Guémara
[Pour Rava, « le temps qu'il faut pour parcourir un mil » au crépuscule] désigne deux tiers de mil. La Guemara explique : quelle est la différence pratique entre eux [Rabba et Rav Yossef] ? La différence pratique entre eux est la moitié d'un sixième [danka], c'est-à-dire un douzième de mil. Leurs avis sont cohérents [entre les deux sujets], car la durée du crépuscule selon Rav Yossef est plus courte que sa durée selon Rabba.
תְּרֵי תִילְתֵי מִיל. מַאי בֵּינַיְיהוּ? — אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ פַּלְגָא דְּדַנְקָא.
La Guemara remarque : et à propos du statut légal d'un panier d'osier, leur dispute est inversée. Dans ce cas, la taille du récipient que permet Rav Yossef est plus grande que celle que permet Rabba. Car Rabba a dit au sujet d'un panier d'osier d'une contenance de deux kor : on a le droit de le déplacer le Chabbat ; et un panier d'une contenance de trois kor : il est interdit de le déplacer le Chabbat [car il est bien plus grand que les dimensions d'un ustensile, et l'on n'a le droit de déplacer le Chabbat que des ustensiles]. Et Rav Yossef a dit : un récipient d'une contenance de trois kor, on a aussi le droit de le déplacer ; et seul un récipient d'une contenance de quatre kor, il est interdit de le déplacer.
וְחִילּוּפַהּ בְּחַלְּתָא. דְּאָמַר רַבָּה: חַלְּתָא בַּת תְּרֵי כוֹרֵי — שְׁרֵי לְטַלְטוֹלַהּ, וּבַת תְּלָתָא כוֹרֵי — אֲסִיר לְטַלְטוֹלַהּ. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: בַּת תְּלָתָא כוֹרֵי — נָמֵי שְׁרֵי, בַּת אַרְבְּעָה כוֹרֵי — אֲסִיר.
Abayé a dit : j'ai posé la question à mon maître, Rabba, au moment de l'acte [bichat maassé], lorsque j'avais réellement besoin de savoir quoi faire, et il ne m'a pas permis de déplacer même un récipient d'une contenance de deux kor. La Guemara explique : selon l'avis de qui Rabba a-t-il rendu sa décision halakhique pratique ? Selon l'avis de ce tana, comme nous l'avons appris dans la Michna qui traite des lois de pureté rituelle : une ruche [kaverèt] de paille ronde, une ruche ronde faite de roseaux, et la citerne d'un navire alexandrin [un grand récipient placé sur un bateau et rempli d'eau potable] — bien que ces récipients aient un fond [c'est-à-dire qu'ils soient des réceptacles], puisqu'ils ont une contenance de quarante séa de liquide, ce qui équivaut à deux kor de denrées sèches, ils sont rituellement purs [même s'ils entrent en contact avec une source d'impureté rituelle, ils ne deviennent pas impurs ; au-delà d'une certaine taille, les contenants ne sont plus considérés comme des ustensiles et, par conséquent, ne peuvent pas devenir rituellement impurs]. [Rabba a estimé : puisque, pour les lois d'impureté rituelle, un récipient de deux kor n'est pas considéré comme un ustensile, on ne peut pas le déplacer le Chabbat.] À propos de cette Michna, Abayé a dit : apprends-en que le surplus [goudcha] des denrées sèches dans un récipient par rapport aux liquides est d'un tiers du contenu du récipient. [La Michna dit en effet qu'un récipient pouvant contenir quarante séa de liquide contient deux kor de produits secs, ce qui équivaut à soixante séa.]
אָמַר אַבָּיֵי: בְּעַי מִינֵּיהּ דְּמָר בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וַאֲפִילּוּ בַּת תְּרֵי כוֹרֵי לָא שְׁרָא לִי. כְּמַאן — כְּהַאי תַּנָּא דִּתְנַן: כַּוֶּורֶת הַקַּשׁ וְכַוֶּורֶת הַקָּנִים וּבוֹר סְפִינָה אֲלֶכְּסַנְדְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שׁוּלַיִם וְהֵן מַחֲזִיקוֹת אַרְבָּעִים סְאָה בַּלַּח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בַּיָּבֵשׁ — טְהוֹרִים. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ הַאי גּוּדְשָׁא תִּילְּתָא הָוֵי.
La Guemara rapporte : Abayé vit que Rava regardait vers l'ouest la veille de Chabbat, pour déterminer si le ciel était rougeoyant et si c'était le crépuscule. Abayé lui dit : n'a-t-il pas été enseigné dans une baraïta que [le crépuscule dure, depuis le coucher du soleil,] tant que la face est [du ciel] rougeoie [par la lumière du soleil] ? [Pourquoi alors regardes-tu vers l'ouest ?] Rava lui dit : penses-tu qu'il s'agit réellement de la face est du ciel ? Non, il s'agit de la face [du ciel] qui fait rougeoyer l'est, c'est-à-dire l'ouest. Certains rapportent une version différente de cet épisode : Rava vit qu'Abayé regardait vers l'est. Il lui dit : penses-tu qu'il s'agit réellement de la face est du ciel ? Il s'agit de la face [du ciel] qui fait rougeoyer l'est, c'est-à-dire l'ouest. Et ton signe mnémotechnique est : une fenêtre [kaveta] — car c'est sur le mur opposé à la fenêtre que l'on peut voir combien de lumière du soleil passe à travers.
אַבָּיֵי חַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּקָא דָּאוֵי לְמַעֲרָב. אֲמַר לֵיהּ: וְהָתַנְיָא כׇּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימִין? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? לָא, פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּקָא דָּאוֵי לְמִזְרָח. אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. וְסִימָנָיךְ: כַּוְּותָא.
À propos de ce qui a été enseigné dans la baraïta, que Rabbi Ne'hemya dit : la durée du crépuscule est le temps qu'il faut à un homme pour marcher un demi-mil après le coucher du soleil. Rabbi 'Hanina a dit : celui qui veut connaître la mesure exacte du crépuscule de Rabbi Ne'hemya devrait faire ceci : laisser le soleil au sommet du mont Carmel [car, lorsqu'on se tient sur le rivage de la mer, on peut encore voir le sommet du mont Carmel éclairé par le soleil], descendre et s'immerger dans la mer, puis remonter — et c'est là la mesure du crépuscule de Rabbi Ne'hemya.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁיְּהַלֵּךְ אָדָם מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה חֲצִי מִיל. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הָרוֹצֶה לֵידַע שִׁיעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי נְחֶמְיָה יַנִּיחַ חַמָּה בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל וְיֵרֵד וְיִטְבּוֹל בַּיָּם וְיַעֲלֶה — וְזֶהוּ שִׁיעוּרוֹ שֶׁל רַבִּי נְחֶמְיָה.
En raison de sa ressemblance avec la déclaration de Rabbi 'Hanina, la Guemara cite ce qu'a dit Rabbi 'Hiyya : celui qui veut voir le puits de Miriam [qui accompagna le peuple d'Israël tout au long de son séjour dans le désert] devrait faire ceci : il devrait monter au sommet du mont Carmel et regarder au loin, et il verra une sorte de crible [kevara] dans la mer — et c'est là le puits de Miriam. Rav a dit : une source qui se déplace [c'est-à-dire qui passe d'un endroit à un autre] est rituellement pure [et est considérée comme une source véritable, et non comme de l'eau puisée]. Et c'est là le puits de Miriam.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא: הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם יַעֲלֶה לְרֹאשׁ הַכַּרְמֶל וְיִצְפֶּה וְיִרְאֶה כְּמִין כְּבָרָה בַּיָּם — וְזוֹ הִיא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם. אָמַר רַב: מַעְיָן הַמִּיטַּלְטֵל טָהוֹר — וְזֶהוּ בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.
Rav Yehouda a dit que Chmouel a dit : pendant le crépuscule de Rabbi Yehouda, les kohanim [impurs qui veulent s'immerger durant le jour pour devenir rituellement purs, afin que le coucher du soleil suive l'immersion et qu'ils soient autorisés à manger de la terouma] peuvent encore s'immerger durant cette période [selon cet avis, le crépuscule est encore considéré comme le jour]. La Guemara demande : selon l'avis de qui cela est-il vrai ? Si tu dis que c'est selon l'avis de Rabbi Yehouda lui-même — son avis, cité plus haut, est que le crépuscule est une période d'incertitude [et donc celui qui s'immerge à ce moment-là ne pourrait manger de la terouma qu'après le coucher du soleil du lendemain]. Plutôt, la référence est au crépuscule de Rabbi Yehouda, selon l'avis de Rabbi Yossi : les kohanim peuvent s'immerger alors, car Rabbi Yossi considère que ce moment est encore le jour, et le coucher du soleil suivra.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, כֹּהֲנִים טוֹבְלִין בּוֹ. לְמַאן? אִילֵימָא לְרַבִּי יְהוּדָה — סְפֵקָא הוּא. אֶלָּא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבִּי יוֹסֵי כֹּהֲנִים טוֹבְלִין בּוֹ.
La Guemara demande : c'est évident que, selon Rabbi Yossi, ils s'immergent durant le jour ! La Guemara répond : de peur que tu ne dises que le crépuscule de Rabbi Yossi est inclus dans le crépuscule de Rabbi Yehouda et survient à sa fin [de sorte que, lorsque le crépuscule de Rabbi Yehouda prend fin, celui de Rabbi Yossi est lui aussi achevé ; il fait alors déjà nuit, le coucher du soleil de ce jour est déjà passé, et il n'y a plus de coucher du soleil pour leur permettre de manger la terouma] — c'est pourquoi il nous enseigne que le crépuscule de Rabbi Yehouda s'achève [d'abord], et que ce n'est qu'ensuite que commence le crépuscule de Rabbi Yossi.
פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְתֵימָא: בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי מֵישָׁךְ שָׁיֵיךְ בִּדְרַבִּי יְהוּדָה — קָא מַשְׁמַע לַן דְּשָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲדַר מַתְחֵיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי.
Rabba bar bar 'Hana a dit que Rabbi Yo'hanan a dit : la halakha est conforme à l'avis de Rabbi Yehouda en ce qui concerne le Chabbat, et la halakha est conforme à l'avis de Rabbi Yossi en ce qui concerne la terouma. La Guemara demande : soit, concernant l'affirmation que la halakha est conforme à l'avis de Rabbi Yehouda en ce qui concerne le Chabbat — car, comme dans tous les autres cas d'incertitude, on tranche avec rigueur pour les interdits de la Torah. Mais en ce qui concerne la terouma, de quel cas s'agit-il ? Si tu dis qu'il s'agit de l'immersion — l'immersion est elle aussi un cas d'incertitude au regard d'une loi de la Torah [pourquoi alors trancherait-on avec plus d'indulgence dans ce cas que dans celui du Chabbat] ?
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן שַׁבָּת, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי לְעִנְיַן תְּרוּמָה. בִּשְׁלָמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן שַׁבָּת — לְחוּמְרָא. אֲבָל לְעִנְיַן תְּרוּמָה — מַאי הִיא? אִילֵימָא לִטְבִילָה — סְפֵקָא הִיא?
Rachi
פלגא דדנקא - אחד מי"ב במיל דשיעורא דרבה תלת ריבעי מילא היינו תשעה פלגי דנקא ושיעורא דרב יוסף שמונה פלגי דנקא. דנקא שתות:
וחילופה - איפליגו רבה ורב יוסף בחלתא דהתם שיעורא דרב יוסף נפיש מדרבה רבה דאמר הכא תלתא אמר התם תרי ורב יוסף דאמר הכא תרי אמר התם תלתא:,חלתא - כוורת:,שרי לטלטולה - דתורת כלי עליה:,בת תלתא - גדולה יותר מדאי ואין תורת כלי עליה:
בעי מיניה דמר - רבה:,בשעת מעשה - שהייתי צריך לדבר:,כמאן - הא דאפי' בתרתי כורי לא שרא:,קש - זנבות שבולין אשטריי"ס: ,ובור ספינה אלכסנדרית - ספינה גדולה שפורשים בה לים הגדול ומי הים מלוחין ועושין כלי גדול כמין בור ונותנין לתוכו מים יפים:,לח - אין בו גודש:,שהן כוריים - ששים סאה ביבש שהגודש מחזיק שליש בכלים שלהם שהיו עשויין כים שעשה שלמה גובהן כחצי רחבן והם עגולים:,טהורין - דאיתקש כלי עץ לשק דמיטלטל מלא וריקן וזהו אינו מיטלטל מלא דגדול יותר מדאי ואם יטלטלוהו ישבר בידיהם:
דאוי - מביט ערב שבת לראות אם יש שם אדמומית חמה:,פנים המאדימים את המזרח - לערב חמה שוקעת במערב וזהרורי החמה מאדימין את המזרח כחלון דכשהחמה נכנסת בה מאדמת כותל שכנגדה:,וסימנך כוותא - חלון כמו שפירשתי:
כרמל - הר שעל שפת הים וחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים ובכדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה:
כמין כברה - סלע עגול ועשוי ככברה:,זהו בארה של מרים - שהיה מתגלגל עם ישראל במדבר בזכותה של מרים דכתיב (במדבר כ׳:ב׳) ותמת שם מרים וסמיך ליה ולא היה מים לעדה:,טהור - מלקבל טומאה וטובלין בו דלאו ככלי דמי להיות המים הנובעין ממנו כשאובין ואין לך מעין מיטלטל אלא בארה של מרים:
כהנים טובלין בו - ואע"פ שצריכין הערב שמש אחר טבילה לאכול בתרומתן קסבר יממא הוא ויש שהות אחריו לשקיעת החמה:,ספק הוא - לדידיה הואיל וקרי ליה בין השמשות כוליה ספקא הוא ושמא טבלו בלילה ואין כאן הערב שמש:,אלא בין השמשות דרבי יוסי לרבי יהודה לא גרסינן דהא בהדיא אמר שמואל בין השמשות דר' יהודה כהנים טובלין בו ומאן דגריס ליה מפרש הכי אלא בין השמשות דר' יוסי לרבי יהודה והכי אתמר בין השמשות דר' יוסי לרבי יהודה כהנים טובלין בו ואשמעינן שמואל דבין השמשות דר' יוסי קדים לדר' יהודה ותחילת בין השמשות דר' יהודה לר' יוסי ליליא הוא ודר' יוסי לר' יהודה יממא הוא והא בעי הערב שמש נהי דלר' יהודה יממא הוא מיהו היכי טביל הא בין השמשות דר' יהודה ספק לילה הוא וכיון דבין השמשות דר' יוסי כהרף עין מקמי דסליק מטבילה שלים ועייל בין השמשות דר' יהודה וספק לילה הוא ואין כאן הערב שמש ולאו מילתא היא דליכא למימר דר' יוסי קדים מדקאמר בסיפא אלא דרבי יהודה לר' יוסי ופרכינן פשיטא ואי הוה לן לספוקי דדילמא דר' יוסי קדים מאי פשיטותא טובא אשמעינן שמואל דאשמעינן דבין השמשות דר' יהודה קדים:
פשיטא - דלר' יוסי כהנים טובלים בו בדר' יהודה דהא ספקא דר' יוסי כהרף עין וכל למעלה הימנו יממא הוא ושיעוריה דר' יהודה נפיש טובא ומעריב שמשיה:,בין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדר' יהודה - בסופו הוא נכלל וכי שלים דר' יהודה ליליא הוא אפי' לר' יוסי וכי טביל בסוף בין השמשות דר' יהודה תו ליכא הערב שמש קא משמע לן שמואל דכל בין השמשות דר' יהודה לר' יוסי יממא הוא וכשר לטבילה והדר מתחיל דר' יוסי והוא הערב שמש:
בשלמא הלכה כר' יהודה לענין שבת לחומרא - כלומר מדקאמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה להכי והלכה כר' יוסי להכי ש"מ מספקא ליה הלכך על כרחך לחומרא בעי למיזל ובשלמא כי אמר הלכה כר' יהודה לענין שבת איכא למימר דלחומרא אמרה ובע"ש אמר שאם עשה בו מלאכה מביא אשם תלוי אבל במוצ"ש לא עבדינן כוותיה למימרא דביה"ש דידיה ליליא הוא:,אילימא לטבילה - דס"ל דכהנים טובלין בדר' יהודה כדקאמר ר' יוסי והא לר' יוחנן דר' יהודה ספיקא הוא מדלענין שבת קאי כוותיה לחומרא:
Tossafot
תרי תילתי מיל - קשה דהכא משמע דמשקיעת החמה עד הלילה ליכא אלא תלתא ריבעי מיל ור' יהודה גופיה בפסחים בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צד. ושם) סבר דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין וצאת הכוכבים לילה הוא כדאמרינן בריש פ"ק דפסחים (דף ב. ושם) וכדמוכח קרא (נחמיה ד׳:ט״ו) ואנחנו עושים במלאכה וגו' דמיניה מפיק בפ"ב דמגילה (דף כ:) דמעלות השחר יממא הוא ואומר ר"ת דהתם מיירי בתחילת שקיעה והכא משתשקע מסוף שקיעה אחר שנכנסה חמה בעובי הרקיע אבל תימה לר"י דבמאי פליגי דהא ודאי משעת צאת הכוכבים הוי לילה כדפי' וי"ל דאמרינן לקמן לא גדולים הנראים ביום ולא קטנים כו' אלא בינונים והשתא פליגי דלר' יהודה מספקא ליה בכל כוכבים הנראים משקיעת החמה עד שהכסיף העליון אם הם בינונים אם לאו וע"ק דניחזי אנן באדם בינוני שילך מתחילת שקיעת החמה ד' מילין כדאמר בפסחים י"ל דמספקא להו מהו אדם בינוני:
ואפילו בת תרי כורי לא שרא לי - לית הילכתא הכי שיתבטל ממנו תורת כלי משום כובדו דאמר בפ"ב דעירובין (דף קב. ושם) ההיא שריתא דהוה בי רבי פדת דהוי שקלי לה עשרה ושדי לה אדשא אמר תורת כלי עליה אפילו אביי גופיה לא קיבלה כדאמרינן בפרק כירה (לקמן שבת דף מה:) מנרתא שאני שאדם קובע לה מקום א"ל אביי והרי כילת חתנים דאדם קובע לה מקום ומותר לנטותה ולפורקה בשבת אלא אמר אביי כו' והא דאמרינן בשילהי כל כתבי (לקמן שבת קכא:) פמוטות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת א"ל ר' זירא בניטלין בידו אחת או בשתי ידים אמר ליה כאותן של בית אביך פירוש שהן גדולות ולא כר"ח ורש"י שפירשו כאותן של בית אביך שהם קטנות דהא מוכח בהדיא בפ' כירה (לקמן שבת מו.) דמנורות דלית להו חדקי דכולי עלמא שרי דהיינו פמוטות גדולות:
וירד ויטבול ויעלה - פי' בקונטרס ובתוך כדי שירד ויעלה הוי לילה וקשה דלא ה"ל למינקט סימנא דטבילה אי לאו דאתא לאשמעינן דטבילה מעליא היא ובירוש' משמע בפ' (ב') [א'] דברכות דמשיעלה מתחיל בין השמשות והשתא קמ"ל דשפיר טבל ועלה לו הערב שמש וה"ה דלפי זה הוה ליה למינקט הרוצה לידע בין השמשות דרבי יהודה אלא שמא סבר כרב יוסף דבין השמשות דרבי יהודה אינו מתחיל משתשקע החמה אלא משהכסיף התחתון:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.