Guémara
…et elles furent confiées, entre autres, aux ignorants [pour qu'ils les accomplissent — et lorsqu'ils y sont négligents, ils en sont punis].
וְנִמְסְרוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ.
Il est enseigné, Rabbi Natan dit : pour la faute des vœux [non tenus], l'épouse d'un homme meurt, comme il est dit : « Si tu n'as pas de quoi payer, pourquoi prendrait-Il ta couche de dessous toi ? » (Michlé 22, 27). Rabbi [Yehouda haNassi] dit : pour la faute des vœux, les enfants meurent jeunes, comme il est dit : « Mieux vaut ne pas vouer que vouer sans t'acquitter. Ne laisse pas ta bouche faire pécher ta chair, et ne dis pas devant le messager [le trésorier du Temple] que c'était une erreur ; pourquoi Dieu s'irriterait-il de ta voix et ruinerait-il l'œuvre de tes mains ? » (Kohélet 5, 4-5). Quelle est l'œuvre des mains d'un homme ? Ce sont ses fils et ses filles.
תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתָה אִשָּׁה שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״. רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ״. אֵיזֶה הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם.
Nos maîtres ont enseigné : pour la faute des vœux, les enfants meurent — paroles de Rabbi Elazar fils de Rabbi Chimon. Rabbi Yehouda haNassi dit : pour la faute de négligence de l'étude de la Torah (bitoul Torah). Soit, selon celui qui dit « pour les vœux » — comme nous l'avons expliqué ; mais selon celui qui dit « pour bitoul Torah », quel verset ? « En vain j'ai frappé vos enfants ; ils n'ont pas accepté la leçon (moussar) » (Jérémie 2, 30) [le moussar, c'est la Torah]. Rav Naḥman bar Yits'hak dit : selon celui qui dit « pour les vœux » aussi, [cela se déduit] d'ici : « en vain (lachav) j'ai frappé vos enfants » — pour des affaires de vanité [des vœux proférés en vain]. Or, Rabbi Yehouda haNassi n'est autre que Rabbi, et Rabbi a dit « pour les vœux » ! [Réponse :] après l'avoir entendu de Rabbi Elazar fils de Rabbi Chimon, il s'est rangé à son avis.
תָּנוּ רַבָּנַן: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן נְדָרִים — כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה מַאי קְרָאָה? דִּכְתִיב: ״לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן נְדָרִים נָמֵי מֵהָכָא: ״לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם״ — עַל עִסְקֵי שָׁוְא. מִכְּדֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הַיְינוּ רַבִּי, וְרַבִּי בַּעֲוֹן נְדָרִים קָאָמַר?! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן.
À ce sujet divergent Rabbi 'Hiya bar Abba et Rabbi Yossi : l'un dit que [les enfants meurent] pour la faute de la mezouza, l'autre pour bitoul Torah. Selon celui qui dit « la mezouza » : un verset s'interprète d'après celui qui le précède immédiatement, non d'après l'avant-précédent [ici « afin que vos jours et ceux de vos enfants se multiplient » (Devarim 11, 21) suit « tu les écriras sur les montants de ta maison » (11, 20)]. Et selon celui qui dit « bitoul Torah » : un verset s'interprète d'après le précédent ET l'avant-précédent [« vous les enseignerez à vos enfants » (11, 19)].
פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי יוֹסֵי, חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה. וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה. לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו. וּלְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה, מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו.
À ce sujet divergent aussi Rabbi Meïr et Rabbi Yehouda : l'un dit « pour la faute de la mezouza », l'autre « pour la faute des tsitsit ». Soit, selon « la mezouza » : il est écrit « tu les écriras sur les montants de ta maison », suivi de « afin que vos jours se multiplient ». Mais selon « les tsitsit », quel est le motif ? Rav Kahana — d'autres disent Cheila Mari — dit : il est écrit « même dans tes pans (kenafayikh) s'est trouvé le sang des âmes des pauvres innocents » (Jérémie 2, 34) [par négligence des franges aux coins (kanaf) du vêtement, meurent les innocents — de jeunes enfants]. Rav Naḥman bar Yits'hak dit : selon « la mezouza » aussi, [cela se déduit] d'ici, car il est écrit [à la suite] : « ce n'est pas par effraction que tu les as trouvés » — ils ont fait des entrées comme des brèches [sans mezouza].
פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, וְחַד אָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה, דִּכְתִיב: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב כָּהֲנָא, וְאִיתֵּימָא שֵׁילָא מָרִי, דִּכְתִיב: ״גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים״. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לְמַאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה נָמֵי מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים״ — שֶׁעָשׂוּ פְּתָחִים כְּמַחְתֶּרֶת.
Rich Lakich dit : quiconque est scrupuleux dans la mitsva des tsitsit mérite que deux mille huit cents serviteurs le servent [dans le monde à venir], comme il est dit : « Ainsi parle l'Éternel des armées : en ces jours-là, dix hommes de toutes les langues des nations saisiront le pan (kanaf) du vêtement d'un homme juif, en disant : nous irons avec vous, car nous avons appris que Dieu est avec vous » (Zacharie 8, 23) [dix hommes de chacune des soixante-dix nations, sur chacun des quatre coins : 10 × 70 × 4 = 2 800].
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ [צְבָאוֹת] בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם [וְהֶחֱזִיקוּ] בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם וְגוֹ׳״.
[Signe mnémotechnique pour les adages qui suivent.] Il est enseigné, Rabbi Ne'hemia dit : pour la faute de la haine gratuite (sin'at 'hinam), une grande discorde s'installe dans la maison d'un homme, sa femme fait des fausses couches, et ses fils et filles meurent jeunes. Rabbi Elazar fils de Rabbi Yehouda dit : pour la faute de [négliger] la 'halla, nulle bénédiction ne repose sur l'engrangé, une malédiction frappe les prix [qui montent], on sème et d'autres récoltent, comme il est dit : « Moi aussi je vous ferai ceci : j'enverrai sur vous la terreur (behala)… vous sèmerez en vain votre semence, vos ennemis la mangeront » (Vayikra 26, 16) — ne lis pas « behala » (terreur) mais « ba'halla » (par la 'halla). Et si l'on donne [la 'halla], on est béni, comme il est dit : « Les prémices de votre pâte, vous les donnerez au Cohen, pour faire reposer la bénédiction sur ta maison » (Ézéchiel 44, 30).
סִימָן: שְׂנֹא חַלָּה תְּרוּמָה נִגְזֶלֶת דִּינָא שְׁבוּעָה שִׁיפּוּכְתָּא גִּילּוּיָא וְנִבְלוּתָא. תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם מְרִיבָה רָבָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, וְאִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעֲוֹן חַלָּה אֵין בְּרָכָה בַּמְכוּנָּס, וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים, וְזוֹרְעִין זְרָעִים וַאֲחֵרִים אוֹכְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבוֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אוֹיְבֵיכֶם״. אַל תִּקְרֵי ״בֶּהָלָה״ אֶלָּא ״בַּחַלָּה״. וְאִם נוֹתְנִין — מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״[וְ]רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ״.
Pour la faute de négliger les téroumot et les dîmes (maasrot), les cieux se retiennent de faire descendre rosée et pluie, la cherté s'installe, le profit se perd, et les gens courent après leur subsistance sans l'atteindre, comme il est dit : « Sécheresse et chaleur ravissent les eaux de neige ; ainsi le Chéol [pour] ceux qui ont fauté » (Job 24, 19). L'école de Rabbi Yichmaël l'explique : pour les choses que je vous ai ordonnées aux jours d'été [prélever téroumot et dîmes], et que vous n'avez pas faites, les eaux de neige vous seront ravies aux jours de pluie. Et si l'on donne, on est béni, comme il est dit : « Apportez toute la dîme au trésor… éprouvez-moi donc par ceci, dit l'Éternel des armées, si je n'ouvre pas pour vous les écluses des cieux et ne déverse pas sur vous une bénédiction ad bli daï » (Malachie 3, 10). Que signifie « ad bli daï » ? Rami bar 'Hama dit au nom de Rav : jusqu'à ce que vos lèvres s'usent (yivlou) à force de dire « assez » (daï).
בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שָׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהַיּוֹקֶר הֹוֶה, וְהַשָּׂכָר אָבֵד, וּבְנֵי אָדָם רָצִין אַחַר פַּרְנָסָתָן וְאֵין מַגִּיעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ״. מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם, יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִם נוֹתְנִין — מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״. מַאי ״עַד בְּלִי דָי״? אָמַר רָמֵי בַּר (רַב) [חָמָא] אָמַר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר ״דָּי״.
Pour la faute du vol (gzel), les sauterelles montent, la famine s'installe, et les gens [en viennent à] manger la chair de leurs fils et de leurs filles, comme il est dit : « Écoutez cette parole, vaches de Bachan qui êtes sur la montagne de Samarie, qui opprimez les faibles, qui écrasez les pauvres » (Amos 4, 1). Rava dit : telles ces femmes de Mé'hoza [qui ne font rien de leurs mains et oppriment]…
בַּעֲוֹן גֵּזֶל הַגּוֹבַאי עוֹלֶה, וְהָרָעָב הוֹוֶה, וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִים בְּשַׂר בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים״. אָמַר רָבָא: כְּגוֹן הָנֵי נְשֵׁי דְמָחוֹזָא
Rachi
ונמסרו לעמי הארץ - שלא מסרו לב"ד למנות שומרין לדבר והאמינה תורה את כל אדם עליהן והן הן גופי תורה שחברים אוכלין פתן וסומכין שניטל ממנו חלה ותרומה ומעשרות והקדש נמי מסור לכל אדם להקדיש וחל הקדש ע"פ כל אדם והן גופי תורה שהיינו צריכים לחוש במטלטלין שמא הקדישו וחזר בו ואע"ג דתקון רבנן דמאי מ"מ תורה האמינתו ורבותי מפרשים הלכות הקדש כגון יין לנסכים כדמפרש בחומר בקדש (חגיגה דף כז:) שעמי הארץ נאמנים עליו וקשיא לי אי מדרבנן קאמר דחשיב מאי דהימנוהו רבנן לא הוה ליה למיתני תרומות ומעשרות דרבנן לא הימנוהו:
אם אין לך לשלם - עולות והקדשות שתדור:,משכבך - אשתך:,אל תתן את פיך - בנדר לחטיא את בשרך לחייב את בניך:,לפני המלאך - גזבר של הקדש:,כי שגגה - בשוגג קפצתי לנדור ולא אשלם:,על קולך - בשביל קול נדריך:
לשוא הכיתי - בתמיה וכי בחנם הכיתים אינו אלא בשביל המוסר דהיינו תורה לא לקחו לא למדו לשון לקח:,על עסקי שוא - ששקרו בנדריהם דדמי לשבועה:,והא בעון נדרים אמר בברייתא קמייתא ומשני ההיא קמייתא בתר הך איתמר דמעיקרא אמר בעון ביטול תורה ובתר דשמע מר' אלעזר דשמע מר' שמעון אבוה דהוה רביה דרבי בעון נדרים אמר איהו נמי הכי:
מקרא נדרש - למען ירבו ימיכם וימי בניכם נדרש לפניו קאי אקרא דלקמיה דמשתעי במזוזה ולא לפני פניו ולמדתם אותם את בניכם:,ולפני פניו - ואף בעון בטול תורה קאמר:
גם בכנפיך - בשביל כנפיך שבטלת מצותם נמצאו עליך חובת דם נפשות אביונים נקיים בנים קטנים שלא חטאו:,כמחתרת - שאין לה פצימין הכי אמר קרא לא במחתרת פתחיהן מצאתים שלמים במצותי כי על כל אלה הכיתי דהאי קרא בתר לשוא הכיתי את בניכם כתיב:
בכנף איש יהודי - בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון הרי שבע מאות לשבעים לשון וארבע כנפות יש לו הרי אלפים ושמנה מאות:
שנאת חנם - שלא ראה בו דבר עבירה שיהא מותר לשנאותו ושונאו:,מריבה רבה - מדה כנגד מדה:,ובניו קטנים מתים - אהבתו ניטלת ממנו היינו נמי במדה:,במכונס - באוצרות יין ושמן ומתוך כך באה מארה בשערים שמוכרים ביוקר:,והפקדתי - כמו לא נפקד ממנו איש (במדבר ל״א:מ״ט-נ׳) אמעט את מה שעליכם שכנסתם כבר:,בחלה - בעון חלה:
השמים נעצרים - ומתוך שאין גשמים היוקר הוה:,ושכר אבד - שכר ריוח:,ציה גם חום - ציה כמו צווי דברים שצויתי אתכם בשעת החום היינו תרומות ומעשרות:
Tossafot
רבי יהודה הנשיא היינו רבי ורבי בעון נדרים קאמר - והכא לא משני דאף בעון ביטול תורה קאמר כדמשני לקמן (שבת דף לג:) גבי אף על לשון הרע דהתם שייך למימר דאף קאמר דבברייתא שניה שמביא אחריה קאי נמי אתנא קמא דקאמר על לשון הרע וקאמר איהו אף שאוכלים דברים שאינם מתוקנים אבל הכא אי אף קאמר א"כ ברייתא דלעיל דלא קאי את"ק הוה ליה למינקט נמי בעון ביטול תורה:
מקרא נדרש לפניו ולפני פניו - תימה לר"י דבפ"ק דקדושין (דף לד. ושם) דאמר כל מצות עשה כו' ופריך ונקיש מזוזה לתלמוד תורה פי' וליפטרי נשים ממזוזה כי היכי דפטירי מתלמוד תורה ומשני לא ס"ד דכתיב למען ירבו ימיכם וגו' אטו גברי בעו חיי נשי לא בעו חיי והשתא הא קאי נמי אתלמוד תורה כדמשמע הכא אע"פ שאין הנשים חייבות וי"ל דבת"ת הוה מחייבינן נמי מהאי טעמא אי לא מיעט קרא בהדיא דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא את בנותיכם אבל במזוזה דליכא מיעוט אלא היקשא מהאי טעמא אית לן למימר דאין להקיש:
בעון ציצית כו' - דוקא בימיהם שהיו מלבושיהם כך בארבע כנפות היו נענשים מי שלא היה להם ציצית כדמוכח (מנחות מא) גבי א"ל מלאכא לרב קטינא כו' אבל השתא שאין העולם רגילים במלבושים כאלו אין צריך לקנות. אך טוב לקנות טלית ולברך עליו בכל יום כדאמר בסוף פרק קמא דסוטה (דף יד.) וכי לאכול מפריה היה רוצה משה אלא אמר משה מצוה שאוכל לקיים יתקיים על ידי [ת"י]:
Texte : Sefaria — William Davidson Edition - Vocalized Aramaic · traduction française de travail, à valider.