Guémara
[On démontre ainsi que déchirer en vue de coudre se rencontrait dans le Michkan,] car lorsqu'une tenture était atteinte par un ver (darna) qui y faisait un accroc, on déchirait la tenture [davantage, pour prolonger la déchirure], puis on la recousait [de manière à dissimuler l'accroc, sans que la couture forme des plis].
שֶׁכֵּן יְרִיעָה שֶׁנָּפַל בָּהּ דַּרְנָא, קוֹרְעִין בָּהּ וְתוֹפְרִין אוֹתָהּ.
Rav Zoutra bar Toviya dit au nom de Rav : celui qui tend [et resserre] le fil d'une couture le Chabbat est passible d'un sacrifice pour la faute (hattat). [Lorsque deux pans d'un vêtement cousus ensemble commencent à se séparer et que l'on tire sur le fil pour les rapprocher à nouveau, c'est comme si on les avait cousus.] La Guemara rapporte d'autres halakhot transmises par Rav Zoutra au nom de Rav. Et celui qui apprend ne serait-ce qu'une seule chose d'un magosh [un prêtre perse] est passible de la peine de mort. Et celui qui sait calculer les saisons astronomiques (tekoufot) et [le mouvement des] constellations (mazalot) et ne le fait pas, on ne doit pas s'entretenir avec lui [car sa conduite n'est pas convenable].
אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: הַמּוֹתֵחַ חוּט שֶׁל תְּפִירָה בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת, וְהַלּוֹמֵד דָּבָר אֶחָד מִן הַמָּגוֹשׁ — חַיָּיב מִיתָה, וְהַיּוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב — אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ.
[La Guemara examine maintenant ces halakhot rapportées par Rav Zoutra bar Toviya.] Au sujet du magosh, Rav et Chmouel sont en désaccord. L'un dit qu'il s'agit de sorciers (harachei), l'autre qu'il s'agit d'hérétiques (gadofei). [La Guemara précise :] conclus que c'est Rav qui a dit qu'il s'agit d'hérétiques, car Rav Zoutra bar Toviya a dit au nom de Rav : celui qui apprend ne serait-ce qu'une seule chose du magosh est passible de la peine de mort. En effet, si tu venais à penser qu'il s'agit de sorciers, n'est-il pas écrit : « Lorsque tu entreras dans le pays que l'Éternel ton Dieu te donne, tu n'apprendras pas à imiter les abominations de ces nations. Qu'il ne se trouve chez toi nul faiseur passer son fils ou sa fille par le feu, ni devin, ni pronostiqueur, ni enchanteur, ni sorcier » (Devarim 18, 9-10) ? Et les Sages ont déduit : « tu n'apprendras pas à faire » — mais tu peux apprendre pour comprendre et pour enseigner [le sujet de la sorcellerie : apprendre à son propos seulement ne transgresse aucun interdit, seul le fait d'agir en conséquence est interdit. Rav, qui interdit d'apprendre ne serait-ce qu'une seule chose d'un magosh, tient donc forcément qu'il s'agit d'hérétiques et non de simples sorciers]. La Guemara conclut : en effet, conclus que c'est Rav qui a dit qu'il s'agit d'hérétiques.
אַמְגּוּשְׁתָּא — רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָרָשֵׁי, וְחַד אָמַר: גָּדוֹפֵי. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב דְּאָמַר גָּדוֹפֵי, דְּאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: הַלּוֹמֵד דָּבָר אֶחָד מִן הַמָּגוֹשׁ חַיָּיב מִיתָה. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חָרָשֵׁי: הָכְתִיב ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת״ — אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת — תִּסְתַּיֵּים.
Rabbi Chimon ben Pazi dit au nom de Rabbi Yehochoua ben Levi, au nom de Bar Kappara : quiconque sait calculer les saisons astronomiques (tekoufot) et [le mouvement des] constellations (mazalot) et ne le fait pas, le verset dit à son sujet : « Ils ne regardent pas l'œuvre de l'Éternel et ne voient pas l'ouvrage de ses mains » (Yechaya 5, 12). Et Rabbi Chmouel bar Na'hmani dit au nom de Rabbi Yo'hanan : d'où sait-on qu'il incombe à l'homme, en vertu d'une mitsva, de calculer les saisons astronomiques et le mouvement des constellations ? De ce qu'il est dit : « Vous garderez et vous accomplirez, car c'est là votre sagesse et votre intelligence aux yeux des peuples » (Devarim 4, 6). Quelle est la sagesse et l'intelligence [contenue dans la Torah] qui est « aux yeux des peuples », c'est-à-dire appréciée et reconnue par tous ? Tu dois dire : c'est le calcul des saisons astronomiques et du mouvement des constellations [car le calcul des experts est constaté par tous].
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: כָּל הַיּוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב בִּתְקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאֵת פֹּעַל ה׳ לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁמִּצְוָה עַל הָאָדָם לְחַשֵּׁב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִיא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים״, אֵיזוֹ חָכְמָה וּבִינָה שֶׁהִיא לְעֵינֵי הָעַמִּים — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה חִישּׁוּב תְּקוּפוֹת וּמַזָּלוֹת.
[Nous avons appris dans la Michna, parmi ceux qui sont passibles pour avoir accompli des catégories principales de travail :] « celui qui capture un cerf », [ou tout autre être vivant]. Nos maîtres ont enseigné dans une Tossefta : celui qui capture un 'hilazon et brise [sa coquille pour en extraire le sang destiné à la teinture] n'est passible que d'une seule [faute, pour la capture ; il n'est pas passible pour avoir brisé la coquille]. Rabbi Yehouda dit : il est passible de deux [pour la capture et pour le battage (dicha)], car Rabbi Yehouda disait : briser [un 'hilazon] entre dans la catégorie principale du battage, [son but étant d'extraire la matière recherchée de la coquille dont on ne veut pas]. Les Sages lui dirent : briser [la coquille] n'entre pas dans la catégorie principale du battage. Rava dit : quelle est la raison des Sages ? Ils tiennent : le battage ne s'applique qu'à ce qui pousse du sol [et non à l'extraction d'autres matières de leur enveloppe]. [La Guemara demande :] et même [si extraire le sang n'est pas considéré comme du battage], qu'il soit aussi passible pour avoir ôté une âme (netilat nechama) ! Rabbi Yo'hanan dit : il s'agit ici [d'un cas où] il a brisé sa coquille après qu'il [le 'hilazon] fut mort.
הַצָּד צְבִי וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד חִלָּזוֹן וְהַפּוֹצְעוֹ — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חַיָּיב שְׁתַּיִם. שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּצִיעָה בִּכְלַל דִּישָׁה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין פְּצִיעָה בִּכְלַל דִּישָׁה. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן — קָסָבְרִי אֵין דִּישָׁה אֶלָּא לְגִדּוּלֵי קַרְקַע. וְלִיחַיַּיב נָמֵי מִשּׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁפְּצָעוֹ מֵת.
Rava dit : même si tu dis qu'il l'a brisé alors qu'il était vivant [il est exempt]. [N'ayant pas eu l'intention de tuer le 'hilazon,] il est considéré comme quelqu'un qui agit par inadvertance (mitassek) à l'égard de l'action d'ôter une âme. [La Guemara soulève une difficulté :] mais Abayé et Rava ont tous deux dit : Rabbi Chimon [qui enseigne qu'un acte non intentionnel est permis] reconnaît que, dans un cas de « coupe-lui la tête, et ne mourra-t-il pas ? » (pessik réché velo yamout), on est passible ! [Celui qui accomplit une action qui aboutira inévitablement à un travail interdit ne peut prétendre qu'il n'avait pas l'intention d'en arriver là : l'absence d'intention n'est une revendication valable que lorsque le résultat est seulement possible, non lorsqu'il est inévitable. Or, puisque celui qui extrait le sang d'un 'hilazon lui ôte forcément la vie, comment Rava peut-il prétendre que son acte est non intentionnel ?] La Guemara répond : ici c'est différent, car plus le 'hilazon vit longtemps, mieux cela vaut [pour le captureur], afin que sa teinture soit limpide. [La teinture extraite d'un 'hilazon vivant est de meilleure qualité que celle extraite d'un mort. Rabbi Chimon reconnaît que celui qui accomplit une action aux conséquences inévitables n'est passible que lorsque ces conséquences ne sont pas contraires à son intérêt. Puisqu'il préfère que le 'hilazon reste en vie le plus longtemps possible, il n'est pas passible des conséquences inévitables.]
רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁפְּצָעוֹ חַי, מִתְעַסֵּק הוּא אֵצֶל נְטִילַת נְשָׁמָה. וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלֹא יָמוּת״! שָׁאנֵי הָכָא, דְּכַמָּה דְּאִית בֵּיהּ נְשָׁמָה טְפֵי נִיחָא לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלֵיצִיל צִיבְעֵיהּ.
[Nous avons appris dans la Michna, parmi ceux qui sont passibles pour avoir accompli des catégories principales de travail :] « et celui qui l'abat (le cho'het) » [un animal le Chabbat]. [La Guemara demande : puisqu'aucun abattage n'était nécessaire à la construction du Michkan,] celui qui abat, en vertu de quel travail interdit est-il passible ? Rav dit : en vertu de la teinture (tsovéa) [car, au cours de l'abattage, la peau est teinte par le sang]. Et Chmouel dit : en vertu de l'action d'ôter une âme (netilat nechama).
וְהַשּׁוֹחֲטוֹ. שׁוֹחֵט מִשּׁוּם מַאי חַיָּיב? רַב אָמַר: מִשּׁוּם צוֹבֵעַ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִשּׁוּם נְטִילַת נְשָׁמָה.
Rachi
דרנא - תולעת ומנקב בו נקב קטן ועגול וצריך לקרוע למטה ולמעלה את הנקב שלא תהא התפירה עשויה קמטין קמטין:
המותח חוט של תפירה - בגד התפור ועומד והניח החוט ארוך ונתפרדו שתי חתיכות הבגד זו מזו במקצת וחוטי התפירות נמשכין ומותח את ראשי החוט להדק ולחבר זו היא תפירתו וחייב:,והלומד דבר אחד מן המגוש - מין הממשיכו לע"ז אפי' דבר תורה אסור ללמוד ממנו:,והיודע כו' - הני תלת שמעתתא שמעינהו (מר) זוטרא מרב כי הדדי וגרסינהו:
אמגושא - דאמרינן בכל דוכתא רב ושמואל פליגי ביה:,חד אמר חרשי - מכשף:,וחד אמר גדופי - מין האדוק בע"ז ומגדף תמיד את השם ומסית אנשים לע"ז:,דאי סלקא דעתך חרשי - וטעמא משום דכתיב לא ימצא בך וגו' וקא חשיב מכשף:,והא כתיב - לעיל מיניה לא תלמד לעשות כדי שתעשה:,להבין - שתוכל לעמוד בהן ואם יעשה נביא שקר לפניך שתבין שהוא מכשף:,תסתיים דגדופי הוא - הלכך כל דבריו דברי ע"ז והסתלק מעליו שלא ישיאך:
לעיני העמים - שחכמה הניכרת היא שמראה להם סימן לדבריו בהילוך החמה והמזלו' שמעידין כדבריו שאומר שנה זו גשומה והיא כן שנה זו שחונה והיא כן שכל העיתים לפי מהלך החמה במזלותיה ומולדותיה במזל תלוי הכל לפי השעה המתחלת לשמש בכניסת החמה למזל:
הפוצעו - דוחקו בידיו שיצא דמו:,אינו חייב אלא אחת - משום צידה אבל אפציעה ליכא חיוב:,בכלל דישה - שמפרק דמו הימנו כמפרק תבואה מקשין שלה:
מתעסק הוא אצל נטילת נשמה - כלומר לגבי נטילת נשמה הוי מתעסק בדבר אחר ולא הויא מלאכת מחשבת שאינו מתכוין שימות:,טפי ניחא ליה - שדם החי טוב מדם המת וכיון דכל עצמו מתכוין וטורח לשומרו שלא ימות בידו אפי' מת אין כאן אלא מתעסק וכי מודה ר' שמעון במידי דלא איכפת ליה אי מיתרמי ומיהו איכווני לא מיכוין:,דליציל ציבעיה גרסינן - שתהא מראית צבעו צלולה:
שוחט משום מאי מיחייב - שחיטה במלאכת המשכן היכא ומאי עבידת' אי מעורות אילים מאדמים למה לי בהו שחיטה בחניקה נמי סגי:
Tossafot
שכן יריעה שנפל בה דרנא כו' - תימה לר"י דבריש האורג אמרינן קורע על מנת לתפור שתי תפירות היכי משכחת לה ומשני דעבידא ככיסתא ואומר ר"י דבמשכן היו אומנים ביותר והיו נזהרים שלא היו עושים ככיסתא והתם לא קאמר שנפל בה דרנא דנקט דשכיח טפי ועוד דהתם בעי לאשכוחי קורע על מנת לתפור שתי תפירות ותו לא ויריעה שנפל בה דרנא צריך לקורעה מתחילתה ועד סופה ויש בה כמה תפירות ואף על גב דהשתא לא משכח' במשכן על מנת לתפור שתי תפירות ותו לא סברא הוא דבשתי תפירות הוי דבר חשוב:
אמגושא - פי' בערוך דפליגי בהא דאמר רב פפא באלו מגלחין (מו"ק יח.) פרעה אמגושי היה דכתיב הנה יוצא המימה חד אמר לעשות כשפים היה יוצא וחד אמר גדופי שהיה עושה עצמו ע"ז שהיה אומר לי יאורי ואני עשיתני ואין נראה לר"י דפליגי רב ושמואל במאי דאמר רב פפא אלא פליגי אאמגושא שנזכר בשום מקום במשנה או בברייתא:
הצד חלזון - למאן דמוקי לה בשפצעו חי אתי שפיר הא דנקט הצד חלזון דדרך לפוצעו מיד אחר צידה כל זמן שהוא חי וקמ"ל דאע"פ שפצעו חי לא מיחייב משום נטילת נשמה ואפילו למאן דמוקי לה כשפצעו מת קמ"ל דלא מיחייב בצידה שלו משום נטילת נשמה דאף על גב דאמרי' בפרק שמונה שרצים (לקמן שבת דף קז:) השולה דג מן הים כיון שיבש בו כו' הכא שמא חלזון דרכו לפרכס ולקרב מיתתו וצ"ע דבירושלמי משמע דצד חלזון לא מיחייב משום צידה:,וליחייב נמי משום נטילת נשמה - ואפי' לרבי יהודה דאמר מקלקל בחבורה פטור פריך שפיר דהיכא דאיכא תקון קצת חייב כדאמרי' בפסחים (דף עג.) בסוף אלו דברים והכא נמי במה שממיתו יש תקון קצת שאינו מפרכס לכאן ולכאן ונוח ליטול ממנו הדם ולמאי דמסיק דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה אתי שפיר נמי לרבי יהודה דהשתא ליכא תיקון כלל ומיהו שמעתין אתיא אפי' לר"ש דמחייב מקלקל בחבורה מדמשני מתעסק הוא אצל נטילת נשמה ולא קאמר מקלקל הוא:
מתעסק הוא אצל נטילת נשמה - האי מתעסק לאו דוקא דהא מתעסק בחבורה חייב לר"ש דאמר בס"פ ספק אכל (כריתות יט:) הנח לתינוקות הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב וטעמא כדיליף בהאורג (לקמן שבת קו.) מדאיצטריך למישרי מילה מכלל דמקלקל בחבורה חייב ולא חיישינן למלאכת מחשבת דמקלקל דעלמא לא מיפטר אלא משום מלאכת מחשבת כדאמר בספ"ק דחגיגה (דף י:) ומתעסק דהכא היינו דבר שאין מתכוין כיון דאין מתכוין כלל למלאכה מותר אפי' בחבורה אע"פ דלא בעי מלאכת מחשבת כמו כל איסורים שבתורה דלא שייך בהו מלאכת מחשבת ושרו אין מתכוין כדאמר מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה כו' (כלאים פ"מ משנה ה) וכן מוכח בפ"ק דכתובות (ד' ה:) דאמר את"ל דם חבורי מיחבר לדם הוא צריך או להנאת עצמו הוא צריך ואת"ל להנאת עצמו הוא צריך הלכה כרבי יהודה או הלכה כר"ש פירוש בדבר שאין מתכוין ואת"ל הלכה כר' יהודה בדבר שאין מתכוין במקלקל הלכה כמאן משמע דאי הלכה כר"ש בדבר שאין מתכוין תו ליכא לספוקי במקלקל דאפי' מקלקל בחבורה חייב כיון דאין מתכוין מותר:,טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעי' - פי' אע"ג דהוי פסיק רישיה דמודה ר"ש הכא מיפטר משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דאפי' במקלקל פטר ר"ש במלאכה שאינה צריכה לגופה כדאמר בפרק הנחנקין (סנהדרין פד:) מאן שמעת ליה דאמר מקלקל בחבורה חייב ר"ש הא אמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכי מודה ר"ש בפסיק רישיה ה"מ במידי דניחא ליה אי מתרמי דהוי צריכה לגופה אבל במידי דלא איכפת ליה לא מודה ורש"י פי' דהא דמודה ר"ש בפסיק רישיה היינו במאי דלא איכפת ליה אי מתרמי וליתא דהא מזרד זרדין בארעא דחבריה פטר ר"ש בפ' הבונה (לקמן שבת קג.) והתם לא איכפת ליה אי מתרמי אלא כדפי' ותימה דבספ"ק דחגיגה (דף י:) משמע דהא דפטר ר"ש מלאכה שאינה צריכה לגופה היינו משום דבעי מלאכת מחשבת וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ליחייב בה מלאכה שאינה צריכה לגופה:,כי היכי דליציל ציבעיה - קשה לר"י דמ"מ על נטילת הדם ליחייב משום נטילת נשמה ונראה כלשון אחר שפי' בקונט' בריש שמונה שרצים (לקמן שבת קז.) דחובל בהן חייב משום דהוי תולדה דשוחט וחייב משום נטילת נשמה ונטילת הדם היינו נטילת נשמה כדכתיב כי הדם הוא הנפש ולכך ח' שרצים שיש להם עור חייב בנצרר הדם אע"פ שלא יצא דכיון שנצרר סופו לצאת אלא שעתה העור מעכבו ושאר שרצים שאין להם עור אינו חייב עד שיצא מהם דם אבל בנצרר הדם ולא יצא לא מיחייב דכיון שלא יצא סופו לחזור דאם היה סופו לצאת היה יוצא מיד שאין העור מעכבו והשיב לו ר"ת דדם חלזון הראוי לצביעה מיפקד פקיד ולא מיחייב על אותו הדם משום נטילת נשמה ועל דם אחר היוצא עמו נמי לא מיחייב דלא ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעיה אבל אין לפרש דנטילת נשמה היינו שמחליש אותו דבר שחובל בו דגבי דם בתולים מה צריך לחלישות האשה וגבי מילה מה צריך לחלישות התינוק. אלא לנטילת הדם קרי נטילת נשמה כדפי':
שוחט משום מאי מיחייב - לאו אשוחט דמתני' קאי דההוא פשיטא דלא הוי אלא משום נטילת נשמה דצובע תנן בהדיא במתני' אלא אשוחט דעלמא קאי:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.