Guémara
Tout aliment salé qui avait déjà été placé dans de l'eau chaude, c'est-à-dire cuit, avant le Chabbat, on peut le faire tremper (chorin) dans de l'eau chaude même pendant le Chabbat. Et tout ce qui n'avait pas été placé dans l'eau chaude avant le Chabbat, on peut le rincer (medi'hin) à l'eau chaude pendant le Chabbat, mais on ne peut pas le faire tremper — à l'exception du vieux poisson salé (maliyya'h yachan) ou du poisson kolyas ha'ispanin [le colias des Espagnols], pour lesquels le rinçage à l'eau chaude constitue lui-même l'achèvement du travail interdit de cuisson : une fois rincé à l'eau chaude, il ne requiert plus aucune cuisson supplémentaire. Il en va de même pour un œuf légèrement cuit : puisqu'il devient ainsi comestible, celui qui l'a amené à cet état a transgressé l'interdit de cuisson. La Guemara conclut : en effet, déduis-en que tel est bien son sens.
כׇּל שֶׁבָּא בְּחַמִּין מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת — שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּחַמִּין בְּשַׁבָּת, וְכׇל שֶׁלֹּא בָּא בְּחַמִּין מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת — מְדִיחִין אוֹתוֹ בְּחַמִּין בַּשַּׁבָּת. חוּץ מִן הַמָּלִיחַ יָשָׁן וְקוֹלְיָיס הָאִיסְפָּנִין, שֶׁהַדָּחָתָן זוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן. שְׁמַע מִינַּהּ.
Nous avons aussi appris dans la Michna, selon le premier tana : « Et l'on ne doit pas envelopper [un œuf] dans des linges (soudarin) [chauffés par le soleil afin de le réchauffer] », et Rabbi Yossi le permet. Or, à propos de ce que nous avons appris dans une [autre] michna — « On peut placer un mets cuit (tavchil) dans une fosse [pendant le Chabbat] afin qu'il soit préservé [de la chaleur] ; on peut mettre de la bonne eau [potable] dans de la mauvaise [eau non potable] afin qu'elle refroidisse ; et l'on peut exposer de l'eau froide au soleil afin qu'elle se réchauffe » — la Guemara demande : dirons-nous que cette michna est conforme à l'opinion de Rabbi Yossi [de notre michna], et non à celle des Sages [représentés par le premier tana, qui ont interdit de réchauffer un aliment par la chaleur du soleil] ?
וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין: וְהָא דִּתְנַן נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר, וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצָּנְנוּ, וְאֶת הַצּוֹנֵן בַּחַמָּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחַמּוּ — לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הִיא וְלָא רַבָּנַן?
Rav Na'hman dit : pour ce qui est de réchauffer un aliment au soleil lui-même, tout le monde s'accorde à le permettre, car ce n'est certainement ni du feu ni une forme habituelle de cuisson. De même, pour les dérivés du feu (toldot ha'our) — c'est-à-dire des objets qui ont été chauffés par le feu — tout le monde s'accorde qu'il est interdit de réchauffer un aliment avec eux, car réchauffer avec eux équivaut à réchauffer avec le feu lui-même. Là où ils divergent, c'est à propos des dérivés du soleil (toldot ha'hamma), c'est-à-dire des objets chauffés par la chaleur du soleil. Ce Sage [qui représente l'opinion des Sages] tient que l'on décrète l'interdit des dérivés du soleil à cause des dérivés du feu [qui sont interdits, car les gens n'ont aucun moyen de savoir comment le récipient a été chauffé : si les Sages permettent l'usage d'objets chauffés au soleil, on en viendra à permettre aussi l'usage d'objets chauffés au feu]. Et cet [autre] Sage, Rabbi Yossi, tient que l'on ne décrète pas [un tel interdit : bien qu'il soit interdit de réchauffer avec les dérivés du feu, réchauffer avec les dérivés du soleil est permis].
אָמַר רַב נַחְמָן: בְּחַמָּה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. בְּתוֹלְדוֹת הָאוּר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי בְּתוֹלְדוֹת הַחַמָּה: מָר סָבַר גָּזְרִינַן תּוֹלְדוֹת הַחַמָּה אַטּוּ תּוֹלְדוֹת הָאוּר, וּמָר סָבַר לָא גָּזְרִינַן.
Nous avons appris dans la MISHNA : « Et l'on ne doit pas l'enfouir (yatminena) dans du sable ou dans de la poussière de chemin [chauffés par le soleil]. » La Guemara demande : et que Rabbi Yossi diverge aussi à propos de cette halakha [car s'il tient qu'il est permis de cuire pendant le Chabbat au moyen d'objets chauffés par le soleil, il devrait en aller de même pour le sable] ! La Guemara apporte deux réponses. Rabba dit : [Rabbi Yossi s'accorde ici avec l'opinion des Sages, car] les Sages ont décrété en ce cas de peur que l'on n'en vienne à l'enfouir dans des cendres chaudes (rémets) [ce qui est certainement interdit, s'il était permis d'enfouir un aliment dans du sable ou de la poussière de chemin : enfouir dans le sable et enfouir dans les cendres chaudes paraissent très semblables]. Rav Yossef dit : [Rabbi Yossi l'interdit en ce cas] parce qu'en l'enfouissant dans le sable, il déplace de la terre [c'est comme s'il creusait un trou dans le sable, ce qui est interdit]. La Guemara demande : quelle est la différence pratique entre les réponses proposées par Rabba et Rav Yossef [puisque, apparemment, les deux mènent à la même conclusion pratique] ? La Guemara répond : il y a entre elles une différence pratique dans le cas de la terre meuble (afar ti'houa'h) [qui ne nécessite pas de creuser un trou : selon l'explication de Rav Yossef, il n'y a aucune raison d'interdire d'y enfouir un aliment, car déplacer de la terre meuble n'implique aucun interdit ; mais si le décret a été établi de peur que l'on n'enfouisse un œuf dans des cendres chaudes, alors il s'applique même dans le cas de la terre meuble].
וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְּחוֹל: וְלִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּהָא! רַבָּה אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ. רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמֵּזִיז עָפָר מִמְּקוֹמוֹ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עָפָר תִּיחוּחַ.
La Guemara soulève une objection à partir de ce qui a été enseigné dans une baraïta : Rabban Chimon ben Gamliel dit : on peut faire légèrement rôtir (megalguelin) un œuf sur un toit chaud [chauffé par le soleil] ; cependant, on ne peut pas le faire légèrement rôtir sur de la chaux bouillante (sid roté'ah). [La Guemara analyse :] cela se comprend bien selon l'opinion de celui qui dit que [l'interdit d'enfouir un œuf dans le sable est dû à] un décret de peur qu'on n'en vienne à l'enfouir dans des cendres chaudes : il n'y a aucune raison de décréter [un interdit] sur un toit chaud, car cela ne ressemble nullement à des cendres chaudes. Mais, selon l'opinion de celui qui dit que la raison est qu'il déplace de la terre, qu'il décrète [donc un interdit] et qu'il prohibe aussi de réchauffer un œuf sur le toit, car il y a parfois de la terre sur le toit ! La Guemara répond : cela ne fait pas difficulté, car, en règle générale, un toit ne comporte pas de terre [et il n'y a pas lieu de décréter pour des cas peu fréquents].
מֵיתִיבִי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְגַלְגְּלִין בֵּיצָה עַל גַּבֵּי גַּג רוֹתֵחַ, וְאֵין מְגַלְגְּלִין בֵּיצָה עַל גַּבֵּי סִיד רוֹתֵחַ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ — לֵיכָּא לְמִיגְזַר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמֵּזִיז עָפָר מִמְּקוֹמוֹ, לִיגְזַר? — סְתָם גַּג לֵית בֵּיהּ עָפָר.
Viens et entends [une autre objection à l'opinion de l'amora, tirée de notre michna] : les Sages interdirent aux habitants de la ville de Tibériade — qui avaient fait passer un conduit (silon) d'eau froide à l'intérieur d'un canal (amma) d'eau chaude [provenant des sources chaudes de Tibériade] — d'utiliser cette eau. [La Guemara analyse :] cela se comprend bien selon l'opinion de celui qui dit que l'interdit est dû à un décret de peur que l'on n'enfouisse un aliment dans des cendres chaudes : telle est la raison pour laquelle cela fut interdit, car cela ressemble à un enfouissement [le conduit d'eau froide étant placé à l'intérieur de l'eau chaude et entouré par elle]. Mais, selon l'opinion de celui qui dit que la raison est que l'on déplace de la terre, qu'y a-t-il à dire [pour expliquer l'interdit] ?
תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְהֵבִיאוּ סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ — הַיְינוּ דְּדָמְיָא לְהַטְמָנָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִפְּנֵי שֶׁמֵּזִיז עָפָר מִמְּקוֹמוֹ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
La Guemara répond : penses-tu que l'histoire de Tibériade se rapporte à la clause finale de la michna ? Non, elle se rapporte à la première clause de la michna, et il faut la comprendre ainsi : les Sages et Rabbi Yossi divergent à propos de l'enveloppement d'un œuf dans des linges. Les Sages disent : on ne peut pas l'envelopper dans des linges, et Rabbi Yossi le permet. Et les Sages dirent ceci à Rabbi Yossi : l'incident concernant les habitants de Tibériade ne relevait-il pas des dérivés du soleil — car les sources chaudes de Tibériade ne sont pas chauffées par le feu — et pourtant les Sages leur interdirent d'utiliser cette eau ! Rabbi Yossi leur dit : il n'en est pas ainsi. Cet incident relevait des dérivés du feu, car les sources chaudes de Tibériade sont chaudes parce qu'elles passent au-dessus de l'entrée du Guéhinnom [elles sont chauffées par le feu infernal, qui est un véritable feu souterrain ; il n'en va pas de même des dérivés du soleil, qui ne sont nullement chauffés par le feu].
מִי סָבְרַתְּ מַעֲשֶׂה טְבֶרְיָא אַסֵּיפָא קָאֵי? אַרֵישָׁא קָאֵי: לֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר, וְהָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי: הָא מַעֲשֶׂה דְּאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא דְּתוֹלְדוֹת חַמָּה הוּא, וְאָסְרִי לְהוּ רַבָּנַן! אֲמַר לְהוּ: הַהוּא תּוֹלְדוֹת אוּר הוּא, דְּחָלְפִי אַפִּיתְחָא דְגֵיהִנָּם.
Sur le même sujet, Rav 'Hisda dit :
אָמַר רַב חִסְדָּא:
Rachi
גמ' כל שבא בחמין - כל מלוח שבא בחמין מע"ש חוזרין ושורין אותו בחמין בשבת ואין בו משום תיקון שהרי נתקן כבר:,מדיחין - שאין זה גמר מלאכתו אבל לא שורין:,חוץ מדג מלוח ישן או קולייס האיספנין - דג שקורין טונינ"א (טוּנה) :,שהדחתו זהו גמר מלאכתו - מדקרי ליה גמר מלאכתו ש"מ זהו בישולו וחייב:
והא דתנן - בפרק חבית נותנין כו' המים צונן:,בחמה - בשמש:
דשרי - דאין דרך בישולו בכך וחמה באור לא מיחלפא דליגזר הא אטו הא:,בתולדות האור - כגון אם הוחם הסודר הזה באור מתחילה:,דאסיר - דהוי בישול:,תולדות חמה - שהוחם הסודר בחמה:,אטו תולדות האור - דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו:
שמא יטמין ברמץ - דמאן דחזי סבר מכדי האי לבשולי והאי לבשולי ותרוייהו דרך הטמנה מה לי רמץ מה לי חול ומשום הכי מודה ר' יוסי:,שמא יזיז עפר - שמא לא יהא שם חול עקור לכל הצורך ואתי לאזוזי עפר הדבוק והוי חופר גומא:,עפר תיחוח - כלומר תיחוח בעומק דליכא למיחש למזיז:
גג רותח - שרתחו חמה:,ואין מגלגלין בסיד רותח - דהוא תולדות האור:,ליכא למיגזר - בגג רותח דהא לא מטמין ליה:,אלא - לשמא יזיז עפר ויכסנו בו ליגזר:
לתוך אמה של חמין - וחמי טבריא לאו תולדות האור נינהו ואפ"ה אסרו להו ומודה בהא ר' יוסי:,דדמיא להטמנה - שמטמין מים במים:
מי סברת מעשה אסיפא קאי - לסייעתא דחול ואבק ולאורויי דתולדות חמה כי האי גוונא אסירי לדברי הכל:,ארישא קאי - אפלוגתא ורבנן הוא דאמרי לה אבל לר' יוסי כה"ג לא מיתסר אלא משום דהני תולדות האור נינהו:,והא מעשה - דחמי טבריא דתולדות חמה נינהו ודמי לאפקעתא דסודרין דליכא למגזר לשמא יזיז ואסרי להו:
Tossafot
כל שבא בחמין מלפני השבת - פירוש שנתבשל לגמרי כדמפרש לקמן בפרק חבית (שבת דף קמה:) כגון תרנגולת דרבי אבא שורין אותו בחמין אפילו בכלי ראשון וכל שלא בא כו' מדיחין אותו לפירוש רשב"א דמפרש דעירוי ככלי שני אתי שפיר הכא דאין שורין אותו בכלי ראשון אבל מדיחין אותו מכלי ראשון דרך עירוי אבל לפר"ת. דמפרש דעירוי הוי ככלי ראשון ע"כ מדיחין אותו מכלי שני קאמר וא"כ מאי איריא מדיחין אפילו שורין נמי ואומר ר"י דאפילו בכלי שני אין שורין דהואיל דהמים חמין מיחזי כמבשל ואע"ג דתנן לקמן (שבת דף מב:) אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי היינו דוקא תבלין שהן עשויין למתק את הקדירה ולא מיחזי כמבשל א"נ ה"ה שורין אותו כיון דאיירי בכלי שני והא דנקט מדיחין לאשמעינן דאפילו הדחה הויא גמר מלאכה במניח הישן וקולייס האיספנין:
שמא יטמין ברמץ - אבל הפקעת סודרין לא גזרו אטו שמא יטמין ברמץ דסודרין לא דמו לרמץ ואטו סודרין שנתחממו באור לא בעי ר' יוסי למיגזר דאין דרך לחממן כל כך שלא יהיו נשרפין:,מפני שמזיז עפר ממקומו - פי' בקונטרס מתוך שלא יהיה לו חול עקור כל הצורך לכסות אתי לאזוזי עפר הדבוק והוי חופר גומא וקשה לריב"א דהא ליכא איסורא דאורייתא בחופר גומא ואינו צריך אלא לעפרה לרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וצריך לומר לפי פירוש הקונטרס גזירה שמא יחפור הגומא לטמון הביצה בתוכה ור"ת הקשה לפירוש הקונטרס דמאי דמשני בסמוך סתם גג לית ביה עפר אדרבה הא סתם גג יש בו מעזיבה וכיון דגזרינן שמא יחפור לגזור שמא יחפור במעזיבה ויכסה ועוד שמצא בספרים ישנים מפני שמזיז עפר ממקומו ולפירוש הקונטרס צריך לגרוס שמא יזיז ומפרש ר"ת שמזיז עפר שהוא מוקצה ממקומו כשתוחב הביצה בתוך העפר וסבר רב יוסף דטלטול מן הצד שמיה טלטול ואיכא בינייהו עפר תיחוח היינו שהוא תיחוח כל כך כשמניח הביצה מידו ליפול נטמנת מעצמה בתוך העפר ואינו מזיז עפר ממקומו בידים והשתא אתי שפיר דסתם גג לית ביה עפר כל כך שיוכל להטמין בתוכו דלחפירת מעזיבה לא חיישינן ולפירוש זה הוה מצי למימר איכא בינייהו עפר מוכן ובלאו הכי איכא בינייהו טובא כגון גג דאית ביה עפר שמא יטמין ליכא למימר ושמא יזיז איכא וכגון מעשה דאנשי טבריא דשייך יטמין ולא שייך יזיז אבל קשה לרשב"א דקאמר בסמוך אלא למ"ד שמא יזיז עפר לגזור ולהאי פירוש לא שייך למימר לגזור אלא הוה ליה למימר ליתסר ויש ליישב דמשום דכל איסורי דרבנן הם גזירה אטו דאורייתא נקט האי לישנא ועוד פירש רבינו תם בספר הישר שמזיז עפר ממקומו והוי חופר שהוא תולדה דחורש אפילו בעפר תיחוח כגון חול ואבק דרכים כדמוכח בביצה (דף ח. ושם) דקאמר והא קעביד כתישה בעפר תיחוח והא קעביד גומא אלמא בעפר תיחוח שייך נמי גומא והא דקאמר הכא איכא בינייהו עפר תיחוח היינו כל כך תיחוח כשמניח ביצה עליו נשקעת מאליה דבההוא ודאי לא שייך חורש וקשה לפי' דאמאי פליג רבה ארב יוסף ולא חייש למה שמזיז עפר מדקאמר אלא למאן דאמר שמזיז כו' משמע דלרבה ניחא ויש לומר דרבה סבר דלא שייך גומא אלא כשנוטל בידו מן העפר ונשאר מקום מן הגומא אבל בנעיצת ביצה לא שייכא גומא לפי שאינה ניכרת:,איכא בינייהו עפר תיחוח - פירש בקונטרס דבעפר תיחוח לא שייכא גומא והא דמשמע בביצה (שם) דבעפר תיחוח נמי שייך גומא צריך לומר לפי' דהתם איירי שיש מעט עפר תיחוח וסביבו קרקע קשה דכשמסיר עפר תיחוח תשאר הגומא קיימת אבל הכא כשיש עפר תיחוח הרבה כשיעשה גומא אינה מתקיימת כי דופני הגומא יפלו ולא יוכלו להתקיים לפי שאין הקרקע קשה:
ואין מגלגלין ביצה על גבי סיד רותח - קשה אדמפליג בין תולדות חמה לתולדות האור לפלוג בתולדות חמה גופייהו בין גג רותח לחול ואבק דרכים וגג דאית ביה עפר ולמ"ד דשמא יטמין ברמץ אתי שפיר דמפליג בין גג רותח לסיד רותח שלא כדרך הטמנה אבל בתולדות חמה גופייהו לא מצי למיפלג אלא בין דרך הטמנה לשלא כדרך הטמנה דבחול נמי אם אינו מטמינו בו אלא מגלגלו על גביו שרי:,אלא למ"ד שמא יזיז וכו' - וא"ת לרב יוסף אטו מי לית ליה גזירה שמא יטמין ברמץ והא מהאי טעמא אסרינן להטמין בדבר המוסיף הבל ויש לומר דמבעוד יום איכא למיגזר שמא יטמין ברמץ ושמא יחתה אבל הכא לא שייך למיגזר דאטו אי שרינן לבשל בחמי חמה ניחוש דילמא אתי לבשל בחמי אור בשבת וא"ת הא אסרינן משחשיכה להטמין אף כשאין מוסיף הבל גזירה שמא ירתיח ויש לומר דהני מילי בדבר המבושל איכא למיחש שמא ירתיח. אבל בישול גמור כי הכא לא טעו אינשי אטו תולדות חמה:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.