Guémara
…il a agi par inadvertance (chogeg) à l'égard des aliments et de propos délibéré (mézid) à l'égard du récipient. Il est passible d'apporter un sacrifice pour le péché (korban 'hatat) pour les aliments et encourt le retranchement (karet) pour le récipient. Rav Achi objecte fortement à cela : la barayta n'a-t-elle pas enseigné « il est passible aussi (af) pour le récipient » ! Cela signifie que la culpabilité pour les aliments et celle pour le récipient sont identiques [or, ici, l'une serait par 'hatat et l'autre par karet]. Rav Achi dit plutôt : il s'agit ici d'un cas où il a agi par inadvertance à la fois pour ceci — les aliments — et pour cela — le récipient ; et il a pris conscience d'une transgression, puis il a pris conscience de l'autre transgression. Et la décision dépend de la controverse entre Rabbi Yo'hanan et Rabbi Chimon ben Lakich citée plus haut, à savoir si celui qui a accompli par inadvertance une seule [catégorie de] transgression deux fois et en a pris conscience séparément est passible d'apporter deux sacrifices pour le péché ou non.
שֶׁשָּׁגַג עַל הָאוֹכָלִין וְהֵזִיד עַל הַכְּלִי. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: וְהָא ״אַף עַל הַכְּלִי״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן שֶׁשָּׁגַג בָּזֶה וּבָזֶה, וְנוֹדַע לוֹ, וְחָזַר וְנוֹדַע לוֹ, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
[Nous avons appris dans la MISHNA :] Celui qui transporte un vivant sur un lit (mitta) [d'un domaine à l'autre le Chabbat] est exempt même pour le lit. La Guemara propose : disons que notre Michna est conforme à l'opinion de Rabbi Natan et non à celle des Sages (Rabbanan), car il a été enseigné dans une barayta : celui qui transporte un animal domestique (béhéma), une bête sauvage ('haya) ou un volatile ('of) vers le domaine public (réchout ha-rabbim) le Chabbat est passible, qu'ils soient vivants ou abattus. Rabbi Natan dit : pour le transport d'animaux abattus, il est passible ; pour des animaux vivants, il est exempt, car le vivant se porte lui-même [il allège la charge de celui qui le porte et participe ainsi à l'acte de transport]. Rava dit : on peut comprendre la Michna même si l'on dit qu'elle est conforme à l'opinion des Sages. Les Sages ne sont en désaccord avec Rabbi Natan qu'au sujet de l'animal domestique, de la bête sauvage et du volatile, parce que ceux-ci alourdissent leur propre poids [en s'affaissant] pour tenter de se libérer de celui qui les porte ; mais quant au fait que l'homme vivant se porte lui-même, même les Sages en conviennent. C'est pourquoi celui qui transporte un homme vivant est exempt.
אֶת הַחַי בַּמִּטָּה פָּטוּר אַף עַל הַמִּטָּה. לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי נָתָן הִיא וְלָא רַבָּנַן, דְּתַנְיָא: הַמּוֹצִיא בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בֵּין חַיִּין וּבֵין שְׁחוּטִין — חַיָּיב. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: עַל שְׁחוּטִין חַיָּיב וְעַל חַיִּין פָּטוּר, שֶׁהַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן אֶלָּא בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף דִּמְשַׁרְבְּטִי נַפְשַׁיְיהוּ, אֲבָל אָדָם חַי דְּנוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ.
Rav Adda bar Ahava dit à Rava : et qu'en est-il de ce que nous avons appris dans une Michna [qu'il est interdit de vendre des animaux de trait à des non-Juifs, pour prévenir une situation où des animaux appartenant encore à un Juif seraient prêtés à un non-Juif qui accomplirait un travail avec eux le Chabbat], mais que ben Betéra autorise la vente d'un cheval (sous) à un non-Juif. Et il a été enseigné dans une barayta : ben Betéra autorise la vente d'un cheval [pour la monte], parce que le cheval accomplit un acte pour lequel on n'est pas passible d'apporter un sacrifice pour le péché [monter à cheval n'étant pas un travail prohibé]. Et Rabbi Yo'hanan dit : ben Betéra et Rabbi Natan ont dit une seule et même chose [tous deux tiennent qu'un animal portant un cavalier sur son dos n'est pas considéré comme portant une charge]. Or, si tu dis que les Sages ne divergent de Rabbi Natan qu'au sujet de l'animal domestique, de la bête sauvage et du volatile, parce qu'ils alourdissent leur poids pour tenter de se libérer, pourquoi Rabbi Yo'hanan a-t-il dit précisément que ben Betéra et Rabbi Natan s'accordent ? N'as-tu pas dit que, dans le cas d'une personne montant un cheval, même les Sages en conviennent ! La Guemara répond : lorsque Rabbi Yo'hanan a dit que ben Betéra et Rabbi Natan ont dit la même chose, il se référait à un cheval destiné spécifiquement au transport de volatiles. La Guemara demande : et existe-t-il un cheval destiné au transport de volatiles ? La Guemara répond : oui, il y a le cheval qui porte les oiseaux de chasse [du fauconnier, devé vayadan].
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא, וְהָא דִּתְנַן: בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס. וְתַנְיָא: בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלָיו חַטָּאת, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֶּן בְּתִירָא וְרַבִּי נָתָן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. וְאִי אָמְרַתְּ דְּלָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי נָתָן אֶלָּא בִּבְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף מִשּׁוּם דִּמְשַׁרְבְּטִי נַפְשַׁיְיהוּ, מַאי אִירְיָא בֶּן בְּתִירָא וְרַבִּי נָתָן? וְהָאָמְרַתְּ אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ! כִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בְּסוּס הַמְיוּחָד לְעוֹפוֹת. וּמִי אִיכָּא סוּס הַמְיוּחָד לְעוֹפוֹת? אִין, אִיכָּא דְּבִי זְיָיארִן.
Rabbi Yo'hanan dit : et Rabbi Natan convient dans le cas d'une personne ligotée (kafout) [car elle est incapable d'alléger la charge de celui qui la porte]. Rav Adda bar Matna dit à Abayé : mais qu'en est-il de ces Perses qui sont considérés comme s'ils étaient ligotés [car ils revêtent une lourde armure et chevauchent toujours], et néanmoins Rabbi Yo'hanan a dit : ben Betéra et Rabbi Natan ont dit une seule chose [autorisant la vente de chevaux même aux Perses] ! La Guemara répond : là, s'agissant des Perses, ce n'est pas qu'ils soient incapables de descendre de leurs chevaux ; c'est l'arrogance (ramout rou'ha) qui les empêche de mettre pied à terre. [Pour preuve, la Guemara rapporte :] il y eut tel officier perse (pardachka) contre lequel le roi se mit en colère, et il courut trois parsaot à pied. [On voit donc que même les cavaliers perses ne sont pas considérés comme ligotés et sont capables de marcher sans leurs chevaux.]
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי נָתָן בְּכָפוּת. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי: וְהָא הָנֵי פָּרְסָאֵי דִּכְמַאן דִּכְפִיתִי דָּמוּ, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֶּן בְּתִירָא וְרַבִּי נָתָן אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד! הָתָם, רָמוּת רוּחָא הוּא דְּנָקֵיט לְהוּ. דְּהָהוּא פַּרְדַּשְׁכָא דִּרְתַח מַלְכָּא עִילָּוֵיהּ, וּרְהַט תְּלָתָא פַּרְסֵי בְּכַרְעֵיהּ.
[Nous avons appris dans la Michna, selon le premier tana :] Celui qui transporte un mort (met) sur un lit est passible ; et de même celui [qui transporte] un volume d'olive (ke-zayit) prélevé sur un mort [, ou un volume d'olive d'une charogne d'animal, ou un volume de lentille d'une bestiole rampante, est passible]. [Rabbi Chimon l'en exempte.] Rabba bar bar 'Hana dit au nom de Rabbi Yo'hanan, et Rav Yossef dit au nom de Rabbi Chimon ben Lakich : Rabbi Chimon exempterait…
אֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה חַיָּיב וְכֵן כְּזַיִת מִן הַמֵּת וְכוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן
Rachi
ששגג על האוכלין והזיד על הכלי - ומאי חייב דקתני מיתה:,והא אף קתני - משמע שני חיובין שוין:,בפלוגתא דר"י ור"ל - דאיפלוגי בידיעות מחלקות בפ' כלל גדול (לעיל שבת דף עא:) איפלוגי נמי רב ששת ורב אשי הכא רב ששת דלא מוקי לה הכי קסבר דאין ידיעות מחלקות ורב אשי סבר ידיעות מחלקות:
דמשרבטי נפשייהו - משמטים כלפי מטה ומכבידין עצמן להשמיט מיד הנושאן:
מתיר בסוס - למוכרו לנכרי מפני שמלאכת הסוס אם היה אדם עושה אותה אין חייב עליה חטאת דלרכיבה עומד והחי נושא את עצמו והא דאסרו למכור בהמה גסה לנכרי משום שאלה ומשום שכירות אסור וסוס אי נמי דמושיל ומוגר לאו איסורא דאורייתא איכא שאין זו מלאכה אצל הסוס וגבי אזהרת שביתת בהמה מלאכה כתיב:,ואמר רבי יוחנן גרסינן:,דבי וייאדן - של ציידי עופות שנותנין על הסוס עופות כשהן חיין כגון נץ ומינו לצוד שאר עופות ולא משרבטי נפשייהו דלא קשירי והשתא נמי החי נושא את עצמו ומשום הכי א"ר יוחנן בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד:
בכפות - בין עוף בין אדם:,כמאן דכפיתי דמו - שרוכבים מעוטפין בבגדים רחבים וגם הם עצמן מעונגין מהצג על הארץ:,בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד - והא אמרת מודה ר' נתן בכפות ואי משום דאוקמינן בסוס המיוחד לעופות משום רבנן אוקמינן דפליגי עליה ולמימר דאילו באדם שניהם שוין לפטור ואי בכפות מודה רבי נתן היכי מתוקמא דבן בתירא כר' נתן משום דחי נושא את עצמו הא בן בתירא מתיר אפילו למכור לפרסיים דכמאן דכפיתי דמו וכל האומות קרי להו נכרים דסבר דכפות נושא את עצמו:,רמות רוחא - גסות הא דלא מסגו בכרעייה גסות הוא:,פרדשכא - סרדיוט:
ואמר ר' יוחנן גרסינן:
Tossafot
ששגג על האוכלין והזיד על הכלי - וחייב על הכלי היינו סקילה כפי' רש"י ורבינו שמואל קשה לו לאוקמי ברייתא בחיוב סקילה דבכל דוכתא איירי בחיוב חטאת והגיה הגירסא כגון ששגג על הכלים והזיד על האוכלין ולא התרו בו דליכא באוכלין לא סקילה ולא חטאת ועל הכלי חייב חטאת ואין נראה לר"י לא פי' הקונטרס ולא פי' רשב"ם דכשהזיד באחד אינו חייב חטאת על השני ששגג בו דלא שב מידיעתו הוא כיון שהזיד באחד מהן ונראה דהשתא דמוקי בהזיד בכלי איירי הכל לענין סקילה וה"פ דברייתא המוציא אוכלין כשיעור בכלי חייב סקילה על האוכלין כגון שהתרו בו על האוכלין ופטור על הכלי אם התרו בו משום כלי ואם היה צריך לכלי חייב סקילה אף אם התרו בו משום כלי ופריך והא אף על הכלי קתני משמע דחייב שתים:,ובפלוגתא דר' יוחנן ור"ל - פי' חייב שתי חטאות לרבי יוחנן כשנודע לו וחזר ונודע לו דידיעות מחלקות ולר"ל אחר שנתכפר נודע לו על אחד ופי' הקונטרס אין נראה לר"י דנהי דלית ליה לרב ששת ידיעות מחלקות מ"מ יעמיד בנודע לו על האחד בשכבר כיפר דכפרה לכ"ע מחלקת:
שהחי נושא את עצמו - תימה לר"י למה פטור דאי משום שהחי מיקל עצמו והלא אפילו במשא קל יותר חייב ואי משום דשנים שעשאו פטורין הא הוי זה יכול וזה אינו יכול שאין הנישא יכול לישא עצמו בלא הנושא והנושא יש בו כח לנושאו אפילו היה מת ואומר ר"י דממשכן גמרינן שלא היו נושאין דבר חי שהתחשים והאילים היו הולכים ברגליהם והחלזון מיד היו פוצעין אותו טרם ימות דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכי דליצליל ציבעיה:,אבל אדם חי נושא את עצמו - תימה דבריש נוטל (לקמן שבת דף קמא:) משמע דפליגי נמי באדם דקאמר גבי תינוק רבא כרבי נתן סבירא ליה ואומר רשב"א דקטן כבהמה דמי דמשרביט נפשיה אך קשה לן דבפרק מפנין (שבת דף קכח:) תניא מדדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא ברה"ר והאשה מדדה את בנה ברה"ר ופירש התם בקונטרס דבהמה ברה"ר לא שמא יגביהנה מן הארץ וסתמא כרבנן דר' נתן דמחייבי אבל בנה אי נמי מגבה ליה הא באדם מודו רבנן דחי נושא את עצמו [ושמא ההוא דבפרק נוטל איירי בתינוק בן יומו]:
בסוס המיוחד לעופות - ובן בתירא מתיר בסוס בכל הסוסים קאמר ורבנן אוסרין בכל הסוסים משום סוס המיוחד לעופות דלא חילקו חכמים בסוסים:,סוסא דבי וייאדן - פר"ח שכן ציידי עופות מניחין עליהן עופות שלהן שצדין בהן עופות אחרים אבל אין לפרש בעופות הניצודין דהני כפותין נינהו ואמר בסמוך דמודה רבי נתן בכפות:
והא הני פרסאי - ואיהו לא מפליג למכור לשום נכרי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.