Guémara
[Et de plus,] nous l'avons appris [teninan] dans la MISHNA : celui qui transporte du vin [non coupé] n'est passible que s'il en transporte une mesure équivalente au vin que l'on coupe habituellement [d'eau] pour [remplir] une coupe ; et l'on a enseigné à son sujet [dans une baraïta] : une mesure équivalente au vin coupé pour [emplir] une belle coupe [de vin]. Et il est enseigné dans la clause finale [séfa] de la MISHNA : « et la mesure [qui rend passible pour le transport] de tous les autres liquides est un quart de log [révi'it]. » [Donc, puisque le révi'it est la mesure significative pour les liquides, c'est aussi la mesure significative pour le vin coupé.] Et Rava est cohérent avec son propre raisonnement, car Rava a dit : tout vin qui ne supporte pas [d'être coupé d'eau] dans une proportion d'une part [de vin] pour trois parts d'eau n'est pas [vraiment du] vin.
תְּנֵינָא: הַמּוֹצִיא יַיִן — כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס, וְתָנֵי עֲלַהּ: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. וְקָתָנֵי סֵיפָא: ״וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין בִּרְבִיעִית״. וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כֹּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא לָאו חַמְרָא הוּא.
Abayé dit : il y a deux réponses [à objecter] à cette affaire [c'est-à-dire deux raisons pour lesquelles on ne peut tirer cette preuve de la Michna]. Première [objection], comme nous l'avons appris dans une Michna [à propos des cinq teintes de sang impur] : et [la teinte] coupée [mazoug], [c'est] deux parts d'eau et une part de vin, du vin du Sharon. [Il apparaît donc que le vin constitue un tiers, et non un quart, de la coupe coupée — ce qui contredit Rava.] Et de plus [seconde objection] : [selon Rava, la mesure rendant passible serait un quart de révi'it de vin pur, soit la quantité qui, une fois coupée, atteindrait un révi'it ; mais alors] l'eau [qui n'est pas transportée] se trouve [encore] dans la cruche, et [pourtant] elles s'additionneraient [pour former le révi'it requis] ?!
אָמַר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר — חֲדָא, דִּתְנַן: וְהַמָּזוּג שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשֵּׁירוֹנִי. וְעוֹד: מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין?!
Rava lui dit : ce que tu as dit, [à savoir que la proportion qui détermine la teinte rouge est] deux parts d'eau et une part de vin du vin du Sharon, [n'est pas une preuve, car] le vin du Sharon est à part [le'houd], étant faible [rafé] [deux parts d'eau suffisent donc à le couper]. Ou bien [autre réponse] : là [dans cette Michna], [la proportion mentionnée l'est] à cause de l'apparence [de la couleur rouge] ; mais pour [obtenir] le goût [propre au vin], il faut davantage [d'eau]. Et ce que tu as dit : « l'eau se trouve dans la cruche, et [pourtant] elles s'additionneraient ?! » — [la réponse est :] pour ce qui est du Chabbat, ce que nous exigeons, c'est un objet qui ait de l'importance [michtave'ad : qui soit significatif], et ceci aussi [ce quart de révi'it de vin] — voici qu'il est important [puisqu'il sera coupé d'eau et apte à la boisson].
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא דְּקָאָמְרַתְּ שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשֵּׁירוֹנִי — יַיִן הַשֵּׁירוֹנִי לְחוּד, דְּרָפֵי. אִי נָמֵי, הָתָם מִשּׁוּם חֲזוּתָא, אֲבָל לְטַעְמָא בָּעֵי טְפֵי. וּדְקָאָמְרַתְּ: מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין — לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲשִׁיב בָּעֵינַן, וְהָא נָמֵי — הָא חֲשִׁיב.
Un tanna a enseigné [dans une Tossefta] : [le vin] sec [c'est-à-dire figé, yavech] [rend passible] avec [le volume d']une olive [kazayit] ; [telles sont] les paroles de Rabbi Natan. Rav Yossef dit : Rabbi Natan et Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda ont dit une seule et même chose. Rabbi Natan — c'est ce que nous venons de dire. Et [l'enseignement de] Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda, [c'est] ce qui a été enseigné dans une baraïta : Rabbi Yehouda dit : six choses comptent parmi les indulgences [koulé] de Beth Chammaï et parmi les rigueurs ['houmré] de Beth Hillel. [Elles comprennent] le sang d'une bête morte [nevéla] : Beth Chammaï le déclarent pur [car selon eux seule la chair d'une nevéla rend impur], et Beth Hillel le déclarent impur. Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda dit : même lorsque Beth Hillel l'ont déclaré impur, ils n'ont déclaré impur qu'un [volume de] sang qui contient un révi'it, puisqu'il peut se figer et constituer [le volume d']une olive.
תָּנָא: יָבֵשׁ בִּכְזַיִת, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי נָתָן — הָא דַּאֲמַרַן, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. דַּם נְבֵלָה — בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁטִּמְּאוּ בֵּית הִלֵּל, לֹא טִמְּאוּ אֶלָּא בְּדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְבִיעִית, הוֹאִיל וְיָכוֹל לִקְרוֹשׁ וְלַעֲמוֹד עַל כְּזַיִת.
Abayé dit : peut-être qu'il n'en est pas ainsi [et que les deux opinions ne sont pas identiques]. Rabbi Natan n'a dit qu'un révi'it était requis [pour obtenir une olive figée] qu'ici, à propos du vin, qui est fluide [kalich] ; mais à propos du sang, qui est épais [samikh], il ne faut pas un révi'it pour [obtenir] une olive [moins d'un révi'it de sang se fige en une olive]. Ou bien [inversement] : Rabbi Yossi fils de Rabbi Yehouda n'a dit qu'une olive [figée] résultait suffisamment [sagui] d'un révi'it que là, à propos du sang, qui est épais ; mais le vin, qui est fluide — [pour obtenir le volume d']une olive [figée], il faut plus d'un révi'it de vin ; et donc, même lorsqu'il transporte [le Chabbat] moins [du volume] d'une olive, qu'il soit passible. [Il n'y a donc pas de preuve que les deux opinions tannaïtiques soient parallèles.]
אָמַר אַבָּיֵי: דִּילְמָא לָא הִיא. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי נָתָן הָכָא דִּכְזַיִת בָּעֵי רְבִיעִית — אֶלָּא בְּיַיִן דִּקְלִישׁ, אֲבָל בְּדָם דִּסְמִיךְ — כְּזַיִת לָא בָּעֵי רְבִיעִית. אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם דִּכְזַיִת סַגִּי לֵיהּ בִּרְבִיעִית — אֶלָּא בְּדָם דִּסְמִיךְ, אֲבָל יַיִן דִּקְלִישׁ — כְּזַיִת הָוֵי יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, וְכִי מַפֵּיק פָּחוֹת מִכְּזַיִת לִיחַיַּיב.
[Nous avons appris dans la MISHNA :] [pour] le lait, [la mesure est] de quoi avaler [kedei guemia] [en une gorgée]. Une question fut posée [iba'ya lehou] aux Sages : [la bonne leçon de la Michna est-elle] « kedei guemia » avec un aleph, ou « kedei guemia » avec un ayin ? Rav Na'hman bar Yits'hak dit : [il faut l'écrire avec un aleph, comme nous le trouvons dans la Torah :] « Et il dit : fais-moi avaler [hagmi'ini, avec un aleph], je te prie, un peu d'eau de ta cruche » (Béréchit 24, 17).
חָלָב כְּדֵי גְמִיעָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״כְּדֵי גְמִיאָה״, אוֹ ״כְּדֵי גְמִיעָה״. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ״.
Une [autre] question [du même genre, à propos de l'orthographe,] fut posée aux Sages :
אִיבַּעְיָא לְהוּ:
Rachi
תנינא - ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו מדתני בשאר משקין רביעית שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה שיעור הראויה לשתיית רביעית נקט והיינו רובע רביעית דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה יעמוד על רביעית יש טועים בשמועה זו לומר [רובע] רביעית רובע הלוג ויעמוד על רביעית על לוג שהוא רביעית הקב וטעות הוא בידם ורבותינו לא אמרו כן וראי' יש לדבר במס' נזיר (דף לח.) י' רביעיות הן חמש סומקתא כלומר שנאמרו ביין ודם וה' חיוורתא שנאמרו בשאר משקין וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות (דף פח.):
שתי תשובות בדבר - דלא מצי למילף ממתניתין:,חדא - דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין במס' נדה (פ"ב דף יט.) חמשה מראה דמי' טמאין הן וחד מינייהו כמזוג ומפרש במשנה וכמזוג שאמרתי לך בשני חלקי מים ואחד יין:,מן היין השירוני - שגדל בשרון שם מדינה הוא:,ועוד מים בכד ומצטרפין - אי טעמא דמתני' יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית השתא מיהא כי מפיק ליה עדיין לא נמזג ואין כאן שיעור מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא אלא הכי שיעוריה ואע"ג דכי מזיג ליה לא הוי רביעית:
דרפי - רך:,א"נ התם משום חזותא - נקט ליה ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין ואי יהיב ביה טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור:,הא חשיב - דחזי לצרופי ביה מיא:
יבש - יין קרוש:,בכזית - דמעיקרא הוה ביה רביעית ובקרוש רביעית שלימה בעינן דלאו בר מזיגה:,ר' יהודה אומר ו' דברים מקולי כו' - לאו דאיכא הני ותו לא דאכתי טובא איכא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד ואחד על אותו שבידו במס' עדיות העיד ר' יהודה על אלו:,ב"ש מטהרין - דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית ולא תורת משקין לטומאה קלה. לי נראה דהאי דב"ש מטהרין מטומאת נבלות לחודא קאמר שלא יטמא אדם אבל טומאה קלה יש בו:,על כזית - שהוא שיעור נבלה לטמא אדם והיינו אמרו דבר אחד שכזית היבש כשנימוח הוי רביעית:
עד כאן לא קאמר ר' נתן הכא - דכזית יבש בעי רביעית דלח ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית:,אלא ביין דקליש - וכשהוא לח רב נפחו וכשמתייבש נצמק לשיעור קטן:,אבל דם - כשהוא לח הוי סמיך עב וקרוב להיות קרוש וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן אלא מעט וכזית יבש לא בעי רביעית לח ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית:
Tossafot
דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא כו' - והא דאמרי' בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין לז.) גבי סנהדרין אל יחסר המזג אם הוצרך אחד מהם לצאת אם יש כ"ג יוצא כו' דהיינו שליש מסנהדרין משמע דמזיגה על חד תרין אומר ריב"א דרבא דוקא הי' מוזג כמשפט המזיגה על חד תלת כדאמר בהזהב (ב"מ ס.) אמר רבא מזיגה דידי מידע ידיעא ובכיצד מעברין (עירובין נד.) דמי האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא אבל שאר העולם האוהבים יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרין ואין נראה לר"י דא"כ מאי פריך אביי לוקי מתני' דנדה במזיגת שאר בני אדם אלא נראה לר"י דקרא דאל יחסר המזג ביין השירוני משום דליכא לאוקמי לקרא בסתם מזיגה דהוי רביע דרביע סנהדרין למאי חזו אבל שליש חזו לדיני נפשות ומיהו לההוא לישנא דהתם משום חזותא דלא מחלק בין יין השירוני קשה ויש לפרש משום חזותא כדי שלא יפסיד המראה דרך למוזגו על חד תרין ולא יותר:
חדא דתנן והמזוג שני חלקי מים - וא"ת לאביי דסתם מזוג על חד תרין אדרבה תקשה אמאי איצטריך לפרש שני חלקי מים הוה ליה למימר כמזוג סתם וי"ל דס"ד דאגב אורחיה קמ"ל דהכי הוי כל מזוג:,ועוד מים בכד ומצטרפין - אע"כ טעמא לאו משום דלכי מזיג ליה הוה רביעית וחזי לשתייה כשאר משקין אלא הכי שיעורא אע"ג דלכי מזיג ליה לא הוי רביעית כדפירש בקונטרס אלא משום דיין חשוב הוא וראוי להצניעו לכוס של ברכה ואע"פ שאינו ראוי לכוס של ברכה בלא מים מ"מ הוי כמו מים שמצניען לשוף בהן את הקילור אע"פ שאינן ראויין בלא קילור ואביי לא פליג אלא בהא דלא מצריך רביעית מזוג אבל רובע רביעית יין חי צריך לכוס של ברכה כדמשמע בערבי פסחים (דף קח:) דאמר רב יהודה אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה מיתיבי ד' כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי רביעית אידי ואידי חד שיעורא הוא כדי מזיגת כוס יפה לכל אחד ואחד היינו כדי רביעית משמע דרביעית דברייתא היינו לכל ארבע כוסות דהוי לכל חד רובע רביעית שהוא מזיגת כוס יפה והא דקתני התם בסיפא דברייתא אחד חי ואחד מזוג ה"פ אחד ישתה אותו רובע רביעית כמו שהוא חי ואחד ימזגנו וישתה ומיהו קשה לר"י דבסמוך קאמר אביי ע"כ לא קאמר ר' נתן הכא דכזית בעי רביעי' כו' משמע דסבירא ליה לאביי דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי ולפי מה שפירש בקונטרס בסמוך דביין קרוש בעי רביעית משום דאינו ראוי למזיגת כוס מצינן למימר דלעולם סבר אביי דאפי' ביין מזוג לא בעי רביעית אבל קשה לר"י לפי' הקונטרס דאי כזית יבש לא חזי למזיגה למה חשוב מטעם שהיה בו רביעית מתחלה מאי שנא מגרוגרת שצמקה דריש המצניע (לקמן שבת צא.) ונראה לר"י דרב יוסף ואביי סבירא להו דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי כדמשמע בסמוך וברייתא דערבי פסחים דקתני שיהא בהן כדי רביעית היינו לכל אחד ומה ששנה במתניתין יין באנפיה נפשיה אע"ג דהוי ברביעית כשאר משקין היינו משום דלא נטעה בדרבא לומר דחשיב בכדי שראוי למזוג ולעמוד על רביעית והא דלא תנא בהדיא המוציא יין חי ברביעית משום דניחא ליה למינקט כדי מזיגת הכוס דמשום ההוא טעמיה דראוי להצניעו לכוס של ברכה הוא דמיחייב בהוצאת רביעית אבל אי מיפסל מכוס של ברכה על ידי פגימה או שנגע בו נכרי לא מיחייב ברביעית משום דראוי לשתיית ישראל או נכרי משום דלא מצנעי ליה כשיעור זוטר כולי האי הואיל ולא חזי אלא ע"י מזיגה ובעיא תקון ולא חשיב כשאר משקין שראויין בלא מים ולגיבול טיט נמי לא מצנעי ליה כמו קלף דלא חשיב כשיעור קשר מוכסין אע"פ שחשוב יותר מנייר משום דלא מצנעי ליה להכי:
הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית - משמע דדם חשיב כבשר ותימה א"כ אמאי צריך קרא בפ' בהמה המקשה (חולין עב.) ובריש סנהדרין (דף ד.) לרביעית דם מת דמטמא באהל תיפוק ליה דהוי כבשר משום שיכול לקרוש ואומר ר"י דגבי מת בעי קרא לרביעית דם משום דבריש דם הנדה (נדה נה:) אמרינן דבטומאת מת בעינן אין גזעו מחליף דומיא דעצם ואפילו בשר הוה מטהרינן אי לאו דאין גזעו מחליף דנעשה במקומו צלקת ודם גזעו מחליף הוא ועוד י"ל דהאי תנא דהכא לא מטמא דם נבלות משום שיכול לקרוש אלא אית ליה שום דרשה דדם נבילות טמא והאי טעמא דיכול לקרוש איצטריך שלא יטמא הדם אלא ברביעית ולא בפחות שאז יש בו שיעור בשר אבל בלאו קרא מודו כ"ע דלא הוי כבשר ולהכי איכא תנא בפרק המנחות והנסכים [מנחות קג: וע"ש קד. ד"ה הואיל] דאמר שהעידו על דם נבלות שהוא טהור וכן משמע בכל מקום דדם לא הוי בכלל בשר נבלה דבפרק כל שעה (פסחים ד' כב.) מפיק דגיד וחלב מותר בהנאה משום דכשהותר' נבלה היא וחלבה וגידה הותרו וכי פריך התם והרי דם כו' לא משני כשהותרה נבלה היא ודמה הותרה ובמעילה (דף יז.) נמי בפרק קדשי מזבח מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא משום דלא הויא בכלל שרץ:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.