Guémara
Et selon 'Hanania, qui soutient qu'une barque transportée pleine comme vide peut contracter l'impureté rituelle, le transport au moyen de bœufs est-il considéré comme un transport [tel qu'un objet déplacé ainsi puisse devenir impur] ? Il répondit lui-même à sa question. Oui, comme nous l'avons appris dans une michna : en matière de lois de pureté et d'impureté rituelles, il existe trois sortes distinctes de chariots. Un chariot construit comme un siège (katédra), c'est-à-dire fermé sur les côtés, peut contracter l'impureté transmise par foulée (midras) : puisqu'il est destiné à ce que l'on s'y assoie, il devient impur si un zav s'y assoit, même sans le toucher. Un chariot construit comme un lit peut contracter l'impureté transmise par un mort (tamé met) : il contracte toutes les sortes d'impureté, sauf celle transmise par la foulée d'un zav. Un chariot fait de pierres, dont le fond est un treillis [ajouré], reste pur et ne contracte aucune sorte d'impureté. Et Rabbi Yo'hanan a dit : et si ce chariot de pierres possède un réceptacle pour des grenades, c'est-à-dire si ses trous ne sont pas assez larges pour qu'une grenade y tombe, il est considéré comme un ustensile et peut contracter l'impureté transmise par un mort. Or, bien qu'un chariot de pierres ne soit pas transporté plein mais tiré par des bœufs, il peut contracter l'impureté rituelle ; il appert donc que le transport au moyen de bœufs est bien considéré comme un transport.
וְלַחֲנַנְיָא טִילְטוּל עַל יְדֵי שְׁוָורִים שְׁמֵיהּ טִילְטוּל? אִין דִּתְנַן: שָׁלֹשׁ עֲגָלוֹת הֵן. עֲשׂוּיָה כְּקָתֶידְרָא — טְמֵאָה מִדְרָס. כְּמִטָּה — טְמֵאָה טְמֵא מֵת. שֶׁל אֲבָנִים — טְהוֹרָה מִכְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְאִם יֵשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל רִמּוֹנִים, טְמֵאָה טְמֵא מֵת.
Par association, la Guemara cite à présent la seconde partie de la michna : en matière de lois d'impureté, il existe trois sortes de coffres (tévot). Un coffre dont l'ouverture est sur le côté, sur lequel on peut s'asseoir ou s'allonger, parce qu'il peut servir à s'asseoir, peut contracter l'impureté transmise par foulée (midras) si un zav s'y assoit — car même lorsqu'il faut ouvrir le coffre, on peut continuer à s'asseoir dessus. Un coffre qui s'ouvre par le haut ne contracte pas l'impureté transmise par foulée, parce qu'on ne peut l'ouvrir alors que quelqu'un est assis dessus ; il peut toutefois contracter l'impureté transmise par un mort (tamé met). Et un coffre de très grande taille, pouvant contenir plus de quarante séa, reste pur et ne contracte aucune sorte d'impureté.
שָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת הֵן: תֵּיבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ — טְמֵאָה מִדְרָס. מִלְּמַעְלָה — טְמֵאָה טְמֵא מֵת. וְהַבָּאָה בְּמִדָּה, טְהוֹרָה מִכְּלוּם.
Nos maîtres ont enseigné dans une baraïta : en matière d'impureté transmise par foulée (midras), un ustensile de terre cuite (kéli 'hérès) est pur — si un zav s'assoit sur un ustensile de terre cuite sans en toucher l'intérieur, celui-ci ne devient pas impur. Rabbi Yossi dit : tel est même le statut d'une barque. La Guemara demande : que veut dire la baraïta ? Rav Zévid dit que la baraïta enseigne ceci : selon le premier tana, en matière d'impureté transmise par foulée, un ustensile de terre cuite est pur ; toutefois, si le zav en touche [l'intérieur], il devient impur ; et une barque de terre cuite peut contracter l'impureté transmise par la foulée d'un zav, conformément à l'avis de 'Hanania. Rabbi Yossi dit : même une barque est pure, conformément à l'avis du tana de notre michna. Rav Papa objecte fortement à cette explication : s'il en est ainsi, que signifie le mot même employé par Rabbi Yossi, qui indique qu'il ajoute à l'avis du premier tana de la baraïta ? D'après l'explication ci-dessus, le premier tana dit qu'une barque peut contracter l'impureté et Rabbi Yossi dit qu'elle est pure : Rabbi Yossi n'ajoute pas à l'avis précédent, il le contredit ! Rav Papa dit plutôt que la baraïta enseigne ceci : en matière d'impureté transmise par foulée, un ustensile de terre cuite est pur, et quant à son contact avec une source d'impureté rituelle, il est impur ; quant à un ustensile de bois, tant pour son impureté transmise par foulée que pour son contact avec une source d'impureté rituelle, il est impur ; et une barque du Jourdain est pure, conformément à l'avis du tana de notre michna. Rabbi Yossi dit : même la barque est impure, comme les autres ustensiles de bois, conformément à l'avis de 'Hanania.
תָּנוּ רַבָּנַן: מִדְרַס כְּלִי חֶרֶס טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף הַסְּפִינָה. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב זְבִיד, הָכִי קָאָמַר: מִדְרַס כְּלִי חֶרֶס — טָהוֹר, וּמַגָּעוֹ טָמֵא, וּסְפִינָה שֶׁל חֶרֶס טְמֵאָה כַּחֲנַנְיָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף הַסְּפִינָה טְהוֹרָה, כְּתַנָּא דִידַן. מַתְקִיף לַהּ רַב פָּפָּא: מַאי ״אַף״? אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: מִדְרַס כְּלִי חֶרֶס — טָהוֹר, וּמַגָּעוֹ טָמֵא. וְשֶׁל עֵץ, בֵּין מִדְרָסוֹ וּבֵין מַגָּעוֹ — טָמֵא, וּסְפִינַת הַיַּרְדֵּן — טְהוֹרָה כְּתַנָּא דִידַן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף הַסְּפִינָה טְמֵאָה, כַּחֲנַנְיָא.
Et d'où déduisons-nous qu'en matière d'impureté transmise par foulée (midras), un ustensile de terre cuite est pur ? 'Hizkiya a dit : c'est ce qu'enseigne le verset « Et l'homme qui touche sa couche lavera ses vêtements, se baignera dans l'eau et sera impur jusqu'au soir » (Vayikra 15, 5). Le verset met en parallèle sa couche (michkavo) avec lui-même : de même que lui a la possibilité de se purifier par immersion dans un bain rituel (mikvé), de même sa couche désigne un objet ayant la possibilité de se purifier dans un mikvé. Or, puisqu'un ustensile de terre cuite impur ne peut, à la différence des autres ustensiles, être purifié dans un mikvé, il ne contracte pas l'impureté rituelle lorsqu'un zav s'y couche.
וּמִדְרַס כְּלִי חֶרֶס מְנָלַן דְּטָהוֹר? אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ״, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ: מָה הוּא אִית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — אַף מִשְׁכָּבוֹ נָמֵי אִית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה.
De même, l'école de Rabbi Yichmaël enseigna que le verset dit : « Toute couche sur laquelle elle s'étend durant tous les jours de son écoulement (ziva) sera pour elle comme la couche de sa période menstruelle (nidda) » (Vayikra 15, 26). Le verset met en parallèle sa couche (michkavah) avec elle-même : de même qu'elle a la possibilité de se purifier dans un bain rituel (mikvé), de même sa couche désigne un objet ayant la possibilité de se purifier dans un mikvé — à l'exclusion d'un ustensile de terre cuite, qui n'a pas la possibilité de se purifier dans un mikvé. Rabbi Ila objecte fortement à cela à partir de ce que nous avons appris : d'où dérive-t-on qu'une natte de roseaux (mapats) contracte l'impureté rituelle par contact avec un mort ?
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ״, מַקִּישׁ מִשְׁכָּבָהּ לָהּ: מָה הִיא אִית לַהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה — אַף מִשְׁכָּבָהּ נָמֵי אִית לַהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה, לְאַפּוֹקֵי כְּלִי חֶרֶס דְּלֵית לֵיהּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. מֵתִיב רַבִּי אִילְעָא: מַפָּץ בְּמֵת מִנַּיִן?
Rachi
ולחנניא - דאמר ספינה המיטלטלת מלאה טמאה אפילו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים מרוב גודלה הוי טילטול וטמאה:,כקתידרא - קצרה ומוקפת משלש צדדין:,טמאה מדרס - שלישיבה מיוחדת היא:,כמטה - שהיא ארוכה ומתחתיה מקבלת כמטה של עור שאין בה שום נקב:,טמאה טומאת מת - כלומר מקבלת שאר טומאות כולן חוץ מטומאת מדרס דכלי הוה לקבל טומאה ולישיבה אינה מיוחדת שטוענין בה פרגמטיא ואומר לו עמוד ונעשה מלאכתנו והא דנקט טמא מת משום דאב הטומאה הוא והכי קאמר אב הטומאה הוא על ידי מת ולא על ידי זב:,ושל אבנים - העשויה להוליך בה אבנים:,טהורה מכלום - אינה מקבלת שום טומאה לפי שפרוצה מתחתיה נקבים גדולים ולא כלי הוא דכל הכלים שיעורן כרמונים:,ואמר רבי יוחנן כו' - אלמא אף על גב דשל עץ איתקש לשק דבעינן מיטלטל מלא וריקן וזו אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים קאמר טמאה טמא מת:
תיבה שפתחה מצדה טמאה מדרס - לפי שמשמשת שכיבה עם מלאכתה שמשתמשין בה דרך פתחה ואין צריך לומר לשוכב עליה עמוד ונעשה מלאכתנו:,מלמעלה - פתחה כאותן שלנו:,טמאה טמא מת - כלומר נעשה אב הטומאה על ידי מת כשאר כל הכלים הראויין לקבל טומאה שאם האהיל אהל המת עליהן נעשין אב הטומאה ולענין שאר טומאות הויין ראשון לטומאה ככל הכלים ולא שמעינן ממתניתין אלא דכלי הוא לטומאה ומדרס לא הויא דאינה מיוחדת לשכיבה דצריך לומר לו עמוד יש מקשין הבל על משנה זו הא דאמר רבי יוחנן בפרק במה אשה (לעיל שבת דף נט.) אף אומר בטומאת מת עמוד ונעשה מלאכתנו והבל הוא בפיהם דכי איתמר ההיא לענין כלי שנשבר ועודנו ראוי למלאכה ולא מעין מלאכה ראשונה וקאמר רבי יוחנן דטהור מטומאתו ראשונה ואומר בו עמוד ונעשה מלאכתנו הראשונה והרי הוא אינו ראוי אבל לומר שתהא מיוחדת למת ולא למלאכה אחרת לא תהא זאת בישראל דהא כתיב (במדבר י״ט:י״ד) כל אשר באהל יטמא וכל כלי פתוח וגו' וכל טמא מת שבתלמוד הנזכר אצל מדרס הוא הדין לטמא שרץ או לטומאת נבלה ולא הוזכר מת אלא משום דעל ידי מת נעשה אב הטומאה [כמו] על ידי מדרס שלא בא ללמדנו אלא לומר שהוא כלי מקבל כל טומאה חוץ מטומאת מדרס אם ישב עליו זב אינו נעשה אב הטומאה:,הבאה במדה - תיבה גדולה שאינה מיטלטלת ויש לה חלון מלמעלה להשתמש בתוכה:,טהורה מכלום - למדרס לא חזיא הואיל וחלולה מלמעלה אינה משמשת שכיבה עם מלאכתה ולשאר טומאות לא חזיא דאינה מטלטלת מליאה ולא איתפרש מה לשון באה במדה ולי נראה על שם אנשי מדות כלומר שצריכה למוד ארכה ורחבה:
מדרס כלי חרס טהור - שאם ישב עליו הזב ולא נגע באוירו טהור ואינו מטמא משום מדרס ולקמיה יליף לה מקרא: ,מאי קאמר - מה ענין ספינה אצל מדרס ספינה טהורה אף מטומאת מגע ולמדרס לא חזיא:,ומגעו טמא - אם נגע הזב בתוכו:,וספינה של חרס טמאה - במגעה:,כחנניא - דיליף טעמא משק וחרס לא איתקש לשק:,כתנא דידן - דיליף מבלב ים והא נמי בלב ים היא:,מאי אף ספינה - על כרחיך טהורה ממגע קאמר ומאי אף הא לא טיהר תנא קמא כלי ממגע דנימא אף זו כיוצא בו:,וספינת הירדן טהורה כתנא דידן - דיליף מבלב ים לא שנא גדולה לא שנא קטנה והוא הדין נמי דמצי לתרוצי וספינה של חרס טהורה בתר דמפכינן דתנא קמא לרבי יוסי אלא משום דשכיחא טפי של עץ משל חרס:
משכבו - הוא והמשכב הוזכר כאן:
כלי חרס אין לו טהרה במקוה - דכתיב ישבר אין לו טהרה אלא שבירתו:,מפץ - של קנים:,במת מניין - שהוא טמא לפי שמצינו שפשוטי כלי עץ טהורין מטומאת מגע שרץ מניין שכלי הראוי למשכב ומושב מקבל טומאת מגע במת:
Tossafot
ולחנניא טילטול על ידי שוורים שמיה טילטול - נראה לר"י אפילו ביש בה מ' סאה תימה לר' יצחק אמאי נקט חנניא הא רבנן נמי לא פליגי בהא דמה שמטהרין ספינת הירדן היינו משום דרך אניה בלב ים (משלי ל׳:י״ט) ולאו משום דלא שמיה טילטול ועוד דנראה דספינת הירדן מיטלטלת אפילו על ידי בני אדם דאי אינה מיטלטלת אלא על ידי שוורים אם כן ממתניתין דכלים דתנן ספינת הירדן טמאה הוי מצי לאוכוחי דלחנניה שמיה טילטול:,ואמר רבי יוחנן אם יש בה בית קיבול רימונים כו' - מהא דקתני במטה טמאה טמא מת לא מצי לאתויי ראייה דאיכא למימר שמיטלטלת על ידי בני אדם:
שלש תיבות הן - קשה לר"י דאמאי מייתי לה דאי משום דהיא סיפא דההיא דג' עגלות הן אם כן הוה ליה לאתויי ההיא דג' עריבות שהן בינתים:,הבאה במדה טהורה מכלום - אפתחה למעלה קאי דפתחה מצידה דחזיא למדרס לא בעי מיטלטל מלא וריקן כדאמרי' בבכורות (דף לח.):
אלא אמר רב פפא ה"ק כו' ושל עץ בין מדרסו בין מגעו טמא - תימה לרבינו תם דלמה לו להגיה של עץ וספינת הירדן לא הוה ליה אלא לאפוכי שינויא קמא דלת"ק ספינה של חרס טהורה כתנא דידן ולר' יוסי אף הספינה טמאה כחנניה ואף דרבי יוסי אמגע דקאמר ת"ק דטמא על כן נראה לרבינו תם כגי' ר"ח דגרסינן במילתיה דרב זביד וספינה של חרס טהורה כתנא דידן ורבי יוסי אומר אף הספינה טמאה כחנניא כמו מגע [דכלי חרס] ופריך מאי אף דהשתא לא קאי אעיקר מילתיה דת"ק אלא אדקדוק דבריו דדייקינן הא מגעו טמא אלא א"ר פפא ה"ק כו' וספינה של חרס טמאה כחנניא ר' יוסי אומר אף הספינה טהורה כתנא דידן כמו מדרס כלי חרס דקתני תנא קמא בהדיא דטהור:
מה הוא דאית ליה טהרה במקוה - לאו דוקא נקט מקוה דהא זב בעי מים חיים אלא משום דבעי למינקט מקוה גבי משכב ומושב ולענין מים חיים לא מצרכי' שיהא טעון במשכב ומושב כזב דלא בעינן אלא דדמי ליה פורתא דאית ליה טהרה:
לאפוקי כלי חרס דלית ליה טהרה במקוה - תימה דהא כופת שאור שיחדה לישיבה טמאה מדרס כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קכט.) אע"ג דלית ליה טהרה במקוה ואומר רבינו תם דיש במינו בגידולי קרקע טהרה במקוה כגון כלי עץ:,מפץ במת מניין - פירש בקונטרס דמיירי במפץ של עץ ואין נראה לרבינו תם דהא פשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה כדמוכח בפרק קמא דסוכה (דף טז.) דאמר מטה מיטהרת איברים ומוקי לה בפשוטי כלי עץ כגון ארוכה ושתי כרעים ואומר ר"ת דהכא במפץ של שיפה ושל גמי דאין לו שום טומאה אלא מדרבנן לבד מטומאת מדרס כדפירש לעיל בפרק במה אשה (שבת דף סו.) והא דפשוטי כלי עץ אית להו טהרה במקוה אומר ר"י דנפקא לן מדכתיב (במדבר ל״א:כ׳) וכל כלי עץ תתחטאו דמשמע אפילו פשוטי דומיא דכלי מתכות דכתיבי התם אף על גב דכתיב וכל מעשה עזים ליכא למילף מה מעשה עזים מיטלטל מלא וריקן אף כלי עץ דלא שייך למילף הכי אלא משק כדכתיב (בראשית מ״ב:ל״ה) ויהי הם מריקים שקיהם ולהכי נקט נמי בכל דוכתא מה שק מיטלטל מלא וריקן כו' ולא נקט מה בגד מיטלטל מלא וריקן אף על גב דבגד נמי כתיב גבי שק או בגד או עור או שק:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.