לה סיד ההיכל וקרום ביצה דנימצי למימר כולהו מינא דהדדי נינהו ובהרת ושאת מצטרפין ושאת וסיד נמצא לו צירוף לסיד והכי אמרינן בת"כ בבהרת ושאת דמצטרפי והיה מלמד דמצטרפין זה עם זה אבל השתא דמחלקת תולדה לזו ותולדה לזו סבירא לן שאין מצטרף כל אחד אלא עם אביו:
אי הכי - דאית ליה לר"ע דלא מצטרפי לגבוה ממנו שתי מעלות:,קרום של ביצה נמי - אמאי לא קשיא לך בהדי מאן נצטרפיה אי בהדי שאת אביו איכא סיד דעדיף מיניה הרי השאת גבוה שתי מעלות:,נצרפיה בהדי סיד - לאו בר מיניה הוא שאינה תולדה לאב אחד:
Tossafot
מי לא עסקינן דמעייל כו'. ואם תאמר ומאי שנא דתני תולדה דהוצאה משאר תולדות של אבות ועוד תימה דקתני סיפא הרי אלו מ' אבות מלאכות חסר אחת משמע דלא תני שום תולדה וי"ל דודאי המוציא מרשות לרשות עיקרה לא תנא אלא משום הוצאה אלא דכייל הכנסה דרך קצרה ור"ת פי' משום דהוצאה והכנסה גרועות הן והוי חידוש תנא לה להכנסה לחודה בהדה:
וקמפרש הכנסות לאלתר. ריב"א לא גריס לאלתר דבלא לאלתר מוכח שפיר דלא מצינן לאשכוחי ב' שהן ד' בפנים וכן בחוץ בלא הכנסות ומיהו לפי מאי דפרישית לעיל גרס ליה שפיר:
רבא אמר רשויות קתני. פי' בקונ' בפ"ק דשבת (דף ב:) יציאות השבת שתים כלומר שתי רשויות רשות הרבים ורה"י ועל ידיהם יש לך ד' איסורים בפנים וד' בחוץ ולפירושו לא ה"ל למיתני וב' שהן ארבע בחוץ אלא ושהן ד' בחוץ לכך מפרש ר"י דה"ק ברשויות שבת יש ב' חיובים שהן ד' בפנים וב' חיובים שהן ד' בחוץ:,רבא אמר. יש שמוחקים רב אשי בתירוצא דלעיל דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהש"ס לא היה קובע דברי רבא אחר רב אשי דביום שמת רבא נולד רב אשי ואין למחקו בשביל כך דמילתא דרבא לא קאי לתרוצי קושיות ורבא לא בא אלא ליישב דמתני' דקתני יציאות ולא קתני הוצאות דיציאות משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות והש"ס קבעה כאן משום דבהכי מיתרצא פירכא דוהא יציאות קתני תדע דאי בא לתרץ מי דוחקו לומר כן הא ע"כ תנא הכנסה הוצאה קרי ליה מההיא דהמוציא מרשות לרשות:
שנים שהן ד' בהרת כו'. סדר לבנוניתן שלג צמר לבן סיד ההיכל וקרום ביצה והיה נראה לומר דכל למעלה משלג בכלל שלג ומצמר ועד שלג בכלל צמר ומסיד ועד צמר בכלל סיד ומקרום ועד סיד בכלל קרום והוה אתי שפיר הא דתנן במסכת נגעים (פ"א משנה ד) ע"ב מראות דהרבה מראות נגעים יש אבל אין לחלקם לענין צירוף אלא לארבעה אבל קשה דהיכי פריך לקמן ויאמרו מקרום ביצה ולמעלה טמא ומצטרף איך היינו מחלקים אותן לד' מראות הללו והיאך הייתי יודע סדר צירופן אם לא מנאם לכך נראה דאין דרך הנגע לבא אלא בד' מראות הללו ואין מראות אחרות בינתיים וכן פירש בקונט' בסמוך וע"ב דחשיב במסכת נגעים חשיב פתיכי או נגעי בתים ובגדים כדפי' במתני' ומיהו אפשר שבכל אחד יש כמה מראות שיש שלגים לבנים זה מזה וכולן מראה שלג וכן צמר לבן נקי בן יומו דמפרש לקמן לבן מצמר אחר והכל מראה צמר וכן סיד וקרום אבל לעולם לא יבא הנגע כ"א בד' מראות הללו:
שאת כצמר לבן. הש"ס מקצר ומדלג דר"מ דאמר בריש מסכת נגעים שאת כקרום ביצה שניה לה כצמר לבן ונראה דצמר לבן דר"מ לא איירי בנקי בן יומו כמו חכמים אלא צמר שאינו נקי ושחור מסיד דאין סברא דלשאת שהיא שחורה מכולן שתהיה תולדתה לבנה מתולדה דבהרת שהיא לבנה מכולן:
אם כן טיהרת סיד מלצרף. תימה תקשה נמי ליה טיהרת בהרת מלצרף דאי בהדי סיד איכא צמר דעדיף מסיד ואי בהדי צמר לאו מינה הוא ובקונטרס פירש דבהרת ושאת שמצטרפים כדדרשינן בת"כ והיה מלמד שמצטרפים זה עם זה וקשה דא"כ תולדות נמי יצטרפו וע"ק דבירושלמי בריש מכילתין אומר רבי יוסי ב"ר בון והיו אין כתוב כאן אלא והיה מלמד שאין מצטרפות זה עם זה תני חזקיה לנגעי צרעת אין כתוב כאן אלא לנגע מלמד שאין מצטרפות ומיהו ההיא גופה תימה דמייתי לה אהך דמסיק התם דמצטרפים וצ"ע שם:,טיהרת סיד ההיכל מלצרף. וא"ת אמאי לא מקשה בפשיטות דמתני' דלא כר' עקיבא דבמתני' קתני שניה כסיד ההיכל משמע דמצטרפין סיד עם השלג אבל לא עם הצמר ולר"ע אדרבה מצטרפת עם הצמר ולא עם השלג שגבוה ממנו ב' מעלות וי"ל דה"פ אם נאמר מתני' ר"ע היא והא דקתני שניה לה כסיד ההיכל לא להצטרף עמהם אלא לומר שתולדה היא ולא תצטרף עם הצמר אע"פ שאין גבוה ממנו כ"א מעלה אחת ור' עקיבא דקתני זו למעלה מזו לא שיצטרף הסיד עם הצמר דהא לאו תולדה היא אלא לומר שלא יצטרף הסיד עם השלג אע"ג דתולדה היא הואיל וגבוה ממנו ב' מעלות א"כ טיהרת סיד ההיכל:
אי הכי קרום של ביצה נמי. פירוש אא"ב דמתניתין דלא כר' עקיבא שפיר והר"ר משה מאייבר"א פירש אא"ב דר' עקיבא דקאמר זו למעלה מזו מודה נמי דאב ותולדה דידיה מצטרפין והא דקאמר זו למעלה מזו אתא לאוסופי דאפילו סיד וצמר או סיד וקרום מצטרפין אף על גב דלאו בר מיניה הוא ומתניתין נמי דקתני ושניה לה כו' סבירא לה נמי זו למעלה מזו אלא דאתא לאשמועינן דאפי' שלג וסיד או צמר וקרום שגבוהות זו מזו שתי מעלות מצטרפין הואיל ובר מיניה הוא אתי שפיר דכולהו מצטרפין אהדדי בר משלג וקרום שאין מצטרפין זה עם זה יחד אלא לדידך דפרכת א"כ טיהרת סיד ההיכל אם כן סבירא לך דלרבי עקיבא לעולם לא מצטרפין אלא עם סמוכה מעלה אחת ולמתני' אין מצטרפין אלא אם כן בר מינה ואי אתיא מתניתין כרבי עקיבא לא מצטרפין אלא אב ותולדה דידה שהיא גבוה מעלה אחת א"כ קרום נמי תקשי לך:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.